Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

מהי החווית הנהיגה שעברתם שלא תשכחו לעולם


עופר106R16V
שימו לב! השרשור הזה בן 7138 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

למען האמת אני כולה פחות משנה על הכביש...

אני משתדל אומנם להיות זהיר כמה שיותר, אבל אתם יודעים..

 

הדבר שהכי הפחיד אותי היה למען האמת פה בגבעת שמואל...

יש פה מן כיכר חדשה שבשעות הלילה כולה מוצפת מים מסביב

המים לא מים רגילים :shock:

כנראה שיש בהם זיבול לדשא החדש ששתלו שם

זיבול נוזלי.

מה שזה לא יהיה, זה חלק מאוד.

מ-א-ו-ד

ואני חשבתי שזה מים "רגילים"

באתי עם הראלי ונכנסתי בסביבות 50-60

לא ידעתי שהמים כאלה חלקים, כמו שמן.

הפנייה היא מאוד אגרסיבית ומאוד כיפית(אם יודעים לעשות אותה נכון)

אני אקצר בדברים ואומר שמזל, אבל מזל, שעשיתי קורס אצל אלטרנתיבי :shock: (היי דני! :wave: )

רמז: היגוי יתר, מייד אחריו, שוב היגוי יתר לכיוון השני, ומייד אחריו, עוד אחד!

חצי מטר מהגדר בטיחות.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • תגובות 74
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

חייב לציין כמה חוויות, בקצרה:

1. המכונית: DeLorean , תחילת שנות ה-80. לא אני נהגתי, אבל הסיבוב 90 מעלות ימינה שלקח הנהג, מבלי ללחוץ על הברקס, לעולם נחרת בזכרוני - פשוט מדהים! זהו רכב עם מנוע מאחורי המושבים - אקזוטי אמיתי. אפשר עדיין לראות אותו באתר http://www.delorean.com

 

2. נסיעת מבחן בניסן 300ZX Twin Turbo -

בנסיעות העסקים הרבות שלי לארה"ב אהבתי לנצל את זמני החופשי בנסיעות מבחן - שהם עניין של מה בכך בארץ החופש והתחרות החופשית. פשוט נכנסים לסוכנות ולפני שאפילו ביקשת, כבר מציעים לך נסיעת מבחן במקום - לא צריך לקבוע תור... (מי שרוצה טיפים בעניין, אשמח לספק)

הנסיעה ב- 300ZX הנ"ל, פשוט היתה מדהימה - מלך הכביש! כל דבר שאתה רק חושב, המכונית כבר עושה. אין עליה... המכונית היחידה שאי-פעם חזרתי אליה לנסיעה נוספת.

לא רוצה לחיות על אוטומט!

מורשת הרכבים שלי (רק אלה שאני מתגעגע אליהן):

BMW Compact 1996 - נוכחי

Audi Coupe GT 1985 2.2l 5cyl

Mazda RX-7 1979

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יום שלם על מסלול מירוצים ליד סידני אוסטרליה, עם טויוטה יאריס 1.3 שכורה, בגשם.

 

זה היה הקורס והמבחן שהייתי צריך לעשות בשביל לקבל שם את רשיון המירוצים שלי.

 

אפילו שבמהלך אותה שנה התחריתי בפורמולה פורד, יש משהו מיוחד בקלות, ובכמות הכיף שאפשר להוציא ממכונית סטנדרטית דווקא, שמתנהגת כמו שצריך, על מסלול מירוצים, ובעיקר מסלול כמו ORAN PARK שהוא צפוף מספיק בשביל היאריס, ועם הרבה שינויי גובה.

(add lightness' (Colin Chapman'

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

החוויה שאני עברתי היא לא ממש חיובית

זה הלילה בו נתפסתי על מהירות של 166 קמ"ש.

זה היה לילה טרומאתי שאני מעדיף לשכוח, אבל מצד שני אם אני אשכח אותו אז השיעור שעברתי לא ילמד אותי כלום.

 

מה שמזכיר לי שבזמן השמירות- ש.ג. שלי בבסיס בליל שישי (לעזאזל :mad: ), ראיתי הרבה מטורפים שלוקחים פניות כמו משוגעים. והאמת כשמסתכלים על זה מהצד זה לא משנה אם זו הייתה סוזוקי באלנו, פז'ו 306 GTI או ב.מ.וו 330 קופה (ונהגה של כל אחת מהן הפגין את שיקולי הדעת האינפנטיליים שלו בכביש חשוך צר ובלי שדה ראייה, תוך כדי זריקות זנב ללא סיכוי שליטה ממשיים).

אז לפי דעתי, מהצד זה נראה די מטומטם ומעצבן וזה לא משנה על מה הם נוסעים או עד כמה הם מבינים במכוניות.

השתוללות זה דבר מסוכן והעובדה שיש להם מכוניות ספורט לא נותנת להם שום זכות יתר.

Ruff Ryders to the death, ride or die nigga we know the oath

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אוקי הסיפור שלי הוא אחר ....

זה היה בשנה שעבר ההיתי באימון רגיל במכון והגיע בחור שהרבה זמן אמרו לי שהוא נהג נהג ....

הקיצר מפה לשם דיברתי איתו והוא סיפר לי שיש לו ראלי כן כן זאת ה98 עם הסאן רופ למי שמכיר מפה לשם הכרתי אותו והוא הזמין אותי איתו לנסוע לרידינג ...

נסענו והוא לא השתולל ונסע רגוע וחלק גם בחזור אני זוכר שזאת היתה הפעם הראשונה שלי ברידינג ....

ואחרי שהוא החזיר אותי הוא אמר לי שיש מפגש גם בימי שישי אמרתי נבוא איתו

הקיצר שעה 16:30 קבענו והוא בא לאסוף אותי בלב אמרתי מה כול הדיבורים שאמרו לי שהוא נהג וזה נירא לי הוא סתם .....

הקיצר אנחנו מגיעים לצומת ירקון פונים ימינה פתאום הוא קולט פורש בוקסר כחולה עם קסנון ( הם כולם כאלה ) הקיצר גז בינים וישר הילוך שלישי בערך ב 120 קמ"ש

הקיצר פול תנועה בכביש הפורש החלה ללחוץ גם עברנו בין מכוניות כמו שבחיים נירא לי אני לא יעבור ואז במרחק של 15 מטר מהפורש אנחנו בתוך ראלי 1600 רגילה פתאום יש 2 משאיות ממולינו ומכונית בנתיב הימיני ואנחנו על 200 הקיצר הוא אומר לי לא כול יום לוחצים עם פורש הקיצר עבר בין שתי המשאיות על שתי המראות שלו יש שריטות קטנות מהמשאיות זה היה הרגע שהיו לי דמעות בעינים .....

לא האמנתי שיש מישהו שנוהג ככה ....

אנחנו פנינו לכיוון רמת גם והוא המשיך ישר אבל את הנסיעה הזאת אני לא ישכח בחיים ....

חברים עם ראלי 1600 עם בקליות שקופות עוברת איתכם תדעו שזה לא נהג פשוט

ואגב הוא נחשב אחד הנהגים באזור שאני חיי בו ....

יום טוב ...

וחג שמח

שנה טובה

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • שבועיים מאוחר יותר ...
(בסוף הסיבוב חבר שלי בא אליי ואומר לי :

"עומרי זה לא הכול בשבוע (יום שישי הזה וזה לא 100%) .. הרעם כחול תחכה לך בחוץ לסיבוב כזה ... ואז אני ממש הולך להשתין ... מפחד ...

 

נ.ב :

אוטו נהג הוא בן 27 הוא נוהג על הסיוויק 7 שנים ... הוא מטפל בה בעצמו, הוא מכיר את הרכב ואת התגובות שלו כמו את כף ידו, הרכב שמור מאוד, יש לו תוספת של צ'יפ שהעלתה לו את ההספק ל-200 סוסים יפניים צוהלים .. אותו נהג הוא אדם שפוי שפעם בכמה זמן עושה את הדברים האלה .. הוא עושה את זה מכוון שהוא כבר מכיר את כל הבישי םפה איזור והוא יודע איפה כדאי לעשות מה, וכמו שאמרתי הוא הרבה זמן על האוטו הזה. הוא עבר גם קורס נהיגה מתקדמת שעזר לו להכיר את האוטו וזה הסיבה שאני עליתי איתו על האוטו ..

 

הדבר הנבון לעשות הוא ל-א לעלות איתו שוב למכונית.

שום קורס ושום ניסיון בעולם לא יעזור למי שנוסע מהר מדי בעיר ועוקף בכביש לא פנוי, כי עוד לא המציאו קורס בשיפור המזל .

תאמין לי, נסעתי עם נהגים גדולים וטובים ממנו ואף אחד מהם לא עושה את הדברים שתיארת.

 

דוגרי אחי אתה צודק...

הוא כבר נגמל מזה, בקושי הוא הסכים לעשות את זה, פשוט הוא יודע שאני מאוד חולה על דברים כאלה אז הוא עשה את זה,וגם חבר שלי אמר לו, העקיפהבאמת היה מוגזם, אך כל שאר הדברים לדעתי לא ממש מוגזם כי יש חברה שנוהגים פי 2 יותר מוגזם מימנו !

 

ואני ראיתי מלא כאלה ! לא חסר !

 

ולמה האוטו לא צריך להיות אצלו ?

אני ראתי מיליון ואחד צערים בני 18/20 שבקושי יש להם גרוש בנסיעה נוסעים על האימפרזה טורבו של אבא/שאבא קנה להם ונוסעים פי 2 יותר מטורפים מימנו וממש בלי אחריות !

אם כבר, האימפרזה לא צריכה להיות בבעלותם. !

 

אתם מסכימים איתי שאחרי 7 שנים שאתם נוהגים על אוטו רכב יום יום, אתם מכירים טוב יותר את התגובות מאשר שאתם נוהגים על אותו רכב שנה !

זה למה הוא מרשה לעצמו לעשות את כל מה שהוא עושה !

אם לא היה לו את ההיזדמנות לעשות זאת, אז הוא לא היה עושה, אני מתכוון לעקיפה, אני מכיר אותו והוא שפוי, היה כמה פעמים שכבישים שאחרים 100% היו מדביקים את הדוושא או משהו אך הוא לא עשה זאת, כי בכל זאת היה קצת שיקול דעת !

- BLUE HONDA CIVIC EX EF (ED4) D16Y8 1991

- BLUE HONDA CIVIC ES FD 2008

- Black HONDA CIVIC HATCH 5DR 2006 manual

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • 11 חודשים מאוחר יותר...

כיף להקפיץ ת'רדים בני שנה :)

אחלה ת'רד, קראתי עכשיו את כולו והיה מאוד מעניין.

 

הנהג עם הראלי 98 והסאנרוף כבר מכר את הראלי שלו לדעתי (כמעט קניתי ממנו, אם זה אותו הבחור שעובד ליד עזריאלי)

 

אני חושב שמאז שקניתי את הראלי עברתי מספר לא קטן של חוויות שאני לא אשכח.

הרכב הזה *מאוד* שובב ואוהב לקשקש בזנב.

 

אני יכול לציין לדוגמה את העיקול בשירת דבורה (מאחורי קניון שבעת הכוכבים בהרצליה), מסתכל בכל הכיוונים, האיזור ריק לחלוטין, נכנס לנתיב הפנימי, מוריד לשני, נכנס לפניה עם גז קל ובמהירות (כנראה) גבוהה מדי, מעיף את הזנב בצורה פראית ימינה, מתקן עם ההגה, מוצא את עצמי בנתיב החיצוני וקרוב בצורה מבהילה לגדר ההפרדה, בהחלט מזל שלא נכנסתי במהירות גבוהה יותר. זו הפעם הראשונה שראיתי עד כמה הראלי אוהב לשחק, ומדוע כדאי להיזהר איתה.

 

הירידה לאילון שצוינה כאן קודם אכן מעט טריקית, אני לוקח אותה כמעט כל יום, פעם אחד הגעתי לסחיפה קלה בעת הירידה ומאז אני משתדל לרדת בצורה מאוד מתונה (דהינו, כמו כל מכונית נורמלית), שכן גם כשנראה ריק עלולה להגיע מכונית בכל רגע.

 

ירידה הרבה יותר מסוכנת היא הירידה מפ"ת במחלף התקווה לתוך כביש 5. זהו לופ שמתחיל בצורה מתונה, ומתהדק עד לרמת פניה חדה מאוד בסיומו (לפני ההשתלבות בכביש 5). השילוט לדעתי מורה על 30 קמ"ש בסיום הלופ. לילה אחד, למעשה בשעות הבוקר המוקדמות, סיימתי את העיקול במהירות גבוהה מדי (לא ברור לי עד עכשיו, לדעתי כ-60 קמ"ש). נכנסתי לזריקת זנב חריפה ביותר לשמאל ביציאה, תיקון לא מדויק שלי, הזנב התחיל להיזרק ימינה, לאחר כמה שניות של מאבק כדי להחזיר את הרכב לשיווי משקל (ויש לקחת בחשבון שהשוליים לא רחוקות ממני כלל) הצלחתי להשתלט על המפלצת הקטנה... הבטחתי לעצמי להיזהר בפניה הזו להבא.

 

ואם אתם שואלים לחוויה באופן כללי - הנהיגה הראשונה שלי בראלי הייתה אחת החוויות הטובות. אע"פ שלא קרה שום דבר מיוחד בנהיגה הזו, חוץ מכמה עקיפות אגרסיביות למדי, ובזבוז של גאלונים של דלק, חזרתי מזיע לחלוטין, עם חיוך מטופש מצד לצד ואדרנלין בשמיים.

- - -------[Fireball]------ - -

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

הלכתי עם זה עד הסוף... :smile: העתקתי לכאן משהו שכתבתי פעם באיזה מקום...זאת..אחת מחוויות הנהיגה המדהימות שהיו לי....

 

אמריקה, ארץ ההזדמנויות. וכאשר נותנים לי הזדמנות - כזאת - איך אסרב?....

לאס וגאס. יש כאלו שעבורם היא עיר ההימורים, עבור אחרים היא עיר חטאים. לא מעט מכירים אותה דרך אחת מאין ספור התערוכות המקצועיות הנערכות בה. אחדים יזכירו כי היא הגיחה מהחולות תודות ליזמות של גנגסטרים, כן המאפייה.

אני אזכור אותה בתור העיר שנתנה לי הזדמנות מהסוג שרק אמריקה יודעת לתת. במרכז לאס וגאס שוכנת חברת "מכוניות חלומות להשכרה", ורשימת הדגמים שהיא מציעה כוללת גם פרארי 360 מודנה, דודג' וייפר ושברולט קורבט. ואם בא לכם ממש להרגיש אמריקה, תוכלו לשכור אפילו קדילאק אלדורדו 1965 פתוחה. אמריקה!

 

עבורי, בכל אופן, דודג' וייפר מעולם לא הייתה משהו שנמצא על קו החיים הממשיים. אלא שהוייפר, מספיק לדעת מתוך המפרט, היא מכונית שלא הייתי מתנגד לנהוג עליה או אפילו להיות בעליה. בטח, למה לא. אלא שעם תג-מחיר עדכני של 82,000 דולר (ראו תיבה), זה לא נראה כמו הדבר הראשון עליו הייתי מוציא סכום כזה.

אלא שכל ההגיג הזה התפוגג כאשר עצרתי בשדרת לאס וגאס, ממש מול דודג' וייפר לבנה עם שני פסים כחולים לכל אורכה. על המדבקה צוין כי זוהי וייפר R/T10 מ-1996 ולידה היה קבוע שלט לאמור: "שכור אותי". כמה מאות דולרים, פיקדון של 5000 וכולה שלי. ליום אחד, לפחות.

 

גישושים ראשוניים

בעצם, אל תקבלו את זה בקלות. העיצוב של הוייפר כל-כך תוקפני, כל-כך בולט, כל-כך חף מעידון, עד כי המסר הכוחני שלה, ההבטחה לביצועי-על בניגוד לתקנת הציבור פורצים אפילו כאשר היא עומדת. בכדי לפתוח את דלת הוייפר העשויה פיברגלס, צריך להפעיל את ידית הפתיחה הנמצאת בתוך האוטו; בוייפר אין ידיות פתיחה חיצוניות. התמקמות במושב זעיר הממדים מלמדת כי זה תוכנן כך שיחבוק את גוף הנהג בצורה שלא תאפשר לו לזוז בזמן הנהיגה. אלא שאם אתם מלאים מדי, פשוט אין סיכוי שתצליחו לשבת בו. אפילו מבט מהיר לתוך לוח המחוונים, שהעלה כי זה עשוי פלסטיק לא ממש מרשים ומעוצב באופן הבסיסי ביותר שתוכלו לדמיין - לא שינה את ההתרגשות הרבה שהתרוצצה אצלי: אני בדודג' וייפר.

 

 



article_222_a_pic4.jpg

 

 

 

עם ההתנעה, התנתקה נשמתי מגופי, התחברה לסעפת היניקה, מותירה רק את גופי לנהוג על הוייפר. איך מתארים את מה ששמעתי יוצא מאותוV10 8.0 ליטר המייצר 415 כ"ס ומתחבר לצמד המפלטים מאחור? האם מלים כמו "שאגה", "גרגור רועם", "נהמה" יכולים להעביר ולו משהו ממה ששמעתי? כולן יחד יכולות לספר על חמישית מזה. אולי.

ראשון פנימה, מצמד החוצה, והוייפר מתחילה לנוע. עשר הדקות האלו, של נסיעה "מנהלתית" בשדרת לאס וגאס, בדרך ליציאה מהעיר, היו ארוכות מאוד. כל כך הרבה סוסים, ממש עדר ענק, נמצאים שם, מחכים כי שערי האורווה ייפערו לרווחה - ואני מתגלגל ב-35 קמ"ש בתוך העיר, מרמזור לרמזור, מצומת לצומת בדודג' וייפר אימתנית. בפוטנציה.

 

לרכב על דרקון

תמרור מראה לי את הדרך ל"קניון האדום"; זוהי אותה אחת הנראית במפה כרצועת כביש מפותלת במיוחד ואורכה 100 מייל. מושלם. רמזור ירוק, ראשון ברמזור - והתחלתי לשמוע קולות. בראש. וכל הקולות הרבים דיברו בבת אחת, וכל שאמרו התערבב לי בפנים, והחל להדהד, וההדהוד נשמע כמו תופי טמטם - ורק משפט אחד: "ארבע-נקודה-חמש-שניות-אפס-למאה" והוא חזר: "ארבע-נקודה-חמש-שניות-אפס-למאה" ושוב, ושוב. ועוד פעם.

שמעתי אותם, הקשבתי להם. בום. הוייפר זינקה קדימה, והראש נדבק לאחור. לאחר שהנשמה עזבה כבר קודם, עכשיו פרחה לה הנשימה. הכוח האדיר שהטיס לפנים את הוייפר, התאוצה המהממת שהדביקה את קדמת הבטן לאחורי הגב, היבבה נוראית שחברה לצליל שאיבה סילוני, שיתקו את הגוף לשנייה, ובבת אחת גרמו לו לרעוד מרוב התרגשות.

גם הוייפר רעדה. מסל"ד סרק ועד שיא הסל"ד ב-6100 סל"ד, היא וויברצה כאחוזת טירוף; מעודנת היא לא. ב-85 קמ"ש לערך משתלב ההילוך השני - והעורף עדיין לוחץ בכוח על המשענת. היד חוזרת לידית ההילוכים לקראת ההילוך השלישי, 135 קמ"ש על המחוג, שילוב מהיר - ועדיין העורף מעוך בתוך המשענת. והוייפר ממשיכה בדחף הפרוע, 160 קמ"ש, 170 קמ"ש. נעילה.

 

נעילה? כן, של שני הגלגלים האחוריים. וכאשר אני אומר נעילה, אני מתכוון ל-נעילה! עשן לבן וריח צמיגים שרופים אפף את האוויר ובד בבד החל קרב עם המכונית במטרה לייצבה. הזנב החל להשתולל מימין לשמאל כאילו יש לו חיים משלו. הרבה היגוי נגדי והחלקה לשמאל בסיום סצינת האימים הזאת, הביאו אותי לשאול: "מה, לעזאזל, קרה כאן".

עכשיו הכל לאט. שילוב הססני לראשון, פרסה, וצבירת מהירות באיטיות, כאילו זו סובארו 87'. לאחר חצי שעה מאוד מאוד ארוכה התייצבתי בחברה המשכירה חלומות. "מממ....סלחו לי אבל... הייתה לי תקלה בחלום". לאחר תיאור המקרה, שכל מי ששמע אותו היה משוכנע כי ממש, אבל ממש, כמעט ועלה לי בחיי (לא זה היה המצב, אבל זה נשמע טוב) הביט עובד א' בעובד ב', וזרק לו כמה מילים וקללות עסיסיות בניב שרק אמריקאים יוצאי מקסיקו יבינו... לאחר רבע שעה קיבלתי את המפתחות לידי ואישור לצאת שוב לדרך. כאשר שאלתי מה הייתה הבעיה נאמר לי משהו כמו "תקלה קטנה בבקרת האחיזה. אל תדאג, זה לא יקרה שוב; ניתקנו אותה לגמרי". הרגשתי הקלה. זהו, עכשיו אין מערכת בקרת אחיזה במכונית הנעה אחורית עם 415 סוסים. הקלה? חשש-מה נשאר, אלא שבבית בישראל יש לי שברולט-קמארו-400-כ"ס-הנעה-אחורית-בלי-בקרת אחיזה - כך שארגיש בבית גם בנבאדה.

 

יחסי קרבה

ושוב אני בדרך לכביש הקניון האדום, מאיץ קצת יותר בעדינות, מושך הילוכים קצת פחות - אבל אני כבר בהילוך חמישי ומד המהירות מראה 235 קמ"ש. וכאן, ממש לפני השילוב לשישי, הופיעה הפנייה הראשונה. כן, וזה ממש כמו במערכות יחסים בין אנשים. בקצה אפשר להכיר את בת הזוג, לומדים את הגבולות, לומדים את מרכיבי האופי, בודקים כמה רחוק אפשר ללכת, כמה צריך להשקיע בקשר ומה אפשר לקבל ממנו ותמורת מה.

הנהיגה בוייפר תובענית. המכונית דורשת מהנהג לנהוג אותה. נטו. היא דורשת התמסרות מוחלטת למעשה הנהיגה, ואינה מאפשרת כי דעתו תוסח לדברים אחרים כגון התבוננות בנוף או חיפוש תחנות ברדיו. ולכל אלו שיודעים, אפילו קצת, נהיגה ספורטיבית מהי, ומכירים אותה דרך מכוניות יפניות ו/או אירופאיות, וטוענים כי מכוניות אמריקאיות אינן יציבות, לא אוחזות היטב, ובכלל לא מבריקות מהבחינה הדינמית, אני רוצה לומר רק דבר אחד:

אתם צודקים.

 

לפחות במקרה של הוייפר; כניסה לפניות במהירות סבירה לחלוטין גרמה למכונית הספורט האקזוטית(?) הזאת לאבד אחיזה בקלות רבה ולייצר תת-היגוי מביך; זוהי מכונית עם שלדה קשיחה, נפרדת (מרכב פיברגלס על שלדת צינורות). ובמקרה הזה, הממדים ממש מפריעים: כוח שכזה עם שלדה לא-מפותחת כזאת על בסיס גלגלים קצרצר של 244.5 ס"מ - כמו של סופר מיני - ומפשק סרנים שהוא לא רחב בהרבה מעבר ל-150 ס"מ ממש לא עוזר. הצמיגים, שמידתם המקורית כמעט מופרכת, ובוייפר שנהגתי היו כאלו עם מידות אוויליות אף יותר - מלפנים:275/35ZR18 ומאחור: 335/30ZR18 - לא הצליחו למלא את מה שהשלדה החסירה. אבל אם הכניסה לפנייה לא משהו, היציאה היא סיפור אחר: פשוט, עם כוח זמין אדיר-ממדים - כן-כן: 67.4 קג"מ ב-3600 סל"ד - הוייפר פשוט שוגרה במהירות אדירה לסיבוב הבא.

 

עם התנהגות כזאת אבל עם כוח כזה, שיניתי כיוון. אל תוך הפניות נכנסתי במהירויות שהיו מעבר ליכולת האחיזה של הוייפר, אך עם החלקה ויצירת היגוי-יתר קל בכל סיבוב. להוציא את המפלץ ממצב זה הוא עניין פשוט, שהרי לוייפר יש כל כך הרבה כוח.

אחת לכמה עשרות מיילים נהניתי מקטעי כביש ישרים כסרגל ושטוחים כשולחן כתיבה, כך שיכולתי להגיע גם להילוך השישי הנכסף. המהירות המרבית בכל אופן - 266 קמ"ש - הושגה בסוף ההילוך החמישי; לא פלא: לשישי יחס העברה של 1:0.5. ואם כבר אנחנו בביצועים, ניסיתי להביא את ה-1550 ק"ג ל-60 מייל (97 קמ"ש) ב-4.5 שניות. מדידות חובבניות סיפרו על 5.1 שניות בערך. לא רע, מספיק לי...

הוייפר אינה "צורכת" דלק. היא גם לא "זוללת" אותו או "בולעת" אותו, ובכלל לא עושה דברים מהסוג המיוחס, שוב, למכוניות אמריקאיות; היא פשוט מעלימה אותו, הדלק פשוט מתפוגג. מיכל הדלק, עם קיבולת של כ-83 ליטר, דרש מילוי מחדש כל 200 קילומטר. ותוצאת הנתונים גרועה ממש כמו שזה נשמע: ליטר אחד לכל 2.4 קילומטר. וזה לא הנתון הגרוע ביותר. מהירויות גבוהות והאצות העמידו את נתוני הצריכה על 2 ק"מ לליטר. בסוף הפסקתי למדוד. שתי יקירתי, שתי כמה שבא לך...

 

 

article_222_a_pic5.jpg

 

 

 

פה ושם הרשיתי לעצמי להוריד קצת את הרגל מדוושת הגז ואפילו עצרתי כדי ליהנות מנופיה המדהימים של מדינת נבאדה, על הקניון האדום המרהיב ביופיו והמרחבים האדירים החוצים את האופק. בזמן העצירה, הדבר החשוב ביותר היה להימנע ממגע בכל חלק מהמכונית העשוי מתכת. המכונית פשוט בערה. צינורות הפליטה עוברים מתחת לקו הדלתות ומשם לחלקה האחורי של הוייפר. כל מה שבדרך התחמם באופן בלתי-נסבל.

הדרך חזרה הייתה דרך של הנאה מסוג אחר. כבר לא ניסיתי להוציא מהוייפר את המרב, כלומר, את ההילוכים לא העברתי ב-6000 סל"ד, שהם תחילת הקו האדום אלא ב-5500 סל"ד אל תוך הפניות נכנסתי בהחלקות עדינות, אם בכלל, וזעקות הצמיגים שככו וגם שאון המנוע עם היציאה מהן היה רגוע.

 

הקלה

בוודאי לא תתפלאו כי כאשר החזרתי את הוייפר לחברה המשכירה חלומות, הרגשתי הקלה מסוימת. הוייפר, כבר אמרתי, תובעת את כל תשומת הלב מחד, אך לא תורמת מצדה הרבה לזוגיות משופרת; יש לה נתוני ביצועים מהממים - אבל מה עם השאר? וזה לא רק בגלל שבדברים חשובים אחרים היא לא משהו. אפילו המושב תרם את חלקו לנוחות הלקויה, כאשר המתלים הקשים והצמיגים דלי הדופן מוסיפים לא מעט משלהם. אלא שמול כל הטענות אני זוכר כל הזמן את הזיעה הניגרת, תחושת היובש, ואלו עוטפים את ההתעלות הרוחנית והפיזית שמלווה בהרבה דפיקות לב (תחושה די דומה לאורגזמה, אם חושבים על זה...).

האם אקנה לי וייפר אם אוכל? אולי. זוהי מכונית עם הרבה מגרעות אבל היא יכולה להעניק דבר אחד: הנאה צרופה, מהסוג אותו מקבלים בנהיגת קרטינג או מכונית מירוץ. שני בעלי וייפר אותם פגשתי סיפרו כי עבורם הוייפר הוא צעצוע.

וזאת הסיבה שלמרות הכל, הנהיגה בוייפר הייתה חוויה שלא אשכח. הלמות הלב המתרגש נשמעה עוד שעות לאחר שהחזרתי את המפתחות.

 

ליאור.

 

article_222_a_pic2.jpg

חלומות נועדו להתגשם

 

http://www.BackOnTwo.com

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לנסוע באופניים בביג'ין. בין אלפי רוכבי אופנים ונהגי מכוניות שלא מתחשבים

פחד

אלבום התמוונות של המוסטנג 1966 והפלקון 1960 ושני אוטובוסי הטייגר 1965 ו-1975, ראו כאן:

http://www.flickr.com/photos/benihasp/

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

החוייה הראשונה היתה עם הרכב הראשון שלי- אסטרה גי אס איי מאוד חזקה!

 

הגעתי מאיזו מישהיא מרעננה (סוף אחוזה) עד לראשון לציון ב 12 דקות וזה היה המקרה שבו סגרתי\נסעתי במהירות הכי גבוהה 235 על השעון......

 

המקרה השני היה עם אותו רכב יצאתי עם חבר להרצליה(לפני 5 וחצי שנים בערך)עולים על איילון מהרצליה , זה היה אמצע שבוע 3 בלילה = אין כלב בכביש

אני משייט על 150+- פטאום אני רואה בהשתלבות הראשונה עם קק"ל קוז'אק מתעורר לחיים מצד ימין (תמיד הם עמדו שם אבל אמצע שבוע 3 בלילה)

אני כמובן מוריד לרביעי ומגיע ל200+ ובורח , עליתי ימינה לפניה של האוניברסיטה בסביבות 70 (חב רשלי כמעט הרטיב את המושב ודי בצדק אחרי הכל זו היתה אסטרה גי אי סיי עם הגה ושילדה מופלאים:wink: ).

החנתי את הרכב ברמת אביב לאיזה 40 דקות ובסוף חזרנו בדרכים עקיפות ולא מאיילון.(אחר כך שמעתי שעשו מחסום לקראת סוף, איילון...

* צריך לבצע תמיד ברמה גבוהה יותר מאחרים זהו סימן ההיכר של מקצוען אמיתי

* המקום היחידי שבו הצלחה מופיעה לפני עבודה קשה הוא במילון

* ברגע שאתה מתחיל לדבר על מה שתעשה כשתפסיד, הפסדת

* אל תשקיע בהירהורים על העבר, אך אל תשכח אותו

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לא בדיוק חוויה:

 

לילה מבול אני נכנס לסיבוב הכביש כולו רטוב , (כביש רחב , קיר בצד אחד, מדרכה נמוכה בצד שני )

 

וכמו מטומטם אני מוריד הולך באמצע הסיבוב במהירות גבוהה מאוד גבוהה

 

(קלטתי שאני נכנס מהר מדי) האוטו ניזרק בצורה מטורפת לפחות 10 צלחות

 

עולה על המדרכה ויורד לכביש וממשיך ככה עד שהוא נעצר בסוף,

 

לא קרה כלום לאוטו לא קרה כלום לנוסעים בנס יצאנו מזה בחיים

 

היה לנו מזל שכל פעם שהאוטו עף למדרכה הגלגלים היו מופנים לכיוון שלה.

 

חוויה משמחת עברתי בדרך מאילת למצפה רמון, כביש מטורף מלא סיבובים פשוט חווית נהיגה.

m3forever

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

נסיעה ברוורס.. 80 קמ"ש..

שבירה של ההגה ימינה..

האוטו מסתובב במקום..

במהלך הסיבוב העברה מR לD

ואז אחרי 180 מעלות גז עד הסוף...

 

קטע ממש מהסרטים.. היה כיף בטירוף..

 

אה, וזה לא היה באיילון.. וגם לא ממש בגהה..

זה היה במגרש החלקה ביקום :roll:

מי שמודד את התקדמותו, הצלחתו ואושרו בצורה יחסית לאחרים, לעד ישאר מתוסכל;

תמיד יהיה שכן עם גינה גדולה יותר, דשא ירוק יותר ומכסחת-דשא חדשה יותר.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

נסיעה ברוורס.. 80 קמ"ש..

שבירה של ההגה ימינה..

האוטו מסתובב במקום..

במהלך הסיבוב העברה מR לD

ואז אחרי 180 מעלות גז עד הסוף...

 

קטע ממש מהסרטים.. היה כיף בטירוף..

 

אה, וזה לא היה באיילון.. וגם לא ממש בגהה..

זה היה במגרש החלקה ביקום :roll:

תנסה לעשות את זה בכביש דו סיטרי כשאתה מגלה שחבורה של מפגרים רצים לכיוון של האוטו שלך

עם ב.מ.וו 525 שנת 89 ידנית (חיה רעה!)

ואחרי שחשבת שהם מאחוריך פתאום אתה מגלה גולף VR6 עם חמש ג'ברים שממשיכים לרדוף

אחריך עם אלות רק מנסים לחתוך אותך ולהוריד אותך מהכביש וכל זה בשביל לגנוב לך את האוטו

אז אתה מחליט לשגע אותם, עכשיו המצב כזה:

גולף VR6 עם 5 בדואים מפחידים ביותר (ונהג גרוע)

ב.מ.וו 525 שנת 89 ידנית דגם אמריקאי מפוארת ביותר עם מערכת מהחלומות (רק חבל שהיא בצבע לבן)

ונהג עם הרבה נסיון על ב.מ.וו ונהיגה מתקדמת.

 

אני חייב לציין שהם הצליחו לשמור על מרחק סביר ממני והיו קרובים מאוד

אבל אז החלטתי שדי למשחקים וכשאתה חוזר מהבסיס ואתה כבר מת להגיע הביתה בייחוד אחרי

שטחנת 2-6 ביום חמישי וכולם כבר הגיעו הביתה ואתה רק יוצא מהבסיס ובמקום ללכת לכיוון אשדוד אתה נוסע לכיוון ערד (התבלבלתי) עם מליון בדואים ואין מסביב אף אחד לשאול

אז אמרתי לעצמי שמוטב לעצור לחשוב מה לעשות ואז להמשיך, עצרתי שמתי משולש ופתאום אני שם לב

לרכב שעובר אותי עוצר באגרסיביות נוסע רברס מפספס אותי ב 10 15 מטרים בערך ופתאום 5 בדואים

ג'ברים יוצאים מהרכב עם אלות, ישר פרסה ברברס נכנסתי לכביש וכמו אהבל המשכתי לכיוון דרום במקום צפון

הם התחילו לרדוף אחרי אז אני משייט רגוע על הילוך 5 (130 קמ''ש) ומנסה לחשוב מה לעשות עם המפגרים האלה

עכשיו שתבינו אני אחרי שמירה עם נשק 5 מחסניות וממש לא היה לי כוח למשחקים

אבל אז נזכרתי שחבל לבלות כמה שנים בכלא בגלל כמה מפגרים, אבל פתאום חשבתי למה לא לשגע אותם קצת,

חשבתי על תוכנית: הורדתי להילוך רביעי האצתי ותפסתי מרחק טוב מהם, נתתי ברקס חזק הגעתי כמעט לעצירה והם היו ממש קרובים

ואז נכנסתי לשבל קורקר עשיתי כמה צלחות וממש כמו בסרטים עם ענן אבק חזרתי לכביש ונעלמתי להם

מה שכן אני כמעט בטוח שהם עלו על איזה במפר שיש אחריו בור עצבני והם דפקו את הקרטר

כי אני ראיתי אותו במקרה וזה היה לפני הענן אבק.

אחרי שנעלמתי משם החלטתי שמוטב שאני ילך משם מהר כי למרות שיש לי נשק אני בסך הכל אחד מול

המון שרצים אז את שאר הדרך עשיתי עם המון זריקות תחת תודות להנאה האחורית...

וכשהגעתי הביתה נישקתי את המזוזה ויו למחרת עשיתי למתוקה טפ''ש + טי''פ (טיפול פינוק).

 

בו נגיד ככה שכשאנדרנלין זרם לי בגוף מהמחשבה שהכל תלוי בי

זה היה ממש מלהיב והרגשתי כמו ילד קטן, זה היה כל כך כיף, יותר טוב אפילו מלנהוג בלי רשיון.

אולי אפילו יותר כיף מסקס. אין אין על הנאה אחורית.

כשיש לך דאבל וופר 8 אינצ' בכל דלת אתה מתחיל לחשוב פעמיים,

אם בכלל אתה צריך לשים סאב.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=455879

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

חווית הנהיגה שלי כללה עוד כמה מחברי הפורום הזה.

 

זה היה לפני שנה וקצת, יום שישי בערב במפגש המסורתי של ר"ג. כמה חבר'ה מחליטים לעשות טיול, טיול לילה.

 

בערך בשעה 19:30 נפגשנו 10 מכוניות במחלף כפר-שמריהו, מקסימום 2 אנשים ברכב. נוסעים צפונה.

כל הדרך הקצב מהיר אבל לא משתוללים, שומרים את עצמנו לפיתולים.

בצומת גולני פוגשים עוד חבר פורום שהביא חבר נוסף שלו, סה"כ 12 מכוניות....פאקינג שיירה.

 

חבר הפורום מהצפון מוביל בגלל שהוא מכיר את הכבישים היטב, וזה חשוב בגלל שלילה וחושך מוחלט.

העליה לרמת הגולן מדהימה, פיתולים עם שינוי גובה ופניות ,"ראש-סיכה" עיוורות.

הירידה לא פחות מדהימה ומהירה, לקראת הסוף כבר אין לי בלמים....חלק עולים את העליה שוב רק כדי לרדת אותה, אני מחליט לוותר כי הדיסקים לוהטים.

על כביש גבול הצפון סער מנסה לתפוס אותי...בחיים שלי לא חשבתי שה-AX שלו כל כך מהירה, מחליף הילוכים במנתק ומצליח איכשהו לשמור על פער

נוסעים בכבישי הצפון תוך כדי התעקבות על "סטייג'ים" נבחרים וכיכר אחת רחבת ידיים.

ככה נסענו שעות, שרפנו דלק, רפידות ברקסים, צמיגים ואדרנלין בכמויות.

 

חזרנו מאוחר, או בעצם מוקדם....

בשעה 7:00 אור ליום שבת שמתי את הראש על הכרית. כמעט 12 שעות נהיגה כמעט רצופות, היה מדהים וגם מסוכן באותה מידה.

לכל מי שהיה באותו טיול, תודה לכם! הטיול הזה לעולם לא ישכח.

כן, אני מסכים שזו הייתה אחת החוויות החזקות.

כאן המקום להודות לאותו חבר פורום מהצפון - תודה לך, אתה נינג'ה!!!

 

:wink:

למכירה פנסים קדמיים מקוריים חדשים לGTI MKV

 

My grandfather rode a camel, my father rode a camel, I drive a Mercedes, my son drives a Land Rover, his son will drive a Land Rover, but his son will ride a camel -

Rashid bin Saeed Al Maktoum

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יש לי חוויה שמידי פעם חוזרת על עצמה אבל כבר הרבה זמן (מאז שיש לי את הפיג'ו) לא חזרתי על החוויה הזאת והיום אמא שלי החליטה שאני אחזור על זה שוב! נהגתי בקווליר של סבא! זאת חוויה בלתי נשכחת, תפסתי את ההגה הכי חזק שאפשר בסיבוב על 10 קמ"ש ונדבקתי עם הפנים לחלון.

 

הדבר היחידי שטוב באוטו זה זה המזגן, כל השאר לפח.

some people need a high five

in the face

with a chair

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שימו לב! השרשור הזה בן 7138 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

Guest
הנושא הזה נעול לתגובות.

×
×
  • תוכן חדש...