התקנת קולר חיצוני לגיר פולקסווגן גולף דור 4 אוטומט

שלום חברים,

אחרי אין ספור המלצות שקראתי כאן לגבי התקנת הקולר החיצוני לגיר האוטומט של רכב הגולף דור 4, החלטתי לבצע זאת בעזרת מכר שמתמצא בעניין.

על מנת שאוכל להיות בטוח בתהליך וכי הוא מבוצע נכון יש לי מספר שאלות:

1. האם לאחר התקנת הקולר ישנו צורך בהוספת שמן גיר בעקבות העברתו של זה גם לקולר החיצוני?

2. האם ישנו תהליך מיוחד ספציפית לרכב הגולף בשונה משאר הרכבים בהתקנת קולר מסוג זה?

תודה לעונים

גל

לא שידוע לי, מה שכן אני לא ממליץ לך לבצע את העבודה אצל "מכרים", אלא אצל "מכירים" את הרכב. שניים מומלצים בתחום הם רון חבר הפורום או יורם ממוסך אדמונד, שם ההתקנה נעשית באופן מקצועי.

תודה OV.

עוד מישהו לגבי כמות השמן?

סתם שאלה , באמת מסקרנות .

איך החלטת על איזה קולר לשים ? גודל ? מיקום ? ספיקה ?

איך אתה יודע מה תהיה ההשפעה על לחץ השמן במערכת ?

עפר .

סתם שאלה , באמת מסקרנות .

 

איך החלטת על איזה קולר לשים ? גודל ? מיקום ? ספיקה ?

איך אתה יודע מה תהיה ההשפעה על לחץ השמן במערכת ?

 

עפר .

בגדול אתה מתקיל אותי עם השאלות... העניין הוא שאת הקולר ירכוש ויתקין עבורי מכר שעוסק באופן פרטי בשיפוץ גירים כבר עשרות שנים.

האם ישנם פקטורים מיוחדים לגבי הגולף שכדאי שאעלה מולו? אשמח לשמוע כי אני גם ככה מפחד מהעניין...

שאלה נוספת לחברים היקרים שענו קודם לכן, מהי ההמלצה לחיבור נכון יותר?

1. האם יש להוסיף את הקולר החיצוני שיעבוד יחד עם הקיים (ובאיזו צורת חיבור)

2. האם יש לנתק את המקורי ולחבר אך ורק את החיצוני?

ההעדפה שלי היא להשאיר את שניהם - עד כמה זה מומלץ באמת?

תודה מראש

רון כמה עולה להתקין את המצנן החיצוני? יש לי מצנן 1403 של היידן. תודה.

כאשר אתה משאיר את המצנן הישן מחובר אז אתה לא מונע את האפשרות שנוזל

קרור ושמן של התיבה יתערבבו ויגרמו להרס של ההתיבה .

אתה צריך לזרוק את המצנן הישן ולחבר מקרן חיצוני במקומו ,ההולכה של החום לאויר היא מאד יעילה

ואין לך צורך במצנן הישן .

מצטער אבל, לא מסכים עמך.

לא בטוח אם כללי הפורום אוסרים על הפנייה לפורום רכב ישראלי אחר, על כן אוסיף קיטוע ממאמר שכתבתי בנושא .

מבוא תיאורתי לקירור שמן גיר ברכב שטח אוטומטי

מאת רענן

פורסם בתאריך 02-05-12 21:00 מספר צפיות: 2990

אוטומט או ידני... הויכוח הנצחי נמשך. לצד החובה של תיבת ההילוכים האוטומטית הכה נוחה, עומד תמיד נושא ההתחממות האופיינית. כי בניגוד לתיבה ידנית, גיר אוטומטי מייצר חום באופן ישיר כתופעת לוואי קבועה. ייצרן החום העיקרי הוא גם הרכיב שאחראי על "קסם" האוטומט - ממיר המומנט, "הטורק" בשפת העם. ברכב שטח אופייני המשמש לטיולים תנאי הסביבה והנהיגה רק מחריפים את המצב. האם יש מה לעשות בנדון? רענן בדק את העניין וחולק איתנו את תובנותיו.

ההרכב הכימי של הנוזל ההידראולי - "שמן גיר" - מושפע מאד מהטמפרטורה אליה הוא מגיע. אסור לולעבור טמפרטורה שהוגדרה ע"י היצרן לפרק זמן משמעותי. אם זה קורה, הנוזל עובר שינויים כימיים, מתפרק אם תרצו, ומאבד מהתכונות שלו. בטבלה (שיש לקחת בחשבון שמקורה בחברה שמייצרת מוצרים לקירור נוזל גיר) מוצגת הפגיעה הצפוייה באורך החיים של תיבת ההילוכים ביחס לטמפרטורת העבודה המקסימלית שאליה השמן מגיע. השורה התחתונה היא שכדי שהגיר יאריך ימים עליו לעבוד בטמפרטורה של לא הרבה יותר מ80 מעלות צלזיוס. וכן שארועי התחממות, גם לפרקי זמן לא ארוכים, הם גורמי נזק חמורים. מכאן ברור שכדאי להקנות למערכת יכולת קירור ממעבר לסטנדרט שכלל יצרן הרכב בג'יפ שעובד בתנאי שטח במדינת ישראל החמה.

חיבור "קולר" - מצנן שמן, בנוסף למערכת הקירור המקורית הכוללת מצנן שמן גיר מובנה בתוך המצנן הראשי כמעט בכל רכב - הוא שיפור מקובל בכל רכב שטח אוטומטי. ישנן בגדול שתי גישות, מתודות, לחיבור המצנן הנוסף:

• ניתוק הצינורות שמתחברים "לחליל" שברדיאטור (חליל הוא הכינוי המקובל למצנן המקורי) וחיבורם במקום למצנן החיצוני הגדול יותר והמקורר אוויר.
  
• חיבור המצנן החיצוני בנוסף, בטור, "לחליל" שברדיאטור.

אקדים ואומר, הוויכוח בין המצדדים בכול מתודה הוא רב, אם כי מהתרשמותי "הגויים" בחו"ל אחידי דעה ורוב רובם ממשים ומחברים עפי"י המתודה השנייה, היינו מצנן נוסף בטור למצנן המקורי.

הטיעונים של המצדדים בהפרדה המוחלטת של מצנן השמן ממצנן המים העיקרי של המנוע מתחלקים לשניים. טענתם העיקרית היא שאם יפרץ "החליל", נוזל הקירור יזהם את שמן הגיר, יחדור לתיבה ויביא לקיצה מהר מאד. טענה נוספת היא שהשמן הרותח מהגיר מחמם את נוזל הקירור בחלק התחתון של הרדיאטור ובכך מחזיר נוזל קירור חם יותר למנוע ממה שהיה צריך להיות.

מצד שני, טוענים המצדדים בחיבור הטורי, הולכת חום למים טובה יותר מאשר הולכה לאוויר. על כן המעבר דרך "החליל" מוריד טמפ' השמן משמעותית. כמו כן טמפרטורת השמן מיוצבת טוב יותר ופחות מושפעת ממזג האוויר החיצוני. חשוב בעיקר בחורף קר. והתקנת מצנן - קולר - קטן או גדול יותר ממה שנדרש, "נסלחת" כי "החליל" המקורי ממשיך לתפקד. ולייצב את הטמפרטורה על הערך הנכון. לי אישית נראה שזו אכן הגישה העדיפה. שאלת מה יקרה אם יפרוץ "החליל" היא כמו עוד אופציות לקטסטרופות שיכולות להתרחש, ואמורה להשאר היפוטית ברכב שטח מתוחזק היטב.

גם אם בחרנו בגישה של חיבור מצנן נוסף בטור למצנן המקורי, יש בפנינו שתי אפשרויות - קולר לפני או אחרי ה"חליל". הראשונה - יציאה מהגיר וכניסה "לחליל", יציאה "מהחליל" וכניסה לקולר החדש, יציאה מהקולר בחזרה לגיר:

שיטה שנייה - יציאה מהגיר וכניסה לקולר החדש, יציאה מהקולר וכניסה "לחליל", יציאה "מהחליל" בחזרה לגיר.

השיטה הראשונה, קולר אחרי החליל, היא הנפוצה יותר במימוש בחו"ל. בנוסף היא השיטה שמופיעה באתרי יצרני הקולרים הגדולים (היידן, B&M).

יתרונות השיטה הראשונה (קולר אחרי החליל):

• בוודאות יעילה יותר בקירור שמן הגיר לעומת השיטה השנייה. עפ"י אחד המאמרים שקראתי, בשיטה זו הטמפרטורה של השמן החוזר נמוכה ב-5% .

• מימוש קל יותר מבחינת ניתוב הצנרת.
  
• בחורף חימום מהיר יותר של נוזל הקירור ברדיאטור המנוע.

חסרונות:

• השמן הרותח שיוצא מהגיר מחמם את נוזל הקירור בחלק התחתון שהוא יותר קר, למעשה מחזירים למנוע נוזל חם יותר ממה שהיה צריך להיות ללא ספיחת החום של שמן הגיר. כלומר, מערכת הקירור של המנוע צריכה לעבוד קשה יותר. ייתכן שטמפ' המנוע תעלה בעקבות כך.
  
• בחורף, ייתכן קירור יתר של שמן הגיר (בעיקר בבוקר ובנסיעת שיוט כאשר הטורק נעול) .

יתרונות השיטה השנייה (קולר לפני החליל):

• הולכת החום של שמן הגיר לאוויר נעשית בעיקר ע"י הקולר. כך שהשמן שחוזר דרך "החליל" פחות מעיק על מע' הקירור של המנוע.
  
• המעבר דרך "החליל" מייצב את הטמפ' של השמן לכיוון 80-75 מעלות (מה שבד"כ קיים בחלק התחתון של הרדיאטור) וזה מצוין לחורף.
  
• עבור מצבים קיצוניים (גרירה בעליה ביום חמסין), לדעתי יעילות הקירור זהה לשתי השיטות. פשוט כי הקולר לא יצליח לקרר השמן מתחת ל 85 מעלות, לכן נוזל קירור המנוע יספח אליו את חום השמן "מהחליל" כמו בשיטה הראשונה.

חסרונות:

• השמן המוחזר לגיר בטמפ' גבוהה יותר לעומת שיטה א' (לא במצבי קיצון ).
  
• ניתוב מסובך ומעט ארוך יותר של הצנרת.

לסיכום, לדעתי, חיבור הקולר לפני החליל עדיף במכלול היתרונות מול החסרונות, וזאת גם השיטה שיישמתי בעבר ובהווה.

טיפים ליישום:

• משתדלים למקם את הקולר הכי קרוב לחזית. כך היעילות שלו הכי גבוה (כפי שניתן לראות באיור)

הערה: להערכתי קולר במימדים גדולים (כמעט בגודל רדיאטור המנוע) שימוקם בין מעבה המזגן לרדיאטור המנוע, עם אטימה מהדפנות (צדדים, למעלה-למטה) לרדיאטור המנוע, יעילות הקירור שלו תהיה הרבה יותר גבוהה מה 75% שמתואר באיור. זאת בזכות שאיבת האוויר הגבוהה שמבצע המאוורר המכאני ביחס לוונטה חשמלית.

• במידה והקולר לא מותקן בין רדיאטור המנוע ומעבה המזגן, חובה להתקין וונטה על הקולר. אחרת במהירות נמוכה או עצירה, יעילות הקולר נמוכה מאוד.
  
• רצוי שהוונטה תורכב אחרי (מבט לכיוון חזית) הקולר כך שתשאב אוויר (ותקרר) דרך הקולר.
  
• רצוי מאוד שהוונטה תמותג ע"י יוניט לטמפ' של 85 מעלות צלזיוס (דרך ממסר כמובן). את היוניט רצוי למקם בעזרת מחבר T בקו היציאה מהקולר. כך הוונטה תפעל רק במידה והקולר לא הוריד את טמפרטורת השמן מתחת ל 85 מעלות . (זה מונע מיתוגים רבים שלא לצורך. בזכות זה מאריך את חיי הוונטה)

• מומלץ מאוד להוסיף מחוון טמפרטורה של הגיר בתא הנוסעים. למחוון מחברים חיישן תואם המותקן בעזרת T ביציאה מהגיר. המהדרין, יכולים לחבר מאותו מחוון זמזם התראה ולכיילו לטמפרטורה שיבחרו.

ו. במידה ומשכללים את מע' הקירור לגיר ע"י התקנת טרמוסטט BY-PASS , אין מניעה להתקין קולר גדול מאד ללא חשש לקירור יתר. במקרה כזה חשוב מאוד שיהיה בנתיב הבייפאס ה"חליל" המקורי (או עוד קולר) למניעת מצב שהתרמוסטט תקוע ואין כול קירור לגיר מעבר לטמפרטורה שהתרמוסטט היה צריך להיפתח לקולר הגדול.

• כאשר מתקינים קולר שיש לו כניסה/יציאה מהצד, הכניסה אליו תהיה לצינור התחתון ואילו היציאה ממנו תהיה מהצינור העליון (זאת למניעת בועות אוויר לכודות) כמו באיור.
  
• כאשר מתקינים קולר שהכניסה והיציאה יכולות להיות שתיהן למעלה או למטה, מתקינים כך שהן יהיו למעלה כמו באיור .

• במידת האפשר, להשתדל שכול ערוץ ההחזרה יהיה קצר יותר לעומת ערוץ היציאה מהגיר.
  
• להשתמש בצינורות גומי ללחץ איכותיים ולא לבצע כיפופים חדים (רדיוס גדול ככל שניתן).
  
• לא לשכוח להשלים שמן לאחר ההתקנה, מה שלא תעשו, כמות השמן הכוללת אולי גדולה יותר אבל חשוב שהמפלס בגיר יהיה נכון. כמובן לוודא אי נזילות.

זהו, על קצה המזלג, מבוא לחיבור מצנן שמן. אתם מוזמנים לשאול, להעיר ולהוסיף מניסיונכם.

במקרה של המצנן הזה שמדובר בו בתיבה 01M יש שתי סיבות מדוע כדאי לבטל

לחלוטין את המצנן המקורי שעל התיבה .

1. האפשרות של פריצת המצנן והתערבבות הנוזלים היא לא קטסטרופה תאורטית אלה תקלה מאד שכיחה

ברכבים שגיל המצנן הוא מעל 5 שנים .

2.המצנן כבר סתום בחלקו הרב 50\60 אחוז בצד של מעבר נוזל הקרור ,הסיבה לכך היא שמעברי נוזל הקרור

במצנן הם המעברים הצרים במערכת הקרור ולכן הם משמשים כמסנן שנסתם עם השנים ויעילות הולכת החום

לנוזל הקרור יורדת באופן דרמתי .

ברכבים אמריקאים שבהם דובר בדיון שצירפת ,סתימת המצנן לא אפשרית כי מעברי נוזל הקרור מסביב לחליל הם

כל המקרן כולו שלא כמו במצנן עצמאי שיושב על תיבת ההילוכים ,ולכן הטיעונים שהועלו בדיון שם הם לא שייכים עבורנו .

או קיי, מצטער. ההתמחות שלי היא בעיקר בג'יפים. אבל,

אני דוגל בתחזוקה מונעת (לא שבר). קרי, מחליפים את המצנן יזום אחת ל 5 שנים כפי שתיארת.

בכול אופן, איך אתה מונע אירוזיה בחורף ? האם לגיר הזה יש BY PASS פנימי לשמן עד טמפ' מסויימת ?

בנוסף, האם ידוע דרגת ההפחתה ב BTU של המצנן המקורי ? (כך שניתן שיהיה ניתן לבחור ולהתאים קולר חיצוני)

פשוט מהנסיון שלי (בג'יפים), הרבה מכונים מנתקים החליל ומתקינים היידן 405 (במקרה הטוב) בנפרד. בכך מקבלים עבודה חוזרת (שיפוץ גיר) לאחר זמן/קמ' לא רב.

יש רכבים שדורשים מע' קירור רצינית. לדוגמה טרופר בנזין עם הגיר 4L30E בגלל הטורק הקטן שלו (אבל זה כבר לדיון אחר).

שבת שלום

רענן

נכון שהצינון הטוב ביותר מושג בחליל שבתוך הדוד הקר של הרדיאטור (אך תצנן ברזל חם מהר יותר, ברוח או בדלי מים?!). למרות זאת, מה שרון כתב על אמינותו של מחליף החום המקורי הוא נכון מאוד, ואני ראיתי גם כאלו שכשלו אחרי כשלוש שנים וגרמו להרס התיבה.

יחד עם זאת, הרכבת קולר חיצוני בפרייבט (ואנחנו מעדיפים את ה 405) מצליחה להשיג צינון טוב מספיק של השמן. כאשר אנו משפצים גיר אנו נותנים שנת אחריות מלאה, ולא היתה לנו מעולם כל בעיה של צינון שמן אחרי הרכבה של 405.

כמובן שג'יפים כבדים עלולים להגיע למצבי התחממות שקולר כמו ה 405 לא יספיק. עליה איטית מאוד ביום חם במדבר עלולה לגרום לכך שיכלת הקירור של הקולר לא תספיק. במקרה כזה מומלץ להחליף רדיאטור שלם לאחד חדש מקורי. תיקון רדיאטור או החלפה לתחליפי כבר החזירו לי גירים בבומרנג עם מים בתוך הגיר. זה מאוד מייקר את העלות הכללית של שיפוץ הגיר, ולכן במקרה כזה אנחנו מעדיפים לבחון כל נושא לגופו, יחד עם בעל המאה (בעל הרכב).

הערה קטנה לגבי המאמר: הקולרים במאמר בנויים בצורת רדיאטור - כלומר דוד חם, רשת צינון ודוד קר. הקולרים של היידן הנידונים בנויים כצינור ארוך ומפותל עם צלעות קירור לאויר לכל אורכו. לכן אין משמעות לכיוון ההרכבה (פיות למעלה, למטה או הצידה).

יחד עם זאת, הרכבת קולר חיצוני בפרייבט (ואנחנו מעדיפים את ה 405) מצליחה להשיג צינון טוב מספיק של השמן.

על זה נאמר, "אין חכם כבעל ניסיון ..."

גם לדעתי היידן 405 מספק לפרייבט ממוצע (לא לקורבט ....)

כאשר אנו משפצים גיר אנו נותנים שנת אחריות מלאה

על זה נאמר, "יישר כוח !"

אגב, לשמחתי עדיין לא שבק לי הגיר בטרופר (אפשר לראות באיור איזה מע' קרור בניתי ). אבל כשזה יגיע,

יש לי כתובת ... (עליך שמעתי מחבר מכונאי מקצוען ואיש מיוחד שהחליט לעזוב תחום הרכב ולפנות לתחום הקריוקי שהוא אוהב)

הערה קטנה לגבי המאמר: הקולרים במאמר בנויים בצורת רדיאטור - כלומר דוד חם, רשת צינון ודוד קר. הקולרים של היידן הנידונים בנויים כצינור ארוך ומפותל עם צלעות קירור לאויר לכל אורכו. לכן אין משמעות לכיוון ההרכבה (פיות למעלה, למטה או הצידה).

צודק !

המאמר נכתב לחברים הג'יפאים מתוך כוונה שיתחילו להכיר את המוצרים HD מ 778 , 1241 ל 1260

במקום ה 403 ו 405 שמאוד היו שכיחים בהתקנות בנפרד מהחליל שלא "מספקות הסחורה" (בג'יפים עתירי הספק כמובן . הכוונה לא בסוזוקי ג'ימני ).

שבת שלום

רענן

בהתאם לתגובות שלכם, אין סכנה של קירור יתר בחורף במידה ואכן מנתקים את המקורי ומשתמשים רק בחיצוני או שזה לא רלוונטי לארצנו החמה?

כמו כן, אשמח לחוות דעת על ההתאמה של הרדיאטור הבא: HAYDEN 678 (אין לי מעל 20 הודעות ועל כן אינני יכול לצרף קישור)

לרכב שלי מסוג גולף אוטומט 1.6 דור 4

(אני מבין שהוא לרכבים קצת יותר גדולים משלי אך הבנתי כי בארץ עדיף גדול יותר)

המון תודה חברים