365 יום ו- 16,000 ק"מ עם קליאו ספורט דור 3

הקדמה

לפני כשנה וחצי הבנתי שהגיע הזמן שאקנה רכב ספורטיבי ומתנהג. לא היה לי שום ניסיון קודם בנהיגה ספורטיבית ולכן העדפתי להמנע מרכישות קיצוניות מדי. אחרי לא מעט לבטים (מותג, תקציב, ובעיקר הנאה מנהיגה), בחרתי בקליאו ספורט דור 3 ("197") חדשה מהסוכנות. אני אנסה להמנע מלקפוץ למסקנות והכללות בסקירה הזאת משום שאני לא כתב רכב, לא השחזתי צמיגים של המתחרות וגם אין לי כלים לשפוט מי יותר טוב ממי. אני אספר אך ורק על התחושות הסובייקטיביות שיש לי ולנהגים אחרים שנהגו על הרכב, איך זה לחיות איתו ביום יום וכמה עולה להחזיק אותו.

הקנקן

תודות לבחירת צבע סולידית ("ענן" או בפשטות: אפור) היא לא צעקנית ודורשת תשומת לב ואפשר להשאיר אותה לבדה בחניון חשוך מבלי להיות מודאגים שהונים ישרטו אותה. עם זאת, היא מקבלת הרבה מחמאות, בין אם מאנשים אקראיים ברחוב ("פפפששש יפה", "תגיד זה 2000?", "יש אלף שקל לכוח סוס?!" ), במפגשים, ובעיקר ממני - לא נמאס לי להסתכל עליה ולדעתי היא מעוצבת בהמון טעם: קצת קרבית, מאד אלגנטית ושונה באופן מודגש מדגם הבסיס. משטר דיטיילינג מופרע דואג שהיא תשאר במצב יפה לעין כמעט בכל זמן.

פנים הרכב רחוק מלהיות בנטלי אבל הוא פרקטי ובעל הנדסת אנוש טובה עפ"י רוב. הכסאות אוחזים ונוחים, ידית ההילוכים קרובה מאד להגה, הדוושות צמודות אחת לשניה ומאפשרות תפעול ספורטיבי קל, מתגי האיתות\מגבים נוחים וקטנים. הכל ממקום נוח. והמגרעות? איכות בניה צרפתית, מערכת הסטריאו המקורית היא לא משהו בלשון המעטה וכל חובבי מותגי היוקרה יתפלצו למראה האפרוריות והפלסטיות ("ליסינג", למרות שזו קצת הגזמה בהתחשב בתג המחיר). אני מסכם: Whatever. מי שרוצה יוקרה שיעבור הלאה. קניתי את הרכב בשביל לנהוג בו, לא לשמוע בו אופרה או ללטף לו את הדשבורד.

המנוע

המנוע הוא אותו מנוע 2 ליטר שרנו ספורט משתמשת בו כבר למעלה מעשור שהתחזק עם הזמן מ- 172 כ"ס, 197 כ"ס באקזמפלר המדובר ועד 230 כ"ס (ללא מגדש) במכונית הראלי של המותג. למרות ההספק הגבוה יחסית המומנט של המנוע בהחלט לא עוקר הרים וכדי לנצל אותו צריך להביא אותו לסל"ד בו הרבה מנועים אחרים מתחילים להקיא שמן. בנוסף - צריך נהג שידע לשמור עליו בטווח האפקטיבי בעזרת 6 ההילוכים הקצרים. עד ל 3000 סל"ד המנוע כמעט מת, שיא המומנט מתקבל רק ב- 5500 סל"ד ורק מעבר לשם מתגלה הטירוף שלו במלואו עד המנתק שנמצא בסביבות ה- 7800 סל"ד. מאד שונה מרוב המנועים המודרניים ועם לא מעט אופי. והצליל? מנהימה מרוגזת בנמוכות ועד צווחה היסטרית בגבוהות - המנוע בשילוב צמד האגזוזים נשמע מדהים, מספק חלק אדיר מההנאה בנהיגה במכונית ונותן לך תירוץ מאד משכנע לעשות היל & טו וגז ביניים גם כשלא באמת צריך.

הנסיעה

נסיעה עירונית בקליאו נעה בין נמרצת וזריזה (על אספלט טוב) ל- "בעע" (במעבר על בור ממוצע) ועד "גיהנום עלי אדמות" (פסי רכבת, באמפרים גדולים). שילוב של צמיגים קשיחים, חישוקי 17" וסטאפ מתלים נוקשה הופכים אותה לבלתי רלוונטית בעליל לאנשים עם בעיות גב, וסתם מציקה לרוב האוכלוסיה. בערים מצולקות כמו חיפה או בכבישים שעוברים התעללות מע"צ היא בעלת לוויה מאד לא סלחנית ולא מתאימה לכל אחד. בכביש בין-עירוני לעומת זאת, היא דווקא נוחה באופן מפתיע ומתעלה בקלות על כל מכונית משפחתית ממוצעת שיצא לי לנהוג בה לאחרונה. זה טוב, כי אף אחד לא רוצה לסוע שעתיים בשביל להגיע למנחת\מסלול\כביש נהיגה אהוב כשאתה שבור ועייף. ללא ספק נקודת זכות. בנוסף - היכולות הדינמיות של הרכב מתחילות להתגלות. מעברי נתיב, מחלפים, עקיפות, כל אלה מתבצעים עם הרבה פאן, בטחון ובקצב שלא קשור בעליל לקצב של שאר התנועה . מה עם צריכת דלק? עירונית: בין 1:5 בנסיעה קרבית עד 1:9 בנסיעה חולמנית, בינעירונית בסביבות ה- 1:13 בשיוט רגוע ועד ל- 1:4 בסביבות ה- 200 קמ"ש תיאורטיים.

הביצועים

במסלול ובכביש המפותל הקליאו היא כלי מושחז. בנוסף למעטפת הביצועים גדולה שלה, יש לה נטיה כמעט מעצבנת לסבול כל מה שתזרוק לכיוונה ולרצות עוד. הבלמים (המעולים) מקוררים היטב ודועכים לעתים נדירות, השלדה זורמת ובולעת שיבושים בכביש (ובנהג) בקלות והמכונית מרגישה שתכננו שינהגו אותה חזק. דיפיוזר אחורי אגרסיבי מעניק עוד כמה עשרות קילו של DF במהירויות גבוהות ומדביק את הקליאו לאספלט בסוויפרים. בניגוד להרבה הוט-האצ'ז - הבקרות בקליאו ניתנות לניתוק מלא ולמרות שהן לא טורדניות מבחינת התנהגות הן קצת מגבילות את מתן הכוח. במסלול אפשר לנתק אותן בשלווה ולהרוויח עוד כמה עשיריות שניה. ואם כבר מזכירים זמנים - איך הם? נאמר שבמסלול טכני ובידיים של נהג מיומן הקליאו לא תבייש את הפירמה ואפשר להעלות אותה בשקט מול STI ואיבו סטנדרטיות ללא חשש. בין אם ב- time attack ובין אם בסקנדי-פליק ב- 90 קמ"ש, הקליאו מרגישה בבית על המסלול ומספקת גם זמנים טובים, גם כיף וגם הרבה עניין בנהיגה, וזו בהחלט לא רק דעה סובייקטיבית שלי.

אחזקה

הקליאו היא לא זולה לתחזוקה ולדעתי יקרה בהרבה מהדגם היוצא עקב תוספת המשקל. הוצאות תחזוקה שנתיות כוללות ביטוח בעלות 5500 שקלים, אגרה של 2200 שקלים, עלויות מיגון שנתיות של קרוב ל- 900 שקלים וצריכת דלק 98 של בסביבות ה- 1:8-1:9 בנסיעה משולבת. טיפול ובדיקות שגרתיות אני עושה כל 5,000 ק"מ אצל מורשה ובכך מעלה את הוצאות התחזוקה ולא במעט (היצרן דורש טיפול כל 20,000, מאד מתירני לעניות לדעתי ובמיוחד אם הרכב עובד קשה). סט הצמיגים המקורי חוסל (קונטיננטל ספורט 3) ואותו החליף סט טויו R1R (מצוין) במידה של 215\45\17. הוצאות שונות כללו תיקונים (גומיית ציריה שנקרעה, מכת פח בכנף שלשמחתי תוקנה ללא סימן), מוצרי דיטיילינג וניקוי, שמנים, פאנל תחליפי לפילטר האוויר, רוטציות צמיגים פעם ב-, קורסי נהיגה וימי מסלול, שדרוגי מערכת קלים ודוח"ות חניה. סה"כ הוצאות, לאחר שנה ו- 16,000 ק"מ, כולל הכל (למעט ירידת ערך): קרוב ל- 33 אלף שקלים כאשר שליש מהסכום הוצא על דלק. יקר להחריד למכונית יומיומית אבל בהחלט לא נורא לרכב ספורטיבי.

קליאו 197 מול התחרות ומול היורשת

בתקציב של הקליאו היו לא מעט מכוניות ספורטיבית שאפשר היה לקנות (207GTI, מיטו, מיאטה, WRX, שירוקו 1.4, גולף חזקות למיניהם), עם זאת מה שהפך את הקליאו לבחירה הטובה ביותר בעבורי היא השילוב של פרקטיות ושהיא בנויה במיוחד לאנשים שאוהבים לנהוג. יש מכוניות יותר מהירות ממנה ויש מכוניות יותר מתנהגות ממנה אבל כחבילה היא מאוזנת וללא ספק אחת מהמכוניות הספורטיביות הפרקטיות הטובות ביותר שאפשר היה לקנות נכון ללפני שנה. בהזדמנות זו אשמח להגיד כמה מילים טובות על היורשת - הקליאו 200 - שמהווה שדרוג ברוב הפרמטרים מול הקליאו 197 (נוחות הנסיעה השתפרה, המנוע סוחב יותר טוב, מערכת עדיפה, צריכת דלק טובה יותר, אווירודינמית יותר). אמנם יצא לי לסוע בה רק בתנאים יומיומיים ולא בשטחי המחיה האמיתיים שלה אבל אני סומך על רנו ספורט שלא יאכזבו. אין ספק שגם ה- 197 וגם ה- 200 הן שתיהן מכוניות מצויינות, לא שגרתיות, מחוברות לנהג וסומכות על פשטות ולא על טכנולוגיה כדי למצות את המיטב בשילוב של נהג\רכב. בקיצור - ממליץ בחום לכל מי שרוצה לקנות מכונית ספורטיבית חדשה בקרוב להוציא את ה- 200 לנסיעת מבחן ולנסות משהו קצת שונה.

סיכום

שבת, מוקדם באופן מגונה בבוקר, אי שם בהרי קפריסין. נוף מיוער ותנים מבוהלים עוברים לפני במהירות כשהקליאו שוגאת בכביש מפותל כלשהו. אני אהיה כנה לחלוטין ואומר שלפני שנה וחצי לא דמיינתי שאבלה כ"כ הרבה זמן בימי מסלול\מנחתים\כבישי נהיגה ובהחלט לא דמיינתי שאהיה בעלים של רכב ספורטיבי. אני חושב שיש הרבה אנשים שיכולים להנות מאד מנהיגה שמוותרים על התחביב הזה מראש כי הוא מסוכן\"ערסי"\ילדותי\יקר מדי\"מה הבעיה לנהוג"\"יש לי *** ענק, לא צריך" (מחק את המיותר). לשמחת חלקנו, התחביב תופס תאוצה בארץ עם ההתרבות של מסלולים מוסדרים, חוק הספורט המוטורי ויצרניות כגון סיאט, אלפא ורנו שעדיין מייצרות מכוניות ספורטיביות במחירים עממיים יחסית.

עיקול רודף עיקול. מע"צ, בגאוניות הנדסית לא נפוצה מפנקים בשיפוע מתאים והקליאו נדבקת לאספלט באופן מוחלט בתחושה שמזכירה יותר משחק בפלייסטיישן מאשר מנהיגה. בלי התרעה, יוצאת לי מהגרון קריאת שמחה ספונטנית, כזה מין "ווווווויייייייייייייי HAHAHA !!!" שיוצא ממך כשאתה חורש פאודר טרי או עף מקיקר, כשהקבוצה שלך קולעת סל נצחון על הבאזר או כשמודיעים לך שמגיע לך החזר ממס הכנסה. זה מה שהרנו הזאת יכולה לעשות כ"כ טוב. במקום הנכון ובזמן הנכון היא מציירת לך חיוך גדול-גדול על הפנים ואתה יושב בכיסא הנהג, מבסוט ומאושר ואומר לעצמך - "הרנו ספורט ה$%^ #$@#$ האלה, הם יודעים לעשות מכוניות" . שלא יגמר לעולם, אמן.

קצת תמונות

מלפנים:

מהצד:

סביבת הנהג הצבעונית והשמחה ():

צליל מנוע\אגזוז:

תודות לאיגור קנופוב על התמונה המדהימה הבאה:

ולעזרי אברהם על התמונות המדהימות הבאות:

אחת קטנה אחרונה: תודה לכל מי שעזר לי לבחור, לתחזק, ללמוד ולהנות מהרכב במהלך השנה החולפת. אתם יודעים טוב מאד מי אתם

היא אכן מגיעה עם חישוקי 17.

נשמע כאילו הדור הזה לא מאכזב לעומת קודמיו. לטעמי הדורות הקודמים היו נראים חיצונית יותר טוב אך כל זה לא משנה כל עוד אתה מפיק הנאה.

בהצלחה וסע בדרכים טובות.

עופר, שכחת לציין את האחיזה המדהימה.

יש קליאו 200 לנסיעות מבחן? טוב לדעת

נתראה כבר בפסח (יש משהו בתכנון למיטב ידיעתי)

סיכום מעולה - קראתי בשקיקה

נהניתי לקרוא,

סיכום שנה מאלף ומעלף!

סיפור יפה ומעניין.!

לעמי הדור הקודם של הקליאו ספורט נאה יותר לעיכול מבחינת מראה, הדור השלישי מזעזע.

נשמע כמו Pure fun vehicle

צעצוע חביב מאוד שלא מוערך כראוי.

עזבו אותכם תמונות במציאות הרכב נראה הרבה הרבה יותר טוב.לטעמי זאת הקטנה הספורטיבית היפה ביותר(במיוחד אם היא באה בכל צבע שהוא לא כסף שגרתי ומשעמם).

אם הקליאו הייתה מגיעה עם הטורבו של המגאן זה בכלל היה מושלם(אפילו גרסה מוחלשת של 200 כ"ס בגדישה נמוכה וזמינות מירבית מספיקה).

רכב מדהים חבל שנמכרו מעט מאוד יחידות כאלה.

מה שלא הזכרת זאת את יכולת השיוט הלא טובה בגלל יחסי העברה קצרים(3000 סל"ד או יותר ב-100 קמ"ש זה מוגזם ומציק לאורך זמן).

*מעניין אם עלות החלפת רצועת הטיימינג(במידה ויש) היא עדיין אסטרונומית כמו בקודמות.

הייתי בהחלט מעדיף לראות קצת פחות קופרות/FR,מיטו ושירוקו בתמורה לכך שנראה קצת יותר קליאו/מגאן ספורט.

חבל...

ח"ח על הסקירה המושקעת והמעניינת. המשך לנסוע בדרכים טובות, בטוחות ומאושרות.

תודה על הסקירה, נהניתי לקרוא.

קצת לגבי האחזקה (שכן על התנהגות וביצועים אפשר לקרוא בכל ביקורת מצויה):

האם אוקטן 98 זה חובה? האם כל התיקונים שהיו לך זה ציריה?

בכלל, הוצאות האחזקה נשמעות סבירות בהחלט, מוצרי דיטיילינג לא תלויות ברכב וגם תיקוני פח לא.

דוחו"ת חניה, קורסים של נהיגה מתקדמת וימי מסלול ושדרוג מערכת גם לא נחשבים, זה לא קשור לרכב בכלל.

לגבי השירות של קרסו. יש לך משהו להגיד על זה?

gt3rs - לגבי יכולות השיוט - אני גם חשבתי ככה. בהתחלה זה היה מאד מוזר לסוע 100 קמ"ש ושהמנוע יהיה ב- 3100 סל"ד. אנשים שפויים בדעתם שנסעו באוטו ציינו את זה לרעה. היום אני יכול לסוע הרבה מעבר למהירות הנ"ל ולנהל שיחה נורמלית עם החברה בלי שהיא תשים לב. או שהתרגלנו, או שהמנוע נפתח או גם וגם. בכל מקרה - עם יד על הלב זה לא מפריע ואני מחכה לנסיעות ארוכות ולא מנסה להמנע מהן. בקשר לעלות טיפול טיימינג - אני מניח שרמות המחירים הגבוהות מאד ישמרו ואין הרבה מה לעשות בנידון. בקשר לטורבו - אין ספק שהוא היה יכול לעזור בנמוכות, אבל גם למנוע אטמוספירי יש את הקסם שלו (תגובת מנוע מאד מהירה).

אלכס - 98 זה לא חובה אבל לא נראה לי סביר לתדלק מנוע שעובד בטווחי סל"ד כאלה בדלק 95. אני לא מהנדס רכב כך שיכול להיות שאני טועה אבל עד שאני לא אראה הוכחה שדלק 95 לא גורע מהביצועים ולא פוגע במנוע אני מתדלק 98. שני התיקונים (פח, גרמושקה של ציריה) לא נבעו מתקלה מכנית (נגרר סורר של ג'יפ ובזנט חבוי בחניון בהתאמה). בינתיים לא התגלעה שום בעיה מכנית או חשמלית ברכב כך שכל עוד היא לא נכנסת בעצמים זרים אז ייתכן באמת ש- "רנו לא רואה מוסך". נחיה ונראה אם זה ימשיך. בקשר לשירות בקרסו - בכל תהליך המכירה שלקח מספר חודשים הם היו מאד לקראתי כלקוח. התקשרו לא מעט וגם היום הם מתקשרים פעם ב- ושואלים מה קורה. נחמד להכנס אליהם לאולם התצוגה. השירות במוסך המורשה שלהם בתל-אביב הוא מאד מקצועי. אני אישית מתעקש על מכונאי אחד שרק הוא עובד על הרכב והוא עושה עבודה מאד יסודית בטיפולים. עם זאת, רמת המחירים של המוסכים היא יקרה פלוס ולראיה תמחור הטיימינג שהוא פשוט שוד לאור יום. בשקלול סופי - אני חושב שמדובר במערך שירות סביר-טוב ולא מעורר אנטגוניזם (בניגוד לכמה יבואנים בארץ שמרשים לעצמם הרבה יותר מדי).

כתיבה יפה. רכב יפה (כן, הוא לטעמי).

שמח לשמוע שמע"צ מתחזקים את הכבישים בהרי הטרודוס.

סקירה יפה