Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

[מאמר מצולם] מערכת הבלמים ברכב


Shahaf
שימו לב! השרשור הזה בן 5885 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

מערכת הבלמים היא בעלת החשיבות הנעלה ביותר מבין מערכות הרכב השונות - היא זו שמאפשרת לנהג הרכב לבקר על תנועת הרכב.

מיותר לציין שמערכות ההינע חשובות גם הן, אך מנוע (או תיבת הילוכים לצורך העניין) תקול יכול לגרום לעיכוב תנועה קל בעוד שתקלה כלשהי במערכת הבלמים תגרום לתאונה אקוטית בעלת תוצאות הרסניות (ומחיר בנפש).

 

אי לכך, חשבתי שמוטב יהיה אם אפרט בהרחבה ככל שאוכל על מערכת הבלמים.

כמו כן, אני מזמין בזאת את כל מי שבפיו דברים להוסיף על הנאמר בהמשך, לפרסם דבריו בשרשור זה.

 

מושא התמונות היא מאזדה לאנטיס בציר 96' יקירת המשפחה (לשעבר).

Lantis21.jpg

 

שיטת העבודה של הבלמים:

 

ע"מ לפשט ההסבר, אפרט בנוגע לרכיבים הבסיסיים בלבד של מערכת הבלמים.

מערכת הבלמים ברכב כוללת מס' רכיבים:

מיכל נוזל בלמים; צילינדר, שבקצהו האחד בוכנה (המחוברת פיזית לדוושת הבלם) ובצדו השני ארבעה חרירים; צינוריות נוזל הבלמים; הבלמים עצמם.

כאשר נלחצת דוושת הבלם, הבוכנה אליה היא מחוברת דוחסת את נוזל הבלמים אל תוך ארבעה חרירים.

אל חרירים אלו מחוברות צינוריות נוזל הבלמים שתפקידן להכיל את הנוזל ולאפשר תנועתו דרכן.

אם כך, בעת לחיצה על דוושת הבלם, נדחס נוזל הבלמים ומועבר דרך הצינוריות אל הבלמים עצמם.

כך בעצם מופעלים הבלמים - לחץ הנוזל המועבר אליהם גורם להפעלתם ולבלימת הרכב.

כיצד לחץ נוזל גורם לבלימת מסה כה אדירה?

 

זהו תפקיד הבלמים, שמתחלקים למספר סוגים, כשמתוכם רק שניים רלוונטיים למכוניות נוסעים שגרתיות:

בלמי דיסק ובלמי תוף.

בעבר הרחוק, מקובל היה השימוש בבלמי התוף לכל ארבעת הגלגלים, אך עם פיתוח בלמי הדיסק החל יישומם כבלמים הקדמיים והבלמים האחוריים היו מסוג התוף.

זוהי הייתה התצורה המקובלת עד לפני שנים מספר, כשיישום בלמי הדיסק התפתח לכל ארבעת הבלמים.

כיום נדירות המכוניות שיוצאות משערי המפעל כשהן מצויידות בזוג בלמי דיסק בלבד (וזוג בלמי תוף מאחור כמובן).

 

בלמי הדיסק:

50144741zy1.jpg

בלמי הדיסק עובדים על פי עקרון פשוט, המוכר לכולנו מהאופניים.

הבלמים באופניים בנויים משתי רפידות, המוצמדות לגלגל בעת הפעלת הבלימה (ע"י משיכת הידית).

הצמדת זוג הרפידות לגלגל המסתובב גורמת להפחתת מהירותו - כלומר בלימתו.

introduce1dr2.jpg

בלם הדיסק ברכב מבוסס על עקרון דומה - הבלם מורכב מצלחת בילום (הידועה כ'דיסק'), מזוג רפידות המוצמדות לצלחת הבילום, קאליפר (שמהווה את תושבת הרפידות ומכיל את המנגנון שמפעילן) ועוד אי אילו רכיבים שמבטיחים את פעולתו התקינה.

צלחת הבילום מחוברת אל הגלגל, כך שהאטת מהירותה גורמת לבלימת הגלגל ובלימת הרכב.

בתמונה דלהלן מודגשים החלקים הנ"ל:

disk1.jpg

החלק המודגש באדום הוא הקאליפר;

החלק התכלכל הוא צלחת הבילום;

אלו הירוקות הן רפידות הבלימה (והמוגדשים בירוק המעוות הם ברגי האבטחה שלהן);

והצהבהבות הן צינוריות נוזל הבילום.

ניתן לראות כאן כיצד צינוריות הבילום מתחברות אל הקאליפר (ומובילות את הנוזל שמפעיל את הבלם), וכיצד הרפידות נמצאות בתוך הקאליפר ומוצמדות אל צלחת הבילום.

להלן התמונה המקורית, למקרה שהצבעים מפריעים לכם:

dsc04362dj8.th.jpg

 

אם כך, עקרון הפעולה ברור - אך כיצד נצמדות הרפידות לצלחת הבילום בעת לחיצה על דוושת הבלם?

 

ובכן, האחראי לכך הוא הקאליפר או ליתר דיוק תכולתו.

בתוך הקאליפר ישנו צילינדר ובו בוכנה.

הבוכנה למעשה היא החלק שלוחץ ודוחף את רפידות הבלם אל צלחת הבילום.

בעת לחיצה על דוושת הבלם, נדחס כאמור נוזל בלמים אל צינוריות הנוזל - ודרכן מגיע הנוזל אל הקאליפר - אל הצילינדר שבתוכו.

הנוזל הנדחס (עקב הלחיצה על הדוושה) דוחס ודוחף את הבוכנה, וכך נדחפות הרפידות אל הדיסק.

 

בתמונה זו, לאחר פירוק רפידות הבלימה, ניתן לראות את הבוכנה שבתוך הקאליפר, ומבט טוב יותר על הקאליפר עצמו:

caliper.jpg

המקרא כאן זהה לתמונה הקודמת, אך האזור הסגול הוא הבוכנה (כן, היא חלולה, ואין לי תשובה ממשית לשאלה מדוע) והאיזור הירוק (הרפידות) נעדר.

התמונה המקורית:

DSC07446.th.jpg

 

הנה תקריב על הבוכנה שבקאליפר:

piston.jpg

התמונה המקורית:

DSC07447.th.jpg

 

להלן שלושת הרכיבים העיקריים בבלם הדיסק:

מימין לשמאל - הקאליפר (המכיל את הבוכנה), רפידות הבלימה, וצלחת הבילום.

parts.jpg

 

כך נראה הבלם לאחר הרכבת רפידה בודדת:

1pad.jpg

התמונה המקורית:

DSC04381.th.jpg

 

הנה מבט על הבלם לאחר ששתי הרפידות הורכבו (אך צינורית נוזל הבילום נעדרת לצורך החלפתה):

end1.jpg

התמונה המקורית:

DSC07494.th.jpg

 

ובתמונה דלהלן מבט כללי על הבלם מורכב באופן מושלם:

diskomplete.jpg

התמונה המקורית:

DSC07499.th.jpg

 

 

בלמי התוף:

 

 

drum1.jpg

 

בלמי התוף עובדים על פי עקרון מעט שונה מזה על פיו מושתתים בלמי הדיסק - בעוד שבבלמי הדיסק הבלימה הופעלה חיצונית על החלק הסב (צלחת הבילום), בבלמי התוף הבלימה מופעלת באופן פנימי על החלק המסתובב.

 

רכיבי בלם התוף הם:

מכסה התוף (או פשוט ה'תוף'); סנדלי הבילום (מקבילים לרפידות הבלימה) - הם האחראים על פעולת הבלימה המעשית; ומערכת הפעלת הסנדלים.

כבמערכת בלמי הדיסק, בה צלחת הבילום היא נייעת (ועליה מתבצעת הבלימה) והקאליפר הוא הנייח (והוא הרכיב אשר גורם לבלימה), במערכת בלמי התוף החלק הנייע הוא מכסה התוף, וזה הנייח הוא מנגנון הבלימה (הממוקם בתוך מכסה התוף).

 

להלן תמונה הממחישה את רכיבי בלם התוף:

התמונה צולמה לאחר פירוק מכסה התוף - דהיינו כך נראה חלקו הפנימי של בלם התוף.

drum2.jpg

 

כמקודם, המקרא זהה: האזור האדום הוא מנגנון הפעלת הבלימה, הירוקים הם סנדלי הבילום, והצהוב הוא צינורית נוזל הבילום.

התמונה המקורית:

DSC07511.th.jpg

 

כמעט באותו אופן של הפעלת בלם הדיסק, בעת לחיצה על דוושת הבלם, נדחס נוזל הבלמים ומגיע דרך הצינורית אל בלם התוף.

בבלם התוף, המנגנון האחראי על הבלימה גם הוא צילינדר וגם בו ישנה בוכנה.

הבוכנה נדחפת ע"י הנוזל הנדחס וכך נדחפים הסנדלים.

התוצאה היא שבעת לחיצה על הדוושה, מתרחבים סנדלי הבילום וכך בעצם מתבצעת הבלימה (כאשר הסנדלים מתרחבים, נוצר מגע בינם לבין מכסה התוף הסב וכך מופחתת מהירותו).

 

כך נראה בלם התוף כשהוא מורכב במלואו.

drum3.jpg

 

ניתן לראות אך ורק את מכסה התוף (שהוא החלק הנע כאמור, והוא מכסה את כל מערכת הבלם שנמצאת בתוכו), ואת צינורית נוזל הבילום.

 

בלם היד:

 

ייעודו של בלם היד ברכב הוא לאפשר בלימה קבועה.

שימושו העיקרי הוא לחניה - הבלימה הקבועה מאפשרת אבטחת הרכב מתנועה בעת החניה.

 

ברובן הגדול של המכוניות, בלם היד גורם להפעלת הבלמים האחוריים בלבד (אך ישנן יוצאות מן הכלל, כגון סובארו DL הנפוצות בהן מופעלים הבלמים הקדמיים ע"י בלם היד).

 

הפעלת הבלמים באמצעות בלם היד שונה מהפעלתם באמצעות דוושת הבלם - לחיצה על הדוושה גורמת להפעלתם באופן הידרואלי ע"י נוזל הבלמים, אך משיכת בלם היד גוררת הפעלת הבלמים ע"י כבל.

ניתן איפוא להגיד, שבמקרה חירום קיצוני בו מערכת הבלמים הראשית ברכב אינה פועלת, ניתן לבלום הרכב באמצעות בלם היד - אך דבר זה גם הוא מסוכן בעליל (הסבר יובא בהמשך).

 

מנגנון בלם היד מתוכנן כך שבעת הרמת ידית בלם היד, יופעלו הבלמים ולא ישוחררו עד לשחרור הנצרה שנמצאת על ידית הבלם.

 

הערות כלליות ועצות:

 

* הסברה המקובלת היא שכל הבלמים ברכב פועלים בעוצמה שווה, אך אין זה נכון.

מערכות הבלמים ברוב הרכבים מכויילות כך שמנה נרחבת יותר של עוצמת הבלימה תועבר לבלמים הקדמיים, ואלו האחוריים יקבלו מנה פחותה.

ישנן מספר סיבות לכך, אך העיקרית היא שבמהלך בלימת הרכב, מירב המשקל עובר לקדמת הרכב - כך שמופעל על הבלמים הקדמיים לחץ גדול יותר וגם לגלגלים הקדמיים אחיזה גבוהה יותר.

עקב המשקל המועט מאחור בעת הבלימה, לגלגלים האחוריים אחיזה פחותה, משמע שבעת בלימה חריפה ינעלו הם ביתר קלות.

נעילת הגלגלים האחוריים גורמת לתוצאות הרסניות בהתנהגות הרכב ולרוב, לנהג הלא מיומן (וגם למיומן כשאינו מוכן ומזומן לכך), לאיבוד שליטה מוחלט על הרכב - לכן יש להמנע מכך ולהפחית מעוצמת הבלימה המועברת לבלמים האחוריים, ועם זאת לתגבר את עוצמת הבלימה מלפנים עקב המאמץ המוגבר (שנובע כתוצאה מהמשקל הרב שעובר לחזית הרכב).

חלוקת הבלימה הממוצעת היא 70% מעוצמת הבלימה מועברים לבלמים הקדמיים והנותרים מועברים לבלמים האחוריים.

בבלימת חירום אמורים תמיד הגלגלים הקדמיים להנעל בעוד שהאחוריים ימשיכו להסתובב - למרות שמצב זה לכשעצמו מסוכן באופן קיצוני, אך מוטב מאשר נעילת הגלגלים האחוריים.

יתכן וינעלו גם הגלגלים האחוריים, תמיד חייבים הגלגלים הקדמיים להנעל קודם לכן.

בהתייחסות לבלימה במקרה חירום ע"י בלם היד יש להזהר ביתר תשומת לב - היות ובלם היד מפעיל לרוב את הבלמים האחוריים בלבד, ישנו סיכוי רב שבהפעלתו ינעלו הגלגלים האחוריים ותאבד השליטה על הרכב.

לכן, יש להזהר מאוד בעת בלימת הרכב ע"י בלם היד ולעשות זאת אך ורק במקרה חירום קיצוני (בו מערכת הבלמים ההידרואלית יצאה מכלל שימוש).

 

* יש להתייחס לכל התנהגות שאינה תקינה של מערכת הבלמים.

הקפידו בכל עת להקדיש תשומת לב להתנהגות המערכת, ובכל התנהגות שחורגת מהנורמה, גם אם באופן זעיר ביותר, הועידו פניכם למוסך לבדיקת העניין.

אף על פי שישנן תופעות שאינן אקוטיות ליכולת הבלימה של המערכת, מוטב לבדוק ולתקן כל בעיה ולו הזעירה ביותר.

 

* הקפידו לערוך בדיקה תקופתית לתקינות צינוריות נוזל הבילום.

בכל טיפול שגרתי, ואף בכל זמן קצוב, בקשו מהמוסך/מכונאי שלכם לבצע בדיקה מקיפה לאיתור קרעים ומצב לקוי של צינוריות הנוזל - במקרה של קרע תתכן נזילה ויכולת בלימת הרכב תעלם לאיטה.

להלן תמונה של צינורית נוזל קרועה במקצת, שאובחנה בעת טיפול שגרתי ברכבנו - מצב זה אינו קריטי כפי שניתן לראות - החלק שנקרע הוא מעטפת הגנה חיצונית, אולם לא היה נותר זמן רב עד שהייתה נקרעת גם הצינורית הפנימית ואיני מעוניין כלל לחשוב מה היו התוצאות של מקרה זה(במקום להגיע לבלם עצמו, נוזל הבלמים היה יוצא מהקרע עד שהיה נגמר ואז לא הייתה מתפקדת מערכת הבלמים).

brakeline.jpg

 

* הקפידו לבדוק את מיכל נוזל הבלמים לעיתים תכופות.

אחוז בלתי מבוטל של אנשים נוטים לבדוק לעיתים קרובות את מפלס המים והשמן ברכבם, אך לא מקדישים רגע קט לבחינת מפלס נוזל הבילום.

מפלס נוזל הבילום חייב להשאר קבוע - כל איבוד נוזל שהוא מעיד על בעיה כלשהי ויש לבדוק את מהותה.

יש לרענן את נוזל הבילום (דהיינו להחליפו) תקופתית - לרוב מדובר בהחלפה כל שנתיים, אך כל רכב לגפו ויש לברר את הוראות היצרן.

 

מערכות למניעת נעילת הגלגלים (ABS):

 

כידוע לכולכם, נעילת הגלגלים בעת בלימה מסוכנת מאוד ובעלת פוטנציאל רב לאובדן שליטה על הרכב.

בעת בלימת חירום (או בלימה חריפה), מופעל כוח רב על רפידות הבלימה - שגורם לעצירה מוחלטת של סבסוב הגלגל (בעוד שהרכב שועט קדימה).

למצב שכזה תוצאות הרסניות - יכולת ההיגוי של הרכב מושבתת (עקב נעילת הגלגלים הקדמיים ואובדן אחיזה מוחלט כתוצאה מכך), השליטה על הרכב אפסית, ישנו בלאי בלתי מבוטל על הצמיגים (ואף פוטנציאל להרס מוחלט עקב עיוות קיצוני באיזור ספציפי של הצמיג - איזור המגע עם הכביש), וכמובן סכנה גדולה לנפש.

מעבר לכך, במספר רב של מצבים יכולת הבלימה עצמה גרועה בהרבה בעת נעילת הגלגלים.

 

בעבר, הייתה נהוגה שיטת הפמפום - מהותה הייתה לחיצה עזה על דוושת הבלם ועזיבה מהירה, לחיצה עזה שוב וכן, עזיבה וכן הלאה לסירוגין.

כך, כשהיו ננעלים הגלגלים, בעת עזיבת הדוושה היו מקבלים בחזרה את אחיזתם לכביש ושוב ננעלים - במקרה זה הייתה יכולת מוגבלת כלשהי לשלוט על הרכב ולבלום ביתר יעילות, על אף נעילת הגלגלים.

 

מערכת ה-ABS, שכיום נפוצה כמעט בכל רכב שיוצא משערי המפעל, אמורה ליישם את שיטת הפמפום ביתר יעילות.

תפקיד ה-ABS ברמת העקרון זהה - פמפום הבלימה (כלומר בלימה חזקה ושחרור לסירוגין), אך כאן מהירות התגובה של המערכת גדולה בעשרות מונים מזו של הנהג, ובנוסף עוצמת הבלימה נחלשת עוד לפני נעילת הגלגל.

מצב של נעילת הגלגל כבר מעיד על אובדן אחיזה מוקצן - הודות לחיישנים ובקרה ממוחשבת, מזהה מערכת ה-ABS שגלגל מסויים עומד להנעל (ע"י הפחתת מהירות קיצונית) ומפחיתה את עוצמת הבלימה עוד לפני שננעל הגלגל.

הודות לכך, אחיזת הכביש מוגברת בעת הבלימה ויכולת השליטה על הרכב כמעט ועומדת בעינה.

 

מערכת ה-ABS פועלת באופן אוטומטי לחלוטין - וכל שעל הנהג לעשות במקרה חירום בו יש לבלום בפתאומיות - ללחוץ על דוושת הבלם בחוזקה ותו לא.

פעולת מערכת ה-ABS מלווה ברעשי רקע רבים וקפצוצים ותנועות מבהילות של דוושת הבלם - על הנהג להתעלם מכך ולהמשיך ללחוץ בחוזקה על הבלם במטרה לבלום את הרכב.

ישנם נהגים שבמפגש ראשון עם פעולת מערכת ה-ABS נבהלים, בעיקר עקב קפיצות דוושת הבלם - כשמופעל כוח רב על הדוושה ואף על פי כן הדוושה מתנגדת, ונוטים לשחרר לחלוטין את הדוושה מפאת הבהלה.

אדגיש שוב כי במקרה חירום בו יש לעצור הרכב במהרה יש ללחוץ בעזות על דוושת הבלם ולהתעלם מכל תופעות הלוואי של מערכת ה-ABS.

אל לשכוח גם שבעת פעולת מערכת ה-ABS, ישנה יכולת (אמנם מוגבלת, אך עדיין) לשלוט ולהגות את הרכב - כך שישנה האפשרות להתחמק מהמכשול.

 

מערכות בקרת משיכה:

 

ברכבים מודרניים רבים מצוייה כיום מערכת בקרת אחיזה.

מערכת זו התפתחה הודות להתקדמות ולפיתוח מערכות ה-ABS - למערכות אלו חיישנים רבים וכוח מחשוב לא מועט, ונמצא שבערת מידע נכבד זה אפשר להפוך את הרכב לבטוח יותר.

 

מערכת בקרת המשיכה פועלת במצבי אובדן אחיזה, בהם יכולת הנהג (שלרוב אינו מיומן בשליטה מתקדמת ברכב) להתגבר על המצב אפסית.

בכל עת שישנו אובדן אחיזה מסויים, בין אם בגלל פניות מהירות, נהיגה על מגבלות האחיזה של הרכב ועוד כהנה וכהנה התפרעויות למיניהן, ובין אם בגלל משטח בעל אחיזה מועטה (עקב מים, שמן, שלג ושאר מרעין בישין), חשה זאת מערכת בקרת המשיכה ומפעילה את הבלמים אינדיווידואלית במטרה לחדש האחיזה במהרה.

אמנם מעט קשה להסביר ולהבין זאת, אך נמצא שבמצבי אובדן אחיזה בלימה של גלגלים מסויימים (משמע גלגל בודד על אחד הצירים, ולדוגמא בלימת הגלגל הקדמי ימני בעת סטייה מהירה שמאלה) מסייעת לחידוש האחיזה ולצאת מהמצב המסוכן בבטחה.

 

כאמור, קשה להסביר, אך קל מאוד להבין כשהפעולה מומחשת - לכן צפו בסרטון שהעלה רוני לשרתי הפורום והיווכו לפעולת מערכות ה-ABS ובקרת המשיכה.

__________________

אסיים בזאת.

בטוחני שלרוב החברים דברים להוסיף על הנאמר לעיל - אשמח אם תוסיפו ותציינו מידע מועיל.

כולי תקווה ששרשור זה יהווה ריכוז מידע בנוגע למערכות הבלמים ברכב.

__________________

פרסמתי את המאמר בשנית לאחר שנוכחתי לדעת שבשרשור הקודם שפרסמתי לפני כשנתיים וחצי התמונות לא עבדו.

קראו את התגובות גם מהשרשור הקודם שמוסיפות למידע שנרשם כאן ובבקשה הוסיפו מידע גם לכאן.

 

 

אשמח לשמוע תגובותיכם על המאמר.

בברכה,

שחף בן צבי.

בברכה,

שחף בן צבי.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • תגובות 32
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

חשוב ביותר, חיוני עד מאוד, ותודה לשחף על כי חלק עם כולם מידיעותיו הרחבות.

אין אני מכיר עד תום את כללי ניהול פורום זה, בו חדש אני, אך זה מסוג האינפורמציה שכדאי אולי להפוך ל-sticky.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

תודה לכם על התגובות.

 

את המאמר כתבתי אי שם לפני הגיוס, כשזמן היה לי משאב זמין בהרבה ממה שהוא כרגע.

הציק לי שדפדפתי במאמרים ופתאום ראיתי שהתמונות לא עבדו - שכן רוב תכלית המאמר הן התמונות.

 

אין צורך להפוך את המאמר לדביק, קישור אליו נמצא בדף המאמרים לצד שאר מאגרי הידע האדירים שנמצאים כאן בפורום (בקשה למנהל שיעדכן את הקישור למאמר המעודכן כבר הועברה).

 

שמחתי לתרום מהידע שלי כתמיד, ואשמח אף יותר לראות כאן מידע נוסף מפי בעלי הנסיון והידע המקצועי.

שבת שלום,

שחף בן צבי.

בברכה,

שחף בן צבי.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

היה לך הזדמנות לתקן מספר דברים, חבל!:

 

מספר תיקונים (לדעתי קריטיים) ברשותך:

 

הנוזל הנדחס (עקב הלחיצה על הדוושה) דוחס ודוחף את הבוכנה, וכך נדחפות הרפידות אל הדיסק.

  • נוזל אינו דחיס כלל, ומשום כך משתמשים בנוזל ולא באויר. אם היה הנוזל בלמים דחיס תגובת הבלימה הייתה מאוחרת וחלשה.

מפלס נוזל הבילום חייב להשאר קבוע - כל איבוד נוזל שהוא מעיד על בעיה כלשהי ויש לבדוק את מהותה.

  • מפלס נוזל הבלמים לא נשאר קבוע, הוא יורד באופן יחסי לשחיקה הטבעית של רפידות הבילום.
  • בדרך כלל, כאשר נורת חוסר נוזל בלמים נדלקת (!) זה מעיד על רפידות בילום שסיימו את חייהם.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בקרת משיכה ובקרת אחיזה הם שני דברים שונים. בקרת

משיכה נכנסת לפעולה בזמן הזינוק בשביל שהגלגלים לא

"יפרפרו", בקרת אחיזה מופעלת בסיבוב חד כאשר הרכב

מאבד אחיזה.

רפי

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שחף אהלן ידידי, בדיוק היום חשבתי עלייך כשדפדפתי בעמודי החדשות של האתר הישן שלי.

 

המאמר הזה מזכיר תקופה יפה. זוכר שפרסמת אצלנו אותו ?

 

בכל אופן, אחלה מאמר !

 

שמוליק

המכוניות שלי : Lantis-F 98 -> מאזדה מיאטה 95

המכוניות של אשתי : יונדאי אקסט 95, מאזדה 3 2006, מיאטה NB 2003, סיטרואן C3 2017

המכוניות ליסינג שהיו לי : מאזדה 3 2010, סוזוקי סוויפט 2014, סוזוקי ויטרה 2016, רנו גרנד קופה 2019, סקודה קאמיק

החלום : RX8

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שימו לב! השרשור הזה בן 5885 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

הצטרף לדיון

ניתן לפרסם הודעה כעת ולהירשם לאתר מאוחר יותר. במידה וכבר יש לך חשבון בפורום, התחבר כעת בכדי לפרסם באמצעות החשבון שלך.

Guest
הגב לנושא זה...

×   התוכן שהדבקת מסוגנן.   הסר סיגנון

  Only 75 emoji are allowed.

×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית בגוף ההודעה.   הצג כקישור רגיל

×   התוכן הקודם שלך שוחזר.   ניקוי העורך

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
×
  • תוכן חדש...