ניפוץ מיתוסים בפרשיות השבוע

צהריים טובים קוראים יקרים.

והפעם בפינתינו השבועית, פרשת 'וישב', נעסוק במיתוס הידוע- מכירת יוסף לישמעלים.

הסיפור המקדים למכירת יוסף מתחיל בכך שרק יוסף הוא הבן של רחל, אשתו המקורית והיעודית של יעקב, שעבורה הוא עבד שנים רבות אצל לבן, ואילו שאר אחיו הם בני לאה והשפחות. מעמדו של יוסף אצל יעקב ידוע כמועדף:

"וישראל אהב את-יוסף מכל-בניו כי-בן-זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. ויראו אחיו כי-אתו אהב אביהם מכל-אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם."

יוסף מתנשא על אחיו, ומספר להם חלומות על שיובולים וכוכבים. זוכרים?... אחיו של יוסף מחליטים 'לעשות מעשה' ולהרוג אותו:

"ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה-יהיו חלמתיו."

ראובן שחס עליו, משנה את דעת אחיו ומחליטים לזרוק את יוסף לבור:

"ויאמר אלהם ראובן אל-תשפכו-דם השליכו אתו אל-הבור הזה אשר במדבר ויד אל-תשלחו-בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל-אביו."

יהודה מבין בשלב מסויים שלזרוק אותו לבור ולהרוג אותו- זה בערך אותו דבר, ומחליט למכור אותו לישמעלים:

"ויאמר יהודה אל-אחיו מה-בצע כי נהרג את-אחינו וכסינו את-דמו. לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל-תהי-בו כי-אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו"

נמשיך הלאה: למדבו בבית הספר עממי ג' אצל המורה שולה שאחיו של יוסף שמעו לקולו של יהודה, הוציאו את יוסף מהבור ומכרו אותו לארחת ישמעלים בעבור 20 כסף. הישמעלים מכרו אותו לפוטיפר סריס פרעה וכך התגלגל לו יוסף לגדולות. נכון?

אז זהו שלא. למעשה, אחיו של יוסף לא הוציאו אותו מהבור. הם התכוונו להוציא אותו מהבור, ראובן הלך להוציא אותו מהבור, אבל יוסף כבר לא היה שם.

נמשיך לקרוא פסוק נוסף ונגלה מי הוציא את יוסף מהבור:

"ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את-יוסף מן-הבור וימכרו את-יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את-יוסף מצרימה."

ובכן, בניגוד למה שלמדנו מאז ומעולם, ברור לפי הכתוב שהמדיינים הוציאו את יוסף ועשו עליו קופה, ולא אחיו. לא פלא, אם כן, שראובן בוכה על אובדן יוסף מיד לאחר התגלית שיוסף אינינו:

"וישב ראובן אל-הבור והנה אין-יוסף בבור ויקרע את-בגדיו. וישב אל-אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני-בא."

לא אכנס כאן לפרשנויות מעמיקות. רש"י, המפרש האגדי [ושלא לפיו ישק דבר], מפרש ש"ויעלו את יוסף מן הבור" הכוונה לאחיו. תמוה לחלוטין ובניגוד גמור לכתוב בפשט.

בפרשה 'ויגש', שם מתאחדים יוסף ואחיו, מודה יוסף כי אחיו מכרו אותו:

"ויאמר יוסף אל-אחיו גשו-נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר-מכרתם אתי מצרימה"

ובכן, אני לא רואה בכך כהודאה ברת משמעות לגמי 'מי מכר את מי ולמי'. ראשית, אמרתו של יוסף אינה נכונה, כיוון שהוא לא נמכר למצרים, אלא לישמעלים. לפיכך, אין לדקדק בדבריו גם לגבי מי מכר אותו- אחיו או המדיינים. שנית, יוסף מדבר על המהלך הכולל בו הוא נמכר למצרים, ללא התלאות שעבר בדרך. וכאן הוא צודק, הרי אחיו, במעשיהם, מכרו אותו מצריימה.

סוף דבר, כל הזכויות שמורות.

יואל - לא חסרים סיפורים בתנ"ך שאם תקרא אותם תקבל הסבר אחד ואם תקרא את רש"י\רשב"ם\רשל"ג וכל החמולה, תקבל תמונה יותר אוהדת כלפי עם ישראל.

נחמד לראות שאני לא היחידה שמתעסקת בדברים כאלה...

האמת שמזה זמן אני נתקל בכל מיני פרשיות מוזרות בקשר לפרשות השבוע...

זה לא שאני מתקרב לדת או משהו, אלא שמסיבות משפחתיות יצא לי לבקר בבית הכנסת - בקיצור, לא מזמן היתה פרשה שעסקה ביעקב ועשיו - הסיפור המפורסם על מכירת הבכורה בעבור נזיד עדשים, והברכה של יצחק ליעקב ועשיו וכו -

וגם שם מדובר בסדרה של מעשים שלטעמי לפחות אמורים להיות בזויים ולא מקודשים - ולמעשה המיתולוגיה שלנו הפכה אותם לראויים ומוערכים :

קצת רקע - ליצחק היו שני ילדים - יעקב ועשיו, עשיו היה הבכור ויעקב היה הזקונים, יעקב היה חננת-ביית מצויה, אוטו ליסינג אישה וכלב, ולעומתו עשיו היה חיית טרף אכזרית, צייד ביום - משגל בנות 16 בלילה, וכמובן שלהם היתה אם [רבקה?] שאהבה והעדיפה את יעקב [מי לא רוצה שהבן שלה יהיה תולעת ספרים?] וגם אב - יצחק, שהיה לעוואר לא קטן ובא בימים [לעוואר - כבד ראי]

בסופו של דבר - יוצא עשיו לצוד, חוזר עם השלל, כולו רעב ורואה את יעקב מכין מרק ירקות, אומר לו "תביא לטעום" ומה עונה לו האח?

אני אמכור לך.

עשיו היה רעב ולחוץ לאכול - אז הוא החליף עם יעקב - מרק תמורת הבכרות שלו.

[עם כאלה אחים מי צריך אויבים]

ומפה הסיפור רק מידרדר - יעקב מתחזה לעשיו כדי לקבל ברכה מיצחק, רבקה עוזרת ליעקב לרמות את יצחק ואת עשיו, והשיא הוא בברכה של יצחק לעשיו

"על חרבך תחיה" או משהו - כלומר, כל החיים תילחם - איזה ברכה זו?

בקיצור - אלה היו השלושים אגורות שלי לפרשת השבוע, גם אם לא האחרונה.

יום נאה לכל הדיעות

רון.

עשיו היה רעב ולחוץ לאכול - אז הוא החליף עם יעקב - מרק תמורת הבכרות שלו.

[עם כאלה אחים מי צריך אויבים]

רון.

ואפשר גם לראות שעשיו מראה זילות כלפי זכות הבכרות שלו , שהוא מוכן לוותר עליה בשביל מנה חמה.

תחשוב על זה : אתה היית מוותר על הרכב שלך כל כך מהר בשביל.. שווארמה?

דבר שני: המטרה היא להראות שגם הגיבור {במקרה הזה יעקב} הוא לא מושלם, וע"י כך להבליט את האנושיות שבו {אין דבר יותר אנושי מלעבר אחד את השני}.

ואם נעמיד ציר של סיפורים על הגיבורים השונים בתנ"ך נראה שלכל אחד מהם היתה באיזה שהוא שלב בחיים שריטה כזו או אחרת.

אם כבר בתורה עסקינן אולי כדאי שנזכיר את אחד המעשים הכי נלוזים שנעשו בתנ"ך - מעשה "פילגש בגבעה", אדם מגיע עם משפחתו לעיר זרה בנחלת שבט בנימין (נראה לי) ובחיפושיו אחר מקום לינה, נכנס לביתו של איש אחד. אני אחסוך מכם את הפרטים הקטנים של השיחה בין השניים אבל בסופו של דבר האדם שאליו הגיעה המשפחה לוקח את שתי בנותיו של האיש וביחד עם כל העיר אונסים אותן עד עלות השחר.

סיפור שפשוט מחמם לי את הלב. ולכם?

פאק איזה פלאשבקים...

לרגע חשבתי שאני בכיתה ג' בביהס' ממ"ד מוריה

ד"א , אני בעד כל שבוע פרק כזה למען לא נשכח מי אנו ( לא קשור דתיים / חילונים ) . ברצינות .

היה כייף לקרוא ולהיזכר .

יואל - לא חסרים סיפורים בתנ"ך שאם תקרא אותם תקבל הסבר אחד ואם תקרא את רש"י\רשב"ם\רשל"ג וכל החמולה, תקבל תמונה יותר אוהדת כלפי עם ישראל.

ענייני פה הוא "מיתוסים" ושבירתם, דברים פשוטים שלא נתנו את הדעת עליהם, סלידה מפרשנות מסובכת מול פשט ברור וקריא.

RL- אין לי בעיה עם פרשנויות, כל עוד הם לא סותרות את הפשט.

פרשנות שסותרת את הפשט אינה מקובלת עלי והיא מקור לאבדן הערך של הכתוב.

איני נמנה על חבר המרעים בקישור שהעלית, או עם קראים, שומרונים וכו', אם חששת לרגע.

לרגע חשבתי שאני בכיתה ג' בביהס' ממ"ד מוריה

 

 

.

ממ"ד?

לא הערכתי אותך נכון.

בברכת 18

רון.

RL- אין לי בעיה עם פרשנויות, כל עוד הם לא סותרות את הפשט.

פרשנות שסותרת את הפשט אינה מקובלת עלי והיא מקור לאבדן הערך של הכתוב.

איני נמנה על חבר המרעים בקישור שהעלית, או עם קראים, שומרונים וכו', אם חששת לרגע.

הביקורת החדשה היא איננה כת..

זו פרשנות מחקרית אקדמאית שלא מתייחסת לטקסט ביחס דתי אלא כפי שהוא מופיע.

תקן אותי אם אני טועה , זה לא מה שעשית?

דבר אחד שאתם לא מבינים זה שלא תמיד ניתן לפרש את הטקסט פשוטו כמשמעו - צריך להתחשב בהסטוריה התקופתית, ובאנתרופולוגיה האזורית (כאשר נתקלים במשפטים סתומים, או כאלו שאין להם משמעות הגיונית בדרך הפשט).

ובגלל זה הפרשנות שציינתי גם בוחנת ספרות ותרבות עמי קדם , ממצאים ארכיאולוגים , שפות עתיקות וכד'..

לא יצא לי לבחון ממש את הלינק שהבאת (אני די עסוקה בפרשנות מסוג אחר - פרוש טקסטים של פילוסופים סיניים...) אז אני אקח את המילה שלך על זה

הביקורת החדשה היא איננה כת..

זו פרשנות מחקרית אקדמאית שלא מתייחסת לטקסט ביחס דתי אלא כפי שהוא מופיע.

תקן אותי אם אני טועה , זה לא מה שעשית?

אותי לימדו שאחיו של יוסף מכרו אותו לישמעלים [בגלל שרש"י מפרש כך]. ובכן, הם לא. זה לא עניין דתי, זה עניין של הבנת הנקרא.

בשביל להשוות את הנ"ל ל'ביקורת החדשה' עליך להוכיח שאין פרשן שנמצא בצד שלי...