סיפור שהיה כך היה.(או,זאב זאב).

עקב מזג אוויר חם,סירחון עז שנשאר מהמדורות וקילול קיבה היסטרי שאני סוחב מאז אתמול בערב (לא מנע מאנשים רעים להעביד אותי שעתיים על הגריל.) ובקשות של אנשים שכנראה ממש משעמם להם במשרד- החלטתי לשבת ולכתוב:

ברכבי פיאט יש הרבה דברים טובים.

באמת...

לצערי הרב,לא גיליתי את כולם...

למעשה,אפילו לא גיליתי אחוז אחד מהם (פרט לעובדה שהם משלמים לי),אבל דבר אחד גיליתי-יש דגמים מאוד ספציפיים של קבוצת פיאט שמגיעים בתוספת ווסת לחץ מתכוונן.ועוד של וובר אלפא.

אחלה דבר.אפשר לקנות כזה בכל אחת מחנויות השיפורים באיזה 600 שקל,או שאפשר לקנות בפיאט (עם הנחת עובד) בהרבה פחות.

ואנחנו עלינו על הפטנט הנפלא הזה.

הרחק הרחק משם,בגלקסיה פאר פאר אווי.חי לו מנהל פורום.לצורך העיניין נקרא לו ...מומי.

אותו "מומי" החליט ביום בהיר אחד,(חמישי) שווסת הלחץ הקודם שלו (FSE) לא נותן יותר לחץ.

נעצור כאן ונציין שאותו "מומי" מבין במנועים כמו שאני מבין בגינון.אבל מה לא עושים בשביל חבר.(מה גם שדווקא יש לי כמה עציצים בבית).

אז בסביבות שלוש,יום חמישי,אני קונה לו ווסת.אבל אותו "מומי" אינו טיפש.הוא מסכים לשים ווסת רק אם את ההתקנה יבצע דויד.לגיטימי.הבן אדם פדאנט.שמו יצא למרחקים (ראשל"צ בערך) כפדאנט-ולפעמים הוא מסכים לחלוק מזמנו ולעזור לאנשים שאפילו לא מביאים בתמורה איזה שישיה בירה או קופסה עם עוגיות .קצת טאקט.....

מסנג'ר לדויד.דויד מקשיב בעיון ומציין שחובה להריץ על מומי דאחקה.

בנתיים מומי שולח לי הודעה שאני אזהר,כי כשאני עם דויד,תמיד אנחנו עושים כל מיני שטויות.

שטויות? אנחנו?

בנתיים,בקו השני,אנחנו מתווים תוכנית פעולה:

מחר בבוקר,אני ודויד אוספים את כל ציוד כיבוי האש שיש לנו בבית- ע"ע מטפים,כפפות,דלי ומבהירים למומי מהרגע הראשון שזה קטע מאוד מאוד מסוכן-אבל זה בסדר....כי יש לנו ציוד.

קובעים להיפגש למחרת ב"טכנוצינור" בתל אביב.מומי קורא לו "מר צינור" ואנחנו נשפכים מצחוק.

חמישי בערב.התנדבות,יציאה,לילה טוב.

יום שישי.

שמונה בבוקר.אני קם בקושי רב מהמיטה בשבע ארבעים,מצחצח שיניים וטס ל"מר צינור".

דויד כבר שם.רק מומי מאחר.

קונים בשבילו חלקים והוא מאחר....

בשמונה ורבע ה306 שלו (שיט...אה..לא..זה לא הוא.זה מישהו אחר.זה מישהו בשם מ-ו-מ-י) חונה מול "מר צינור" והוא מגיע.

מתחילים לנהל מ"מ על חלקים,עלויות ורשימות מלאי.

מומי מרוצה למראית עין..מתקינים לו ווסת ושעון לחץ.

ואז דויד מפיל את הפצצה.. "תשמע....מומי....גם לי יש עבודה...." זה בסדר..תתקין לבד....תומר יתקין לך..."

אני מאחורי מומי.נשפך מצחוק.מומי לא רואה.

מומי מאבד צבע .הוא נהיה צהבהב משהו.

דויד מנחם אותו שאני אתקין לו "כמו חדש" וכמו לפי סימן,אני יוצא לאוטו וחוזר עם שני מטפים.

מומי קרוב לפלוט את ארוחת בוקר.אנחנו ממש מתאמצים לא לצחוק לו בפנים וממש נהנים ממצוקתו לכאורה.מומי לא חושב שזה מצחיק.

אנחנו רצים עם הבדיחה וקונים את כל החלקים.פתאום מומי לא כל כך מעוניין בהתקנה....

אין לו אוויר.וצמד המטפים שהנחתי בגאווה על השולחן לא עושים לו טוב.

אחרי 10 דקות של התעללות בלתי פוסקת,דויד מרגיע אותו .קונים את החלקים.קנינו שעון לחץ מגניב של "פימנט".דויד מציין בדאגה(תזכרו-בדאגה!!) שהשעון לא נראה לו אטום לחלוטין והמוכר המיומן מרגיע."זה אטם קונוס".

אה....קונוס.

דויד חותך הביתה ואני נשאר עם מומי.הולכים לז'אן לקנות חלקים.בדרך בורקס.סביר מינוס.

משם הולכים לפאאאארסי.הבן אדם חזק...לקנות אצלו שמן זה כמו סצנה מסרט בורקס.

אנחנו נשפכים מצחוק בתוך החנות.

(שניה ,תיכף ממשיך).

משם ,אני חוזר הביתה.למומי יש שיעור ולי יש ארוחת בוקר.

נוסע לרעננה.

כבר 4 חודשים שאני נוסע עם טעינה חלשה -ואני יודע שאני חייב לסדר את האלטרנטור-אבל פיז'ו זה פיזו-עד שזה לא עושה כמו רבין,זה לא מוכרז כמת.

כבר על האיילון,הסטריאו מזייף.חזק.

אין חשמל.

אחרי 5 דקות,אין הגה כח.משאבה חשמלית.

הדבר הבא שילך הוא מן הסתם מש' הדלק החשמלית-משמע,מהר לפיז'ו.אני מתנצל בפני ארוחת הבוקר שלי ומסביר שהאוטו חולה.אם האוטו חולה אז אני חולה.ואם אני חולה,אז אני..אה...חולה.

מסתובב מהר לכיוון רמת גן.מנסה להיכנס ל"דקל" אבל הבני זונות סגורים.נוסע ל"צמרת".

עשר וחצי.מגיע לצמרת בכוחות המצבר האחרונים ומבקש החלפת אלטרנטור.בסוף אני עושה את זה עם קצת עזרה מהמכונאים.

דני מ"צמרת" מציין שעוד מעט מגיע מישהו מPSI ורוצה שאני אהיה נוכח בפגישה.אין לי גם ככה מה לעשות (והחולצה שהביאו לי מתנה מכוסה בגריז) אז אני מסכים.

הבחור מגיע.וואלה...אני אפילו לא יודע מי זה.

מתקשר לג'רמי.גם הוא בקושי יודע....

אבל זה תופעה.גדי פישנזון כזה.

בנתיים,רועי מגיע עם קובי .גם דויד מגיע אחרי איזה חצי שעה,בחיפוש אחרי ברגים למחשב מנוע.

הבחור מPSI מגיע גם.

ניגש ומציג את עצמו. אנחנו מריצים עליו כזה מין קטע אישי שלנו..כזה מין מבחן קצר...

הבן אדם לא יודע כלום על כלום.

אני ודויד נכנסים לאיזה עשרים דקות של הסתלבטויות סמויות והוא אפילו לא שם לב...

(הכי חזק היה הקטע שהוא מדבר על "זיק" שהאוטו עשה לו,ואני שואל אותו ברצינות תהומית אם הוא נגע בטעות במצבר).

מספרים לו שהאוטו מבוסס על 106 "קיד" ומה לא.אני נדהם מהיכולת של דויד לשמור על פרצוף רציני בעודו מפגיז אותי בשטויות היסטריות ואני עונה בשטויות יותר היסטריות.

כל 5 דקות יוצאים החוצה ונשפכים מצחוק-וחוזרים בפנים רציניים להחריד.

האוטו מוכן.אבא של קובי מסדר אותנו עם חלקים ושתייה.

הבחור לוקח אותי הצידה ולוחש לי שאדאג להנחה של 10 אחוז.אני מהנהן בהבנה ומציין לעצמי שזה הרבה פחות מההנחה שאני מקבל גם ככה...

אחת בצהריים.יש אלטרנטור.נוסע לפיאט לעבוד על האוטו שלי,של דויד ושל מומי.

חם.חם רצח.

מומי נראה סחוט ומבקש שלא נעשה לו "קונדסון".

מאותו רגע-אנחנו רק עושים שטויות...

בשלב כלשהוא אני מתעייף מהטקסים הקבועים של הירידות ומציין בדאגה מסויימת בפעם המיליון שאין לי כרס,הדירה שלי עוד מעט מתפנה ולילדים שלי לא יהיה אכפת שאבא שלהם מכוסה בקעקועים ,כי אני אהיה אבא טוב בלי שום קשר.(מומי-אלה לא קעקועים של "איירון מיידן").

מפרקים את הווסת של מומי.צחוקים.הבן אדם חיוור כמו סיד ואנחנו מריצים עליו כל הזמן קטעים.

מרכיבים שעון על הווסת של FSE.

אשר יגורנו בא.

הווסת באמת לא נותן פיק של לחץ.הדיאפרגמה נקרעה.

הוא אמור לתת קפיצה של באר והוא נותן שמינית באר בלחץ.זה נחמד אם יש לך 106,אבל אם יש לך MI,זה לא בדיוק עושה את העבודה.

כמובן,שלאורך כל העבודה ,אנחנו מריצים על מומי דאחקות ,עושים כל מיני פוזות עם המטפים ("צבעתי" את כל הסככה בלבן) וכו וכו.

בקיצור-אחרי איזה עשר דקות עבודה-הווסת מותקן.נראה טוב.ממש טוב.דויד יודע את העבודה.

מקנחים בקולה (שגנבנו) וניגשים לאוטו.

אני ודויד מתחילים עם הפוזות עם המטף ומומי כבר לא מתרשם.הוא יודע הכל.

הגאון נכנס לאוטו .דויד אומר לו להניע בזהירות.הוא חושב שצוחקים איתו.הבן אדם נראה כבר כמו קריקטורה של קריקטורה...הוא שפוך מצחוק ולא מאמין למילה שאנחנו אומרים לו.

תמיד קיים הסיכוי הקלוש שתהיה נזילת דלק מהיכנשהוא,אבל את מומי זה לא מפחיד.

כי הרי מהבוקר אנחנו מסתלבטים עליו בקטע-והסיכוי שתהיה נזילה שואף לאפס.

הוא מבקש מאיתנו (בחרדה מסויימת) לא לעשות יותר צחוקים בעיניין-כי עכשיו זה רציני.אנחנו נופלים מצחוק....

המכסה פתוח,מומי באוטו,אני ודויד ליד תא המנוע.

מומי צועק לי לעמוד בהיכון עם המטף.אני אומר לו שאני בהיכון,כשלמעשה המטף נמצא בכלל אי שם מאחורי האוטו.

מומי ,צוחק כמו סוס,מניע את האוטו.

אנחנו מדברים אחד עם השני.

פתאום אני מסתכל למטה וקולט שהחיבור לשעון הלחץ (שהמוכר אמר שלעולם לא ידלוף) זורק דלק בלחץ שלא היה מבייש סיפולוקס ביתי.

הדלק שהותז מהצינור עף באופן שיוויוני משהו-חצי עם הבטן (לא כרס.בטן) שלי ושל דויד-וחצי על סעפת הפליטה הלוהטת של האוטו של מומי.

אני קולט שהפנים של דויד משתנים כמו בסלואו מושן.אני מסתכל על הנוזל החמים שמתיז עלי ומבין למה (בנוסף לנוזל החם הנוסף שכמעט ברח לי).

שנינו עומדים בפוזיציה שרוב הסיכויים מצביעים על כך שנצא ממנה שני לפידים אנושיים...

אנחנו צועקים כמו משוגעים על מומי שיכבה את המנוע ואני מחפש את המטף שככל הנראה לא טרחתי אפילו להכין לידי...

מומי יושב באוטו ..

ו....

נשפך מצחוק

אבל ממש נשפך מצחוק.

הבן אדם בוכה מצחוק.הוא חושב שאנחנו עושים הצגה.

דויד מזנק על חלון הנהג עם אגרוף שלוף,במטרה להוציא בכוח את המפתחות.

פתאום המבט של מומי אומר שיש סיכוי כלשהוא שהוא קולט את העובדה שאנחנו,האוטו שלו וכל קומפלקס פיאט נמצאים בקבוצת סיכון מיוחדת שמוגדרת ע"י נטייתה להפוך לפיטריית דלק תוך כעשר שניות.

הוא לא צוחק יותר.

אני מבצע מעין פזצ"תא על המנוע והמנוע נכבה.

מומי יוצא.בכפכפים.

בטוח שאנחנו עובדים עליו.

ואז הוא רואה את אגם הדלק הקטן שבתוכו אנחנו עומדים.

ואומר:

"יו.לא צחקתם".

אנחנו בוהים בו כמו בחייזר .

תוך שניה כולנו על הריצפה (בדלק),נשפכים מצחוק...

חבורת משוגעים אתם!!!!!!!!!!!!!!

כמעט מתים, ונקרעים מצחוק

חבורת משוגעים אתם!!!!!!!!!!!!!!

 

כמעט מתים, ונקרעים מצחוק

תומר קרא לזה "זאב זאב"

אני כמעט קראתי לזה "פחם פחם", מילא תומר שרוף, אבל חבל לי על דוד.

השניות בהן הדלק זרם על המנוע/סעפת פליטה נראו כמו נצח !

אני זוכר איך הבעות הפנים של תומר השתנו משניה לשניה מחיוכים להבעות של הלם טוטאלי ואת הצחוק של שלומי במקביל לצעקות "תכבה תכבה"...

זה לא נעים להיות חתום על מותו בטרם של מנוע MI וזה במקרה הטוב...

ההתפרקות לאחר מכן הייתה שווה הכל

נו לפחות הצלחתם בסופו של דבר להתקין את הווסת?

ע-נ-ק!!!

פשוט אני על הריצפה הייתי...!

ואני יודע שאני חייב לסדר את האלטרנטור-אבל פיז'ו זה פיזו-עד שזה לא עושה כמו רבין,זה לא מוכרז כמת.

 

זה היה השיא!!

ראלימן

שיט..יש המשך,אבל חזרתי עכשיו מישיבה ואיבדתי את קו העלילה....

חחחח

וואלה חייב לציין - מהנה בטירוף!

פשוט מצחיק! נהנתי לגמריי לקרוא את זה.....

אבל מעניין אותי מה הסוף? איך הכל הסתיים? (כולם חיים? והמנוע....?)

שיט..יש המשך,אבל חזרתי עכשיו מישיבה ואיבדתי את קו העלילה....

WE WANT MORE !!!!!!!!!!

אני פשוט מת על הסיפורים שלך !!!

גם אותי הקטע עם האלטרנטור ורבין הרג ...

כמו תמיד, שיחקת אותה תומר...

ולחשוב שפיספסתי את זה ממש בכמה דקות...

הייתי גם כן עם קובי ורועי ביום שישי ... מי זה הבחור ההוא מ PSI ???

לא היה מוכר בכלל ... היה מצחיק שהוא רצה לשפר 306 XT ... צחקתי קצת וזרקתי לו שלא משפרים מכוניות כאלה ... עד שנזכרתי ברועי

ואז ... ואז ... כבר לא צחקתי .

זה הקטע.הוא אמר שיש לו "XT" והצביע על 106 אלף ארבע מאות..

הבחור מבין עיניין...

זה הקטע.הוא אמר שיש לו "XT" והצביע על 106 אלף ארבע מאות..

 

הבחור מבין עיניין...

אולי הוא סמוי של משרד התחבורה או משהו ?!

הוא באמת לא הי המחובר כ"כ לקרקע או שזה הייתי רק אני ??