יומן מסע לבאר שבע, פרק ג': המוסטנג ואני נחתנו בבית

אז זהו...אני מקליד את הדברים האלה כשכולי מיוזע, כפות ידי המסוקסות צבועות בצבע אדום/שחור/גריז/ ומה שלא יהיה, המוסטנג מפורכסת, מטופלת ומצוחצחת וכיאה לפילגש אמיתית גם מרוחה בכל מיני קרמים.

אז ככה: אתמול בשעה 10:30, מתנהלת שיחת טלפון משדה התעופה של וינה למוסך בהרצליה. אני זולל את המוצרט השלישיי מרוב עצבים (למי שלא יודע "מוצרט" זה לא רק קומפוזיטור אלא גם כדור מרציפן מצופה שוקולד ואופייני לאוסטריה) ומהצד השני, דני, מנהל העבודה מנסה להרגיע אותי שבסך הכל הבעייה היא עם בורג והכל יהיה בסדר עד שאגיע למוסך.

עוד שלוש שעות ושני מוצרטים נוספים("אוסטריאן אירליינס" דואגים לרווחת הנוסע ולכרסו..ובאמת - חברה מעולה) ונחתתי בבן גוריון.

היום בבוקר הגעתי למוסך ושם בין הפוקוסים והלנטיסים פוגש אותי דני בחיוך רחב ואומר שהמוסטנג מוכנה ומזומנה לנסיעה לבאר שבע, חוץ מהבורג (שבגללו לא היתה שליטה על הטורים) הכל היה בסדר, שימנו פה ושם, כוונו קצת, אבל באמת, אין בעיה.

מוכנה? מה פיתאום? מה עם הקרמים, הפודרה, האיפור?

במשך ארבע שעות הגרתי זיעה לתוך הניקלים (צחצוח והברקה), לתוך הצבע (פוליש/וקס עם חומר הנקרא "אאורי"), הריפודים וגג הסקאי, והצלחות..כן, אותן טסות שחסרו לי והנסיון להשלים מחבר המועדון יורם, נגמר בזה שאכן הן של מוסטנג, אבל "13 כאשר שלי "14...

זוכרים את צלחות הפלסטיק של הקדילק? אז הן הוסבו ל"פורד" עם 4 מדבקות ובא לציון גואל.

נסיעת נסיון לראות אם כל העסק מחובר לעצמו, הראתה שהאוטו נוסע וגם עוצר.

אז מחר, תחזיקו אצבעות כי בשש בבוקר אני מפליג דרומה על מנת להפגיש את

"פורד מוסטנג"

עם

"נורת אמריקן P51D מוסטנג"

היי בני החברה כבר שם יתנו לך להיכנס מחר?

ועוד כמה חברים שלא רצט לישון בבאר שבע אירגנו מראש את הגעתם מחר