שעות לפני מכירת (כנראה) ה-אדידס.....הנסיכה שלי

זהו, כנראה שיום הדין מגיע ואני מוכר את הנסיכה שלי. גרב לבנה, אדידס, 1989, לבנה, יד שלישית, כ 13 אלף ק"מ , לא כולל שרוכים פתוחים

התקשר קונה, הגרב כנראה תבדק מחר במוסך (איזה שהקונה ירצה), והגרב לא תמכר שקל פחות מ9 אלף ש"ח (ככה סגרנו, אם יהיה ויכוח אני מפוצץ את העסקה ושלום על ישראל עליכם השלום מי יתן ותגיעו הביתה שלום וחג שמח.).

אני מקווה שאין לי עכשיו "רגליים קרות" (למרות שבלי הגרב כנראה יהיה ), או איך שלא קוראים לזה. כי אני כבר מתחיל להתגעגע (רק פעם בחיים יש קונים זוג גרביים ראשונות) .

מה לעשות חייבים להתקדם בחיים. אני מתכוון להתחיל לחפש גרבי ספורט ,שנת 2003, שבתקווה יחזיקו ל3 שנים הבאות ולא ידהוו ולא יקרעו, ויספגו את הזעה שלי טוב, אני מקווה שהאחזקה שלה נורמלית, ואני אוכל להחזיק את הגרב הזו. לפחות כמו שהצלחתי להחזיק את האדידס.

אין דרך חזרה. אני רוצה להתקדם והחלטתי שאני מוכר את הגרב. זה סופי.

אני מכבס ומנקה את הגרב מכל הזעה שלי (בשווי של אלפי ליטרים).

קשה להסביר את מה שאני מרגיש כרגע. אני לא יודע ממש מה זה. כנראה שפרפרים בבטן.

כמה שהדיאדורה או ההייק או הנייק או הבאה שתהיה לי. אף פעם זה לא יהיה הגרב הראשונה שלי. אדידס לבנה 89. יהיה לי קשה להתחיל לדבר על הגרב הזו בלשון עבר.

...מזכיר לי קצת את סיפור מכירת הגומיה לשיער שהייתה לי כשהייתי נער וחשבתי ששיער ארוך זה להיט...

גומיה שעשיתי איתה לא מעט קילומטרים, גומיה איכותית, לא מתוצרת ידועה אמנם, אבל היא היתה בנויה יפה, תפרים פנימיים, גומי מתעשיית החלל.

שום גומיה שבאה אחריה לא החזיקה לי ככה את השיער.

אח, אלה היו ימים מטורפים.

לצערי יומה של הגומיה שלי לא הגיע...

יום אחד ביקרתי ביפו, והשארתי אותה שניה אחת לבד, על הדלפק של אבו-לעפיה, ואחרי שניה, היא כבר לא היה שם...

אני אומר לכם, החארות האלה בעג'מי... שניה אחת אתה משאיר משהו לבד, והופ - שותים לך אותו.

אחר כך היו לי עוד גומיות, אבל אף אחת לא היתה כמו הראשונה...

רון.

ע-נ-ק! אורן, אתה שרוט קשות. רון, גם לך לא חסר (זה מה שבימר עושה לבנאדם ).

לא הפסקתי לצחוק..

מק' יוסי, תגובתך?

לא הפסקתי לצחוק..

 

 

מק' יוסי, תגובתך?

הוא זכאי

תחשוב פעמיים לפני שאתה מוכר.

לדעתי זאת טעות!!!

:roflmao: ה-ר-ג-ת אותי מצחוק עכשיו!!

אתה אשכרה שרוט!!

חזק

תגובתו של מקיוסי לא נתנת עקב התעסקותו בארוחת שחיטות בנאפיס.

ליביו

אני מעדיף להשקיע על הגרב שלי, לחיות איתה עוד כמה חודשים טובים (כשלושה), לא בגלל שאני פוחד או מתחרט וכל מה שאמרתי עד עכשיו זה זיון שכל אחד גדול. אלא כי כל הסיכוייים נגדי, אני חייב להודות בזה. אין לי עבודה. אני בתקופה של בגרויות, לפחות עד החודש הבא. השעה עכשיו 6:57 בבוקר. לפני כחצי שעה חזרתי מהבורסה בר"ג . הגעתי לשם בסביבות הצהריים אתמול, ואפשר לומר שהייתי עסוק כ כ24 שעות ברציפות. (אבל זו לא הנקודה).

אני מבין שכדאי לי להשקיע בגרב שיש לי כרגע. לגרוב אותה (כי זה מה שטוב באדידס, אם היא מוזנחת, היא קצת יותר מהנה להליכה מאשר אם היא מושקעת). ולחכות עוד כמה חודשים לכשאעבוד ואחסוך עוד כמה "גרושים" אז באמת אוכל למצוא את גרב חלומותיי. שיהיה חדש, כיפי להליכה ובאמת שמור (ולא דיאדורה ב11 אלף במקום 14, כי חסר א' ו-ב' ו-ג').

אני הולך להשקיע בגרב הזו. להנות ממנה עוד מעט. ואז ללכת על גרב חדשה וטובה באמת!

המחשבות האלו, והשיתוף אתכם איתם לא העלו איתם בוסר. ההרגשה שאני הולך באמת להסתכן והנה הגענו לרגע הבדיקה והמכירה, הדליקו אצלי נורות אדומות (תודה לליביו שעזר לאסימון ליפול).

ההשקעה בגרב בימים הקרובים:

ניקוי , יעלה כ400 ש"ח.

גומי חדש (כנראה פיראלי, או סיני) בין 400 ל600 ש"ח אצל ההוא בפסאז'.

סידור החור בבוהן - מחיר לא ידוע.

אני הולך להשקיע על הגרב שלי. להנות מההשקעה. ואז כשיהיה הכסף. ללכת על הדבר האמיתי.

תודה לכל מי שעזר. ולכל מי שתמך.

בינינו, גם ככה היה לי קצת קשה להפרד ממנה...!

שלכם... אורן.

אורן ,

יצאת גרב גרב.

אורן, צדקת

זה עוד יותר טוב!

אני מה זה מקנא בכם.

אני מקבל מהעבודה גרבי ליסינג 1600 חוט-אוטומט, חיקוי סיני זול ועלוב.

לא משנה מה - הם עדיין יהיו HIKE ולא Nike.

אני מקווה מתישהו ב"ה לחסוך קצת כסף, וללכת על משהו קצת יותר טוב. שתהיה לי גרב עם אופי זה מה שאני מחפש!

למרות שאין לי שום בעיה עם האחזקה שלהם - אני יוצא איתן לטיולי שטח, קורע אותן במפגשים, מדווש על אופניים - וביום ראשון, שמתחיל שבוע חדש, אני בא לקצין הגרביים בעבודה שלי ומקבל אחרות. ללא שום רגש, בלי שום סנטימנטים. בנוסף יש גם חוטי-תפירה ומחטים + טיפולים על חשבון החברה! וזה עוד בלי שאמרתי שאני מקבל הקצבה של אבקת כביסה בכל סופ"ש לכיבוסם.

אז הם קצת לא נוחות, נכון. והם לא יחודייות בכלל והשוק מפוצץ בכאלה (1600 חוט-אוטומט), נכנסות לכל נעל בלי יותר מדי דרישות, הגומי שלהם מתבלה אחרי חצי שנה של כביסות, וגם אין להם תפירה מטורפת כמו שיש לגרבי אדידס ראלי - אבל מצד שני, אי אפשר להתעלם מזה שהם עברו איתי המון. ואף פעם לא אכזבו אותי.

לא משנה איזה גרביים יהיו לי, אני תמיד אזכור את גרבי הHIKE-ליסינג שקיבלתי מהחברה.

עזובתך HIKE..נראה אותך רץ איתם בסיבוב.... תאמין לי , רק אדידס.

עזובתך HIKE..נראה אותך רץ איתם בסיבוב.... תאמין לי , רק אדידס.

חיפשתי אדידס שיהיה משהו איכותי, אפילו אין לי בעיה לרדת בשנתון, דיברתי פעם עם אחד שמכר אדידס 84 Ex, אבל הוא לא היה מוכן לבוא לקראתי.

אנשים לא פרייארים, יודעים מה יש להם ביד (או ברגל..)

הבעיה שאלה שמוצעות למכירה הם בד"כ עם שלדה, ויש להם מלא נזילות זיעה (אני יודע שזה כסת"ח של מכון התפירה - אבל אלה דברים שצריך לתקן! ואין לי כסף בשביל זה!)

אני יודע שביום מן הימים יהיו לי גרבי אדידס שמחכות לי בארון, זו רק שאלה של זמן...