פגישה עם כוכבת הפוסטרים של שנות ה90

פגישת עבודה בקייב עם סוכן חדש.

בחוץ קור אימים מחוזק ומתודלק בשלג קל.

הנהג עוצר לי מול ביניין משרדים פרטי בפאתי העיר ואני נכנס.

 

מרגיש כמו עוד פגישה סטנדרטית וכלום לא מסגיר את העומד להתרחש.

הכל מתנהל כרגיל-היכרות עם צוות העובדים, ישיבה עם ההנהלה בחדר הישיבות ומנשנש עוגיות עם תה (ומסתכל על מצגת משעממת)

 

נגמרה הישיבה, נשארים בחדר רק אני והמנכל וכמובן מדברים שיחת גברים רדודה.

פלאפונים, שעונים, וכמובן השיחה גולשת לרכבים.

 

מפה לשם הבחור מחייך ואומר לי "דוואי דוואי".

יורדים לחניון ושם היא חונה לה בנחת אדומה, קצת מלוכלכת ועם טוסיק מטורף.

לא פחות ולא יותר דיאבלו עומדת מול עיני!!!

 

אני מתחיל לגמגם ואפילו לא הצלחתי לדבר באנגלית מהשוק...

הבחור מבין שאני חסר מילים ומתחיל לספר, הרכב יד 2, סוף שנת 91.

יובאה במקור לרוסיה וכלל לא רושמה באוקראינה (משהו שקשור לאי יכולת לתת דוחו"ת אם הבנתי נכון)

 

אני מסתובב סביב הרכב, וכל מה שעובר בראשי זה האם זה לגיטימי לבקש לשבת בתוכה.

פתאום הוא מגיש לי את המפתח ומסמן לי לשבת במושב הנהג.

 

אני מרגיש כחולם, נכנס, הוא מסביר לי על התנעה ויאללה אני מבין שאני לוקח אותנו לסיבוב קצר.

 

מניע, וכל החניון רועד, גם אני רועד קצת.

משלב לרוורס ומבין שאני לא רואה כלום, אין שדה ראייה אחורי כלל והמראות קטנות בצורה הזוייה.

הבחור צוחק ואומר לי בוא נתחלף.

הוא מתיישב על הצד של השילדה וכמו בסרטים נוהג אותה אחורה.

 

מתחלפים ואני מכוון את מושב הנהג (חשמלי!)

 

הדבר הראשון שאני מבחין בו הוא הקושי של ההגה, בטון! כל עוד הרכב לא בתנועה אין סיכוי להזיז אותו.

לאחר התחלת התנועה המצב "משתפר", צריך "רק" לעבוד מאוד מאוד קשה אבל אפשרי.

ההילוך נכנס ב"קליק" מפתיע, הקלאץ כבד מאוד מאוד.

 

הדבר השני ששמים לב הוא שהרכב רחב מאוד, אבל גם נמוך, איזה פחד לצאת מהחניון ואני מפחד לגרד אותו מלמטה.

הסבר קצת על תמרון בזווית ויאללה אנחנו בחוץ.

 

הכביש חלק מאוד, אין כלל אחיזה מהפרונט והתחושה היא שהצד האחורי של הרכב מאוד נטוע וכבד.

ובעיקר, מגושם- אין פה את הקלילות של רכבי העל החדשים, מרגישים את המשקל ואת ה "אולד סקול" בכל רמ"ח איבריה של הדוגמנית המזדקנת.

 

סיוט של 3-5 דקות נסיעה שמרגישה כמו נצח ומגיעים לכביש יחסית חלק וישר.

הבחור מחייך ואני מבין שהגיע הזמן לתת בגז.

 

גלגול רגוע בראשון, העברה לשני, מרגיש טפיחה על הכתף ומועך אותה ללא רחם.

אמאלהה, הרכב עם צמיגים ברוחב של בואינג מפרפר אותם ללא רחם, הסל"ד עולה מהר בצורה מפתיעה וברגע שיש אחיזה הוא בועט אותך קדימה.

 

האמת, התחושה לא טובה, הפרונט מרגיש מנותק בצורה מסוכנת, מד הסלד לא עובד, הרכב רועש ורוטן. חם פה בטירוף למרות שבחוץ קר מאוד.

ההגה עדיין כבד הרבה יותר מהנסבל, הבלמים עוצרים חזק אבל החצי הראשון של מהלך הדוושה מת לגמרי וזה מוריד מהביטחון בנהיגה.

 

מסתובבים וחוזרים לחניון. את הכניסה לחניון וחניית ה"בהמה" נתתי לבעלים לעשות מפחד שאגרד את תחתית המרכב.

 

לסיום ולסיכום, מכירים את זה שיש בחורה מהממת ומטריפה שאתם חולמים עליה המון זמן, סוף סוף יוצאים והכל זורם פצצה וברגע האמת מתגלה שהיא ממש גרועה במיטה?

אז ככה, זו בדיוק ההרגשה שלי.

 

כן, היא דוגמנית, כן, היא נדירה וכן- שנים שהיה לי פוסטר שלה תלוי בחדר (צמוד לפוסטר של פמלה אנדרסון כמובן, שניהן לבושות באדום)

וכן, מרגיש שסימנתי V ספונטני על הגשמת חלום ילדות.

דווקא ב need for speed 3 ששיחקתי בשלהי שנות ה-90, היא הייתה ממש אחלה, לא יודע על מה אתה מדבר.

יופי של כתיבה fish

זוכר שהתייעצתי איתך לפני הרבה שנים על איביזה 20VT שהייתה לי (איך הזמן עובר..)

גם אני גדלתי עם פוסטר של דיאבלו אדומה רק שבמקרה שלי פמלה הייתה "שקופה"..

זאת הלמבורגיני האמיתית האחרונה היא לא פחות ווידומייקר מ-911 ישנה ואחד הרכבים היותר מסוכנים לנהיגה ספורטיבית שיוצרו אי פעם.

מאז ימי הדיאבלו עברתי לצד של מאראנלו.

 

לא תפרגן לנו באיזה תמונה?

מקווה לחוות חוויה דומה עם סקייליין

מאחל לך להגשים גם את הפנטזיה של הפוסטר השני

יופי של כתיבה fish

זוכר שהתייעצתי איתך לפני הרבה שנים על איביזה 20VT שהייתה לי (איך הזמן עובר..)

גם אני גדלתי עם פוסטר של דיאבלו אדומה רק שבמקרה שלי פמלה הייתה "שקופה"..

זאת הלמבורגיני האמיתית האחרונה היא לא פחות ווידומייקר מ-911 ישנה ואחד הרכבים היותר מסוכנים לנהיגה ספורטיבית שיוצרו אי פעם.

מאז ימי הדיאבלו עברתי לצד של מאראנלו.

 

לא תפרגן לנו באיזה תמונה?

 

תמיד שמח לעזור ולייעץ.

 

לא הגעתי למגבלות כלל, שילוב של רכב שעולה הון, שלג ואפילו ABS לא היה לו.

אין תמונות, אני לא מצלם כלום...

בדיעבד מצטער שלא חשבתי על לצלם

 

מאחל לך להגשים גם את הפנטזיה של הפוסטר השני

 

תודה, אבל בחייאת ראית איך היא נראית בימים אלו?

התקדמתי בחיים ועכשיו אני מתכנן על רוסלנה...

בלי תמונות?

כמו שרשמתי למעלה, אני לא מצלם בדר"כ ולצערי לא חשבתי על זה.

חבל, אני מעריך שלא ייצא לי לפגוש ובטח לא לנהוג שוב על אחת

 

הייתה יכולה להיות אחלה תמונה להראות לילדים כשיגדלו...

[h=2]פגישה עם כוכבת הפוסטרים של שנות ה90[/h]

 

לרגע הייתי בטוח שפגשת את סמנתה פוקס או פמלה אנדרסון - ואתה מבלבל לי על איזו דיאבלו אדומה ?!?!

שתהיה בריא...

 

איציק

תודה על השיתוף!

מה שמעניין הוא שיש אחדות דעים אצל כל מי שהתנסה עם למבורגיני טרום-מורצ׳ילאגו -

פשוט מכוניות גרועות עם מתלים שלא מצליחים להתמודד עם המנוע, בלי קשר לתנוחת נהיגה / הנדסת אנוש.

באופן לא מפתיע, זה מתבטא גם בזמני הקפה גרועים מהוט-האץ׳ מודרניות למרות יחס משקל/כוח עדיף

 

אבל העיצוב, הו, העיצוב. אין דברים כאלה.

גם סמנתה פוקס ככה.

תשמע זה לא בסדר שלא צילמת...אתה בטוח שיש לו רישוי רוסי ולא של פולין או אחת המדינות הבלטיות?

האמת שלא בטוח, סלח לי שלא התמקדתי בלוחית, היו לי דברים אחרים שמשכו את תשומת ליבי

זה מה שהבנתי ממנו, אבל האנגלית שלו לא משהו וגם אני די איבדתי את זה מבחינת הריכוז.

יש מצב שהוא התכוון שרכב יובא מרוסיה אבל לא רשום באוקראינה.

גם סמנתה פוקס ככה.

אני מניח שאתה מתכוון לזה:

אדומה, קצת מלוכלכת ועם טוסיק מטורף.

אם כך, יש הסכמה

עכשיו שאפשר לייבא דיאבלו בתור רכב אספנות (הייצור החל ב-1990) זה רק עניין של זמן עד שמישהו יחליט להביא לארץ את "כוכבת הפוסטרים".