תביעה נגד טורקיש איירליינס על איחור בהגעה ליעד

בקצרה - תבעתי את טורקיש על איחור של 14 שעות בהגעה ליעד, וקיבלתי פיצוי של 3000 ש"ח (לאחר דיון בבית המשפט).

ועכשיו לא בקצרה:

ראשית, אציין כי אין בסיפור שלי משום המלצה לתבוע את חברת טורקיש איירליינס או כל חברת תעופה אחרת, ואני רק משתף בנסיוני האישי.

שנית, איני בעל השכלה משפטית, וכל הידע שלי מתבסס על קריאה ומחקר באינטרנט, וכן על פסקי דין קודמים בנושא

לפני שנה וקצת טסתי עם טורקיש מתל אביב לבייג'ינג דרך איסטנבול, עם קונקשן של שעה וחצי. הטיסה מתל אביב המריאה באיחור של כשעה, מה שהותיר לי זמן מעבר בפועל של 50 דקות.

למרות כל מאמציי (בקשה מהדיילת ליצור קשר עם חדר הבקרה ולהודיע לטיסה הבאה, יציאה מהירה מהמטוס וריצה ברחבי השדה וניסיון לפלס את דרכי בבדיקת הבטחון) לא הספקתי להגיע לטיסת ההמשך לפני סגירת השער. להערכתי סגרו את השער ממש לפני שהגעתי (כרבע שעה לפני מועד יציאת טיסת ההמשך מהשער).

פניתי אל משרד ההעברות/כרטיסים של טורקיש בשדה, על מנת לעבור לטיסה המוקדמת ביותר לבייג'ינג, שכן היה מדובר בנסיעת עבודה, והייתי צריך לתמוך בניתוח בבית חולים (שבלעדיי היה מתבטל/נדחה).

לצערי, שירות הלקוחות שלהם היה גרוע עד לא קיים - מעבר לעובדה שרוב הנציגים שם לא ממש הבינו אנגלית, גם לא היה עם מי לדבר - אף אחד, כולל אחראי המשמרת, לא הסכים להעביר אותי לטיסה עם חברת תעופה אחרת של סטאר אלייאנס, ופשוט שמו אותי על הטיסה הבאה של טורקיש לבייג'ינג, אשר יוצאת פעם ביום (כלומר לחכות 24 שעות).

כשהבנתי שאין עם מי לדבר, פניתי לטרקלין של סטאר אלייאנס. שם למזלי הנציגים היו יותר הגיוניים, והעבירו אותי לטיסה עם לופטהנזה/אייר צ'יינה דרך פרנקפורט, והגעתי בסופו של דבר לבייג'ינג באיחור של 14 שעות (במקום שבת אחר הצהרים, הגעתי בראשון בבוקר והמשכתי מהשדה ישר לעבודה).

אחרי שחזרתי לארץ, פניתי אל חברת טורקיש בבקשה לקבל פיצוי, לפי חוק שירותי התעופה (איחור מעל 8 שעות). כמובן שגם כאן לא היה עם מי לדבר, לא בשירות הלקוחות במייל/אתר ולא במשרד המקומי בתל אביב.

חברת טורקיש שבה וטענה כי האיחור של הטיסה מתל אביב לא היה באשמתם (לטענתם, מגדל הפיקוח או בקרת התעופה האווירית דחו את המראתם מתל אביב, מאילוצים שונים, ולכן זה לא היה בשליטתם), ולכן אני לא זכאי לפיצוי. זאת למרות שהסברתי להם כי סיבת האיחור של הטיסה הראשונה כלל אינה רלוונטית (הסבר בתגובה הראשונה).

אחרי מספר נסיונות להגיע להבנה, וכשראיתי שאין עם מי לדבר, החלטתי להגיש תביעה כנגד טורקיש לבית המשפט לתביעות קטנות. התביעה הייתה על סכום של כ-4500 ש"ח, כאשר 3000 ש"ח ביקשתי כפיצוי על איחור של מעל 8 שעות, לפי חוק שירותי התעופה, ואילו 1500 ש"ח נוספים על הפסד ימי עבודה והוצאות שונות הקשורות במשפט.

הגשתי כתב תביעה, טורקיש הגיבו (עם כתב הגנה מגוחך), הגשתי כתב תשובה לכתב ההגנה שלהם, בו סתרתי את רוב מה שהם כתבו, וחיכינו למשפט. אחרי מספר דחיות (חלקן עקב אילוצי בית המשפט ופעם אחת עקב נסיעת עבודה ברגע האחרון שמנעה ממני להגיע למשפט), ואחרי כשנה מרגע הגשת התביעה, הגענו ביום חמישי האחרון (נציגת חברת טורקיש ואני) לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

להפתעתי, השופטת הייתה מאוד בקיאה בפרטי התיק, ואמרה פחות או יותר כי הטענות של חברת טורקיש לא קשורות, שלא לומר מגוחכות, והציעה להגיע לפשרה בה חברת טורקיש תשלם לי רק את הפיצוי המגיע לי על האיחור, לפי חוק שירותי התעופה, בגובה של כ-3000 ש"ח.

אני אומנם הייתי בטוח בצדקת דרכי, ועוד 1500 ש"ח לא היו מפריעים לי, אך החלטתי לא לגרור את זה עוד יותר ולהסתפק בפיצוי אשר הציעה השופטת (העדפתי לא להיכנס בכל זאת לדיון משפטי ארוך יותר), ולכן החלטתי לקבל את הפשרה.

הנציגה של חברת טורקיש יצאה לדבר עם האחראים (כנראה), ולאחר מכן הציעה לי 2 כרטיסי טיסה בחינם עם טורקיש. אני סירבתי כמובן (אני אעדיף ללכת ברגל לפני שאטוס שוב עם טורקיש), ולכן בסופו של דבר גם היא הסכימה לפשרה אשר הציעה השופטת.

עכשיו לחלק ה"המשפטי" של התביעה.

בתביעה שלי התבססתי על חוק שירותי התעופה (חוק טיבי), אשר קובע כי נוסע אשר טיסתו בוטלה, יהיה זכאי, בין השאר, לפיצוי כספי אשר תלוי במרחק הטיסה (במקרה שלי - כ-3100 ש"ח, שכן מרחק הטיסה היה מעל 4500 ק"מ). הפיצוי הינו בנוסף למחוייבות חברת התעופה לספק לנוסע טיסה חלופית או להשיב לו את התמורה על הכרטיס, לספק שירותי סיוע (למשל אוכל ומקום לינה) וכדומה.

בנוסף, החוק קובע כי חברת התעופה לא תצטרך לפצות את הנוסע במקרה בו העיכוב נבע מנסיבות מיוחדות אשר לא היו בשליטת החברה, ואשר גם אם חברת התעופה הייתה עושה את כל אשר ביכולתה, לא הייתה יכולה למנוע את ביטול הטיסה עקב מגבלות אלו.

מספר דוגמאות לנסיבות מיוחדות - מזג אוויר, שביתה, הגבלות של בקרת התעופה האווירית וכדומה. תקלות טכניות לצורך העניין לא בהכרח מהוות נסיבות מיוחדות.

כעת למקרה שלי - חברת טורקיש טענה כי הטיסה מתל אביב יצאה באיחור עקב מגבלות בקרת התנועה האווירית, ולכן איני זכאי לפיצוי, שכן זה לא היה בשליטתה.

מדוע אם כן האיחור של הטיסה מתל אביב אינו רלוונטי?

לאור העיכוב של הטיסה מתל אביב, נותר לי זמן מעבר בפועל של כ-50 דקות (מרגע הגעת הטיסה הראשונה לגייט ועד למועד יציאת טיסת ההמשך מהגייט).

זמן המעבר המינימלי בשדה התעופה באיסטנבול (בשדה הישן) היה 55 דקות. בנוסף, מצאתי כי חברת טורקיש מוכרת (או לפחות מכרה) טיסות מתל אביב ליעדים בינלאומיים, עם קונקשן של שעה בלבד באיסטנבול.

לכן, אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שזמן מעבר של שעה אמור להספיק לרוב הנוסעים כדי להגיע לטיסת ההמשך בהצלחה (ברוב המקרים), כולל נוסעים מבוגרים אשר אינם יכולים לרוץ, נוסעים עם ילדים וכן נוסעים אשר יושבים בחלקו האחורי של המטוס, אזי זמן קישור של 50 דקות בהחלט אמור להספיק לנוסע צעיר (יחסית), אשר מסוגל לרוץ ואשר ישב בחלק הקדמי של המטוס (שורה ראשונה בתיירים).

לכן, הטענה שלי הייתה כי חברת טורקיש לא עשתה "את כל אשר ביכולתה", או למעשה לא עשתה אף מאמץ מינימלי על מנת לסייע לי להגיע אל טיסת ההמשך בזמן, ובכך למעשה למנוע את פספוס הטיסה, שכן גם ללא שום עזרה מצד טורקיש, הצלחתי להגיע לגייט של טיסת ההמשך כ-15 דקות לפני מועד היציאה של הטיסה.

מה חברת טורקיש יכלה לעשות?

לבקש מדיילי הקרקע לחכות מעט עם סגירת השער של טיסת ההמשך, לשים נציג בגייט של הטיסה מתל אביב, על מנת שילווה את הנוסעים שיש להם קונקשן קצר או לסייע במעבר מהיר של הבטחון לנוסעים הממהרים.

כל הדברים הנ"ל אלו אכן דברים שמתרחשים בשדות תעופה שונים בעולם, מניסיון אישי.

בנוסף, הראתי כי טיסת ההמשך יציאה מהגייט האיחור של 14 דקות, מה שאומר שבפועל הגעתי לגייט יותר מ-20 דקות לפני מועד יציאת הטיסה, ולכן תהיתי האם חברת טורקיש לא ידעה על העיכוב הצפוי טרם סגירת הגייט.

השופטת קיבלה טענה זו, והסכימה איתי כי האיחור של הטיסה מתל אביב אינו רלוונטי, שכן עדיין הייתי אמור להספיק לטיסת ההמשך, במידה וטורקיש הייתה מסייעת לי בכך.

לאחר שהוכחתי כי האיחור בהגעה ליעד כן היה באשמת טורקיש, היה עליי להוכיח כי הטיסה שלי נחשבת לטיסה שבוטלה.

החוק קובע כי טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה (או טיסה שלא התקיימה) תיחשב לטיסה שבוטלה.

החוק תופס הן במקרה בו הטיסה המקורית אינה המריאה בזמן, והן במקרה בו למשל הנוסע נאלץ לקחת טיסת המשך אחרת עקב פספוס קונקשן (כמו במקרה שלי). עם זאת, חשוב לציין כי אם חברת התעופה הודיעה מראש על העיכוב הצפוי (14 יום מראש, ובמקרים מסויימים גם פחות), אזי הנוסע לא יהיה זכאי לפיצוי.

טיסת ההמשך שלי (בפועל) המריאה מאיסטנבול כ-7:30 שעות לאחר מועד ההמראה של טיסת ההמשך המקורית. עם זאת, לא היה מדובר בטיסה ישירה לבייג'ינג, אלא בטיסה עם קונקשן בפרנקפורט, כך שלבייג'ינג הגעתי באיחור של 14 שעות.

לכן, הטענה שלי הייתה כי ישנם פסקי דין קודמים בהם השופטים קובעים כי גם איחור של יותר מ-8 שעות בהגעה ליעד הסופי אמור לזכות בפיצוי על פי החוק, וזאת בדומה לאיחור במועד ההמראה (בעיקר במקרים בהם האיחור בהגעה ליעד משמעותית גבוה מ-8 שעות).

בנוסף, טענתי כי אומנם הטיסה מאיסטנבול המריאה באיחור של פחות מ-8 שעות, אך נוסף לי קונקשן בפרנקפורט, ולכן למעשה יש להסתכל כעת על מועד ההמראה של הטיסה מפרנקפורט ביחס למועד ההמראה של הטיסה המקורית, שכן הטיסה מפרנקפורט הייתה הטיסה ליעד הסופי, ולכן היא רלוונטית לעניין חישוב זמן האיחור.

גם כאן השופטת קיבלה את הטענה שלי (למעשה, כבר בתחילת הדיון היא הסבירה לנציגת טורקיש כי אין כלל ויכוח על כך שהטיסה שלי נופלת תחת ההגדרה של טיסה שבוטלה, ולכן נשאר רק לראות אם האיחור בהגעה ליעד היה תלוי בחברת טורקיש).

ראוי לציין גם כי חברת טורקיש בחרה לשקר או לפחות לא לדייק בכתב ההגנה שלהם.

מספר דוגמאות:

1. טענו שטיסת ההמשך שלי הייתה טיסה טרנס-אטלנטית בת 12 שעות, כאשר הטיסה שלי הייתה בת 9 שעות בלבד מטורקיה לסין, ולא עברה מעל שום אוקיינוס. ככל הנראה הם פשוט העתיקו מכתב הגנה אחר.

2. בנוסף, חברת טורקיש טענה, בחוסר תום לב, כי הם מפעילים 9 טיסות יומיות מתל אביב לאיסטנבול, ולכן היה עליי לקחת טיסה מוקדמת יותר עם קונקשן ארוך.

חברת טורקיש רק לא ציינה כי הטיסה השמינית במספרה (הטיסה האחרונה לפני הטיסה שלי) מגיעה לאיסטנבול כ-6 שעות מוקדם יותר, כך שמדובר בקונקשן של מעל 7 שעות, דבר שהוא לא רלוונטי עבור רוב הנוסעים, בעיקר כאשר מדובר בנסיעת עבודה.

3. הם גם טענו שמשרד הכרטיסים שלהם שינה לי את הכרטיס לטיסה דרך פרנקפורט, וזאת בהתאם להעדפותיי, בעוד שבפועל לא היה שם עם מי לדבר, ולולא הייתי בעל סטטוס גולד בסטאר אלייאנס, כנראה שלא הייתי מצליח לשנות את טיסתי.

4. בנוסף, הם טענו כי "קיבלתי" כניסה לטרקלין המפואר של חברת טורקיש בשדה, כאילו שהם אלו שאיפשרו לי להיכנס אליו (בפועל, נכנסתי לשם כבעל סטטוס גולד).

5. הכי אהבתי אבל את זה שהם בחרו לפתוח את כתב ההגנה שלהם במשפט "חברת טורקיש מוחה על סגנונו המתלהם של התובע", למרות שרובו המוחלט של כתב התביעה הכיל עובדות יבשות ותיאור ענייני של השתלשלות האירועים.

יפה.

זה שהם טענו שהיית צריך לקחת טיסה מוקדמת יותר, זה מפגר ברמות אחרות.

למה אתה תבעת - ולא המעסיק שלך?

אני מניח שהמעסיק שלך נפגע - הרי לא הגעת בזמן לניתוח, מה שעלה למעסיק ולשותפיו בעלויות חדר ניתוח ואשפוז שירדו לטמיון. שלא לדבר על כך שאם לא היה לך זמן למנוחה ולהסתגלות גם אתה לא היית במיטבך בזמן הפעולה.

הערתו של ניקו נכונה - בנסיעה חיונית שאינה דחופה מן הראוי היה לבחור בטיסה עם פחות סיכונים, בלי hot connection או עם טיסה חלופית שאינה מצריכה המתנה ארוכה.

ושאלה מעניינת אחרת - האם בכל סין אין מי שיתמוך בפעולה?

המעסיק שלי לא "נפגע", שכן הגעתי בזמן (נסעתי לעבודה ישר מהשדה). הדבר היחיד שנפגע זה שעות המנוחה ומצב הרוח שלי.

אני טס בממוצע פעם בשבועיים-שלושה, כך שלא תמיד אפשר לקחת נסיעות "בלי סיכונים", ובכל מקרה, במבחן התוצאה, הגעתי לניתוח בזמן.

לשאלתך האחרונה - אין.

לא יודע אם זה כול כך קשור, כי זה היה די מזמן

אבל בזמנו,לי ולזוגתי היה גם איחור בטיסה של סביב ה-12 שעות. של חברת התעופה של פולין -LOT

בהתאם לחוקי הפיצויי הבינלאומיים במקרה של איחור, ניסינו לפנות אליהם לקבלת פיצוי, כמובן שהם התעלמו מאיתנו לחלוטין.

אז פנינו לחברת צד שלישי מצויידת בעורכי דין, לקבלת הפיצוי והם לוקחים עמלה של 20%. אחרי 3 חודשים קיבלנו את הפיצוי.

מצד אחד 20 % זה לא מעט, מצד שני... לחכות שנה, להכין קייס תביעה, ללכת פיזית למשפט... זה פשוט מתיש.

20% מ-3000 ש"ח הם 600 ש"ח. כנראה עסקה טובה בהשוואה להפסד של 1-2 ימי עבודה וכל הטרחה ואי נעימות של התעסקות עם בית המשפט.

הבעיה היא שפסק הדין לא ילמד אותם כלום. ההפך, מבחינתם שיטת מצליח תמשיך. מצד אחד, הנזק המסקיסמאלי מבחינתם הוא 3000 שח. מצד שני, יש מצב שהם לא יצטרכו לשלם כי רק מעטים יגררו אותם לבית משפט. אז הם ישר אומרים לא, ומשם נראה. בכל מקרה עורכת הדין בריטיינר ולא משלמים לה לפי קייס, ופיצוי עונשין לא נהודים בישראל.

כל הכבוד לך, אבל עד שאחת החברות לא תחטוף 100-200 אלף שח פיצויי עונשין באופן קבוע, הדברים לא ישתנו..

Sent from my iPhone using Tapatalk

אני מניח שטורקיש אייליינס לא באמת תכננה לנצח בתביעה, אלא הכוונה הייתה למשוך כמה שיותר זמן על מנת שהתובע אולי יתייאש.

אני מניח שאם הוא היה תובע רק את חוק הפיצויי הבינלאומי ללא עוד פיצויים על הפסד ימי עבודה , הם לא היו טורחים אפילו לשלוח נציג לבית המשפט.

לי הכי מפריע שמעבר למה שמגיע לך עפ"י החוק לא קיבלת מעבר.

מגיע לך פיצוי של 3000 אז זה מה שקיבלת. מה עם הנזק שנגרם לך?

רק אציין ולא אשתמש במילים "עוגמת נפש" כי זה אוטומטית יוצר פה ובכל מקום אחר במדינה - שליליות.

אבל, מה עם מצב הרוח שלך שנפגע? מה עם המנוחה שלך שנפגעה? מה עם הזמן המיותר שלך? מה עם העצבים?

בכלל, מה עם כל ההתעסקות והסחבת? בהערכה גסה השקעת על כל הכרוך בתביעה לפחות 6-8 שעות ולא פחות כולל קריאה ניסוחים הגעה לדיונים וכולי. זה לא שווה פיצוי ולו מנמלי ביותר של כמה מאות?

בקיצור. מגיע פה פיצוי לפחות מינימלי של כמה מאות רק לשם ההרגשה הטובה.

ה 1500 שביקשת זה לא על מנת להתעשר. לא מדובר פה בעושר. סה"כ פיצוי.

יודע מה, 500 שקל.

הביקורת שלי גם כלפי השופטת. שמצד אחד הייתה נחמדה אתך כביכול, ופסקה לטובתך (לא קונה את זה, פשוט לא הייתה לה ברירה. עמדת בכל מה שצריך לפי חוק טיבי). מצד שני, הייתה עם טורקיש ולא פסקה לך דבר נוסף (פה כבר הפגיעה והחינוך בטורקיש, ופה השופטת החליטה לא ללכת לקראתך בכלל).

שורה תחתונה השופטת עשתה רק מה שהיא חייבת, ולא השתמשה בסמכותה שמותר לה ומוקנית לה על מנת לפצות אותך ולו במעט.

ועוד לפצות לא על חשבון המדינה, אלא על חשבון חברת התעופה, שזה בכלל הזוי. כאילו נתנה לחברת התעופה אישור לנהוג כך בהמשך.

פעלת נכון, וזה מצויין שקיבלת פיצוי על עוגמת הנפש שעברת, אבל לכתוב שתעדיף ללכת לפני שתטוס עם טורקיש שוב - זה כבר ילדותי. באופן כללי, מדובר בחברה טובה עם תמורה מצויינת לכסף. האם יש חברות תעופה חסרות רבב? לא. האם יש חברות שלא נתבעו ע"י נוסעים על התנהלות גרועה וחוסר רצון בפיצוי? גם לא.

מה שהיה - היה. אני חושב שאתה יכול בכיף לטוס עם טורקיש בעתיד. זה לא היה אישי.

הייתי בטוח בצדקת דרכי, ועוד 1500 ש"ח לא היו מפריעים לי.

זו דרך אחת להסתכל על זה. מאידך, אפשר לשמוח שקיבלת 3000 שקלים נקיים ממס בתור פיצוי על אי-הנוחות שנגרמה לך והמאמצים שהושקעו לאורך השנה האחרונה. אני מניח שלא שילמת על הכרטיס המקורי, כלומר זה כסף ששכב על הרצפה והמעסיק שלך פשוט לא טרח להרים. גם אני הייתי בסיטואציה דומה מספר פעמים ואינני רואה פה בעיה אתית - בסופו של דבר אלו שעות המנוחה שלך שהלכו לאיבוד והתפקוד שלך שנפגע, כך שמן הראוי שהפיצוי ילך אליך. המעסיק שילם לך תמורת עבודה באתר הלקוח, וזו בוצעה כנדרש.

תודה על השיתוף וסחתיין על ההתמדה, אישית ויתרתי כמה פעמים על פיצוי דומה עקב עצלנות ואי-אמון במערכת המשפטית, אבל אני מצדיע לאלו שלא. אני רק מקווה שאתה עובר בדיקות רפואיות באופן תקופתי, כי סגנון החיים הזה אינו בר-קיימא והשכר הגבוה שאתה (בתקווה) מקבל כרגע לא שווה את הנזק הבריאותי שזה גורם בטווח הארוך. שנתיים-שלוש זה סבבה, אח"כ כבר מומלץ להתברגן ולרדת בנסיעות לפעם בחודשיים או ברבעון.

עזוב אותך משטויות, איך הטרקלין באיסטנבול? שמעתי שפסיכי

הטרקלין מדהים

יש שם 3-4 איזורי אוכל שונים , כמה ברים , קולנוע קטן , פלייסטיישנים מחוברים לטלויזיות , פסנתרים שמנגנים לבד , מסאגיסטים עוברים בין האורחים ומקלחות מדהימות עם מערכת בלוטות למוסיקה , ספסל עץ בצד וזרמי מים מכל כיוון.

כל זה על שטח ענק של 2 קומות.

בהחלט שווה לקחת קונקשן ארוך באטטורק בשביל הטרקלין אם אתם גולד בסטאר אליאנס ולהיכנס חינם

אטאטורק או השדה החדש?