אמינות, לעומת שנתון יפני או אירופאי

נהגתי על טולדו במשך 6 שנים

האוטו בכלל לא ראה מוסך

נכון , הייתה בעיה עם המכטרוניק שהיה באחריות והוחלף וזה מעצבן

אבל חוץ מאותה בעיה לא היו שום הפתעות. עשיתי טיפולים בזמן והרכב עד 180,000 עשה עבודה מצויינת והרגיש כמו חדש

הכל ענין של Trade-off כמעט כמו בכל נושא אחר שקשור לצריכה ו\או לחיים בכלל:

1. מחיר יקר (יחסית) + אמינות גבוהה + שעמומון כמעט מוחלט

2. מחיר זול (יחסית) + אמינות סבירה\נמוכה (תלי ברכב) + יותר מיוחד\מעניין

 

אני כמעט תמיד אבחר באופציה השניה כי אני מעדיף הרבה אוטו לכסף מאשר להפך. 2 הרכבים שלי הם כאלה וכנראה שגם בעתיד זה יהיה ככה, אלא אם תהיה איזו נפילה רצינית מאוד שתגרום לי לשנות דעתי.

 

חוץ מזה, אם אתה חושב ללכת על אופציה 2, כדאי שתחשוב גם על ירידת הערך, כי זה כן פקטור שעשוי להיות משמעותי גם בהקשר הנ"ל. אישית, כשאני קונה רכב לא מעניינת אותי באמת ירידת הערך (וזה כנראה שונה אצל רוב האנשים) כי אני מתייחס לרכב כאל מוצר מתכלה ואני עקרונית מעדיף להחזיק אותו כמה שיותר אצלי עד ששוויו יהיה נמוך מאוד או עד שלא כדאי יהיה להמשיך להחזיק בו, ולכן פחות אכפת לי "להמר" כי ירידת ערך פחות מדברת אלי. זו גם הסיבה שאני יותר מאמין בלקנות רכב בן 4-6 (תלוי בדגם, בסגמנט וכו') בסכום "סביר" מאשר לשלם הרבה יחסית על רכב חדיש יותר. אם הייתי קונה רכב וחושב כמה הוא יהיה שווה עוד 3-4 שנים כדי למכור, כנראה שהייתי כמו כולם הולך על בטוח וקונה קורולה,מאזדה\הונדה שישמרו על המחיר הכי טוב.

אז זהו שלא, לא כל דבר בחיים כפוף להנחה הזו של טרייד אוף הכרחי בין עדיפויות. למשחק הזה נכנס לעיתים מזומנות, ודאי בתחום הזה של מכוניות, גורם הידוע כמיתוג ונגזרותיו או גורמיו הידועים כשיווק נכון ויחסי ציבור. או בשפה אחרת, לא בכל מקרה נדרשים לוותר על הנאה ואיכויות נהיגה ונסיעה בכדי לקבל אמינות גבוהה יותר, וגם ההיפך כמובן נכון. בדבר אחד אתה כמובן צודק והוא בלתי נמנע, מכונית שנתפסת כלא אמינה, תזכה לביקוש נמוך יותר ובנובע אובדן ערך גבוה יותר מאחותה הנתפסת כאמינה, השאלה אם לאותה תפיסה יש סימוכין בדוקים וממשיים מעבר להיותה תולדה של סטיגמה נשארת גם היום פתוחה.