באיחור קל של 10 שנים, סיכום שנתיים עם סוזוקי סוויפט סדאן 1.3

גם אני זכיתי להיות בעלים של סוויפט סדאן ידנית.

הרכב נקנה בשנת 2010 ממבוגר (רוסי לצורך ההמחשה על רמת הדאגה לרכב שהיה בצבע בורדו חצי דהוי), שנת 93 עם 95 אלף מתועדים במורשה. הבעיה שלרכב לא היה ה"כ ולא מזגן - אך בכל זאת קניתי לאור מצבו הטוב ומצבי הכספי הפחות טוב (בעדינות...).

מנוע 1300 עם קרבורטור (לא זוכר כמה בהמות) ותיבה ידנית 5 הילוכים שביחד עם היעדר צרכני כוח אחרים סיפקו ביצועים מעולים - תשאלו את נהגי הפוקוס וה 3 של יישקר כמה אדי דלק הריחו בעליות מכרמיאל לתפן.. אמיתי!

מעבר לאמינות מופתית אין מה לספר על המכונה - אפס תקשורת מהשלדה וההגה, מתלים רופסים ורכינה מוחשית בפניות שביחד עם גלגל ההגה הענק התקבלה תחושה של נהיגה בוואן.

אבל הכל מתגמד לעומת היעדר המזגן.. עבדכם הנאמן מחוייב ללבוש לבוש ייצוגי בעבודה - מכופתר ככל האפשר.. בחורף לא היו בעיות, גם בבוקר קייצי הייתי שורד בעזרת אוויר-בוקר-גלילי-צח. ואז מגיעה שעת החזרה הביתה בחוץ חמסין לוהט והרכב ללא מזגן.. מה עושים? פותחים 4 חלונות (ידנית..), מורידים חולצה, משחררים חגורה, ומחליפים את הנעליים בכפכפים - ומתפללים לבלוע כמה שפחות ייתושים וחרקים שנכנסו חופשי בגלל החלונות הפתוחים.. כי אחרת אפשר למות מאדי הדלק שהסתננו קבוע לקבינה - רק אלוקים ידע מאיפה!!

העסק הזה החזיק שנה וחצי - אחרי הקיץ הראשון נשבעתי שאני לא עובר את זה שוב.

היו מחשבות על התקנת מזגן, או מאוורר כלשהו.. אבל בסוף וויתרי, אמרתי לה תודה, ושחררתי!

הרכב באמת שירת אותי נאמנה (ובזול) בזמן שבקושי יכולתי להרשות לעצמי להחזיק שני רכבים בבית (הייתה לי אקורד חדישה בנוסף באותם ימים). אין ספק שאם היה שם מזגן לא הייתי מוכר עד שיימאס לו ממני ויימסור את נשמתו למגרש הגרוטאות.