לימודים בגיל מבוגר - מספר שאלות.

או"פ הפתוחה, לדעתי, צריכה להיות אפשרות אחרונה. בגיל מבוגר מסוכן למרוח לימודים.

צריך לשים את החיים בצד, ללכת למוסד מסודר למסלול הכי מובנה וממוקד שרק יש ולסיים תואר ב-3-4 שנים.

בן כמה אתה ?

רוצה לתת לך כיוון: כל הנושא של רובוטיקה חם עכשיו אש ויהיה כך בעשור הקרוב והלאה מסיבה של חוסר כוח אדם ודור מילניום שממש לא בא לו להתאמץ בעבודות מונוטוניות ברצפות יצור ( וגם העלות עובדים גבוהה, והקלות של קבלת ימי מחלה ועוד ועוד) כל מי שיש לו ידע בתכנון מערכים רובוטיים, בנייה שלהם, בקרים, תכנות רובוטים וכיוצא בזה נמצא במצב תעסוקתי מצויין. לפי ההיכרות שלי עם הפרסונה הקארספורומית שלך יש לך רקע טכני, סקרנות, יצירתיות ויכולת למידה כך שיתכן שהנישה הזאת יושבת עלייך בול. אם יש ביקוש אוכל אולי למצוא זמן ולכתוב פוסט מעמיק על התחום: מגמות, שחקנים וכדומה. בהצלחה.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

או"פ הפתוחה, לדעתי, צריכה להיות אפשרות אחרונה. בגיל מבוגר מסוכן למרוח לימודים.

 

צריך לשים את החיים בצד, ללכת למוסד מסודר למסלול הכי מובנה וממוקד שרק יש ולסיים תואר ב-3-4 שנים.

השאלה היא האם הבחור יכול לעמוד בכך מבחנה כלכלית. "לעצור את החיים" וללמוד בהיקף מלא מצריך חסכון של כמה מאות אלפי ש"ח, וזה בהנחה שהלימודים חלקים, ולא נמשכים מעל 3-4 השנים שהן המינימום הדרוש לרכישת התואר. ואז יוצא בחור בן 45 לשוק וצריך להתמודד על משרות מול ג'וניורים בני 25, או מול בני גילו עם 20 שנות ניסיון. לא פשוט, וכלל לא מובטח שההשקעה תשתלם בטווח הארוך.

אני כלל לא בטוח שמבחינה כלכלית מדובר בהשקעה נבונה. יתכן שהבחור צריך לכוון יותר נמוך, לתעודות הנדסאי או טכנאי, בלימודים בהיקף חלקי, כדי שיוכל להמשיך להתפרנס.

יוצא ב6:50 לעבוד מסיים ב 16:00

ב 17:00 מתייצב באוניברסיטה מסיים ב 21:00 מגיע הביתה ב 22:00 כל יום חוץ מיום ו' שביום הזה רק עבדתי.

בין לבין חיי משפחה עם שתי בנות נחמדות.

כך 4 שנים.

אבל הייתי אז צעיר.

לפני כמה שנים חשבתי ללכת ללמוד משפטים באיזה מכללת שקר כלשהי.

לבסוף החלטתי לרדת מזה.

כמו שכתבו אחרים לך לאבחון מה מתאים לך בין הזליון רצונות שלך והחשוב הוא לא רק הרצונות אלא גם היכולות.

השאלה היא האם הבחור יכול לעמוד בכך מבחנה כלכלית. "לעצור את החיים" וללמוד בהיקף מלא מצריך חסכון של כמה מאות אלפי ש"ח, וזה בהנחה שהלימודים חלקים, ולא נמשכים מעל 3-4 השנים שהן המינימום הדרוש לרכישת התואר. ואז יוצא בחור בן 45 לשוק וצריך להתמודד על משרות מול ג'וניורים בני 25, או מול בני גילו עם 20 שנות ניסיון. לא פשוט, וכלל לא מובטח שההשקעה תשתלם בטווח הארוך.

 

אני כלל לא בטוח שמבחינה כלכלית מדובר בהשקעה נבונה. יתכן שהבחור צריך לכוון יותר נמוך, לתעודות הנדסאי או טכנאי, בלימודים בהיקף חלקי, כדי שיוכל להמשיך להתפרנס.

השאלה היא האם הלימודים הם בעולם התוכן שלו. אם כן לדעתי לא תהיה לו בעיה בתחרות מול ג'וניורים ותואר ראשון כנראה ישדרג אותו משמעותית מבחינת אפשרויות תעסוקה.

מבחינת חסכון - מסכים. צריך להתכונן לכך כלכלית, לכין את עצמך נפשית לירידה ברמת חיים ולבנות תוכנית מול המעסיק.

מבחינת תואר או תעודת מקצוע צריך לעשות חושבים. אני לא מכיר את עולם התוכן שלו. מצד שני נניח והוא יצא לשוק בגיל 45 עם תואר. אז? יהיו לפניו עוד 30 שנות עבודה לפחות. דור שלנו לא יצא לפנסיה בגיל 67.

יהיו לפניו עןד 30 שנות עבודה, אבל אני חוזר, המתחרים שלו בשוק העבודה יהיו או מנוסים ממנו או צעירים, שלפניהם עוד 50 שנות עבודה וקרוב לודאי יסתפקו בשכר התחלתי יותר נמוך. אבל הבעיה המרכזית היא עלות הלימודים עצמם - מצד אחד צריך להתקיים ולשלם תמורת הלימודים, מצד שני אפשר, במקרה הטוב, לעבוד ברבע עד חצי משרה. וכיון שלבחור ליקויי למידה הוא יזקק כנראה ליותר שעות למידוים.

דרך אגב, אבא שלי עשה מהלך דומה כאשר היה בן 36. כבר החזיק בתעודה המקצועית הגבוהה ביותר שניתן היה לקבל בארץ, ונאלץ לצאת ללמוד בחו"ל. מצד שני הלימודים ארכו כשנתיים, כולל מבחני ההסמכה. נסע לאנגליה עם ילד אחד וחזר עם שניים, כיוון ששהה באנגליה על אשרת סטודנט שאינה מאפשרת לעבוד התקיים על חסכונות ואיזו תמיכה מהמשפחה של אמי. לאחר סיום הלימודים עבד עוד 33 שנה, ועד יומו האחרון לא היה משוכנע שההשקעה היתה מוצדקת מבחינה כלכלית.

אז הוא צריך לקחת רובה וללכת מאחורי האסם? כל תזוזה היא התקדמות ולא הכל נמדד במונחי יחס עלות - תועלת. אם הוא צריך לשים את החיים בצד ל-3-4 שנים בשביל סיכוי לשבור את תקרת הזכוכית עדיף לעשות את זה בגיל 40 ולא בגיל 50.

כימאי - אני יודע שגם אתה שואל שאלות דומות, אם כי נקודת המוצא שלך שונה לחלוטין, ואתה צעיר מהברווז בעשור או קרוב לכך, וכנראה בלי ליקויי למידה. ואתה רווק, הברווז צריך לפרנס משפחה.

אז אני לא טוען שהוא צריך להמנע מלימודים, אלא שהוא צריך לבדוק היטב מה מתאים לו.

...

דרך אגב, אבא שלי עשה מהלך דומה כאשר היה בן 36. כבר החזיק בתעודה המקצועית הגבוהה ביותר שניתן היה לקבל בארץ, ונאלץ לצאת ללמוד בחו"ל. מצד שני הלימודים ארכו כשנתיים, כולל מבחני ההסמכה. נסע לאנגליה עם ילד אחד וחזר עם שניים, כיוון ששהה באנגליה על אשרת סטודנט שאינה מאפשרת לעבוד התקיים על חסכונות ואיזו תמיכה מהמשפחה של אמי. לאחר סיום הלימודים עבד עוד 33 שנה, ועד יומו האחרון לא היה משוכנע שההשקעה היתה מוצדקת מבחינה כלכלית.

את המילה "כלכלית" אני הדגשתי, במקור לא הודגשה.

אז מבחינה כלכלית - אולי לא. אך מה עם הסיפוק בעבודה במשך 33 שנות העבודה הנוספים?

כימאי - אני יודע שגם אתה שואל שאלות דומות, אם כי נקודת המוצא שלך שונה לחלוטין, ואתה צעיר מהברווז בעשור או קרוב לכך, וכנראה בלי ליקויי למידה. ואתה רווק, הברווז צריך לפרנס משפחה.

 

אז אני לא טוען שהוא צריך להמנע מלימודים, אלא שהוא צריך לבדוק היטב מה מתאים לו.

אני מסכים לחלוטין שהוא צריך לבדוק היטב מה מתאים לו. אין ויכוח.

ברווז מבוגר ממני ב-5 שנים בסך הכל. ההבדל הוא שאין לי ילדים לפרנס. מצד שני גם אין לי בת זוג שמכניסה עוד משכורת.

שיקולים כלכלים, ירידה ברמת חיים, תועלת מהלימודים, העניין של לשים את החיים בצד ל-3-4-5 שנים אלה דברים שרלוונטים גם לגבי והחסירו ממני לא מעט שעות שינה והביאו לפתיחה של הרבה דיונים בפורום.

השלמתי לפני כמעט 7 לימודי הנדסאי אלקטרוניקה, ערב, עם עבודה מלאה (לא שמירה בלילה, ניהול יצור פלוס עבודה על מכונות כשצריך) ועם פגיעת ראש לא קלה אחרי תאונת אופנוע שדפקה לי את הזיכרון. למי שאין משפחה זה ישים לחלוטין כי לימודי הנדסאי אינם באותה רמת קושי של הנדסה או תואר מתמטי כלשהו.

השאלה היא האם הנדסאי ייתן משהו. לי אין מושג, צריך לחשוב באיזה תחום בדיוק והאם יש דרישה, שמשתנה בהתאם לתחום.

תארים מתקדמים יותר יצריכו המון השקעה חוץ מזמן הלימודים אז צריך לקחת את זה בחשבון. לגבי לקויות, יש לרוב עזרה במקומות הלימוד, כמו מקומות שקטים ללמוד בהם, חונכים משנים מתקדמות (כמו מורה פרטי), התאמות במבחנים ועזרה אחרת בצורת כדורים, אך לזה צריך אבחון טוב וניורולוג שיודע להתאים.

אגב (בעקבות הפוסט של איתי), לפני כמה שנים התחלתי גם קורס CNC וזה בהחלט אופציה טובה, לא יקרה יחסית ועם עתיד, אני מניח.

שכר בהתחלה "לא משהו" אבל צריך לצבור ניסיון וידע במקום עבודה ולהתקדם.

שלום,

העובד שלי לשעבר סיים תואר ראשון בהנדסת תעו"נ (מסלול ערב) במקביל למשרה מלאה ++ ומשפחה.

למרות שיש לו יכולות מתמטיות מעולות, הוא "שבר שיניים" עד שסיים את התואר, עקב עומס גבוה.

ממליץ לך לבדוק את היכולות ואת הזמן הפנוי שלך, לפני שאתה נכנס למסלול כזה או אחר.

אני חושב שתואר שאינו הנדסה מיותר ולא תמצא עבודה.

תואר בהנדסה או הנדסאי יכול לסייע, למרות שאני לא חושב שהנדסה יקדם אותך לאן שהוא בגלל הגיל, הוצאות ומשפחה.

אז בגדול נשאר הנדסאי, האופציה הטובה ביותר זה מכונות כי בשאר אין יותר מידי מה לעשות בגיל הזה, מעסיקים יעדיפו צעירים בלי נסיון על פניך.

בקיצר

או הנדסאי מכונות או כלום אבל צריך לקחת בחשבון עבודה בתעשיה.

במחשבה שניה אולי הנדסאי תעשיה וניהול יסייע לך בגלל הנסיון שיש לך

את המילה "כלכלית" אני הדגשתי, במקור לא הודגשה.

אז מבחינה כלכלית - אולי לא. אך מה עם הסיפוק בעבודה במשך 33 שנות העבודה הנוספים?

קרוב לודאי שבסופו של דבר הקריירה היתה דומה מאד עם או בלי אותם לימודים נוספים. או שהיה מנצל את ההזדמנות האחת שהיתה להשלימם בארץ, 5 שנים יותר מאוחר. לא שהלימודים הנוספים לא נתנו לו איזה שוליים מעבר לקולגות שלו, אבל כנראה שבקריירה שבחר הכשרון הטבעי היה הדומיננטי, והידע שצבר לפני כן בתוספת יכולת הלימוד העצמית שלו היו מקדמים אותו לאותם מקומות.