מבקש את ניסיונם של בעלי/נהגי רכבים היברידיים . איך הסחיבה בעליות ארוכות?

הי אני מתכוון לרכוש רכב היברידי ,

אני נוסע כל יום מירושלים למרכז ובחזרה. השאלה שלי האם בעליות לרושלים הסוללה לא מתרוקנת על הסוף? אני חושש שאשאר רק עם מנוע בנזין באמצע הדרך . ברור לי שזה מספיק בשביל להגיע ליעד אבל בגלל שאני עושה את הנסיעה הזאת יום יום אני רוצה שיהיה לי את כל המומנט ( חשמלי +בנזין ) כל הדרך.

לי קרה בעליות של סדום שנגמרה הסוללה ההיברידית ( ראיתי במחוג) ואכן הרכב לא סחב עד שהבטריה התמלאה מעט.

אמנם זה מצב קיצון ודי אימצתי את הרכב אך זה קרה.

בעליות לירושלים לא הצלחתי לגרום לרכב לסיים את הסוללה כי כמו שיש עליות תלולות כך יש גם ירידות אשר טוענות את הסוללה.

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

גר בירושלים ונוסע על איוניק ולא ניתקלתי בבעית סחיבה של הרכב או שהבטריה התרוקנה לגמרי.

בקיה נירו בעליות לירושלים הסוללה דיי מהר מוצאת עצמה מדשדשת באזור הקצת-פחות-מרבע ושם היא נשארת עד שהעלייה מסתיימת,

מרגישים שבתחילת העלייה הרכב משתמש גם בכוח החשמל ועם הזמן המנוע יותר מתאמץ ומוריד הילוך כאשר לסוללה מתחיל להיגמר ה"מיץ" (מתנהג כמו מנוע אטמוספרי רגיל),

אבל לא ברמה שמפריעה לנסיעה בצורה דרמטית.

מנגד, שיורדים חזרה והסוללה מתמלאת, זוכים לשייט מספר נאה של קילומטרים על כוח חשמלי בלבד.

לדעתי האישית לא אמורה להיות בעיה לנסוע ברכב היברידי עליות וירידות ארוכות.

הונדה אינסייט 2009, בעליות בירושלים הסוללה נגמרת בערך באמצע הדרך ואז הסחיבה מרגישה חלשה יותר אבל מעולם לא הרגשתי שחסר לי כח בדרך.

נוסע בתוואי שלך , רואים הרבה מאוד נירו וגרנד קופה וחייב להגיד שבצדק.

אם אתה קונה רכב בן פחות מ3 הייתי ממליץ על דיזל.

כמו שכתבו לך פה כבר , בנסיעות לי-ם כמעט ולא קורה שהסוללה נגמרת לגמרי וגם אם כן אתה תעלה כמובן הרכב לא הופך לכרכרה.

בכל מקרה אם אתה נוסע בשעות העומס רכב היברדי יכול להיות יותר חסכוני מדיזל במידה ותעמוד את הפקקים שבתוך העיר.

אם אתה מעוניין לצפות בסרטון המשעמם בהיסטוריה, שבין השאר נועד לענות על השאלה/תהיה הזו - המחשה לאיוניק שהיתה לי בעליות של שער הגיא. הסוללה מגיעה מהר מאוד ל 1/4 התחתון ונשארת שם (לדעתי הסוללה פשוט נפרקת לרמה מסויימת וברגע שזה קורה מופסק השימוש בה בכדי למנוע מצב של פריקת יתר), אז עיקר (אם לא כל) הנטל נופל על ה 105 כ"ס הבנזיניים. הקפיצה לאיזור ה 4,000 סל"ד מתרחשת ב 01:20~ ונשארת שם.

אני לבד ברכב, רבע מהלך דוושת גז (למיטב זכרוני) ; לנהג הממוצע - ביצועים מניחים את הדעת.

לפני כחודש נסעתי עם חבר באיוניק,

הרכב היה מלא 4 מבוגרים, הנהג דיי הרביץ כל הדרך,

הגענו לעליות של ירושלים עם חצי בטריה בצג,

מהר מאוד זה ירד עד הסוף,

הרכב היה על 110 קמ''ש, עם סל''ד בשמים ודוושה עד הכביש,

הרגיש כמו פיקנטו עמוסה, ממש סחב בקושי,

אבל שוב זה היה תחת נהיגה מהירה כל הדרך וגם בתחילת העליות.

זה לא יורד עד הסוף, יש הגנה בפני פריקת יתר.

בסרטון שצרפתי נראה שהוא מצליח לשמר 110-130 בלי קושי מיוחד כשרק סחבק בתוכו (וזה לא מעט סחבק - בימי ההיברידיים שקלתי 105 ק"ג).

אגב, גם במצב בו הסוללה מגיעה לטעינה מלאה קיימת הגנה (מצב שהוא די נדיר, אלא אם מדובר בירידות תלולות וממושכות, או סתם נסיעה קבועה במצב זבורט).

בירידות של סדום, שם אפשר בכיף "לשבת על הבלמים" מבלי לחשוש שייגרם להם נזק כי למעשה לא נעשה בהם שימוש, עד לנקודה בה הסוללה מגיעה לטעינה מלאה, הטעינה הרגנטיבית נפסקת (בכדי למנוע טעינת יתר, אני משער) ומנוע הבנזין נכנס לפעולה בהילוך נמוך בכדי לסייע בבלימה. Pretty neat.

הסוללה לא יורדת עד הסוף כדי להגן על עליה אך גם אין שימוש בסוללה.

הנסיעה היא רק על המנוע בנזין ומרגישים היטב את החוסר ב 36 כ"ס.

אומנם ניתן לעלות את העליות ולא תתקע בצד הדרך אך זה יאט משמעותית את הקצב.

כל זה כמובן במצבי קיצון כאשר לוחצים היטב על דוושת הגז.

בנסיעה רגועה ונורמלית יש הרבה נהגים שלא יחושו שנוי כלשהו.

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

בקורולה היברידית במצב ספורט הרכב סוחב יפה מאד בעליות והתחושה בשרנית וללא הגבלת מרחק. (למשל בנסיעה חזרה מאילת בעליות הארוכות, בנסיעה מהירה על 120 קמ״ש ועקיפות פה ושם אפילו לא שמתי לב למצב הסוללה ולא היה שינוי בסחיבה).

ובכלל הסוללה מתרוקנת (עד למצב התחתון שלה- רבע - שליש) לא בעליות אלא במצבים אחרים של זינוקים מהמקום ונסיעה איטית או נסיעה בדרך מישורית בלחיצה עדינה על דוושת התאוצה. למשל פקק ובעיקר בעלייה, הוא תוואי קלאסי שבו הסוללה יורדת לטווח התחתון שלה לאור הזינוקים הרבים והנסיעה האיטית על החשמל בלבד.

וכאשר הסוללה במצב הכי התחתון שלה, דבר שקורה כאמור במצבים הנ״ל ולא סתם במהלך נסיעה רציפה בעלייה, מרגישים סחיבה פחות טובה, אבל זה מצב זמני עד שהיא נטענת מחדש (ע״י מנוע הבנזין או ירידות ובלימות).

בעליות ממילא הסוללה לא נושאת במאמץ אלא רק מנוע הבנזין שעוד מטעין את הסוללה, במצב ספורט של הגיר הסוללה נושאת בחלק מהזמן באופן קל במאמץ וכמעט לא חל שינוי במצבה.

אתה יכול להיות שקט.

green - רצוי שתינתן התייחסותך לנדון

מניסיונך גם בנסיעה ברכב ההיברדי - קיה נירו.

בשברולט וולט, שהיא היברידית פלאג אין יש מצב נהיגה מיוחד לנסיעה הררית, שמקדים את המעבר למצב היברידי לסביבות 16% טעינה, כך שיהיה חוצץ יותר גדול לטובת עליות.

[video=youtube_share;FCYCUmXNXa4]

באיוניק כשאני עולה לירושלים מ-443, כשהייתי נוסע במצב אקו מאוד מהר הסוללה מתרוקנת לשליש האחרון, ובעלייה הראשונה כבר (של התחנת דלק) הרכב כבר מרגיש נאנק וחסר כח, בפרט אם יש איזו משאית שמאטה את התנועה ונדרשת האצה מחודשת.

במצב ספורט אם התנועה זורמת זה קצת טוב יותר הסוללה מתרוקנת יותר לאט, אבל עדיין מתרוקנת.

כשיש עקיפות, האצות מחודשות (למהירות של 90-110 כן? לא משהו מוגזם) וכד' אזי הסוללה מתרוקנת הרבה יותר מהר.

עם מזגן העסק עוד פחות מתפקד.

באופן אישי זו לא תחושה נעימה, כי אתה נשאר עם מנוע בנזין חלש על רכב כבד למדי ואני לא אוהב את זה (מזכיר לי בתחושה את הפוקוס דור שני שהייתה לי לפני כמה שנים).

לדעתי מנועי דיזל עדיפים במצבים כאלה (או טורבו בנזין אבל הם לא חסכוניים באותה מידה מן הסתם), אני מוצא שהיברידיים אידיאליים יותר בתוואי מישורי, אבל אולי זה רק אני.