עמליה דואק יוצאת לדרך בפרויקט מיוחד בחדשות על עומסי התנועה בישראל

אני לומד בתל אביב ועושה חצי דרך עם רכבת.

מגיע עם הרכב לכפר סבא או תחנת ראש העין ומשם ממשיך ברכבת עד לאוניברסיטה. עדיף עשרות מונים מאשר לשבת בפקק.

כמה כאלה יש כמוני? מעט מאוד.

יש לא מעט סטודנטים שגרים בכפר סבא ובוחרים לבוא עם הרכב. הציבור הישראלי מעדיף לשבת ברכב שלו ולהיות בפקק מאשר להשתמש בתחבורה ציבורית.

אז נכון, יש לפעמים פאשלות ברכבת אבל לא מדובר במשהו יום יומי ובלתי נסבל. גם רכב יכול להתקע פתאום או שסתם תמצא את עצמך תקוע שעה בכביש בגלל תאונה בהמשך הדרך.

אני רק אציין שאם מחר, רבע מהאנשים שעומדים בפקקים כל בוקר, יעברו לרכבת ואוטובוסים, התחב"צ יקרוס.

הרכבת שלנו גם ככה עמוסה, רועשת, לא עומדת בזמנים וצפופה. האוטובוסים חסרי בקרה כמעט לחלוטין. נהג לא עוצר בתחנה, נהג לא מגיע וכשמתלוננים אומרים סליחה הייתה תקלה.

הבעיה הכי גדולה שלנו כבר התרחשה לפני שנים רבות. אנחנו 0 עגול ומאופס בתכנון וראייה קדימה, בייחוד בכל מה שנוגע לתחבורה ציבורית ותכנון עירוני. היינו כאלו מהיום שהמדינה נבנתה ועד היום אנחנו כאלו. אלופים בלסגור פלסטרים, אבל 0 מאופס בתכנון עירוני ותחבורתי. לכן, לפני שמעודדים אנשים לעבור לתחבורה ציבורית, צריך לוודא שהיא פועלת כראוי. צריך שחברות פרטיות יתחרו ביניהן על מסלולים שונים. צריך עוד רכבות, בתדירות גבוהה יותר. צריך מקום חניה ברכבת. הרי החניונים גם ככה מפוצצים והרכבות נמצאות רחוק מרוב מרכזי העיר (תכנון וזה), אז גם זה משהו שצריך.

צריך וצריך וצריך. ולפני הכל - צריך רצון. אחר כך יכולת. לא משוכנע שיש מי מהן.

מה שאתה רואה כאפס תכנון וראיה עתידית הוא בעצם עניין מכוון ביד מכוונת.

רכבות אי אפשר להוסיף בגלל צוואר בקבוק בתחנות תל אביב. מסילה רביעית באיילון לא תהיה לפני 2030. (מסילה שמדברים עליה מ-2005 בערך). פרויקט החשמול מתקדם בזחילה. הבטיחו רכבת חשמלית מירושלים עד תל אביב עוד ב-2018. אנחנו נמצאים בסוף 2019 ותחנות תל אביב השלום, תל אביב מרכז ותל אביב אוניברסיטה עדיין לא מחושמלות. חניוני רכבת מפוצצים עד אפס כבר מ-7 וחצי בבוקר.

חסרים עשרות אלפי נהגי אוטובוסים. אין מספיק נתיבים לתחבורה ציבורית. שכונות חדשות בנויות בצורה כזאת שלא תהיה שם תחבורה ציבורית טובה לא משנה כמה כסף ישפכו שם.

חבל לכם על הזמן. תדאגו לעצמכם. הישועה לא תגיע מהמדינה.

נכון שיש צואר בקבוק בתחנות תל אביב כי מי שרוצה להגיע מתחנות רעננה, הוד השרון, ראש העין, פתח תקווה לכיוון צפון או חלק מאיזור הדרום חייב להגיע לתל אביב.

אגב בתחנת הרצליה יש 6 רציפים. רק 4 פעילים ולא תמיד רכבות עוצרות שם. אולי אם יהיו שם יותר עצירות זה יוריד חלק מהעומס בתל אביב

את זה ייפתרו דווקא "בקרוב" עם הקמת המסילה המזרחית.

כלום לא השתנה וכלום לא ישתנה, וכולם ימשיכו לעמוד יותר בפקקים. אנשים חושבים שהממשלה תיצור איזה קסם עם מחלפים חדשים ועם הרכבת הקלה אבל ההימור שלי שגם עוד 10 שנים לא יהיה שום שינוי לטובה.

 

לפני שעברתי למרכז דו"ג שימש אותי לפנאי בלבד ולא ליומיום. עברתי למרכז ומצאתי עבודה במרחק 7 ק"מ מהבית וגיליתי שעם הרכב לוקח חצי שעה להגיע ועם אוטובוס שעה. הזוי לחלוטין.

 

היום אני עובד במרחק 18 ק"מ Door To Door מהבית. בחזור היה לוקח לי שעה נהיגה. התחלתי להשתמש בדו"ג באופן יומיומי והכל נהיה פשוט יותר. מגיע בשעה סבירה הביתה ולא עצבני מהדרך. כמובן שמודע לסיכונים, רוכב תמיד תמיד עם מיגון מלא גם בשיא הקיץ ומנסה תמיד לצפות מהלכים של נהגים אחרים.

 

כמובן שיש גם רכב פרייבט לנסיעות משותפות עם האישה בסופי שבוע אבל באמצע השבוע כשאני לבד אין סיכוי שאגע בפרייבט.

בדיוק ככה.

זה מזכיר לי לכל מי ששואל אותי למה אני רוכב, אז אני מסביר לו שלא משנה מה יקרה, גם אם יש תאונה, או שהכביש קרס, חצי שעה ואני בעבודה.

...

היום אני עובד במרחק 18 ק"מ Door To Door מהבית. בחזור היה לוקח לי שעה נהיגה. התחלתי להשתמש בדו"ג באופן יומיומי והכל נהיה פשוט יותר. מגיע בשעה סבירה הביתה ולא עצבני מהדרך. כמובן שמודע לסיכונים, רוכב תמיד תמיד עם מיגון מלא גם בשיא הקיץ ומנסה תמיד לצפות מהלכים של נהגים אחרים.

...

בדיוק ככה.

זה מזכיר לי לכל מי ששואל אותי למה אני רוכב, אז אני מסביר לו שלא משנה מה יקרה, גם אם יש תאונה, או שהכביש קרס, חצי שעה ואני בעבודה.

הכל טוב ויפה, אבל יש משתנה אחד שאי אפשר לדעת, וזה אם ומתי יפגעו בכם. וכמה שלא תרכבו זהירים, מודעים וממוגנים, האפשרות שמישהו יכול להוריד אותך כמו זבוב בלי לשים לב, קיימת מספיק בשביל שדו"ג יהפוך ללא-רלוונטי בשביל הרבה אנשים, בינהם אני.

ואני כותב את זה כאחד שרכב כעשרים שנה, על כל סוגי הדו"גים, בכל הנפחים.

בדיוק. בן דוד שלי עם פלטינות אחרי שהוא היה במצב עמידה בכלל ברמזור עם הקטנוע ועדיין רכב שחלף ממולו נכנס בו ושלח אותו לשיקום ארוך ואחוזי נכות (כולל תו נכה) לכל החיים.

מאז אותה התאונה הוא מסרב להתקרב לכלי הזה, כששואלים אותו למה אז הוא אומר שרק אז הוא הבין עד כמה הוא היה חסר אונים ולא תלוי בעצמו באותו הרגע וזו כולה תאונה במהירות עירונית שברכב היתה נגמרת בהחלפת פרטים אבל עם הקטנוע יצא עם טראומה (ואני לא מגזים) לכל החיים.

בתור חילוני גמור אוכל בייקון מטוגן בחמאה ביום כיפור טיעון שאנשים מחזיקים רכב רק בגלל היעדר תחבורה ציבורית בשבת הוא קשקוש בלבוש מארץ הבולשיט שנועד רק בשביל לנגח את המגזר הדתי/חרדי.

 

אנשים מחזיקים 2-3 רכבים כי אין תחבורה נאותה מראשון עד חמישי למרכזי תעסוקה ובילוי. אנשים מחזיקים רכבים בגלל התכנון העירוני העלוב במדינה הזאת שמחייב להזיז רכב אפילו בשביל השירותים הבסיסיים ביותר.

 

אם כולם מחזיקים מכונית בשביל להתנייד בשבת אז איך זה שהכבישים ביום שבת כמעט שוממים? איפה כל אסירי בילויים שחייבים מכונית בשביל לברוח מהכלא?

 

אתה לא תחכה לאוטובוס כאשר יש לך כביש יפה ופנוי לנהוג בו. הבעיה היא שהכביש הפנוי הזה מתמלא במכוניות מהר מאוד כי כולם רוצים לנהוג וקצב סלילת כבישים לעולם לא יכול להשיג את קצב עליית מכוניות על הכביש. זה הוכח פעם אחר פעם בניסויים שנערכו ברחבי העולם.

לא יודע באיזה איזור בארץ אתה גר, כשאני נוסע בשבת למרכז, הכביש מלא מכוניות - לא פקוק אבל עמוס. בכביש החוף לכיוון צפון יש גם פקקים בשעות הצהריים ולכיוון דרום בערב. מגרשי החניה של חופי הים בחיפה מפוצצים במכוניות, אין איפה לזרוק סיכה.

אז נכון, אף משפחה לא תמכור את *כל* המכוניות שלה, כי באמת אי אפשר להגיע לאיזה מעיין בגליל עם תחבורה ציבורית, אבל הרבה ישארו עם רכב אחד בלבד.

אם תיצור תחבורה ציבורית מצויינת למקומות המרכזיים ותחבורה שיתופית סטייל קאר2גו במחיר סביר בשביל השאר, עבור רוב המשפחות זה מייתר את הצורך ברכב. אבל זה מסוג הדברים שצריכים קודם כל לעבוד ורק אחרי זה אנשים יוותרו על רכב פרטי.

אני גר באשדוד ונוסע הרבה לתל אביב. העובדה שבסופי שבוע יש פקקים בעיקר במקומות בילוי ולא בכל הארץ כמו שקורה מראשון עד חמישי מחזקת את הטענה שלי שרוב האנשים מחזיקים מכונית בשביל עבודה וסידורים ולא בגלל שהם אסירי שבת שחייבים רכב בשביל להשתחרר משלשלאות הכפייה הדתית.

אם הבעל עובד במקום X והאישה עובדת במקום Y ואין גישה לתחבורה ציבורית הם ימשיכו להחזיק שתי מכוניות גם אם תהיה תחבורה ציבורית סבירה בסופי שבוע. תחבורה ציבורית מעולה מראשון עד שישי בשילוב תכנון עירוני הם תנאים לצמצום מספר מכוניות או לפחות את הנסועה השנתית הממוצעת.

בדיוק ככה.

זה מזכיר לי לכל מי ששואל אותי למה אני רוכב, אז אני מסביר לו שלא משנה מה יקרה, גם אם יש תאונה, או שהכביש קרס, חצי שעה ואני בעבודה.

אני רק אשים את זה כאן:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5625066,00.html#autoplay

בשבילי שום חסכון בזמן לא שווה פלטינות ומשכי כאבים עד סוף החיים.

סתם חויה מתחבורה ציבורית, למשך 3 ימים.

גר בבאר שבע ועובד בקריית מלאכי. בנסיעה ברכב :

נסיעה הלוך -50 דק' , נסיעה חזור - שעה-שעה ו-10, תלוי בפקקים.

בתחבורה ציבורית כאשר התחנה 8 דקות הליכה מהעבודה:

הלוך - שעה ו-15 דקות,

נסיעה חזור - פה הקטע המעניין - אוטובוסים יכולים לאחר, לא להגיע, או להתעלם מקיומי בתחנה. במצב שהכול עובד כמו שצריך זה שעה וחצי , בפועל(יומיים מתוך ה-3 ימים)- זה היה שעתיים ועשרים. ועוד אני עושה לעצמי ג'סטה ענקית שאני לוקח את הרכב ונוסע איתו עד לתחנת אוטובוס, אילולא זה- עוד תוספת של 15 דקות הליכה ברגל לכול כיוון.

הרגשתי פשוט שמענישים אותי.

מה שאתה רואה כאפס תכנון וראיה עתידית הוא בעצם עניין מכוון ביד מכוונת.

אני חושב שאתה נותן יותר מדי קרדיט למשרדי הממשלה, דרדור התחבורה הציבורית למצב הקטסטרופלי שהיא נמצאת בו היום בכוונה תחילה דורש הרבה יותר יכולת ותחכום ממה שיש להם.

כמובן שכל עוד אף אחד לא נושא באחריות אישית לבזיון הזה, שום דבר לא ישתנה.

אין פה בכלל קרדיט ובטח לא צורך בשום תחכום ויכולת, הדרך היחידה שהם עושים את זה מימים ימימה זו הדרך הקלה והבדוקה בישראל, פשוט חונקים תקציבים.

בדיוק כמו שאנשים מאושפזים בבתי חולים לא "בטעות".

בדיוק כמו שעכשיו שהיו טילים אז התראיינו תושבים שחטפו פגיעות ישירות לבית, מס רכוש אישר להם כסף לפני שנה וחצי...באוצר טרם שחררו את הכסף.

אני מכיר גם מישהוא מפונת רצועת עזה, גם עוד לא קיבלה כסף...

מה הבעיה להקים חדר מיון קידמי בקריית שמונה?

טכנית אין שום בעיה ומעשית זה הכרחי לחלוטין. אבל בלי שחרור תקציבים, זה לא יקרה.

בדיוק מהיום, קבל סדר גודל של משמעות שוק הרכב הפרטי למדינה ולאוצר:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5626857,00.html#autoplay

1. תכל'ס הדיון על הפקקים הוא שטחי אם לא מביאים בחשבון את השיקולים של מנהל התכנון, האדריכלים ומתכנני הערים בבואם לתכנן ולבנות את הערים והשכונות בישראל. הרעה החולה מס' 1 היה אופי הביקושים של הציבור בישראל שהעדיף פעם אחר פעם לגור בשכונות בלון מטעמים של שקט והיכולת לקבל מטראז' גבוה בדירה. אז מנהל התכנון פשוט סיפק ביקושים והעדפות אלו. רק הפקקים של העשור האחרון העלו את המודעות שרגע, אולי דווקא ציפוף אורבני כמו בת"א/י-ם הוא הפתרון? בכל זאת ככה זה בהרבה מקומות בעולם. הצרה היא, שגם היום, כשכולם מבינים מה הפתרון, ומה הדרך להשיגו - נגמרו הקרקעות באזורי הביקוש, נא להכיר מתחמי פינוי-בינוי, אזי יש אלף ואחד קשיים להשיגו. לדוגמא התנגדות של הדיירים ושאר ארגונים לבינוי מאסיבי לגובה באותם מתחמים. כל התנגדות כזאת תסופק בהיצע בעוד שכונת בלון חדשה (שד"א תוקם על קרקע ירוקה) ושבהגדרה דינה לעמוד בפקקים. יש מודלים מוכרים לתחבורה ציבורית ולדוגמא כדי להצדיק קו מטרו שהוא הפתרון האולטימטיבי נדרשת אוכ' של 5 מיליון באזור השירות.

2. ועדיין יש בעיה בישראל שהיא מחסור בכבישים בין עירוניים בני 3+ נתיבים לכל כיוון. אני מצטער אבל כביש מרכזי של 2 נתיבים זה לא מספיק. המינ' שבמינ' הוא 3 - ימני למשאיות, אמצעי לנסיעה ושמאלי לעקיפות. עכשיו ברור שבארץ עושים abuse לשמאלי, אזי חייבים 4. יש לי תחושה שזה יכול לפתור הרבה. הטענה שעוד נתיב לא עוזרת נכונה ללוס אנג'לס שם אם יש כביש של 8 נתיבים אני מסכים שה-9 לא יעזור. פה בארץ ההבדל בין 2-3-4 הוא מהותי בגלל טבע ההתנהגות על כביש מהיר - צריך נתיב ימני לרכבים כבדים, צריך נתיב שיוט וצריך נתיב לעקיפות. 2 נתיבים שנפוץ בארץ לא עובד. הוכחה-כביש 1 המשופץ שהורחב ל-3 נתיבים. כרגע הפקק הוא בכניסה לי-ם בגלל שעדיין עובדים שם על הכניסה החדשה לעיר וכמובן משפירים לשלם חצי מדינה מתנקזת ושם זה מהמקומות הבודדים בארץ שזה מקרה לוס אנג'לס שעוד נתיב לא יספיק. אבל איפה שהכביש הורחב - הפקקים כמעט נעלמו. וזה לא נכון שעוד כמה שנים גם זה לא יספיק כי שוב זה היה מעבר קרדינלי מ-2 ל-3 שסיפק נתיב שיוט נורמלי.