פסיכיאטר לכלב - או הכלב שלי הפסיק לשתות מים

היי,

 

הכלב שלי, פירנאי מעורב בן כ- 11 קצת התחרפן. בשלב מסויים הוא החליט שלא מתאים לו לשתות מים מקערת המים שלו מנירוסטה מבריקה. היה מריח ובורח, נובח עליה ומסרב לשתות. ניסינו מים מסוננים, מים מינרלים, קערה אחרת מסוג דומה - כלום. היה שותה רק מים במרפסת מתוך הבריכה של הילדים (כשהיינו ממלאים לפעמים), מהרצפה לפעמים, או מהתחתיות של העציצים.

 

בסוף החלפנו לקערת פלסטיק (קערת האוכל שלו עדיין מנירוסטה - ואין לו בעיה איתה בכלל), והכל בא על מקומו בשלום. לא עבר שבוע, וגם עם קערת הפלסטיק הוא פיתח איזה עניין. לא מסכים לשתות ממנה, לא משנה המיקום בבית או בחוץ, סוג המים, קערות שונות וכו.

כדי לשדל אותו לשתות צריך לצאת למרפסת, להזרים מים על הרצפה והוא שותה.

 

בימים האחרונים גם לזה הוא לא מסכים. לפעמים לוקח לק שניים, לפעמים לוקח מים מהבריכה של הילדים שבינתיים התפנצ'רה ואין, לפעמים שותה קצת מהתחתיות של העציצים - אבל בכללי שותה מעט בצורה מדאיגה.

 

בימים האחרונים הפטנט החדש הוא לשפוך לו מים עד כדי כיסוי האוכל היבש שלו, לתת כמה דקות להספג ואז להגיש לו. גם זה לא הכי מוצא חן בעיניו, לפעמים הוא הולך הלוך ושוב, נובח קצת על הקערה אבל בסוף מתרצה ואוכל.

 

אני מפחד שבקרוב גם לזה הוא יסרב - ואז לא יהיו לי רעיונות נוספים כיצד לגרום לו לשתות מים.

יש למישהו רעיון מה יכול להיות העניין?

 

לא השתנה שום דבר בתזונה או בהרגלים שלו או שלנו שמצטלב עם הרבנות שלו לשתות מים. אוכל Taste of the Wild כבר הרבה זמן. הצטרפה תינוקת חדשה למשפחה לפני 3 חודשים אבל זה התחיל חודש וחצי אחרי ומקומו בחדר שלנו לא זז בכלל.

 

ברקע יש לו בעיה רפואית שחוזרת על עצמה פעם ב. פתאום יש איזה 24-48 שעות בהן מתקשה מאוד לקום, בוכה ומיילל בכל שינוי תנוחה. ביקור אצל הווטרינר העלה שיש לו בעיות באגן אבל לא משהו שמסביר את עוצמת הבעיה אבל הוטרינר התעקש שהבעיה מהרגליים האחוריות. קצת תרגילים וקצת מגה - גלופלקס לכלבים זה מה שנרשם עבורו. לא נראה לי באותו זמן שזה נבע מפרק הגוף האחורי שלו אלא דווקא הקדמי אבל לא הצלחתי לשכנע את הוטרינר.

 

עברו 7-8 חודשים והתופעה חזרה על עצמה. לקחתי אותו לבית החולים בבית דגן. גם שם מצאו קצת קושי באגן האחורי, אך אמרו שלא משם נובעת הביעה. בדיקה גופנית של עמוד השדרה / צוואר הראה מקום שאולי טיפה כואב אבל לא בהכרח המקור לבעיה. ייעוץ ניורולוגי בבית החולים גם לא העלה שום דבר. הניורולוגית אמרה שאין טעם לצלם את כולו כי לכלב בגיל הזה בטוח ימצאו כל מני ממצאים ולא בהכרח מה שימצא הוא הגורם לבעיה. היא עוד אמרה שבגיל הזה אם זה קורה לו פעם בשנה וחולף תוך 24-48 שעות, לעזוב אותו בשקט ולא להתחיל להתעלל בו בניסוי וטעיה.

 

חוץ מזה עירני ופעיל, אבל מקבל קצת פחות תשומת לב בשנתיים האחרונות בהן נולדו לנו 3 ילדים.

 

אשמח כאמור לכל רעיון / השערה / עצה.

 

תודה,

עשו לכלב בדיקת דם? בדגש על סוכר ותפקודי כליות.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

עשו לפני מעט פחות משנה כאשר נבדק בבית החולים. היה תקין בהתחשב בגילו.

תוחלת החיים שלו היא 10 שנים. מה שנשאר לעשות, זה להכין לו יורש.

לא ברור ממה נובע השינוי בהתנהגות, אולי הדרדרת של החושים.

 

אפשר לנסות להניח חפץ צף כלשהו בקערת המים, לפעמים זה עוזר (לא ברור למה, טוענים שאולי זה עוזר לעין לזהות את מפלס המים).

 

אופציה נוספת היא טריות המים ו/או טמפרטורה, יש כלבים שאוהבים מים שהרגע נמזגו מהברז, אחרי םדווקא מעדיפים מים שעמדו כמה שעת בשמש.

 

וכן, יש אנשי מקצוע לבעיות התנהגות, אפשר להתייעץ גם עם אחד כזה.

 

לגבי הכאבים, גם אם לא מצליחים לאבחן את המקור, אולי אפשר לתת כדור נגד כאבים כללי שיקל עליו כשיש התפרצות.

עריכה אחרונה ב-8 לספטמבר, 2019 על ידי Be roo

כלבים לא ממש אוהבים מים "עומדים" הכלב שלי גם לא כול כך אוהב את הקערה ומעדיף לשטות מכול מקור מים אחר (בדגש על מים זורמים וטריים).

 

תנסה אולי קערה עם מזרקה עולה כמה דולרים בהזמנה מחו"ל אך בהחלט יותר זול מכול טיפול אפשרי אחר

תוחלת החיים שלו היא 10 שנים. מה שנשאר לעשות, זה להכין לו יורש.

 

העצה הכי ״טובה״ שנתנו כאן מאז ומעולם, כאילו כלב זה קלמר/ עט.

האם נשללה האפשרות של גידול כלשהוא?

כמו המגיב מעלי מעלי, מיד חשבתי על פתרון בצורת מזרקה קטנה שממחזרת מים. המים זורמים ולא עומדים, אולי זה מה שיגרום לו לשתות?

העצה הכי ״טובה״ שנתנו כאן מאז ומעולם, כאילו כלב זה קלמר/ עט.

העצה הכי מעשית שיש. לא נחמדה, מעשית. ככה זה. חיות מחמד מתות בשלב מסוים,

וכלבים גדולים בפרט ״נהנים״ מתוחלת חיים קצרה יחסית.

עד כמה אפשר לדחות את הקץ תוך כדי המעטת הסבל של הכלב - זה מה שנותר לעשות.

בדוק שלא נוהג להתחפר לו איזה חרק או משהו מתחת לכל קערות המים שאתם מניחים לו.

הלו, רגע? מה פתאום יורש? הוא אמנם בן 11 אבל מתפקד מצויין מלבד קצת כאבים פה ושם. גם לי קצת כואב הצוואר לפעמים כשאני קם בבוקר

לפני מספר שבועות נאלצנו להפרד מכלבת הלברדור של ההורים שלי בגיל 14-15 למרות שווטרינר חרץ את גורלה כבר לפני שנתיים, אבל בית החולים הצליח אבחן ולתת טיפול שהאריך את חייה.

 

לגבי מזרקת מים, קשה לי להאמין שזה יעזור. הוא כבר לא שותה כשאני מזרים לו מים על הרצפה. התחפרות של חרק לא יכולה להיות כי החלפנו קערות ומיקומים.

חפץ צף בקערה לא ניסיתי, אנסה.

לגבי גידול לא בדקנו, כאמור הניורולוגית בזמנו לא רצתה להתחיל להתעלל בו בשביל משהו שקורה פעמיים בשנה וחצי.

 

בינתיים למרבה הפלא הוא שתה אתמול מהתחתית לעציץ שכבר לא הסכים לשתות ממנה כמה ימים.

בכל מקרה, אם הוא לא שותה, תצטרכו לתת לו לשתות ממזרק, כי הצעד הבא זה עירוי.

אנחנו יכולים להקים מועדון, גם שלי הפסיקה לשתות יום בהיר אחד.

אתה יכול לנסות מזרקה, אבל גם תנסה להרגיל אותו כי הוא עלול לחשוש יותר מקערה רגילה.

אצלי התברר שבחוץ, בזמן טיול, היא שותה כמו גדולה.

אז כצעד ראשון תנסה לקחת אותו החוצה ולמזוג לקערה.

יש כלבים שאוכל כגון טונה (או מי טונה) במים מעודדים אותם לשתות.

אפשר גם לתת לו מזון עשיר בנוזלים, מלפפון/גמבה. מרענן ללא קשר לבעיה.

שללת בעיה פיזית כגון קושי בבליעה/מתן שתן? יתכן ונמנע מתוך כאב.

תוחלת החיים שלו היא 10 שנים. מה שנשאר לעשות, זה להכין לו יורש.

לא תמיד נכון, הכלבה שלי נפטרה שנה שעברה לאחר 15 שנה, מרמנו גזעית ענקית (כמו פיראני). תוחלת חיים ממוצעת 10 שנים...

 

לפותח השרשור, נסה לשפוך כוס חלב אל תוך המים. ולהגיש לכלב.

 

Sent from my HTC U Ultra using Tapatalk