סיכום ופרידה - 6 (שש!) שנים עם מיאטה NC

[תמונה מימים מוקדמים]

 

קניתי את המיאטה ב-2 לאפריל 2013 (מזל שרוני כתב פוסט) עם 98,600 אלף ק"מ ומכרתי ב-26 ליוני 2019 עם קצת יותר מ-140,000 (הייתי יד שלישית) כלומר עשיתי קצת יותר מ-40,000 אלף ק"מ ב-6 שנים, אבל אני חייב להוסיף שבתקופה הזו החזקתי במשך שנה וחצי במקביל דאצ'יה דאסטר כדיילי (סיכום תולדות הדאסטר) וזו אחת הסיבות לק"מ הנמוך יחסית.

 

6 שנים זו חתיכת תקופה. הספקתי להחליף דירה, מקום עבודה ואפילו תפקיד… הילדים גדלו מאוד וכמעט מתתי בתקופה הזו... אבל נתרכז באוטו. אני זוכר את מחשבות ההתלבטות בקניה "נקנה, מקסימום נמכור אותה עוד שנה" עלק שנה. לא האמנתי שאחזיק רכב כל כך הרבה זמן.

נתחיל מהדבר המדהים ביותר ברכב: שמירת ערך. מכירים את הפתגם שאומר שאת הכסף סופרים במדרגות? אז ספרתי ונחשו מה? ספרתי (קצת) יותר במכירה מאשר בקניה. מטורף. 6 שנים וערך הרכב לא זז כמעט. אמנם השקעתי לא מעט ברכב בתקופה (פרוט בהמשך), כולל בשנה האחרונה ואני חושב שהקונה עשה עסקה מצויינת ועדיין… קשה לי להאמין שאפשר לשחזר את ההישג הזה עם הרבה מכוניות. אבל אני חושב שהמיאטה מרוויחה את הערך שהיא מייצרת ביושר. לא חושב שאפשר למצוא רכב ספורט שנותן הנאה רבה יותר, גם במונחים אבסולוטיים (כלומר, ללא קשר לעלותו) ובוודאי ובוודאי כאשר משקללים את המחיר. כבעלים לשעבר אני אומר למצקצקים, הפראיירים הם אלו שלא קונים מיאטה, לא אלו שקונים (מעל המחירון).

 

אמינות

פשוט. ללא רבב. לא שלא היו חלקים שהתבלו במרוצת השנים, אבל לא זכורה לי שום תקלה משביתה , לא כזו שהשאירה אותי תקוע לצד הכביש, וגם לא שדרשה גרירה למוסך.

תחזוקה

השקעתי לא מעט בתחזוקה לאורך השנים, חלק חלקים שהתבלו והתקלקלו וחלק מהדברים נעשו כתחזוקה מונעת או סתם פדנטיות והתעקשות שהכל יהיה פיקס. יש כל מיני מחלות למיאטה והשתדלתי לטפל ולתחזק את הרכב כמיטב יכולתי. אלו כללו בין השאר: החלפת הטרמוסטט, מיכל התפשטות של הרדיאטור, החלפת צופרים, מסנן אוויר פתוח (+ניקיון לאחר שנתיים נוספות), החלפת הרדיאטור (בתחילת השנה, החזיק 13 שנים…), מעבה של המזגן, מצבר (פעמיים או שלוש…), חיישן למבדה, ממיר קטליטי, צמיגים (כמה סטים, המישלין סופר ספורט היו החביבים עלי), רפידות בלמים, צלחות (כמה סטים, כמובן, מאוד אהבתי את ה-EBC ילו סטאף), קלאץ, משאבות קלאץ', מחזיר שמן מתיבת הילוכים (הייתה הזעה), מסרק הגה (הזעה קטנה, לא הייתי חייב, אבל…), וגם הגג הוחלף לפני כ-3 שנים ואז מתוחזק במצב חדש ובטח עוד כמה דברים ששכחתי… כיאה למיאטה, שום דבר לא שבר לי את הבנק והעלויות היו בין זולות לסבירות.

שיפורים, פרוייקטים ותוספות

כמה דברים היו, בכל זאת, worth noting. בלמים. לאחר טיול נהיגה ברמת הגולן התחמם לי הברקס הקדמי שמאלי בצורה קצת קיצונית (הצבע נשרף ממש…). מה שהוביל לפרוייקט DIY של שיפוץ הקאליפרים הקדמיים ממש מאפס. הקאליפרים הקידמיים פורקו מהרכב ולאחר מכן לרכיבים, נוקו בחול, נצבעו בצבע עמיד בחום והורכבו עם גומיות ופיסטונים חדשים ומאז עבדו כמו חדשים.

מיסבי טלטלים. לא בדיוק שיפור, יותר כמו "הצלחתי להציל את המנוע" אבל בהחלט worth noting. יום מסלול חם במיוחד במצדה בצירוף עם כמות לא מלאה של שמן במנוע (כ-⅔ הדרך בין מינימום למקסימום) שלח אותי הבייתה עם תקתוקים מוזרים במנוע. קצת תושייה, מילוי שמן בתחנת דלק ונסיעה ישר למוסך הצילה לי את המנוע, זיכתה אותי במיסבים חדשים ומאז לא היו שום בעיות והמנוע הרגיש בריא כתמיד.

 

גלגלים. הגלגלים שקיבלתי מרוני היו גם קצת טחונים בקצה והיו חלקים שהצבע ממש ירד (כנראה כתוצאה משימוש בחומרי ניקוי לא טובים או מגע אחר עם חומרים). הגלגלים פורקו, הסף הוחלק והם נלקחו לניקוי בחול וצביעה מקצועית באבקה בצבע שחור "משי" (בין מבריק למט). הטיפול היה לא יקר (כ-1300 ש"ח) ובהחלט מוצדק ונשמר היטב בארבע השנים האחרונות.

ריפודים. כל בעל מיאטה מכיר את הבלאי שמתחיל בכרית התומכת השמאלית במושב הנהג וגם עלי לא פסחה המחלה. אבל, התמזל מזלי למצוא ריפודי עור שחורים חדשים(!) ב-ebay והפנים קיבל מראה חדש ויוקרתי.

 

 

מערכת. שידרגתי את המערכת ברכב ל-1din של פיוניר שהוסיף דיבורית, בלוטות' ושאר מודרניזציה, שידרגתי את הרמקולים והוספתי מגבר מתחת למושב הנוסע. העבודה נעשתה אצל האומן יוסי "אלפיין" ושידרגה את החיים עם המיאטה. מיאטה היא לא ממש מקום להשקיע במערכת (הבידוד לא באמת קיים והרכב רועש מאוד) אבל לפעמים זה הוסיף לאווירה.

 

[עבודה של יוסי "אלפיין"]

מתלים. פרוייקט הדגל שלי. שנים התלבטי בשל העליות ורק לפני כשנה וחצי סוף סוף עשיתי את המהלך (לאחר שהגומיות והמתלים הקודמים הרגישו גמורים ממש). הלכתי על הטופ והרכבתי סט קאוילאוברים של אוהלינס וכמו-כך החלפתי את כל הגומיות והתותבים לכאלו מפוליאורטן מתוצרת SuperPro האוסטרלים (הטובים ביותר לעניות דעתי). זה הפך את המיאטה מרכב שמתנהג היטב לחיה מושחזת שהייתה נוחה לנסיעה ביומיום, חדה ומתנהגת במסלול. לא זול (רק זה עלה לי כ-17,000 ש"ח, אבל הפך את המיאטה לחיה אחרת לגמרי). הדבר היחיד שאני מצטער עליו? שלא עשיתי את זה הרבה קודם… הבעלים החדשים יהנה מזה הרבה יותר ממני!

 

[איך לא עשיתי את זה קודם]

דברים שלא עשיתי.לא עשיתי דיטלינג. תמיד הייתה ניראית לי מספיק טוב ולשים כמה אלפי שקלים כדי שהרכב ינצוץ לא היה נראה לי השקעה טובה…

לא תיקנתי את המזגן. אני עכשיו רואה שכבר בסיכום השנה הראשונה כתבתי שהוספתי גז, כשמכרתי את הרכב ואחרי החלפה של המעבה ותיקון נזילה המזגן עדיין לא עבד, הבעלים החדשים עכשיו מחליף את היחידה הפנימית ואני מקווה שזה יפתור את הבעיה.

לא נהגתי עליה מספיק.

סיכום. אני מדבר על המכירה on and off כבר שנתיים לפחות. מאז שעברתי לעבוד בהרצליה ולגור ברמת-גן, זה לא בדיוק הכלי הכי נוח ליומיום. אבל היה קשה להפרד מהחוויה של החזרה הבייתה עם גג פתוח ביום נוח וחווית הנהיגה המושלמת בקטעי הנהיגה בכביש ובמסלול. בסוף, אחרי 6 שנים (במיאטה הזו, הייתי גם שנתיים וחצי על דור קודם...) הגיעה תחושת מיצוי גם במסלול ואז הבנתי שזה הסוף ושהגיע הזמן למשהו קצת אחר. קצת דמעות בעיניים, ושיחררתי (לידיים טובות מאוד). נהגתי על הרבה מכוניות בחיי, היו לי הרבה דיונים וויכוחים ו..the answer is always the Miata.

 

Long live the roadster.

​

 

תודה על הסיכום!

 

מי המחליפה המאושרת?

אי שם בעבר כששקלתי לרכוש רכב, פסלתי את המיאטה על הסף בגלל יח׳ ההינע - לא ״הטרחתי״ עצמי לנהוג בה, ״היה לי ברור״ שהדאטה מספיק חד משמעי ושאין לי מה לחפש ברכב כזה.

 

זמן מה לאחר מכן, חבר נתן לי סיבוב על הNC שלו - יצאתי מהרכב בבושה. אותה בושה כשפוגשים ברגע שנופל האסימון ואתה קולט שטעית.

מאז התבגרתי, למדתי מהטעות, וכיום אני יודע ששלעתים ה spec sheet לא מעביר תמונה מלאה. כל הצעצועים המוטוריים שלי כיום מגיעים עם spec sheet עלוב למראה, וגורמים להרמת גבה בעיקר אצל אנשים שלא מגיעים מתחום הרכב.

 

באופן אישי, למדתי ש

It's not about the what, it's about the how

וגם ש

It's better to drive a slow car fast, than a fast car fast (נכון גם לכלי תחבורה אחרים...)

 

מצטרף לתהייה בנוגע למחליפה, בכל אופן מאחל לך בהצלחה ובהנאה בהמשך!

מכרת את הרכב באותו מחיר שקנית אחרי 6 שנים ?

נו.... אבל למה החלפת?? (תרתי משמע)

^ 308 GTI

לא 308. אבל למה ללכת ישר לשורה התחתונה. הסיפור המלא + מחליפה כאן.

 

לשאלה שנשאלה כאן - כן מכרתי את הרכב אחרי 6 שנים (וכל ההשקעה...) בקצת יותר מאשר קניתי אותו. שמירת ערך כבר אמרנו?

בובי התחדש בגרמניה ג'ינג'ית, אשאיר לו את הבמה לספר ולהרחיב עליה

כבעלים של מיאטה אני מחזק את כל הנאמר מעלה!

בהצלחה עם הנמרה החדשה...

לא 308. אבל למה ללכת ישר לשורה התחתונה. הסיפור המלא + מחליפה כאן.

 

לשאלה שנשאלה כאן - כן מכרתי את הרכב אחרי 6 שנים (וכל ההשקעה...) בקצת יותר מאשר קניתי אותו. שמירת ערך כבר אמרנו?

 

זה פשוט פסיכי!

רכב שהוא אשכרה השקעה

נהנתי לקרוא.

לפני כמה חודשים מכרתי NC אחרי כמעט 5 שנות בעלות.

אפס תקלות ואינספור חוויות.

ללא ספק הרכב הטוב ביותר שהיה לי.

 

כל פנייה היא הזדמנות, כל כיכר היא מגרש משחקים.

היכולת להנות מרכב שמצד אחד אתה יכול לדחוף את עצמך ואותו בכל נסיעה יומיומית לגבול השפוי ומצד שני יכול לשלוט עליו בבטחה במקומות הללו הוא משהו שלא קיים בהרבה רכבים מודרנים אחרים.

 

תוספות משקל, מנועי טורבו לא ליניארים במתן כוח וחוסר תקשורת ביחס להגה והשלדה המדהימים של ה-NC גורמים לי לפחות להרגיש פחות בטוח ומחובר בנהיגה נמרצת יומיומית. אני לא יכול להגיע לאיכות הנהיגה שהפשטות של המיאטה העניקה. אולי על מסלול סגור אוכל להרגיש אחרת.

עריכה: המילה שחפשתי לה חלופה בעברית ולא מצאתי תוך כדי כתיבת הפוסט היא Playfulness, קשה להסביר את זה אבל כמעט ולא נתקלתי בזה בצורה שבה זה היה מוחשי במיאטה.

 

 

אני בטוח שתהנה מהמחליפה במסלול ובטיולים ותהנה מהנוחות שלה ביומיום. מבין כל האופציות ששקלת אני חושב שבחרת באחת מהטובות ביותר.

עריכה אחרונה ב-20 ליולי, 2019 על ידי DJI

זה היה יפה לראות את אור מתרלקש לארה"ב וקונה מיאטה ולא קורבט - כי בסופו של דבר המיאטה משדרת יותר כיף לנהיגה.

 

וזה יפה לראות גם באיזה רכב אתה החלפת את המיאטה ועדיין - אתה מודע היטב לכך שאולי לא תקבל בחזרה את אותו הדבר שכל כך אהבת בה.

 

היה לי שכן בזמנו - בן אדם סופר נחמד וגם כן חבר פורום - היתה לו מיאטה אבל החלום שלו היתה פורשה (ולפחות ממה שאני יודע הוא אכן הגשים את החלום הזה לאחר רילוקיישן לאנגליה - אולי אני טועה) ואני תוהה לעצמי מה יהיה לו לאמר על זה.

 

תענוג! סע בדרכים טובות - עוקב אחרי שרשור המחליפה.

הגבתי גם בשרשור הקנייה אבל פה זה יותר אישי.

 

אני חלק שמח חלק עצוב בשבילך כי אני יודע מה זה "לאבד" מיאטה. עם זאת, העובדה שלא איבדת עליה גרוש בירידת ערך בטח מקלה קצת על האובדן

 

איפה שאני גר עכשיו אין ממש סיבה לקנות רכב פתוח, אבל בשבועות האחרונים יש פה קיץ כל כך נחמד שכל פעם שאני רואה מישהו עובר עם מכונית פתוחה אני מתכווץ טיפה. וכמובן יש את המשחקיות של המיאטה שאני מתגעגע אליה כל כך.

 

אני יודע שניצלת אותה היטב ושהיא גמלה לך עם הרבה תמורה אז כמו כל דבר - הגיע הזמן להמשיך הלאה... מקווה שהבעלים החדש יהנה ממנה באותו האופן. נראית נהדר בשביל אוטו שעבר בר מצווה...

תודה , סקירה מעניינת ושרשור חיפוש המחליפה פשוט מעלף !

 

עם זאת , זו סתירה לומר אמינות ללא רבב ומיד אחר כך בסעיף תחזוקה לפרט רשימת קניות שחלקה קצת מוגזמת לרכב שנסע 140K או בערך 7K בשנה בשנים האחרונות.

( רדיאטור, מזגן על מרכיביו, חיישן למבדה, ממיר קטליטי,משאבת קלאץ', מסרק הגה ...)

אני חושב שתפיסת האמינות נובעת מבלאי שהוא גם סביר וגם צפוי. מבחינתי זה שהרכב מעולם לא הפתיע וכאמור, לא השאיר אותי אף פעם בצד הדרך מחכה לגרר זה לא טריוויאלי ברכב (ספורט) בן כמעט 14...

 

רדיאטור אחרי 13 שנה?

חיישן למבדה אחרי 100K ק"מ?

קלאץ זה בלאי טבעי (נגמרה הפלטה)

מצבר, רפידות, צלחות - בלאי טבעי

גג - תלוי איך שומרים, אני קיבלתי אחרי שנים בשמש ואחרי 4 שנים שלי נראה כמו חדש

מסרק הגה - הייתה הזעה, היה תקין לחלוטין, החלטתי להחליף

מחזיר שמן - הייתה הזעה, לא דרמה, החלטתי לתקן

 

רוב הדברים התבלו במשך השנים וההחלפה הייתה לרוב יזומה (טרמוסטט ומיכל התפשטות למשל) ולא ממש התקלקלו באופן לא צפוי או משבית.