תרבות ה"יש לך את זה ביותר גדול?" - פוסט פריקה

העיניין הוא שהצרכנות המוגזמת הזאת על אף חסרונותיה, מולידה לנו טכנולוגיות חדשות, מפתחת את הכלכלה ומביאה את הקידמה.

גם כותב שורות אלה אוכל בריא וזול, חי עם 42" בסלון, i10 בחניה ומחשב נייד קטן.

גם אני חולם על אבארת או ג׳ימני בחניה.

ולמרבה האירונה אני שמח שיש את כל הצרכנות המוגזמת הזאת, פתאום אנשים מחליפים סלון כל 5 שנים ואני מקבל סלון כמעט חדש בשליש מחיר יד שניה, אנשים קונים 50,60 ו70 אינץ׳ לסלון ולי ה42 לא עלה כמעט כסף.

 

מה שהכי הפריע לי בפוסט שלך הוא ההקשר בין צרכנות מופרזת לבין עיניינים פונקציונליים כמו גודל גלגל באופניים או גודל מסך טלוויזיה סביר בהחלט לסלון, שבעינייך רכישה שלו היא "מרוץ התחמשות", אך מדובר בסופו של דבר בנטו העדפה.

כן - בהחלט עוברות לי מחשבות של הורדת הקצב בחיים

 

אני צמא לפשטות מצד אחד ומצד שני פוחד למות רק מהשעמום - חרב פיפיות כמו שציין GATTUSO - אני מצד אחד חרד מהמירוץ הטכנולוגי - מצד שני אני נהנה מלטרוף את הפירורים והשאריות שכל כך קל לאכול אותן הודות לכך.

 

אבל יש דברים שהם פשוט WRONG - בזה - כן נכון - אי אפשר שיהיו רק דברים טובים במשהו - זה תמיד היינג והיאנג.

 

וכן אני בנקודת הנדנדה. האישית שלי.

 

עריכה:

אני רואה עכשיו שהגבת רגע לפניי גטוסו.

 

לגבי מרוץ ההתחמשות - מה שאני שואל את עצמי זה - מחר יוציאו אפניים עם גלגלים 31 אינטש - לך תקנה עכשיו בניין שפיר המעלית בו יצליח להכיל את המפלץ הזה.

 

אתה לא מבין באיזה טבעיות ניסיתי פשוט להכנס לחניון התחתון של דיזינגוב סנטר - עם רכב משנת 2008, שפשוט לא יכול להכנס לשם. וזה אחד הקניונים הגדולים במדינה עדיין. סוג של וואט דה פאק - מה בדיוק קרה פה הרגע?

הבעיה כאן היתה מתחילה מבחינתי אם לחדר השינה שלי למשל הייתי קונה טלוויזיה 75 אינטש למה? כי היא עולה כמו טלוויזיה 40 אינטש של פעם אז למה לא... למה לא? כי זה גדול מידי, זה קרוב מידי - זה יותר מידי עומס על העיניים ועל היכולת שלי להתרכז במה שאני רואה - במקום זה במחיר הזה הלכתי וקניתי טלוויזיה 32 אינטש אבל סופר איכותית ובשביל חדר השינה שהוא גם משום מה (לא יודע הקבלן תכנן את זה ככה) גם החדר הכי קטן בדירה - זה פשוט מספיק.

כמו שאמרו לפניי - זה טעמך האישי, שיהיה לך לבריאות. באמת.

אתה רגיל כנראה לצפות ״כמו פעם״, יושבים בסלון ומסתכלים על איזו קוביה קטנה בצד השני של החדר.

32 אינץ׳ בחדר שינה מרגיש בדיוק ככה.

אני (ולא רק אני) אוהב שהמסך ממלא את כל שדה הראייה שלי, בדיוק כמו קולנוע.

יש אנשים שמעדיפים שהטלוויזיה תהיה קטנה ותרצד שם בקצה החדר, שלא תפריע לגלישה בפלאפון תוך כדי.

 

בנוגע לצרכנות מוגזמת - כל אחד צריך למצוא את האיזון שלו.

לא ממש - זה לא עניין של מרגיש פראייר - דווקא קניתי מידה קטנה יותר ולא בגלל המחיר - בגלל המידה הקטנה יותר שפשוט לא היממה אותי ברמה שקיבלתי סחרחורת מלנסות לגמוע בבבת אחת את כל מה שאני רואה.

 

אני עובד בחברה שהיא חלק מאוד משמעותי מהמירוץ הזה - אולי זה גם תורם לסלידה שלי מזה.

אתה עובד בהיי-טק. זה שוחק, זה מעייף, זה מתיש.

 

שוב, מניסיוני הדל ובהחלט ייתכן שאני טועה באמירות הבאות...

כל מקצועות המחשוב הם מלחמת התשה וכשאתה מגיע לגיל מסוים זה כבר לא מעניין ומאתגר כמו פעם.

לא לחינם אנשים מעל גיל מסוים כבר לא ממש עובדים בהיי-טק אלא הופכים למנהלים בהיי-טק.

עד לפני שנה הייתה לי 49" בסלון. רציתי לקנות טלוויזיה לחדר שינה. לא הייתי מוכן לקחת פחות מ-42" למרחק כזה (מעל 3 מטר הוריזונטלי. בפועל אפילו יותר כי יש גם את מימד הגובה). הרגיש לי מוזר לקנות 42" לחדר שינה כשבסלון יש 49". אז העברתי את ה-49" לחדר שינה וקניתי 65" לסלון (מרחק צפיה כ4.5 מטר). תכלס רציתי יותר אבל המחירים ממש קפצו בעליה מעל 65 באותה תקופה (לו היה יחס לינארי לשטח, הייתי משלם).

לא מצטער בכלל על זו שבחדר שינה ולא הייתי מתנגד לגדולה יותר בסלון.

אין באמת דבר כזה טלוויזיה גדולה מדי, כמו שאין דבר כזה רכב מהיר מדי .

זה כבר אמנם נושא אחר אבל מגיב בשמחה דווקא - אני לא סתם בתחום הייטק - אני משהו די נדיר ומוזר בתחום הייטק.

 

אני באותו התפקיד ובאותו הצוות כבר השנה ה13 שלי - אין לי רצון להתקדם קדימה בתחום הזה נכון לעכשיו ואני עובד בצוות שטוב לי בו.

ניהול מעולם לא עניין אותי ואני לא בנוי לניהול במובן הזה.

עבודה לא חסר אך אכן נכון זה שוחק ברמות ומתיש ואני שחוק יותר ממסמר חלוד ללא ראש.

 

אבל סה"כ עושה את העבודה שלי נאמנה - הצעירים היום חיים אחרת, הם מתחלפים כמו גרביים וקופצים מעבודה לעבודה בשביל כל אלף שקלים הבדל בשכר בזמן שאני מעדיף את היציבות, לדעת מאיפה באתי ואן אני נשאר

 

אבל אני חושב אם להיות כנה שכל עבודה בסופו של דבר שוחקת אם עושים אותה יותר מידי זמן - ומכל דבר בסופו של דבר נמאס ומתישהו צריך לשנות ולרענן.

 

יש לי הרבה מאוד אלטרנטיבות בראש וכוונים אחרים שאני חושב עליהם מזה זמן - רק שלא ממש מתחשק לי לעשות שינוי כל עוד אין הכרח בכך.

 

מאידך - בנקודה מסויימת בחיים שלי אני מאוד מאוד מאוד - ארצה להוריד קצב, להרגע ולעשות דברים אחרים עד גיל פרישה, כרגע אני חושב על זה לכוון יותר של גיל 55 - עד אז, לך תדע.

 

ובתוך העשור ומשהו האלה אני כן ארצה לעשות שינויי בתוך תחום ההייטק - לווא דווקא להתקדם, אפשר גם לצודד ימין או שמאל.

 

כרגע המסגרת שאני נמצא בה מאפשרת לי להיות עם הילדים, לחזור הביתה בשעות שפויות או להגיע לעבודה אחרי הפקקים - סופי שבוע הם סופי שבוע ולא מעירים אותי באמצע הלילה - וזה ביחד עם אנשים שאני מאוד אוהב לעבוד איתם - הופך לדבק ששם אותי כאן כבר 13 שנה. וזה נדיר.

קבל זווית שונה:

אחרי שהגענו לארה״ב, ידעתי שהיות ורכשתי רכב לא פרקטי-בעליל לעצמי יש לרכוש רכב כן שימושי לאשתי, ותחת ההנחה שתוך זמן מסוים יצטרפו משקולות קטנות למשפחה, והיות והחלטתי ללכת על עסקת ליס (פעם ראשונה שברשותי רכב ״מהניילונים״) - החלטתי שיש לבחור ברכב שיכול להשאר איתנו תקופת זמן ארוכה, כך שבסוף תקופת הליס אם נהיה מרוצים נוכל לרכוש את הרכב ולהמשיך איתו הלאה (במישור הפיננסי, כשרוכשים רכב חדש, אני סבור כי הדבר הנכון ביותר זה למשוך איתו לפחות 6-7 שנים).

רכשנו VW Tiguan, שבשנת 2018 עבר מתיחת פנים רצינית והפך להיות הקרוס ה״קומפקטי״ הגדול ביותר, עם שורת מושבים שלישית ל״מקרי חירום״.

המילה קומפקטי משעשעת בעיני, כי התפלץ הזה גדול יותר מכל רכב שהיה אי פעם במשפחה שלנו. ברור לי לחלוטין שאם הייתי גר בישראל, לא היה לנו רכב כזה - שום סיכוי שהייתי רוכש רכב חדש בישראל מלכתחילה, וגם אם, זה לא היה קרוס (לא בשלב ההוא לפחות).

 

אז פאסט פורווארד לשנה וחצי לאחר קבלת הרכב - האישה מרוצה מאוד, שנינו סבורים כי היה מדובר ברכישה מוצלחת, כבר יצאנו לכמה טיולים בהם הנפח של הרכב ״הציל״ אותנו (מלקיחת רכב נוסף), כבר קרו מס׳ פעמים שהשורה השלישית עשתה בדיוק את מה שהיא אמורה לעשות ומנעה שימוש ברכב נוסף, וכו׳.

א-ב-ל במבט קדימה, רוב הסיכויים שבתום תקופת הליס נחזיר את הרכב וניקח תפלץ גדול יותר (על הכוונת כרגע: אטלס / טליורייד / פליסייד).

אנחנו לא צריכים את זה, ושוב, ברור לי שמשפחות רבות מסתדרות נהדר עם טויוטה קורולה (heck, המשפחה שלי עשתה ועושה זאת...). אם הייתי צריך לבחור בין סלקל ובין שורה שלישית אמיתית וכסאות קפטן אני מניח שברור לך במה הייתי בוחר - אבל זו בכלל לא השאלה. השאלה היא מה התשלום עבור השיפור בשימושיות היומיומית, והאם התשלום הזה מוצדק עבור התא המשפחתי(?)

אפשר להיות פיוריסט ולטעון: הורינו הסתדרו יופי, אנחנו לא צריכים יותר. מנגד אפשר לטעון שהקדמה הביאה אותנו לנק׳ בה אפשר להוריד את רמת הקושי (או להעלות את רמת ההנאה), וזה בזבוז לא לנצל זאת אם אפשר.

 

הפואנטה שלי היא שלצאת נגד תרבות הבלה בלה זה יעיל לשחרור קיטור, אבל בתור דרך התנהלות לאו דווקא מדובר באופטימום. ממש כמו שלקנות את החדש ביותר זו דרך שעלולה להיות מטופשת. צריך לשפוט כל מקרה לגופו, להבין מה הפשרה שאתה עושה כשאתה בוחר במוצר x, ולקבל החלטה ע״ס דאטה ו/או הגיון - לא ע״ס מה אחרים חושבים. קרי: אם אתה קונה טלויזיה גדולה בשביל להרשים את החברים שלך אז אולי שווה לעבוד קצת על הבטחון העצמי, אם אתה קונה טלויזיה גדולה כי אתה אוהב תחושת קולנועית בבית ו/או לארח אנשים אז למה לא בעצם?

פותש,

 

אתה, כמו שאומרים בקולוניות מעבר לאוקיאנוס, נובח על העץ הלא נכון.

 

מ'כפת לי איזה מסך קונה כל אחד הבייתה, שימות הוא והמסך שלו.

 

אני לא מצליח להתמודד עם רוח הזמנים שמיוצגת היטב (אבל רק כדוגמא) בהחלטה שגwיימס בונד הבא תהיה אישה...שחורה!

 

כאילו,,,,WTF?

 

בכח מכריחים אותי מיום ליום להרגיש יותר ויותר ארצ'י באנקר?

 

https://www.independent.co.uk/arts-entertainment/films/news/bond-25-female-james-bond-lashana-lynch-woman-trailer-release-date-a9004271.html

“There is a pivotal scene at the start of the film where M [played by Ralph Fiennes] says, ‘Come in 007,’ and in walks Lashana who is black, beautiful and a woman,” the insider said, adding: “It’s a popcorn-dropping moment. Bond is still Bond but he’s been replaced as 007 by this stunning woman.

 

 

רק תזכיר רכב באיזה גודל יש לך?

 

אולי השאיפה של הגבר לכלי גדול מתהטאת גם בשאר הדברים?

 

את אשתי ונשים רבות כל עניין הטלויזיות, רכבים וכו' וכו' לא מעניין, אולי זה רק אנחנו הגברים לקחנו רחוק את המושג שהגודל כן קובע.....

 

Sent from my MI 9 using Tapatalk