נדרש רופא כאב/נורולוג מומחה

הרקע: גיסתי (עוד לא בת 30) זה שנה וחצי סובלת מבעיה ביד השמאלית- בתחילה היא איבדה תחושה ביד ובהמשך האצבעות התקפלו לה ללא אפשרות פתיחה.

היו במס' בתי חולים מהצפון עד המרכז(באחד מהם הרכיבו סד מיוחד על היד שקיבע את האצבעות והשאיר אותן פתוחות אך לאחר מס' שבועות הן נסגרו שוב) כולל מרכז שיקומי "רעות", שלפני 3 שבועות הרים ידיים ואמר (כמו קודמיו),שאין לו שמץ של מושג מה הבעיה.

ביום שני האחרון חלה התפתחות שלילית נוספת- היא ישבה בבית,שתתה קפה ופתאום הרגישה זרם חזק בצד שמאל.

תוצאה-איבוד תחושה ברגל שמאל לחלוטין+סגירת אצבעות כף רגל- בתעתיק דומה למה שקרה עם היד.

הופנתה לבית חולים בצפון,שאמר שאין להם מחלקה לטיפול נוירולוגי ומשם לבית חולים נוסף מרכזי יותר בצפון-היו במיון ושוחררו למחרת ב 3 לפנות בוקר.

כרגע,הביאו מיד שרה קביים אך היא גוררת רגל ההליכה איתם והם לא מועילים-מה שהצריך גם הבאת כסא גלגלים.

אנחנו מוכנים לקחת אותה לכל מקום בארץ שלפחות יוכל לתת אבחון נכון (ובהנחה שיתברר שלא מדובר במחלה נדירה נשמח אם יטפלו כמו שצריך) ולא השערות באוויר לבעיה שממנה סובלת- בי"ח נהריה,בי"ח בני ציון,בית חולים רמב"ם,בית חולים הלל יפה ומרכז רעות- כל אלו לא יודעים לאבחן מה הבעיה ואנחנו כבר שנה וחצי בסבל הזה כשברקע,אח שלי נכה 100% ויש להם תינוק בן פחות מ2.5 שמתוסכל מאוד מהמצב..

יום שני האחרון,עזרתי להם לארוז חפצים (יעברו לגור 2-3 חודשים אצל ההורים שלה כדי לקבל עזרה) וכשהילד חזר מהגן הוא פשוט לא הפסיק לבכות (כבר מאז יום שני הוא רחוק ממיטבו וניכר עליו,אף שאינו מדבר עדיין שהוא מבין היטב את הסיטואציה,ילד מפונק שאם אמא שלו לא תרים אותו מינימום פעמיים -שלוש על הידיים הוא יילל וכמובן שעכשיו זה בין קשה לבלתי אפשרי-עם הבעיה ביד עוד הסתדרה אבל עכשיו עוד יותר קשה)

האם בצעו CT/MRI ראש/עמוד שדרה צווארי?

בברכה - רפי לין

היי,

מהיכרות, המחלקה הנוירולוגית בבית חולים איכילוב מכילה כמה אנשים עם לב גדול (וגם המנהל) וידע נרחב.

רפואה שלמה.

קודם כל, אסוף את כל המסמכים, כולל דיסקים של בדיקות דימות, ממצאי בדיקות מעבדה וכו' בתיק מסודר, שאותו תציג לכל רופא שאליו תפנה.

ברשימה שלך חסר לי ביח כרמל והמרפאות שלו בלין, זבולון ומקצועית עכו, שאני מבין שהיא המרפאה הקרובה אליכם.

ניסיתם מרכז רפואי כמו מור בבני ברק שמתמחים באיפיון בעיות רפואיות?

מעבר לכך - הילד (לא תינוק) בין ה2.5 לא מפונק - בגיל הזה הם זקוקים לתחושת הביטחון ולידיים של ההורים - חשוב להכיל אותו ולא "להעניש" אותו על כך גם ההורים וגם הילד במצוקה כאן אז תשימו לב גם לזה.

נוירולוג מומלץ באיזור חיפה והקריות ד"ר מיכאל אינספקטור

תתחילו לחפש את הסימפטומים באינטרנט באנגלית, רק ככה תמצאו מה זה... כמובן מאחל שיצליחו בעזרת רופא בארץ ומהר.

יש בארץ הרבה סנדלרים מניסיון אישי שלי

תסמונת סוסאק - כדאי לבדוק בכיוון הזה. בסה"כ מתאים לתיאור מקרה

התסמינים שתיארת מתאימים ל''טרשת נפוצה"

https://www.isni.org.il/public-post/multiple-sclerosis/

מאחל בריאות

לצערי אני בעל ניסיון (לא מהצד כרופא) בסוגיה נירוכירוגי ונירולוגי.

העניין שבנירולוגיה יש תתי התמחויות.

במקרה שלי - אפילפסיה (היו לי שני התקפים עקב ניתוח מוח)... אך יש עוד התמחויות.

מכיר אישית נירולוג תותח אך הוא בסורוקה.

ניסיתם מרכז רפואי כמו מור בבני ברק שמתמחים באיפיון בעיות רפואיות?

 

מעבר לכך - הילד (לא תינוק) בין ה2.5 לא מפונק - בגיל הזה הם זקוקים לתחושת הביטחון ולידיים של ההורים - חשוב להכיל אותו ולא "להעניש" אותו על כך גם ההורים וגם הילד במצוקה כאן אז תשימו לב גם לזה.

לדעתי התכוונן המשורר לחודשיים וחצי ולא שנתיים וחצי (ציין שהילד אינו מדבר *עדיין*).

* אם אני טועה - מחילה.

לזוגתי ישנה בעיה ספק נוירולוגית ספק עצבית בשתי ידיה, הידיים כואבות ללא שום סיבה נראית לעין ואם היא משתמשת בהן כדי להרים\למשוך דבר מה כבד יותר מ4-5 קילו היא יכולה לחוות כאבים עד רמת בכי למשך שעות. כרגע חיה על כדור שלוקחת בכל בוקר אשר מחליש מעט את הכאבים.

ראינו מספר נוירוכירורגים, נשללה דלקת, עברנו את כל בדיקות הדימות, כירופרקטורים, דיקור סיני, מרפאת כאב. ונאדה. לטעמי העולם מאוד מאחור בנושאי כאב.

אולם אצלכם נראה שמדובר בבעיה נויורו כמעט בבטחה (אני לא רופא). מאחל לכם בריאות והצלחה, ועוקב אחרי ההתפתחויות.

בריאות שלמה.

פיברומלגיה ?

והעניין זה לא הכאב... העניין הוא לאתר את מקור הבעיה ולטפל בה ולא להעלים את הסימפטומים.

לדעתי התכוונן המשורר לחודשיים וחצי ולא שנתיים וחצי (ציין שהילד אינו מדבר *עדיין*).

* אם אני טועה .

שנתיים ו 3 חודשים, מתפתח מאוחר ועושה לכולם עכשיו את החיים קשים יותר ממה שהם גם כך..

היינו איתו בשבת בטיול בירכא ואפילו שטייל בעגלה, אחרי שעה התחיל לבכות ורוצה רק על הידיים (קשה לאבא וכמעט בלתי אפשרי לאמא).

אני כבר לא מדבר על מה שהיה בנסיעה בחזור( סהכ 20 דקות) שהוא לא הפסיק לצרוח ולבכות מאחור כי היה קשור בכסא בטיחות ונהג פחות מיומן היה עלול לאבד את הריכוז בכביש בקלות.

כשהגיע הביתה ושוחרר מהחגירה נפסק הבכי וים זנ רצו לנסוע לנופש באילת ( על זה חשבנו עוד לפני עניין הרגל).

נחזור לנושא השרשור: נעשתה בדיקת ct מוח בביח נהריה, מחכים לפיענוח.

מחכים לתור ל mri (הבנתי שיכול לקחת גם חודשיים אבל עובדים על זירוז).

נשמע תקין לגמרי בשביל ילד בן שנתיים, terrible two זו ״מחלה״ מורטת-עצבים (להורים)

ש״חולים״ בה 99.999 אחוז מהילדים בגיל שנתיים, ואצל אחוז מסוים יש ״התפרצות מחודשת״ בגיל 4.

הרבה סבלנות, לנשום עמוק, וקצת קריאה של ספרות בעניין, יחד עם חידוד של ההבדל

בין ״רוצה״ ו״צריך״. בגיל הזה, אם לילד אין בעיות גופניות, זה בעיקר ״רוצה״,

ועל זה אני נוהג לומר ״לא מנהלים משא ומתן עם טרוריסטים״ .

מה שאני מתכוון לומר בעצם -

אל תתרגשו מהילד, המצב שלו לא קשור בעליל ובשום צורה למצב הגופני של האימא,

זה גיל שבו גם במשפחה מושלמת ובריאה הפעוט יעשה את המוות להורים. וזה עובר.

ממליץ בחום לפנות לייעוץ אצל הרב פירר.

רפואה שלמה!

רקע - אם מישהו לא מכיר