סיכום מירוץ: סבב ראשון של ליגת ה-MDC

אני מודה, למירוץ הראשון הגעתי עם המון חששות - למרות שאני מבלה לא מעט במסלולי מירוצים, לרוב אני עושה את זה במושב הנוסע...ואם כבר יוצא לי לנהוג קצת בעצמי, זה בדרך כלל בשביל להשתעשע עם החלקות זנב פוטוגניות בניסיון להלהיב את הצלמים ופחות כדי להוציא זמני הקפה מהירים.

 

"בקטנה", אמרתי לעצמי..."נסתדר, יש 2 מקצי אימון כדי להסיר מעט חלודה", אבל אז נזכרתי שלמירוץ אני מגיע עם רכב שונה לחלוטין ממה שאני רגיל - צמיגים חדשים במידה רחבה, הרבה אחיזה, כיולים שונים, כיוון גלגלים חדש ועוד כמה קשקושים. הכל מבוסס על עבודת מחקר רצינית שעשיתי מבעוד מועד....או יותר, נחשתי מה יעבוד טוב על המסלול ובעיקר התפללתי שלא פקששתי

 

מקצה אימון ראשון, עולים למסלול, אני מת לנסות את הרכב, להרגיש אם "פגעתי" נכון עם הכיולים במשחק הניחושים ובכלל...לחזור קצת לעצמי. עוד לפני שהספקתי להיכנס לעניינים, תאונה על המסלול סוגרת את המקצה ואני יורד עם זמן הקפה של 1:01. לא הספקתי להבין את הרכב, למצוא לחץ אוויר מתאים או בכלל להרגיש אם פגעתי נכון בכיולים ואם צריך לשנות משהו בפיטס.

 

מקצה האימון השני נראה אחרת לגמרי, כבר בהקפה השלישית אני מבין שכנראה "פגעתי" נכון כשהרכב מרגיש די קרוב למה שרציתי מלכתחילה, הנהיגה זורמת מעצמה וכל מה שנשאר לעשות זה לנהל נכון את הטמפ' של הצמיגים ולהצליח לייצר הקפה נקייה. בהקפה השישית זה קורה עם זמן של 56.076 שממקם אותי ראשון בקטגוריה, היידד!

אבל...זה רק מקצה אימון

 

עולים למקצה תחרותי ראשון, עכשיו זה הזמן לתת הכל - וזה מה שאני עושה. אבל בסיום המקצה מתאכזב לגלות שלא הצלחתי לשחזר את הזמן מהאימון ושהשעון מראה 56.326. אני עדיין ראשון בטבלה, אבל פיליפ משפר זמנים בקצב ומצמצם אליי במהירות עם זמן מרשים של 56.408.

 

קרוב מאוד, מלחיץ מאוד.

 

זהו זה, מקצה אחרון יוצא לדרך. רגע לפני אני מחליט לשנות משהו בבולמים האחוריים כדי לנסות להפוך את הרכב למאוזן יותר תחת בלימות ומתפלל שלא עשיתי שטות.

הפעם השתדלתי להישאר מרוכז יותר, לנהל נכון יותר את התנועה על המסלול ואת הטמפ' של הצמיגים - זה מצליח בגדול עם זמן של 56.034, זמן ששם אותי במקום הראשון.

 

את המירוץ המדהים הזה לא הייתי מצליח לעבור בהצלחה ובטח שלא לנצח בלי ספונסרים והמון עזרה מסביב, סביב השעון, לפעמים גם עד השעות הקטנות של הלילה:

 

תודה ענקית לירון תייר, יבואן Ohlins והבעלים של סדנת G-FROCE.

לרועי אלקיים, יבואן בלמי Tarox.

לבן תורג'מן, הבעלים של סדנת 386 PERFORMENCE.

לאלי ועומרי מקרמן פרונט ולצמיגי מוריס בית עובד.

עריכה אחרונה ב-24 למאי, 2019 על ידי AvielT

אלוף! כל הכבוד!

 

אפילו בלי אימונים כמו שצריך (אני רואה חברים שנמצאים פעמיים בשבוע במסלול באימונים). תאר לעצמך אם תיקח את התחרויות יותר ברצינות ותתחיל להכנס לזה חזק...

כל הכבוד! כייף לקרוא.

 

אפשר לדעת למה יש 4 אנשים על הפודיום במקומות שני ושלישי?

תודה! מימין, גידי קרונין, שותף בחברת פרודרייב, החברה שמפיקה את ליגת המירוצים. משמאל, ירון תייר, המכונאי שמטפל ברכב שלי וזה שגם מטפל ברכבי המירוץ של חברת פרודרייב.

רואים שלמדת משהו ממובילי הדעה

 

בהצלחה בהמשך הסבב

יפה מאוד.

מי שמתעניין מי זו במקום השלישי: סופי גולן עם רנו קליאו ספורט

על הפודיום בתמונה במקום שלישי זה ירון, התבלבלת.

רק בארץ התופעה הזו של אנשים שקשורים בעקיפין אשר נדחפים לפודיום. אגב, זה לא ייחודי לענף הרכב. תראו תחרות על אומניות לחימה ועל פודיום עם שלוש עמדות יש איזה 24708427 אנשים. אני מבין, השקעתם ועבדתם קשה. כל הכבוד. אבל הרגע הזה של הפודיום הוא של המנצחים וייחודי להם!

אביאל- כבר אמרתי לך שידעתי לפנות לאיש הנכון!

כל הכבוד - אלוף!

נפגש בקרוב בע"ה..

קודם כל תודה לכולם על הפרגון

 

נראה לי שנוצר בלבול לגבי תמונת הפודיום, במקום השני והמכובד אחרי פייט רציני עומד פיליפ רוזין, במקום השלישי סופי גולן. גידי וירון שעומדים בצדדים הצטרפו לאחת מתמונות הפודיום

איזה אלוף!

וחוץ מזה ממש תענוג לראות אישה במקום השלישי.

אלוף היית, אלוף תישאר!

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk