לאן (אם בכלל) כדאי לעבור? קנדה? ארה"ב? איך מחליטים לבצע את המהלך?

אנחנו חיים ב Cul De Sac, למי שלא יודע מה זה מדובר על רחוב חד כיווני שמסתיים בכמו כיכר, מצ״ב תמונה להמחשה. למעשה הבית הצהוב הוא שלנו.

כל אחרה״צ ילדים משחקים ברחוב, רוכבים על אופניים וכל סוגי הקורקינט למיניהם. ההורים פשוט דואגים שהם יעופו מהבית וישחקו בחוץ. יש לנו בקהילה גם פארק משחקים וגם בריכה אז גם שם יש נוכחות ערה במהלך אחרה״צ.

דווקא יש.

תן פירוט לגבי ההתמחות של אשתך, פה או בפרטי אם בא לך. האם זו התמחות נוספת או ראשונה? מטעם מי הרילוקיישן?

(נשוי לרופאה עם כמה הצעות למעברים קצרים יחסית של שנה-שנתיים)

 

לגבי הגינה הקדמית, הבנתי מהחברים שזה לחלוטין מענייני ביטחון אישי.

חשבתי שהם היסטריים אבל בכמה ימים שם לא ראיתי ילד ברחוב, אופניים, משהו.

יצא לי לדבר לא מזמן עם רופא שהיה מרצה שלי ועשה FELLOW בטורונטו והוא עף על המקום, השלווה, האנשים. אני לא בקשר מאוד קרוב איתו, אבל אוכל לשלוח לו מייל אם האופציה רלוונטית לכם ורוצים עוד מידע, אם כי אני בטוח שאשתך תצליח לדלות את מה שצריך מהקולגות שלה שככבר עשו את התהליך.

דיבס על האוטו שלך אם אתם עוברים

אני מכיר 5-6 כאלה, ומהמעט ששמעתי מהם התאור דומה. מצד שני, כולם חזרו אחרי שנתיים.

אישית, אגב, עם כל ביקור אני מוצא את הארץ הזו יותר ויותר מוזרה באופן מטריד; אני פשוט מרגיש כאילו אני בתוך מכונה. אין לי הסבר אחר.

כך בדיוק הרגשתי בשנה הראשונה כאן. הכל מתוקתק, הכל מתקתק - בתנאי שעובדים לפי הספר. זה מה שעבר לי בראש:

אני אוסיף את השנקל שלי.

אנחנו חיים בטורונטו 3 שנים ועוד כמה חודשים לפני זה בוויניפג.

במבט לאחור אנחנו לא מצטערים לרגע וטוב לנו פה, הקצב פה יוצר רגוע. אבל שלא תתבלבל, טורונטו היא מטרופולין על כל המשתמע מכל, יש נהגים פרועים יש וגם ערסים, יחד עם זאת יש כאן גם המון הזדמנויות.

אני רק אציין שמצב הדיור בטורונטו והסביבה הוא די על הפנים, בית סבבה בפרברים שקרובים לטורנטו ויש שם אוכלוסיה יהודית וישראלית גדולה, יעלה לך כמיליון וחצי דולר, אם תתרחק עוד קצת אז זה ירד למיליון דולר. אותו בית בטורונטו יעלה לך 2-3 מיליון דולר.

החורף כפי שציינו לא נורא, יש אולי ימים בודדים בשנה של גל קור (שקיימים גם בצפון ארה״ב) ובשאר הימים מתרגלים, זה באמת לא כזה נורא כמו שזה נשמע.

יד ראשונה מאיש של רופאה, מחירון פלוס 10 אחוז.

באופן מפתיע, בסביבתה זה מאוד נדיר.

ההצעות הן בעיקר לאוסטרליה וניו זילנד.

הבעיה בעיקר אצלי, עם החברה שלי שבלתי אפשרי לעזוב.

למרצה שלך קוראים במקרה עמית ע.?

יאללה דוואי

לא קוראים לו עמית. אני מניח שאשתך עובדת קרוב לאזור מגוריכם, אז הסיכוי שיכירו לא גבוה היות ואני לומד במרכז. זה גם בית חולים (טורונטו) שכמה וכמה מחלקות בארץ עובדות עמו, אז כנראה שיש לא מעט רופאים שהיו שם. אני אנסה לגשש בלימודים ולברר אם אחד ההורים של מי שלמדים איתי עשה משהו בניו-זילנד/אוסטרליה ואם כן אשאל אם אפשר לקשר.

פות"ש, בינתיים תפסתי את החבר לשיחה ומחרתיים אני אברר בדיוק איפה ההורים שלו גרו ואם אפשר שיספרו קצת על המעבר וזה. הם כבר כמעט עשור שם ובטוח שיהיה להם מידע רלוונטי.