סטיישן: סיד בנזין לעומת מגאן דיזל

שלום, אשמח לעצתכם.

מתלבט בין שני הדגמים בכותרת.

קיה סיד: שנתון 2016, כ 50 אלף ק"מ, 55-60 אש"ח. עצלה ושתיינית אבל עם אחריות מורחבת על הגיר ומוניטין אמינות.

רנו מגאן דיזל: שנתון 2015-6, כ 100 אלף ק"מ, 45-50 אש"ח. צריכת דלק עדיפה, החלפת מוח גיר וקלאצ'ים במשמרת שלי. זולה יותר. לא ברור כיצד ננהגו (בכל זאת נסועה לא קטנה).

נשקלו ונפסלו: יונדאי i30 cw (דורשים מחירים גבוהים מדי), ספייס ורסו וג'אז (אין למצוא).

כרגע הנסועה שלנו אפסית ואנחנו קונים רכב בעיקר כי הנוכחי בדרך לפירוקיה, לא ברור מה יהיו הצרכים שלנו עוד שנה מבחינת נסיעות.

אנחנו זוג, כרגע ללא ילדים אבל בטח יהיו לנו בטווח של כמה שנים קדימה.

תודה!

אתם זוג צעיר בלי ילדים - למה סטיישן ?

בסכומים האלו אתה יכול למצוא סופר מיני שמורות בנות שנה-שנתיים. ולהנות מאחריות יצרן.

גם כשיהיה ילד, אתה לא תצטרך סטיישן על ההתחלה.

^ מסכים, אבל בכל זאת אענה לשאלה המקורית.

תלוי בנסועה השנתית, בתוואי ותמהיל הנסיעה מבחינת עירוני/בינעירוני.

נסועה גבוהה/רוב הזמן בכבישים פתוחים > מגאן.

נסועה מעטה/עירונית בעיקרה/חיים בפקקים של אזור המרכז > לא משנה מה, העיקר לא דיזל ולא רובוטי.

*כרגע* אין לי שום צורך בסטיישן. זו בעיקר מחשבה לעתיד. אתם מוזמנים להציע אלטרנטיבות! סופרמיני שתכיל עגלה. לא 208 (כי פיורטק), לא קליו או VAG (כי הגיר). תודה!

הונדה ג'אז, למשל.

אם אתה לא נוסע הרבה למה לך דיזל שלרוב יהיה עם קילומטרג' גבוה?

תנסה למצוא גם מגאן סטיישן בנזין - הגיעו ב-2014 כמה עשרות כאלה.

אחי בגלל הסטטוס המשפחתי שלך הייתי אומר, לך על הסיד בלי לחשוב פעמיים... רכב טוב אמין אתה לא צריך יותר מזה. חוץ מזה שהעלות תחזוקה של קיה אחלה ובכלל לא יקרה