טיול נהיגה - Route des Grandes Alpes

טוב, אז לאחר לבטים (ושנים כמשתתף יחסית סמוי), החלטתי לשתף כאן בפורום את רשמי מטיול נהיגה בדרום שעשיתי בדרום צרפת בספטמבר האחרון. סיפור ארוך קצר, הטיול הכי מהנה שעשיתי מימי נכון לעכשיו. אולי למעשה הדבר הכי כיפי שעשיתי עד עכשיו (לא כולל סקס).

לפני שנכנס בהרחבה, אני אציין שזה הטיול הראשון שלי שבו הנהיגה היתה בעצם המטרה, ולא האמצעי. בטיולים קודמים, מניח שכמו אצל רובנו, עוברים בין יעד לאטרקציה, ותו"כ מנסים להנות גם מהדרך. הטיול הזה היה שונה – המטרה היתה לנהוג, והרבה, באחד הכבישים היפים והמהנים שיש לאירופה להציע.

 

טוב, אז נרחיב-

האיזור לטיול היה האלפים הצרפתיים, או בשמו המקורי Route des Grandes Alpes. למי שלא מכיר, זה בעקרון כביש באורך 685 ק"מ שמתחיל איפשהו ליד אגם ז’נבה בגבול צרפת/שוויץ ומסתיים בעצם בים התיכון (טיפה לפני כמובן), בעיר Menton (פעם היה מסתיים בניס, עניין של הגדרה..לא מעניין באמת).



 

כמובן שכל הייחוד של המסלול הוא העובדה שהוא עובר דרך לא מעט מעברים (Cols) אלפיים בגבהים של 2,000 עד 3,000 מ’ ויותר, בכבישים שאין דרך אחרת לתאר אותם חוץ מגן עדן מוטורי (אלא אם כן באת בכל תקופה שהיא לא מאי-אוקטובר, שאז זה פשוט אוסף של כבישים מושלגים וחסומים). בנוגע להערה האחרונה, כמו כל כביש אלפי, אפשר להתעדכן במצב המעבר בכל מיני אתרים יעודיים, אבל עדיף פשוט ללכת על בטוח ולנסוע בתקופה שכולם פתוחים.

מסלול-

בנוגע למסלול עצמו, יש לא מעט אתרים שמציעים כל מיני itineraries, אני אישית עשיתי את מה שמתואר כאן - אחלה פירוט, מסלולים ברמה של גוגל מפס, וקריאה מהנה בלי קשר. אני לגמרי הולך להסתמך עליו גם במסלולים הבאים כנראה.

מבחינת משך הטיול, ההמלצות נעות בין שבוע לשבועיים, ויש את המרחיקים שממליצים אפילו על חודש. בסוף השאלה היא כמה שעות אתה מסוגל לנהוג ביום, ומה האטרקציה העיקרית עבורך. אם באת לנהוג נטו ולגמוע ק"מ, אפשר לעשות את המסלול הזה בשבוע. אני אישית עשיתי שבת-שבת, עם נחיתה וחזרה מליון. זה מתרגם לבין 300-400 ק"מ ביום (6-8 שעות נהיגה). למתמטיקאים שביניכם ששואלים איך מסלול של 685 ק"מ הופך ל-1,400 ק"מ, התשובה היא detours (והעובדה שהמסלול שלי התחיל והסתיים בליון).

לינה-

המלון היחיד שסגרתי מראש הוא לליל הנחיתה, בסמוך לשדה"ת. בבוקר שלמחרת קפצתי לאויס לקחת את הרכב, ובשאר הזמן פשוט סגרתי בכל יום את המלון עבור הלילה הבא בהתאם לקצב ההתקדמות דרך booking. יש לציין שבעונה הזאת רוב העיירות באיזור (שבעונת החורף מתפקדות כאתרי סקי) יחסית מנומנמות (על גבול המתות), אבל ממש לא היתה בעיה למצוא מקום לינה סבבה לגמרי בכל ערב. אוכל היה יותר בעייתי, אבל כנראה שזה נבע מהעובדה שמרוב כיף שוכחים ארוחות, ועד שמגיעים אחה"צ/ערב לאיזשהו מקום לא תמיד יש יותר מדי אפשרויות..

הרכב-

אני ארחיב טיפה על הנושא הזה שכן בטיול כזה, לפחות עבורי, הרכב הוא למעשה מהות הטיול. בלי קשר, כנראה שתבלה יותר זמן ברכב מאשר מחוצה לו. זה התחיל בהזמנה תמימה דרך אויס בארץ לרכב בקבוצה D בזמנו, פיג’ו 508. אכן לא חורכת אספלט אבל אוטו עם יכולות, כלשהן..בכל אופן, מתישהו בין ההזמנה להגעה כנראה שינו את הרכבים המייצגים, והרכב המייצג לקבוצה הפך להיות 3008. טיפה מתרחק מהכיוון המקורי, אבל אמרתי נגיע ונסתדר..

ביום איסוף הרכב, עם ההגעה לדלפק האיסוף אני מקבל את המפתחות ל...קשקאי. לאחר הקאה זריזה בפה, שאלתי את הנציגה מה עוד יש לה להציע בקבוצה, ולאחר שהבנו שמפה לא תבוא הישועה, הרחבנו את החיפוש לכל מה שזמין במגרש. לאחר צמצום אפשרויות הגענו ל-CLA ו-318d, ולאחר התלבטות קצרה (מאוד) הוחלט על היפיפייה הזאת:



 

ואיך אפשר בלי:



 

אז כן, דיזל, וכן אוטומט (לא היה בידני), אבל בכל זאת..ובתור אחד שזו היתה ההתנסות הראשונה שלו עם הנעה אחורית – וואו. פשוט מכונה מדהימה. קשה לתאר את חווית הנהיגה, על אף הנתונים הצנועים יחסית. האוטו פשוט אוהב לפנות (ולהצטלם – כבר אמרו לי שהגזמתי, אבל האוטו פוטוגני). תנוחת הנהיגה שאפשר להגיע אליה ברכב הזה כ"כ נוחה (איך אומרים, nice & low), דבר שמאפשר לנהוג 6-7 שעות ביום בלי להרגיש (וזה אכן מה שקרה). להשוואה, ב-C180 שיצא לי לשכור בעבר במינכן, לא הצלחתי להגיע לתנוחת ישיבה נוחה כמו שהצלחתי פה. האוטו הזה פשוט מוצלח בהכל – נסיעה מנהלתית במצב Comfort, נהיגה נמרצת במצב Sport (מניח שהקשחת מתלים, מרכוז יותר חזק של ההגה, תגובת מצערת יותר חדה, וכמובן צביעת לוח המכוונים באדום). מן הסתם שרוב הזמן הרכב היה במצב הנ"ל, עם שליטה ידנית על ההילוכים. אציין שאפילו עם מנוע הדיזל, המנוע מייצר צליל נחמד מאוד בהאצות, מה שגורם לך פשוט לכבות את המוזיקה ולפתוח חלונות. ברור שיש לא מעט רכבים הרבה יותר ספורטיביים, אבל עבורי בטיול הזה, הרכב הזה היה יותר ממספיק. הדבר היחיד שלא הייתי מתנגד אליו הוא שדרוג במחלקת הבלמים – לא מעט פעמים עצרתי לטובת קירור. מבחינת כל השאר - כוח זמין בסל"ד סופר נמוך הודות למנוע הדיזל, היגוי מדויק ואוטו שרק רוצה לפנות – פשוט כיף. בעצם גם סאנרוף היה משדרג.

הכבישים-

אז כמו שאפשר להניח, במרבית הזמן מדובר בכבישים אלפיים, נתיב אחד לכל כיוון וגם את זה אתה מבין רק הודות לקו ההפרדה המקווקו (למי יש אומץ לעקוף פה בכלל?), בטח שלא בגלל רוחב הכביש. מבחינת מרווח הטעות – מצד אחד קיר סלע, מצד שני תהום (או גדר אבן). מיותר לציין שלא ביטלתי בקרות..אולי פעם הבאה אחרי קורס נהיגה.

 



 

כמו שניתן לצפות, לא מעט hairpins ככל שמתקרבים לפסגות, אבל לא חסרים גם כבישים יותר מהירים בגבהים הנמוכים יותר (פניות ברדיוס יותר רחב, שוליים, פחות פניות עיוורות), ששם אפשר קצת יותר לשחרר את הרכב. מבחינת נוכחות משטרה, חושב שלא ראיתי ניידת אחת אפילו. באיזורים הגבוהים ממש פשוט אין כלום (ניידות, מצלמות וכו'). מן הסתם שתרבות הנהיגה המערב אירופאית מוכיחה את עצמה ומשתמשי הדרך אדיבים. כמו שאמרתי, באיזורים הנמוכים יותר שבהם ניתן קצת יותר לפתוח, שכיחה מאוד פריסת מצלמות מהירות ממוצעת (!!) - וכן זו עז רצינית ביותר. הדבר הזה מודד את המהירות הממוצעת שלך בתוך מקטע, ז"א אין הרבה שכל בלהאט לפני המצלמה וישר להאיץ אח"כ. יתרה מזאת, בצרפת יש איסור על וייז לסמן מיקום מצלמות, מה שמוסיף על הקושי (למרות שיש תמרורים שמורים על קיום המצלמות, רק שלא ברור בדיוק איפה). לדעתי יש כמה צרפתים מגדילי ראש שמסמנים את המצלמות בתור ניידות (שאת זה מותר לסמן כנראה). לא הייתי אומר שזה פוגם בהנאה כ"כ, גם הכבישים האלה כ"כ מהנים שבא לך לדחוף את הרכב עוד ועוד, פשוט תענוג.

מבחינת נופים וכו’ - אלפים טיפוסיים, קשה לתאר במילים (וגם יש תמונות)..מדהים, אחלה רקע לנהיגה. פרט חשוב – מי שיפתח באיזור שם תחנת דלק יהיה מיליונר, כי פשוט אין למעלה תחנות. ממליץ בחום לכל מי שעושה טיול כזה (או באיזור כזה), לתדלק כל בוקר מיכל מלא. חשוב גם לציין שהכבישים מלאים בדו"ג – אופנועים ורוכבי אופניים, בד"כ בשיירות. מבחינת האופנועים, כנראה שב-100% מהמקרים פשוט יעקפו אותך, ואם לא זה כנראה בגלל שאתה חוסם את הנתיב. בתור אחד שמאוד לא אוהב להשתרך מאחורי נהגים איטיים ומתוך סולידריות, השתדלתי תמיד לתת לחבר על הדו"ג לעקוף, ותוגמלתי במחוות תודה שלקח לי איזה יום להבין – מעין פשיטת רגל שכזו. או שפירשתי כל הזמן את המחווה הזאת לא נכון. מבחינת רוכבי אופניים – פשוט לעקוף באפשרות בראשונה שיש (כמובן בזהירות). בכל אופן, אם מתחילים את הנסיעה יחסית מוקדם, הכבישים די פנויים.

 

עצירה אופיינית בראש מעבר (מעט רכבים, הרבה אופנועים):



ברור שימינה:



 

לסיכום החוויה, אני אתעלק פשוט על קצר באדיבות פורשה (שיותר טובים ממני בצילום) שפשוט מתאר באופן מעולה את החוויה הזאת, ומראה קצת מהכבישים שהם חלק מהמסלול הזה. וכן זה נראה בדיוק ככה.

הטיול הבא כבר בתכנון..