פגע וברח

קרתה תאונה שבה נהג התנגש בי כאשר הוא המשיך ישר מנתיב של פניית פרסה בלבד ואני פניתי שמאלה מנתיב של פנייה שמאלה.

הוא יצא מהרכב היה טיפה בהלם ואמרתי לו תעצור שם בצד כדי שנדבר על הכל ולא נעשה פקק גדול בצומת מרכזית שהיא גם ככה עמוסה.

הוא לא עצר אחרי זה פשוט ברח בלי לתת פרטים ובלי לבדוק את שלום הנוסעים שהוא פגע בהם.

כל התאונה מתועדת במצלמת דרך+מעל הצומת יש מלא מצלמות שכבר תיעוד שלהן בדרך למשטרה ביחד עם לוחית הרישוי וכו.

השאלות שלי:

1-הגשנו תלונה במשטרה ודיווחנו על תאונה,בנוסף פינינו את עצמנו למיון כדי לוודא שאין נזקי גוף כלשהם שמרנו קבלות וכו. האם זו הייתה טעות לא להתקשר ישר למשטרה ולהישאר בצומת ולחסום אותה עד שהשוטרים יסדרו הכל?

2-האם זאת נחשבת תאונת פגע וברח?

הנהג יצא מהרכב אבל לא מסר שום פרטים ופשוט ברח אחרי שביקשתי ממנו לעצור בנקודה מסוימת.

3-היכן שגיתי בדרך התנהלותי?אשמח אם תרשמו לי איך להתנהל נכון בעת תאונה?

4-כיצד להמשיך מכאן?

תודה רבה.

נתחיל עם שאלה 2:

המקרה שלך לא עונה להגדרה של ״פגע וברח״; למעשה, הגדרה כזו לא קיימת בחוק. הסעיף הרלוונטי למושג ״פגע וברח״ הינו סעיף 64א לפקודת התעבורה:

64א.

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.

...

ניתן להיווכח ש-״פגע וברח״ מתייחס למקרים בהם נפגע (או עשוי היה להיפגע) אדם. מקרים של פגיעות רכוש אינם נכללים.

אשר לשאלה 1, תלוי איך את/ה מגדיר/ה ״טעות״... בדיעבד - ייתכן והייתה זו טעות. אבל למקרה הכללי - אסור לחסום צומת או חלק אחר של הדרך; זו עבירה. לו לא היה בורח, ייתכן והיית את/ה מואשם/ת בקיפוח זכותם של משתמשי הדרך להשתמש בה.

שאלה 3, כמו גם שאלה 4, צריכות להיענות על ידי בעלי נסיון עם תאונות. טפו-טפו-טפו, חמסה-חמסה-חמסה, לשמחתי, אינני נמנה עליהם.

אבל הגיון סביר אומר שנהגת כשורה. ייתכן והיה עלייך לצלם, בפניו של הנהג הפוגע, את לוחית הרישוי בטרם ביקשת אותו לסור לשולי הדרך.

אשר להמשך - באפשרותך לפנות למשטרה בתלונה שהייתה תאונה, והנהג הפוגע סירב למסור פרטיו, בניגוד לאמור בתקנה 145(א) לתקנות התעבורה:

145. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את התעודות האמורות ואת רשיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.

באפשרות המשטרה לאתר את הנהג לפי מספר לוחית הרישוי (שהבנתי, על פי דבריך, מתועדים במצלמת הדרך שלך). תוכל/י לבקש מהמשטרה פרטים אלו, ולהגיש תביעה אזרחית כנגדו בגין הנזק שנגרם לרכבך.

נתחיל עם שאלה 2:

המקרה שלך לא עונה להגדרה של ״פגע וברח״; למעשה, הגדרה כזו לא קיימת בחוק. הסעיף הרלוונטי למושג ״פגע וברח״ הינו סעיף 64א לפקודת התעבורה:

 

64א.

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.

...

 

ניתן להיווכח ש-״פגע וברח״ מתייחס למקרים בהם נפגע (או עשוי היה להיפגע) אדם. מקרים של פגיעות רכוש אינם נכללים..

אתה סותר את עצמך, המקרה עונה להגדרה של פגע וברח כי הנהג לא דאג לוודא שאיש לא נפגע.

״פגע וברח״ הוא השם העממי לתקנה שציטטת, זה שלא קוראים לה כך בחוק לא משנה למהות השאלה.

אבל העובדה שמדובר על תאונת נזק בלבד בסופו של דבר הופכת את המקרה ללא מעניין מבחינת המשטרה.

אשר לשאלה 1, תלוי איך את/ה מגדיר/ה ״טעות״... בדיעבד - ייתכן והייתה זו טעות. אבל למקרה הכללי - אסור לחסום צומת או חלק אחר של הדרך; זו עבירה. לו לא היה בורח, ייתכן והיית את/ה מואשם/ת בקיפוח זכותם של משתמשי הדרך להשתמש בה.

הפחדה תאורטית לא רלוונטית. אחרי תאונה לא מזיזים את הרכבים עד שמוודאים שאין נפגעים. במידה ואין אז יש לפנות את הרכבים מקום בטוח לשם החלפת פרטים. אם היה מגיע למקום שוטר ורואה שאין נפגעים היה מורה לו לפנות את הצומת.

לפות״ש, יש לך את פרטי הרכב, הגשת תלונה במשטרה, קבל מהם פרטים על הנהג ותגיש תביעה.

אתה סותר את עצמך, המקרה עונה להגדרה של פגע וברח כי הנהג לא דאג לוודא שאיש לא נפגע.

״פגע וברח״ הוא השם העממי לתקנה שציטטת, זה שלא קוראים לה כך בחוק לא משנה למהות השאלה.

אבל העובדה שמדובר על תאונת נזק בלבד בסופו של דבר הופכת את המקרה ללא מעניין מבחינת המשטרה.

 

 

 

הפחדה תאורטית לא רלוונטית. אחרי תאונה לא מזיזים את הרכבים עד שמוודאים שאין נפגעים. במידה ואין אז יש לפנות את הרכבים מקום בטוח לשם החלפת פרטים. אם היה מגיע למקום שוטר ורואה שאין נפגעים היה מורה לו לפנות את הצומת.

 

 

לפות״ש, יש לך את פרטי הרכב, הגשת תלונה במשטרה, קבל מהם פרטים על הנהג ותגיש תביעה.

לא חושב שאני סותר את עצמי. הנהג, לדברי פות"ש, עצר, היה בהלם, ואז המשיך (ואני אוסיף - אחרי שנווכח שאף אחד לא נפגע).

אשר להפחדה, צר לי אם דברי התפרשו כהפחדה. לא היתה לי כל כוונה להפחיד. אלא שעניין קיפוח הזכות מופיע במספר מקומות בחוק, אך אף לו היה מדובר באזכור בודד, די היה בכך בכדי שניתן להאשים אדם בגינו.

נתחיל עם שאלה 2:

המקרה שלך לא עונה להגדרה של ״פגע וברח״; למעשה, הגדרה כזו לא קיימת בחוק. הסעיף הרלוונטי למושג ״פגע וברח״ הינו סעיף 64א לפקודת התעבורה:

 

64א.

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.

...

 

ניתן להיווכח ש-״פגע וברח״ מתייחס למקרים בהם נפגע (או עשוי היה להיפגע) אדם. מקרים של פגיעות רכוש אינם נכללים.

 

אשר לשאלה 1, תלוי איך את/ה מגדיר/ה ״טעות״... בדיעבד - ייתכן והייתה זו טעות. אבל למקרה הכללי - אסור לחסום צומת או חלק אחר של הדרך; זו עבירה. לו לא היה בורח, ייתכן והיית את/ה מואשם/ת בקיפוח זכותם של משתמשי הדרך להשתמש בה.

 

שאלה 3, כמו גם שאלה 4, צריכות להיענות על ידי בעלי נסיון עם תאונות. טפו-טפו-טפו, חמסה-חמסה-חמסה, לשמחתי, אינני נמנה עליהם.

אבל הגיון סביר אומר שנהגת כשורה. ייתכן והיה עלייך לצלם, בפניו של הנהג הפוגע, את לוחית הרישוי בטרם ביקשת אותו לסור לשולי הדרך.

אשר להמשך - באפשרותך לפנות למשטרה בתלונה שהייתה תאונה, והנהג הפוגע סירב למסור פרטיו, בניגוד לאמור בתקנה 145(א) לתקנות התעבורה:

 

145. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את התעודות האמורות ואת רשיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.

באפשרות המשטרה לאתר את הנהג לפי מספר לוחית הרישוי (שהבנתי, על פי דבריך, מתועדים במצלמת הדרך שלך). תוכל/י לבקש מהמשטרה פרטים אלו, ולהגיש תביעה אזרחית כנגדו בגין הנזק שנגרם לרכבך.

אתה סותר את עצמך, המקרה עונה להגדרה של פגע וברח כי הנהג לא דאג לוודא שאיש לא נפגע.

״פגע וברח״ הוא השם העממי לתקנה שציטטת, זה שלא קוראים לה כך בחוק לא משנה למהות השאלה.

אבל העובדה שמדובר על תאונת נזק בלבד בסופו של דבר הופכת את המקרה ללא מעניין מבחינת המשטרה.

 

 

 

הפחדה תאורטית לא רלוונטית. אחרי תאונה לא מזיזים את הרכבים עד שמוודאים שאין נפגעים. במידה ואין אז יש לפנות את הרכבים מקום בטוח לשם החלפת פרטים. אם היה מגיע למקום שוטר ורואה שאין נפגעים היה מורה לו לפנות את הצומת.

 

 

לפות״ש, יש לך את פרטי הרכב, הגשת תלונה במשטרה, קבל מהם פרטים על הנהג ותגיש תביעה.

תודה לכם