מי הכדורגלן הישראלי הטוב ביותר?

הבן שלי אל אותי עכשיו את השאלה הזו, ולא ממש ידעתי מה לענות.

הכוונה היא לשחקנים ששיחקו בחו"ל וגם באירופה.

השם הראשון שעלה לי למחשבה היה רביבו שעשה קריירה ארוכה בם בספרד וגם בטורקיה.

כמובן רוזנטל, אבל בלי לבדוק, נראה שהקריירה שלו היתה יחסית קצרה.

ברקוביץ, בניון, היו טובים אבל לא השאירו ממש חותם.

גם דודו אוואט עשה קריירה מרשימה.

מה אתם אומרים?

אני!

סתם, לא, אבל הייתי שוער בכיתה ו'.

לא יודע לגבי הטוב ביותר, אבל בעיניי ראוי לציין 3 ישראלים שהגיעו הכי רחוק בכדורגל העולמי- מוטל'ה שפיגלר, היחיד שהבקיע שער במונדיאל (מקסיקו 70), אברהם גרנט, שהוביל את צ'לסי לגמר הצ'מפיונס ליג, ואברהם קליין, ששפט ברבע גמר מונדיאל 82, והיה קוון בגמר באותו מונדיאל.

הכוונה היא לשחקנים ששיחקו בחו"ל וגם באירופה.

הנה לך התשובה- אלון מזרחי

לא אוהב את ההשוואות האלה של כדורגלנים מתקופות שונות ולבחור אחד זה ממש קשה. אגב לא מסכים שברקו לא השאיר חותם, נחשב בזמנו לאחד הטובים בפרמייר ליג בתפקידו. כיכב גם במספר מצעדים כאלה ואחרים, למשל:

https://bleacherreport.com/articles/1946410-top-100-premier-league-imports-of-all-time#slide0

https://www.express.co.uk/pictures/sport/9788/Premier-League-most-assists-100-games-sportgalleries

נכון להיום מהשחקנים הפעילים השחקן הטוב ביותר לדעתי הוא מונאס דאבור. בכלל יש סוג של "אביב ערבי", מה שמתבטא בנבחרת. אולי זה מה שהיינו צריכים+מאמן כמו הרצוג כדי סופסוף להתחיל לשחק כדורגל ראוי ברמת הנבחרת.

אני!

סתם, לא, אבל הייתי שוער בכיתה ו'.

נו ולמה לא המשכת, שוער יציב זה מה שחסר לנו הכי הרבה כרגע.

לפחות ע"פ רקורד, בניון BY FAR.

שחקן מוביל בסנטאנדר ו-ווסטהאם. שחקן לגיטימי בליברפול של אותה תקופה(וירד לספסל רק בגלל סכסוך עם המאמן) ואפילו היה שחקן ספסל שקיבל לא מעט הזדמנויות באלופה דאז - צ'לסי, עד שפציעה דחקה אותו חזרה לספסל.

אז אני מבין שאתם לא סופרים ממטר את אבי כהן...

בהווה, לדעתי, מונאס דאבור וערן זהבי מתעלים על כל השאר.

אני חושב שרוני רוזנטל היה הטוב ביותר

הוא ואוחנה היחידים שהביאו תארים רציניים בחו״ל

הוא היה ליגיונר הרבה שנים, כוכב גדול בליגה הבלגית ב2 קבוצות צמרת, לאחר מכן היה מכוכבי האליפות האחרונה של ליברפול שכבש 7 גולים ב8 המשחקים האחרונים, וכיכב שם ובעוד מספר קבוצות באנגליה מספר שנים

היה חלש ביחסי ציבור אבל היה פקטור משמעותי בכל קבוצה ששיחק בה והביא 2 אליפויות במכבי חיפה, אליפות בבלגיה ואליפות באנגליה

השער הכי יפה אי פעם בנבחרת ישראל שייך לו, חפשו את השער שלו במשחק נגד אזרביג׳אן

כמה שלא גדלתי על כדורגל תמיד היתה ניצבה מולי הדמות של אורי מלמיליאן כשחקן הטוב ביותר.

כנראה שגדלנו בתקופות שונות אבל לדעתי אם זה השם שתיתן לילד שלך כשחקן הטוב ביותר והוא יגדל על כדורגל ויפשפש בדפי ההיסטוריה הוא יוקיר אותך על זה הרבה יותר מאם תגיד לו שזה ערן זהבי.

כמו כן אורי כן הוכתר בחמישיה הטובה ביותר בכל הזמנים בכדורגל הישראלי

Sent from my Redmi Note 3 using Tapatalk

עם כל הכבוד לערן זהבי- בפאלרמו בליגה האיטלקית בקבוצה בינונית ומטה הוא היה עלך הספסל וליגה סינית זו לא רמה מי יודע.

רוזנטל ואוחנה עשו קריירות גדולות בבלגיה,רביבו בספרד ואח"כ גם בטורקיה (עם שינוי השם ע"י השדרן הטורקי לחייטי ),ברקוביץ באנגליה במנצ'סטר סיטי פחות ובווסטהאם וסאות'המפטון קצת יותר ויוסי בניון שיחק בלא פחות מ 3 קבוצות צמרת אנגליות: ליברפול,ארסנל וצ'לסי.

ד"א - שחקנים ששיחקו בחו"ל וגם באירופה- מבלי לפגוע חלילה זה מזכיר את המשפט האגדי והמשעשע של אלון מזרחי " רוצה לשחק באירופה וגם בספרד" ...

על הנייר - בניון. ניהל קריירה יציבה מספר קבוצות צמרת (ליברפול, צ'לסי וכו')

אבל מבחינת יכולת, ראיית משחק וכו' לפי דעתי ברקוביץ עולה עליו. אם לא היה לו כזה אופי ח#א, אני חושב שהיה מגיע לקבוצת עילית.

מבין כל השמות שרשמת פספסת את טל בן חיים הבלם. גם אחד הטובים שניהל קריירה ארוכה בקבוצות צמרת באירופה.

בן חיים היה שחקן הרכב בקבוצת תחתית-אמצע טבלה בפריימרליג, ושיחק 13 משחקים בשנתיים בצ'לסי. לא הייתי קורא לזה "קריירה ארוכה בקבוצות צמרת באירופה" אבל כבודו במקומו מונח וזה הרבה יותר טוב מ-99 אחוז מהשחקנים הישראלים.

 

 

הנה לך התשובה- אלון מזרחי

אלון מזרחי לא שיחק בחו"ל. רק בספרד ובאירופה.

אבי כהן ז"ל - כי הוא היה בין הראשונים בקבוצה מהטופ העולמי.

אחריו -

בניון.

רביבו.

דאבור.

ברקוביץ.

הפונציאל הגדול ביותר BY FAR (שלא מומש)-השוער אבי רן ז"ל