נסיעה בנתיב תחב"ץ שאינו מסומן\מתומרר כך

שלום לכולם,

מדובר בדו"ח שקיבלתי ממצלמה בתל אביב ברחוב אלנבי בתל אביב, על סך 500 ש"ח.

רקע המקרה:

נסעתי ברכב אוטותל, רכב שיתופי בתל אביב שלמרבה האירוניה אינו מורשה לנסיעה בנתיב תחבורה ציבורית. למה אוטותל לא ומונית כן אלוהים יודע.

קיבלתי את הדו"ח בדואר, ובו תמונה בה נראה האוטו, על הנתיב הלבן ולא הצהוב (השני מימין, הימני ביותר הוא תחב"ץ).

הלכתי למקום לוודא את עצמי, ואכן, כפי שנראה בתמונות מטה, הנתיב מסומן בלבן על האספלט ומשולט כלבן וראוי לכל כלי הרכב.

ערערתי על הדו"ח, שבעיני לא מוצדק בעליל.

לערעור צירפתי את התמונות האלו:

[ATTACH=CONFIG]513531[/ATTACH]

תצלום התמונה מהדוח עצמו:

הערעור נדחה.

להוסיף חטא על פשע, דחיית הערעור הגיעה היום, ה 11.12 (!) התאריך האחרון לתשלום הקנס. עם התנצלות על העיכוב של שלושה חודשים. ממש עוזר לי.

מה עוד, שבעזות מצח נרשם בדחייה כי מסומן על הכביש בצהוב ועברתי על החוק, וכפי שבברור רואים, זה שקר גס.

העניין עקרוני בעיני, אך לא רציתי לעמוד מול 750 ש"ח על טעות שלא עשיתי.

האם אני צודק?

מה ניתן לעשות? הרי זו מדינת חוק, נכון? האם ניתן לערער על הדחייה? לדבר עם בן אדם פנים אל פנים? האם הודתי בעברה בכך ששילמתי?

האם אין מנוס מלבקש להישפט? והיה ואכן הדו"ח אינו מוצדק, אוכל לקבל החזר עבור אותו יום עבודה שאאבד ללא צדק במשפט?

במה כרוך להישפט? מעולם לא עשיתי זאת, יש צורך בעו"ד? עלות המשפט לא מגמדת את עלות הדו"ח? ומה אם ייפסק לרעתי, למרות הכל?

מה האופציות העומדות בפניי?

אודה על כל עזרה, הנושא זר לי. אין ברשותי אוטו, ומעולם לא קיבלתי דו"ח.

בצד הזה של הכביש הנסיעה מותרת ?

נתחיל מכך שהקבצים לא עולים

שנית אלנבי לפי גוגל סטריט פתוח רק לתחבורה ציבורית.

מול איזה מספר נתפסת?

לא היית צריך לשלם אלא היית אמור לחכות לתוצאות הבקשה לביטול.

תשלום משמעו הודאה באשמה.

בצד הזה של הכביש הנסיעה מותרת ?

לכיוון מערבה, 2 נתיבים, השמאלי מביניהם לבן והימני צהוב

אני נסעתי בשמאלי, מתוך הבנה כי לבן משמעו מותר. גם לפי שילוט, וגם לפי סימון

נתחיל מכך שהקבצים לא עולים

 

שנית אלנבי לפי גוגל סטריט פתוח רק לתחבורה ציבורית.

 

מול איזה מספר נתפסת?

 

לא היית צריך לשלם אלא היית אמור לחכות לתוצאות הבקשה לביטול.

 

תשלום משמעו הודאה באשמה.

תיקנתי, תודה

מול 62

אכן בדקתי לפי גוגל סטריט ולפי GIS של העירייה וכך הדבר, אך אני לא נוהג מול GIS אלא לפי תמרורים בכביש

הגיעה התוצאה לבקשה לביטול, היא נדחתה, ביום האחרון לתשלום. ציינתי זאת

האם בכך ששילמתי מתוך רצון להימנע מתשלום פיגורים באמת נחשב הודאה באשמה?

לשאלתך אכן כן אבל אם תחליט שאתה רוצה להישפט תגיש בקשה ואז יתקיים משפט

תזוכה , יוחזר לך הקנס , תימצא אשם, השופט לא כבול לקנס המקורי

[TABLE]

[TR]

[TD][TABLE=width: 100%]

[TR]

[TD](תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

(תיקון מס' 60)

תש"ע-2010

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

(ח) שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.

לשאלתך אכן כן אבל אם תחליט שאתה רוצה להישפט תגיש בקשה ואז יתקיים משפט

 

תזוכה , יוחזר לך הקנס , תימצא אשם, השופט לא כבול לקנס המקורי

 

 

[TABLE]

[TR]

[TD][TABLE=width: 100%]

[TR]

[TD](תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

(תיקון מס' 60)

תש"ע-2010

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

(ח) שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.

תודה

מה אתה מציע? יש עילה? האם הצדק איתי או שאין טעם?

המון שאלות... ננסה אחד אחד.

האם אתה צודק?

בהיעדר הוראות או תמרורים אחרים, ולפי תיאורך - כן. אתה צודק.

אבל אני מתקשה להאמין שרכבך נחת מהשמיים בנתיב הלבן. רוצה לומר - היית צריך להיכנס לדרך אלנבי מאחד הרחובות האחרים, ויש להניח שבאותה הכניסה הוצב תמרור האוסר פניה לאלנבי, אלא לרכב ציבורי. די בכך שתמצא כניסה חוקית לאלוני שבה לא הוצב תמרור שכזה או לא הוצבה הוראה שכזו. אם תמצא - אתה עדיין צודק. אם לא תמצא, ובהנחה שאכן לא נחתת מהשמיים - אתה לא צודק.

האם ניתן לערער על הדחייה?

לא. ההחלטה היא סופית, ולא ניתן לערער עליה. אך שים לב שאין באמור למנוע ממך להישפט בגין העבירה. יש הבדל בין משמעות המילה "ערעור" בשפת העם לבין המשמעות המשפטית. אני מניח שכוונך ב-"ערעור", היא להישפט, וכן אתה רשאי להישפט, אבל אין סמכות גבוהה מזו של התובע שתוכל לערער בפניה על הדחיה (נניח, תובע משטרתי). אני מקווה שהסברתי טוב מספיק בשביל שניתן יהיה להבין.

מה ניתן לעשות?

מרגע שהומצאה לך תשובת התובע, לרשותך 30 ימים בכדי להגיש בקשה להישפט, כלומר עד ה-11.01.19. אם תיפול בכך - עשה זאת.

מה משמעות העובדה ששילמת את הקנס?

ובכן, מי ששילם את הקנס, רואים אותו כמי שהודה באשמה, הורשע, ונשא את עונשו. אני גם בטוח שהעירייה תטען טענה זו, אם תחליט להישפט.

יחד עם זאת, טענתך לגיטימית - שלא רצית לצבור ריבית, ולכן ורק לכן, שילמת את הקנס. טענה זו מגובה באמור בסעיף 229(ד) לחסד"פ, שאומרת שאם התובע דוחה את הבקשה לביטול, ריבית תצטרף לקנס המקורי, אם חלפה התקופה לתשלום הקנס.

האם יש חלופות, זולת משפט?

עקרונית - לא. החלטת התובע סופית. כמובן שאתה יכול לפנות שוב, לפנות למבקר המדינה וכו', אבל אם יוחלט לבטל את הקנס, זה יהיה "לפנים משורת הדין". ומה אם יחליטו להשאיר את הקנס על כנו? - אתה בבעיה. לכן עדיף שלא להתפתות ולבקש להישפט.

האם תקבל את ששילמת חזרה, והאם יוחזרו לך אבדן ימי העבודה?

חצי-חצי. במידה וזוכה - יושב לך מה ששילמת. זאת על פי סעיף 229(ח1) לחסד"פ. ייתכן ואף יפסקו לטובתך הוצאות משפט, אך אין בכך להבטיח שיחשבו לך כל נזקיך.

ועדיין, תוכל לתבוע בהליך נוסף, בתביעה קטנה, את ההפרשים. תצטרך להוכיח עלות אבדן יום העבודה והוצאות אחרות, בקיזוז את שנפסק לטובתך.

מה כרוך להישפט?

כנתבע, עליך להתייצב במקום ובשעה, על פי האמור בהזמנה למשפט (יש להניח בית המשפט לעניינים מקומיים בת"א). שם ייקרא בפניך האישום, ותצטרך להשיב (מודה/מחכיש). לאחר ההכחשה, התביעה תעלה טיעוניה. לכשייסתיימו טיעוני התביעה תטען אתה את טענותיך אתה. ואז השופט יחליט את שיחליט.

אינך מחוייב להיות מיוצג על ידי עו"ד, ואתה רשאי לייצג את עצמך.

כך גם בתביעה קטנה. אתה (כתובע) תטען טענותיך, העירייה (כנתבעת) תטען את טענותיה שלה והשופט יחליט. בתביעה קטנה, כדרך כלל, אסור לך להיות מיוצג על ידי עו"ד, אך במקרה הזה, בו מולך יעמוד עו"ד מטעם העירייה - אתה רשאי לייצוג, אם תחפוץ בכך.

ומה אם ייפסק לדעתך?

השמיים הם הגבול... אם תורשע, השופט יכול לפסוק לחובתך סכום הגבוה מסכום הקנס המקורי.

לכן, מוטב דווקא שאכן קיימת כניסה חוקית לאלנבי שאין בה הוראה באשר להיות הנתיב נתיב לתחבורה ציבורית בלבד, צלם ותעד הכל, על מנת שתוכל להציג את הדברים כראיה בבית המשפט.

ובהצלחה!

תודה

מה אתה מציע? יש עילה? האם הצדק איתי או שאין טעם?

אם הנתיב מותר לנסיעה רגילה אז יש טעם לבקש להישפט.

אבל אתה צריך לראות שמהרחוב ממנו באת לאלנבי אין איסור כניסת רכב פרטי או שבמהלך הדרך באלנבי אין תמרור כל צומת האוסר נסיעת רכב פרטי.

אם אלה לא קיימים וסימון על הכביש מתיר אז בקש להישפט.

קח בחשבון כי תזדקק לשתי ישיבות בבית המשפט

הראשונה בה השופט ישאל אותך מודה /לא מודה, אתה לא מודה, נקבע דיון נוסף, דיון הוכחות בה התביעה תציג את ראיותיה ותעיד את עדיה ואתה חוקר את העדים, והמשכה במתן עדות שלך וחקירה עליה על ידי התובע.

סיכומים שלך ושל התובע בע"פ בד"כ ואז השופט נותן את הכרעת הדין, נמצאת אשם התובע יציג את גליון ההרשעות שלך, אתה תאמר כמה בחור טוב אתה והשופט יגזור את דינך.

וזכור השופט אינו כבול לקנס המקורי

 

 

 

 

 

האם תקבל את ששילמת חזרה, והאם יוחזרו לך אבדן ימי העבודה?

חצי-חצי. במידה וזוכה - יושב לך מה ששילמת. זאת על פי סעיף 229(ח1) לחסד"פ. ייתכן ואף יפסקו לטובתך הוצאות משפט, אך אין בכך להבטיח שיחשבו לך כל נזקיך.

ועדיין, תוכל לתבוע בהליך נוסף, בתביעה קטנה, את ההפרשים. תצטרך להוכיח עלות אבדן יום העבודה והוצאות אחרות, בקיזוז את שנפסק לטובתך.

 

כך גם בתביעה קטנה. אתה (כתובע) תטען טענותיך, העירייה (כנתבעת) תטען את טענותיה שלה והשופט יחליט. בתביעה קטנה, כדרך כלל, אסור לך להיות מיוצג על ידי עו"ד, אך במקרה הזה, בו מולך יעמוד עו"ד מטעם העירייה - אתה רשאי לייצוג, אם תחפוץ בכך.

ו

 

ובהצלחה!

כל המואדם אינו נכון לגמרי, קטע ממנו נכון אולי במקצת.

זכית במשפטך אתה זכאי לבקש את הוצאות משפטך על פי סעיף 80 לחוק העונשין.

תקבל אותם רק אם יימצא כי לא היייתה סיבה להעמיד אותך לדין.

מפסק דין ביה"מ העליון

עילת "לא היה יסוד להאשמה"11. במסגרת עילה זו, בודק בית המשפט, האם לפני הגשת כתב האישום, היו לפני התביעה ראיות שדי בהן כדי ליצור אצל תובע סביר צפי להרשעה. לא זו אף זו: לא רק ראיות שהיו בידי התביעה נבדקות, אלא גם מה שהיה צריך להיות באופן סביר ולא היה, נבחן במסגרת העילה. בפרשת דבש אמר השופט מ' חשין:"במקום שהתביעה נהגה בסבירות ובזהירות ראויה, כראוי לתביעה, לא נאמר כי לא היה יסוד להאשמה גם אם בערבו של יום יצא נאשם זכאי בדינו"

בוודאי שאינך זכאי לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות

 

הערעור נדחה.

 

להוסיף חטא על פשע, דחיית הערעור הגיעה היום, ה 11.12 (!) התאריך האחרון לתשלום הקנס. עם התנצלות על העיכוב של שלושה חודשים. ממש עוזר לי.

מה עוד, שבעזות מצח נרשם בדחייה כי מסומן על הכביש בצהוב ועברתי על החוק, וכפי שבברור רואים, זה שקר גס.

 

אני חושב שמי שכתב את התשובה לבקשת ביטול הקנס טעה, לא נסעת על נתיב תחבורה ציבורית שמסומן בצהוב, אבל כל קטע הרחוב בכוון הזה מיועד לתחבורה ציבורית עד שעה 19:00 או 20:00 כמו שמתואר בשרשור דומה שהיה פה לא מזמן.

https://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?662532-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%AA-quot-%D7%A6-%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95&highlight=%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%99

אם זה לא המצב, בהחלט הייתי ממליץ לבקש להישפט (רק אם יש לך זמן וכוח לכך).

כל המואדם אינו נכון לגמרי, קטע ממנו נכון אולי במקצת.

 

זכית במשפטך אתה זכאי לבקש את הוצאות משפטך על פי סעיף 80 לחוק העונשין.

 

תקבל אותם רק אם יימצא כי לא היייתה סיבה להעמיד אותך לדין.

 

מפסק דין ביה"מ העליון

 

עילת "לא היה יסוד להאשמה"11. במסגרת עילה זו, בודק בית המשפט, האם לפני הגשת כתב האישום, היו לפני התביעה ראיות שדי בהן כדי ליצור אצל תובע סביר צפי להרשעה. לא זו אף זו: לא רק ראיות שהיו בידי התביעה נבדקות, אלא גם מה שהיה צריך להיות באופן סביר ולא היה, נבחן במסגרת העילה. בפרשת דבש אמר השופט מ' חשין:"במקום שהתביעה נהגה בסבירות ובזהירות ראויה, כראוי לתביעה, לא נאמר כי לא היה יסוד להאשמה גם אם בערבו של יום יצא נאשם זכאי בדינו"

 

בוודאי שאינך זכאי לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות

אוי ואבוי... הלכת גורדון, ישה, הלכת גורדון...

מתוך ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון (סעיף 14 לפסק הדין):

בקיצור: ייפסקו לטובת פות״ש הוצאות על פי סעיף 80 או שלא ייפסקו לטובתו הוצאות; אין בכך בכדי להקים מחסום בפניו מלדרוש זכויותיו ולתבוע נזקיו בתביעה אזרחית (לרבות - תביעה קטנה).

קח בחשבון כי תזדקק לשתי ישיבות בבית המשפט

ממש לא בטוח. בעוד הנוהל שציין ישה (הקראה לחוד ודיון לחוד), ככל הנראה, מקובל בעבירות תעבורה ״של משטרה״, במקרה זה יש להניח שהדיון יהיה בבית המשפט לעניינים מקומיים, כאשר התובעת היא עיריית ת״א. כאן הנוהל הוא הקראה ומיד דיון (אם בהקראה יש הכחשה).

אסייג ואומר שכמובן ששופט יכול להחליט אחרת, אבל זה הנוהל בד״כ.

בתור אחד שהיה בבית משפט מול העיריה (גררו אותי בטענה שחניתי בכיכר שבכלל לא מסומן ככיכר. אמנם הוא עגול ויש עץ באמצע אבל כיכר צריך להיות מסומן ככזה).

בכל מקרה, הבעיה היא שהשופט תמיד בלחץ של זמן, הוא לא ממש מקשיב לך ויודע בעל פה מה התובע הולך לטעון. כך שבפועל רק צד אחד (ברוב המקרים) באמת נשמע. מה לעשות, אני מציג את האמת כמו שנחשפתי אליה.

יתרה מכך, אני הגעתי עם עורך דין. העורך דין שלי שיקר לשופט, התובע שיקר לשופט ועם זה השופט צריך לקבל החלטה מושכלת.

רוצה לומר, ללכת למשפט הוא הימור גדול גם בלי קשר לזה שאתה (לפחות לטענתך) בצד הצודק.

ממש לא בטוח. בעוד הנוהל שציין ישה (הקראה לחוד ודיון לחוד), ככל הנראה, מקובל בעבירות תעבורה ״של משטרה״, במקרה זה יש להניח שהדיון יהיה בבית המשפט לעניינים מקומיים, כאשר התובעת היא עיריית ת״א. כאן הנוהל הוא הקראה ומיד דיון (אם בהקראה יש הכחשה).

אסייג ואומר שכמובן ששופט יכול להחליט אחרת, אבל זה הנוהל בד״כ.

האם לדעתך העיריה תביא לכל דיון הקראה את הפקח כדי שניתן יהיה לקיים דיון הוכחות.

הנסיון שלי מראה שלא, וההליך מתפצל לשתי ישיבות.

אוי ואבוי... הלכת גורדון, ישה, הלכת גורדון...

מתוך ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון (סעיף 14 לפסק הדין):

״ ... ההליך על-פי סעיף 80(א) לחוק העונשין הוא אינצידנטאלי להליך הפלילי, ואין הוא תחליף לתביעה אזרחית בגין התרשלות. היסודות, הנדרשים על-פי סעיף 80(א) לחוק העונשין, וסכום הפיצויים שניתן לפסוק, שונים הם במהותם ובאופיים מאלה הנדרשים על-פי עוולת הרשלנות, ולא יעלה על הדעת, כי הפתח, שפתח המחוקק בהואה זו, ושבא להקל על נאשם-ניזוק, המבקש "לקצר" את הדרך, יעמוד לו לרועץ, אם הוא מבקש להגשים את מלוא זכויותיו.״

 

בקיצור: ייפסקו לטובת פות״ש הוצאות על פי סעיף 80 או שלא ייפסקו לטובתו הוצאות; אין בכך בכדי להקים מחסום בפניו מלדרוש זכויותיו ולתבוע נזקיו בתביעה אזרחית (לרבות - תביעה קטנה).

השכלתי

גם בדקתי, הסיכוי לזכות קיים אבל הוא קטנטן.