פוסט פריקה - ילדים איכס

אבל עם גומי. שלא תתרבה בטעות חו"ח

גבר אמיתי לא צריך גומי , הוא נותן קונטרה עם הידיים

אמרתי אין אמצע? אתה טוען שאין אמצע.

 

א. לעשות ילדים בהתאם לרצון ולא לפי לחץ חברתי/נורמה

 

ב. לבדוק מה הערך הגנטי שווה. מי אמר שיש לנו זכות להתרבות? כיצד הוכחנו את עצמנו? בעבר בני אדם שרדו בתנאים קשים וזה נתן להם זכות להביא צאצאים לעולם. היום כל מפגר יכול להזריע מפגרת שתביא לעולם עוד פה חסר תועלת.

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

תמיד תזכור שיש אנשים שאפילו אתה ביניהם בינוני במקרה הטוב .

אם מישהו מרגיש בינוני או לא שווה, שינסה להיזכר איך פעם, לפני כך וכך שנים, הוא היה הזרעון הכי מהיר מבין כמה מליארדי זרעונים!

כמו התהייה על אחד מחברי הכנסת, שהוא עוד הזרעון הכי מוצלח שיצא מהאבא שהשאיר את המוח במחסן.

אם מישהו מרגיש בינוני או לא שווה, שינסה להיזכר איך פעם, לפני כך וכך שנים, הוא היה הזרעון הכי מהיר מבין כמה מליארדי זרעונים!

"אין ילדים איכס. יש ילדים שההורים מחנכים אותם להיות איכס".

מרבית היום הילדים מבלים מחוץ לבית, בבתי הספר, הגנים, והחוגים, ועם חבריהם בזמן הפנוי.

אז בעוד ההורים בטוחים שהילד מלאך, הם לא יודעים מה הוא עושה בזמנו הפנוי ומה חבריו מלמדים אותו (וכשהאוכלוסיה מונה עוד ועוד "אוכלי שניצלים" הוא ככל הנראה יגיע גם לשם) ואז מגיע הראיון בטלויזיה "הוא היה כזה ילד טוב לא האמנתי שהוא ירצח את השכן על מקום חנייה"

והבעיה לא מתחילה רק בחינוך בבית, או עם החברים. הבעיה העיקרית היא במערכת החינוך, שמעודדת ילדים "להלשין" על הוריהם. איפה הימים שילד בוכה על הרצפה בסופר היה זוכה לעכוז אדום לאחר המעשה, ולא מזכה את אביו במעצר וצו הרחקה.

הילדים יודעים טוב מאוד מה הכוח שלהם, וההורים מאוימים מכך ואלו פני הדור.

הבת שלי הולכת ל"יום עבודה" בגן, מ7:30 עד 16:30.

3 מתוך 5 אחה"צ היא מבלה איתי או עם זוגתי.

כשאנחנו רואים התחלה של התנהגות חדשה שלא מוצאת חן בעינינו, אנחנו משוחחים איתה ומסבירים לה שככה לא מתנהגים/ מדברים, ואיך כן להתנהג ומה כן לעשות.

נכון שהילדים היום מבלים פחות שעות בבית ופחות שעות עם הוריהם מאשר לפני 20-30 שנה, אבל החינוך הוא עדיין באחריות ההורים, ולצערנו יש כאלה שאצלם זו סיסמא.

מרבית היום הילדים מבלים מחוץ לבית, בבתי הספר, הגנים, והחוגים, ועם חבריהם בזמן הפנוי.

אז בעוד ההורים בטוחים שהילד מלאך, הם לא יודעים מה הוא עושה בזמנו הפנוי ומה חבריו מלמדים אותו (וכשהאוכלוסיה מונה עוד ועוד "אוכלי שניצלים" הוא ככל הנראה יגיע גם לשם) ואז מגיע הראיון בטלויזיה "הוא היה כזה ילד טוב לא האמנתי שהוא ירצח את השכן על מקום חנייה"

 

והבעיה לא מתחילה רק בחינוך בבית, או עם החברים. הבעיה העיקרית היא במערכת החינוך, שמעודדת ילדים "להלשין" על הוריהם. איפה הימים שילד בוכה על הרצפה בסופר היה זוכה לעכוז אדום לאחר המעשה, ולא מזכה את אביו במעצר וצו הרחקה.

הילדים יודעים טוב מאוד מה הכוח שלהם, וההורים מאוימים מכך ואלו פני הדור.

ואני לא מבין למה אתה מצפה כשקורה משהו רע, שהורה יגיד על הילד שלו "הכתובת הייתה על הקיר, הכל היה עניין של זמן..."?

ואלו האמרות בדיוק מאותה סיבה שגם לאנשים חרא מאחלים ביומולדת "שתשאר מדהים כמו שאתהההה" ובלוויה שלהם אומרים שאלוהים לוקח רק את הטובים.

מרבית היום הילדים מבלים מחוץ לבית, בבתי הספר, הגנים, והחוגים, ועם חבריהם בזמן הפנוי.

אז בעוד ההורים בטוחים שהילד מלאך, הם לא יודעים מה הוא עושה בזמנו הפנוי ומה חבריו מלמדים אותו (וכשהאוכלוסיה מונה עוד ועוד "אוכלי שניצלים" הוא ככל הנראה יגיע גם לשם) ואז מגיע הראיון בטלויזיה "הוא היה כזה ילד טוב לא האמנתי שהוא ירצח את השכן על מקום חנייה"

 

והבעיה לא מתחילה רק בחינוך בבית, או עם החברים. הבעיה העיקרית היא במערכת החינוך, שמעודדת ילדים "להלשין" על הוריהם. איפה הימים שילד בוכה על הרצפה בסופר היה זוכה לעכוז אדום לאחר המעשה, ולא מזכה את אביו במעצר וצו הרחקה.

הילדים יודעים טוב מאוד מה הכוח שלהם, וההורים מאוימים מכך ואלו פני הדור.

אני ממש (ממש) מקווה שאין לך ילדים.

דבר ראשון אבל חשוב מאוד, אלימות היא לא פיתרון לכלום, בטח לא מול ילד קטן. מפחיד לחשוב שיש אנשים שצריכים להשתמש באלימות מול בכי של ילד. לקח קצת זמן, אבל בסוף הבנו שילד זה לא מבוגר קטן, והיכולות שלו (במקרה של ילד שמשתטח בזעם על הרצפה, וויסות רגשי) שונות לגמרי מיכולות של מבוגר. הגיע הזמן להתקדם מפסיכולוגיה של המאה ה-19.

דבר שני, אתה עושה בדיוק מה שההורים של הילדים מתחילת השרשור עושים - מאשים אחרים בכל הבעיות שלך. אם הילד שלך לא מחונך, הבעיה היא לא בילדים אחרים, לא במערכת החינוך ולא במה מותר ומה אסור. הבעיה היא בחינוך שהילד קיבל עד שהוא הגיע לאן שהוא הגיע (וגם יש, כנראה, חלק מולד, אבל אי אפשר ממש להגיד איזה חלק).

גם ילד שנמצא רק כמה שעות ביום עם ההורים מושפע מהם באופן מהותי. ואם זה לא מספיק, ההורים צריכים להיות איתו יותר זמן. ילד שהגיע מחונך למערכת החינוך וממשיך לקבל חיזוקים מהבית, ישאר מחונך בסבירות גבוהה. ברור שיש השפעות חיצוניות, אבל חינוך בסיסי מהבית בשנים הראשונות משפיע לאורך החיים.

פו צודק לגמרי.

אלימות אגב היא לא אמצעי ענישתי לחינוך, היא אמצעי שיגרום לילד למרוד.

רודיאון רומאנוביץ רוסקולניקוב? זה אתה?

אומנם המקרה לא זהה, אבל הרעיון מאוד דומה.

רק שגם אז הוא שאל:

Тварь ли я дрожащая или право имею…

בעברית זה נשמע קצת פחות טוב:

הרמש אני הרומש על הארץ אם זכות יש לי...

הבת שלי הולכת ל"יום עבודה" בגן, מ7:30 עד 16:30.

3 מתוך 5 אחה"צ היא מבלה איתי או עם זוגתי.

כשאנחנו רואים התחלה של התנהגות חדשה שלא מוצאת חן בעינינו, אנחנו משוחחים איתה ומסבירים לה שככה לא מתנהגים/ מדברים, ואיך כן להתנהג ומה כן לעשות.

נכון שהילדים היום מבלים פחות שעות בבית ופחות שעות עם הוריהם מאשר לפני 20-30 שנה, אבל החינוך הוא עדיין באחריות ההורים, ולצערנו יש כאלה שאצלם זו סיסמא.

גן זה לא גיל ההתבגרות.

ילד בגן חולם להתחתן עם אמא שלו. ילד בגיל ההתבגרות, ואני לא אומר שכולם, אבל רואים בהורים "אמא די לעשות בושות".

אז מיעוט הנערים שהוריהם "מגניבים" ומעשנים יחד אתם ועם חבריהם, ואז אבא מגניב... הם מיעוט. כל השאר מורדים ומגיעים לאן שמגיעים. חלקם העקרונות מהבית עיצבו ותפסו אותם, וחלקם קצת יותר חלשי אופי ונגררים אחרי זבל כמו הילדים שבגללם נפתח הפוסט.

איך יודעים שמאבדים את הילד? שהוא לא מלאך בבית ושטן בחוץ? אין לדעת.

איך מחנכים ילד? לא למדנו בבית ספר. אותו דבר כמו שלא מלמדים שום דבר מועיל יותר מידי שם.

אני ממש (ממש) מקווה שאין לך ילדים.

ואני מקווה גם שלא יהיו. ילדים זה דרעק.

ואני לא מעודד אלימות במשפחה, ו"מכה בטוסיק" זה לא חגורות עור לפנים כפי שהצטייר עבורך מדבריי.

ואני לא הייתי ילד מוכה, ומעולם הוריי לא הרימו עליי יד, אבל גם כשזה לא קרה מעולם, תמיד "האופצייה הייתה על השולחן", כשאמא הייתה אומרת לך "חכה שאבא חוזר הביתה מהעבודה" ידעת שהלך עלייך, והוא רק היה צריך לתת לך מבט כועס, הייתה יראת כבוד.

כיום, שאבא יחזור מהעבודה מה יעשה? למה מי הוא? איזה סמכות יש להורה היום?

גן זה לא גיל ההתבגרות.

ילד בגן חולם להתחתן עם אמא שלו. ילד בגיל ההתבגרות, ואני לא אומר שכולם, אבל רואים בהורים "אמא די לעשות בושות".

אז מיעוט הנערים שהוריהם "מגניבים" ומעשנים יחד אתם ועם חבריהם, ואז אבא מגניב... הם מיעוט. כל השאר מורדים ומגיעים לאן שמגיעים. חלקם העקרונות מהבית עיצבו ותפסו אותם, וחלקם קצת יותר חלשי אופי ונגררים אחרי זבל כמו הילדים שבגללם נפתח הפוסט.

 

איך יודעים שמאבדים את הילד? שהוא לא מלאך בבית ושטן בחוץ? אין לדעת.

איך מחנכים ילד? לא למדנו בבית ספר. אותו דבר כמו שלא מלמדים שום דבר מועיל יותר מידי שם.

 

 

 

 

ואני מקווה גם שלא יהיו. ילדים זה דרעק.

 

ואני לא מעודד אלימות במשפחה, ו"מכה בטוסיק" זה לא חגורות עור לפנים כפי שהצטייר עבורך מדבריי.

ואני לא הייתי ילד מוכה, ומעולם הוריי לא הרימו עליי יד, אבל גם כשזה לא קרה מעולם, תמיד "האופצייה הייתה על השולחן", כשאמא הייתה אומרת לך "חכה שאבא חוזר הביתה מהעבודה" ידעת שהלך עלייך, והוא רק היה צריך לתת לך מבט כועס, הייתה יראת כבוד.

כיום, שאבא יחזור מהעבודה מה יעשה? למה מי הוא? איזה סמכות יש להורה היום?

בשפה הפסיכולוגית זה נקרא עונש שלילי.

גן זה לא גיל ההתבגרות.

איזה סמכות יש להורה היום

מן הסתם, ילד בן 4 זה לא ילד בן 14, אבל זה מתחיל מגיל צעיר.

אם תיכנע לקריזות של ילד בגיל 4, בגיל 14 תאכל קש, מה זה קש...

אם תגרום לילד בן 4 להבין שמילה של אמאבא זו מילה, הוא ילמד לכבד את ההורים, ואם תתמיד, זה ימשיך איתו הלאה.

ילדים קקה בני 4, שלהורים שלהם "אין כוח להתמודד עם הקריזות שלהם" הופכים להיות טינאייג'רים קקה, בד"כ.

ילדים בני 4 ששמים להם גבולות, לומדים שלא מקבלים תמיד מה שרוצים, ובגיל 14 הם לא יחשבו שמגיע להם הכל, בדיוק כמו שהוריהם לא חושבים ככה.