אמנויות לחימה- איך ניתן לשפר רפלקסים ותגובות?

גם אני לא אוהב את כוח המשיכה ואת העובדה שאני נאלץ לגרור את גופתי מדי בוקר מהמיטה, אבל אלה עובדות חיים שלא ניתן לשנות. שינויי גוף כתוצאה מהזדקנות נכנסים לאותה קטגוריה. מה כן ניתן לשנות? גישה במוח.

להיות מתוסכל וממורמר לא טוב לבריאות הגופנית (הוכח גם במחקרים מערביים, זאת לא פסיכולוגיה בגרוש).

קאטות לא יעזרו לך בשיפור הרפלקסים, זה מתחלק ל 2-

1- זמן תגובה

2- תגובה עצבית נטו

על השני אין לך דרך להשפיע באופן ישיר, מה שכן יעזור זה להיכנס לכושר ולפתח זכרון שרירים לתנועות אופייניות (AKA, להתאמן יותר)

על הראשון בהחלט יש לך איך להשפיע, אתה מוזמן לערוך חיפוש קצר בגוגל ותמצא מגוון דרכים, לכל אחת יש את זו שמתאימה לו. משחקי מחשב בקצב מהיר זו דרך מעולה לקצר זמני תגובה ולשפר ראיה קינטית

לשמחתך מה שאתה מנסה לשפר הוא לא רפלקס (זה לא אפשרי), אלא זיכרון שריר, מהירות תגובה וטכניקה.

למה לשמחתך? כי שלושתן מיומנויות נרכשות. אם תתאמן עליהן הרבה בצורה נכונה - כלומר, באמצעות הדרכה טובה - תצליח לשפר אותן.

כמובן שיהיה את הגבול המקסימלי שלך בסופו של דבר.

גם אני לא אוהב את כוח המשיכה ואת העובדה שאני נאלץ לגרור את גופתי מדי בוקר מהמיטה, אבל אלה עובדות חיים שלא ניתן לשנות. שינויי גוף כתוצאה מהזדקנות נכנסים לאותה קטגוריה. מה כן ניתן לשנות? גישה במוח.

להיות מתוסכל וממורמר לא טוב לבריאות הגופנית (הוכח גם במחקרים מערביים, זאת לא פסיכולוגיה בגרוש).

זה לא לגמרי מדויק.

אי אפשר להתווכח עם זה שמזדקנים. אבל יצא לי להתאמן לא מעט עם אנשים שהם מבוגרים ממני בעשרות שנים, והרפלקסים שלהם היו חדים יותר. הרבה יותר.

כמובן, רובם חיו סביב זה, שזה עושה את ההבדל.

קאטות לא יעזרו לך בשיפור הרפלקסים,

 

ניתן להתווכח על זה קצת. בקטנה. מאחר ואני נוטה להסכים, לא אתווכח

 

זה מתחלק ל 2-

1- זמן תגובה

2- תגובה עצבית נטו

 

על השני אין לך דרך להשפיע באופן ישיר, מה שכן יעזור זה להיכנס לכושר ולפתח זכרון שרירים לתנועות אופייניות (AKA, להתאמן יותר)

על הראשון בהחלט יש לך איך להשפיע, אתה מוזמן לערוך חיפוש קצר בגוגל ותמצא מגוון דרכים, לכל אחת יש את זו שמתאימה לו. משחקי מחשב בקצב מהיר זו דרך מעולה לקצר זמני תגובה ולשפר ראיה קינטית

תודה.

אכן, גמני שמעתי על הקשר הישיר בין משחקי המחשב (מה שפעם "חרשתי" עליהם) ומהירות התגובה.

כחלק מהאימונים, חזרתי לגיימינג :roflmao:

לשמחתך מה שאתה מנסה לשפר הוא לא רפלקס (זה לא אפשרי),

 

אפשרי בריבוע, מניסיון. אפשר לשפר, למנוע ולשנות רפלקס.

לשפר: כשמישהו צועק לידך, במקום הרפלקס של לסתום את האזניים, לפתח רפלקס חלופי של לתת לו סטירה

למנוע: לקח לי בדיוק פעם אחת להבין, שכשאני יחף וסכין מטבח נופלת מהשיש, לא לנסות לתפוס אותה עם הרגל. מאז הרפלקס לא נכנס לפעולה בכלל. לרגל ולסכין שלום, אגב.

לשנות: במקום בלימה בכל הכח בכל סיטואצייה, לסטות מהנתיב לאחר וידוא במראות בשילוב עם הברקס בעצמה משתנה היכן שישים.

יש לי עוד דוגמאות מניסיוני האישי.

זה סה"כ סוג של שליטה, של סוויטצ' בראש. משהו שאני יכול לשלוט עליו.

 

אלא זיכרון שריר, מהירות תגובה וטכניקה.

למה לשמחתך? כי שלושתן מיומנויות נרכשות. אם תתאמן עליהן הרבה בצורה נכונה - כלומר, באמצעות הדרכה טובה - תצליח לשפר אותן.

כמובן שיהיה את הגבול המקסימלי שלך בסופו של דבר.

תודה. מהירות התגובה היא החלק שאני כרגע יותר מתקשה איתו, ובגינו נפתח השירשור.

כמובן, רובם חיו סביב זה, שזה עושה את ההבדל.

לחלוטין. מי יודע מה היה קורה ולאן הייתי יכול להגיע אילו הייתי ממשיך להתאמן ולא עוצר לעשור או שניים... המחשבה עדיין מטרידה אותי.

כל הדוגמאות שכתבת אינן רפלקסים. אני מנסה להסביר לך שמה שאתה קורא לו "רפלקס" זה מהירות תגובה, זיכרון שריר וטכניקה.

אם היית מצליח לשנות רפלקסים הם לא היו רפלקסים, פר הגדרה. אבל בוא נעזוב את עולם הפיזיולוגיה, כי הוא לא העיקר פה. אם מעניין אותך לדעת מה זה רפלקס באמת, אתה יכול לקרוא באינטרנט, יש שם המון המון מידע.

בהתייחס לסוגיה, אם אתה בטוח שמה שדפוק אצלך זה מהירות התגובה, אז פשוט תעבוד על זה, עם מאמן או עם עצמך. יש משחקים שמשפרים מהירות תגובה לגיימרים, אני מניח שזה ייתן איזה שיפור קל במהירות התגובה שלך נטו.

נסה לשים אפליקציית זמנים מסוימת שבאופן רנדומלי מצפצפת במרווחים של עד 10 שניות נניח ובכל צפצוף תן בוקס ללאפה.

רפלקס זה לא רצוני, מה שמנסים לשפר פה הוא תגובה "אוטומטית" שמורכבת מזכרון שרירים וזמן תגובה. (או במקרה של יריב דינמי- גם ראיה קינטית)

נתנו פה אחלה עצות לשיפור כל אלו, רוץ על זה, ובהצלחה. אחרי שנתיים של הפסקה באימונים גם אני שמתי לב לירידה במהירות ואיכות התגובה ליריב, אבל אחרי חצי שנה הכל חזר לנורמה (והתחיל להתקדם מאותה נקודה)

אתה מבוגר יותר ממני אז זה יקח יותר זמן, אבל הפואנטה היא שזה אפשרי לחלוטין.

כל הדוגמאות שכתבת אינן רפלקסים. אני מנסה להסביר לך שמה שאתה קורא לו "רפלקס" זה מהירות תגובה, זיכרון שריר וטכניקה.

סמנטיקה...

אם היית מצליח לשנות רפלקסים הם לא היו רפלקסים, פר הגדרה. אבל בוא נעזוב את עולם הפיזיולוגיה, כי הוא לא העיקר פה. אם מעניין אותך לדעת מה זה רפלקס באמת, אתה יכול לקרוא באינטרנט, יש שם המון המון מידע.

קראתי קצת.

נסה לשים אפליקציית זמנים מסוימת שבאופן רנדומלי מצפצפת במרווחים של עד 10 שניות נניח ובכל צפצוף תן בוקס ללאפה.

למה? לאפה זה דבר חיובי! וטוב! וטעים!!!

אולי באמת מקיווארה עם לד שפועל על רנדום. זה התחלה של רעיון.

(מן הסתם הלד יהיה מחובר לקיר ולא למקיווארה עצמה )

חיפשתי בגוגל את ההגדרה לרפלקס, והגעתי לויקיפדיה. במאמר נכתב:

התגובה הרפלקסיבית אינה מודעת, ועל התגובה האוטומטית והמיידית לגירוי לא ניתן לשלוט באופן רצוני. עם זאת, מעגלי הרפלקס אינם עצמאיים לחלוטין, ובמקרה הצורך המוח יכול לווסת ולדכא את חלק מתגובות הרפלקס.

במקרה של רגל-סכין שתיארתי קודם, לעיתים הרפלקס רוצה להיכנס לפעולה ואני מרגיש את הרגל מתחילה לזוז. זה השלב שבו אני עוצר אותה. לרוב, הרפלקס פשוט לא נכנס לפעולה כלל. לא שנופלות לי כבר כל כך הרבה סכינים... ולא רק סכיני מטבח

החיסרון? כשנופל משהו, לא משנה מה, אני גם לא מזיז את הרגל אחורה. לא תמיד כיף. צריך עוד עבודה על זה

אני מבין מה אתה אומר לגבי זיכרון שריר וטכניקה. כרגע אני פחות מוטרד מביצוע נכון של התרגילים, ויותר מוטרד מהמצב שבו אני לא יודע מה לבצע ומתי (קרי, לא מספיק לזהות את התקיפה המגיעה ולתכנן תגובה בהתאם). בין היתר, נתרגל את זה עם החברים באימונים, ונראה מה ייצא מזה. האימונים הללו אמורים לייצר את "זיכרון השרירים" המדובר. יותר תרגול = פחות "אנלסיס-פרלסיס".

אתה טועה, לא הבנת נכון את מה שקראת, מניח שבגלל חוסר ידע. בציטוט שלך מויקיפדיה, "במקרה הצורך" לא שווה למתי שאתה מחליט לא להזיז את הרגל מסכין שנופל. הדוגמה עם הרגל והסכין עדיין שגויה. רוצה להראות שאתה שולט במוח ויודע לדכא רפלקסים? נסה להעיר לעצמך עם פנס לתוך העין בלי שהאישון יתכווץ. תחזור לדווח איך הלך לך.

אני מסיים את הדיון פה, כי זה לא נושא השרשור.

את עצותיי לגבי הרצון שלך לשפר מהירות תגובה.

בהצלחה.

מחזק את דבריו של ניקו בנוגע לרפלקסים. חד משמעית, על פי הגדרה, לא ניתן לשלוט בהם במודע.

יש מילה נוספת שמתארת את מה שאתה מדבר עליו ברווז (פעולה אוטומטית שניתנת לשליטה בצורה מסוימת. כמו הושטת יד קדימה בזמן נפילה), לצערי היא עומדת לי על קצה הלשון ולא מצליח לשלוף אותה.

ברווז, שיפור משמעותי יבוא עם עבודה קשה על מכלול מצבך הגופני:

תפסיק לעשן, תהיה בכושר אירובי טוב, גמישות, ותרגול. אבל תרגול זה שמישהו מתקן את השגיאה שלך (או שמתרגלים מול מדד, ורואים אם יש שיפור, אבל לא רואה איך אפשר במקרה שלך).

שים לב, שיפור. אבל עצום, של להיות כמו בן 20, כבר לא ייקרה.

נדמה לי שאתה בד"כ יותר בעניין של למצוא פתרונות אינטלקטואלים, שיביאו לשיפור במינימום עבודה.

רק שהבעיות שאתה מביא דורשות שינוי כולל באורח החיים...

להפסיק לעשן ולקום כל בוקר לריצה... לא פשוט. תוסיף לזה פילאטיס פעמיים בשבוע, שעות של תרגול תנועות קראטה, כדי שיוטמעו... קשה, קשה.

הבנתי מה אתם אומרים לגבי רפלקסים. בסדר, בסדר, הבנתי, עומד בצד בפינה בחושך מבוייש (ובשקט). תודה.

להפסיק לעשן זו האופצייה האחרונה. אני כבר זקן מדיי להתמודדות עם תופעות הלוואי של זה. אני עושה את זה ב"קולד טורקי" כמו שעשיתי בעבר, וזה מאד לא סימפטי לביצוע. בינתיים אני לא מרגיש שהאידוי הורס משהו, אבל אני סובייקטיבי מאד בזה.

כושר- נרשמתי למכון בחודש שעבר כי האימונים לא מספיקים לי (אירובי+אם כבר אז גם חיטוב הגוף קצת...). גמישות, נתקלתי במאמר מדעי מפורט ואני עובד על המלצותיו. בינתיים חל שיפור לאט לאט.

אני יודע שלא אחזור להיות כמו בן 20 (אולי אם "אעבוד בזה במשרה מלאה" = כל יום כל היום להתאמן+כושר), אבל בחייאת- זה משהו שהיה לי תמיד, לא משהו חדש שאני מנסה לבנות. אני מנסה לחזור סה"כ למצב של "תקין" ולא למצב של "חדש מהניילונים" עם מהירות התגובה שלי (עקב מגבלות הגיל בין היתר). כרגע אני נמוך מהסטנדרטים שלי, יכול להיות שגם זה חלק מהבעייה (הכל סטנדרטי- תלוי מה הסטנדרטים שלך ).

מינימום עבודה?

צ'מע.

אני מחפש לשלב עבודה עם מח. כן, לא יזיק למצוא פתרונות אינטלקטואלים לשילוב עם הביצוע הפיזי. לכן אני מתייעץ ושואל.

השינוי הראשון באורח חיי היה הקראטה. כדי לתגבר אותו נרשמתי למכון כושר, פדלאה שכמותי. ואני שואל על מה עוד אני יכול לעשות כדי א'+ב'+ג'.

וזה אחרי שעברתי דירה וכבר ההזדמנויות לרכיבה על אופניים פחתו לצערי, דבר שהייתי עושה די באדיקות בימים בהם אני לא מתאמן בקראטה.

אני לא מחפש את המינימום עבודה, אלא את העבודה הנכונה והחכמה. איך אני מיישם את זה, זו כבר בעייה אחרת שאני צריך לשבור את הראש עליה...

להפסיק לעשן ולקום כל בוקר לריצה... לא פשוט. תוסיף לזה פילאטיס פעמיים בשבוע, שעות של תרגול תנועות קראטה, כדי שיוטמעו... קשה, קשה.

מעבר לרזרבות עצומות של כוח רצון הנדרשות לשינוי הזה, הוא דורש הקצאה משמעותית של זמן.

ועדיין כולם מתעלמים מהתרופה שמטפלת בהיפראקטיביות תוך כדי פגיעה בשלל מיומנויות מוטוריות (כמו חצי מהתרופות בעולם, בערך).

זה משהו שאי אפשר בשום אופן לתקן. לא שאני ממליץ להרים ידיים, כן? אבל כדאי לכייל פרופורציות ולבנות סט מטרות נגיש יותר.

בנוגע ל״זקן מדי להפסיק לעשן״ - ספר זאת למורה שלי לניצוח שאחרי קופסה ביום עד גיל 63 פלוס הפסיק בבת אחת.

זה ידרוש ממך כמות נכבדה מההקצאה המוגבלת של כוח רצון, או ריקון של שק התירוצים.

ועדיין כולם מתעלמים מהתרופה שמטפלת בהיפראקטיביות תוך כדי פגיעה בשלל מיומנויות מוטוריות (כמו חצי מהתרופות בעולם, בערך).

אני לא על תרופה להיפראקטיביות. אני על משהו אחר לבעייה אחרת, שלא משפיעה על מיומנויות מוטוריות, ההיפר מושפע בעקיפין (חצי קשור).

 

בנוגע ל״זקן מדי להפסיק לעשן״ - ספר זאת למורה שלי לניצוח שאחרי קופסה ביום עד גיל 63 פלוס הפסיק בבת אחת.

זה ידרוש ממך כמות נכבדה מההקצאה המוגבלת של כוח רצון, או ריקון של שק התירוצים.

מורה לניצוח? נשמע כמו המאמן של ביה"ס לקראטה מהסרט קראטה קיד המקורי

לא טענתי שאני לא יכול. כבר עשיתי את זה פעם, כשהתאמנתי בגיל צעיר יותר- גם, פשוט "בבת אחת" ודי.

כן אמרתי שאני זקן מדי לתופעות הלוואי של ההפסקה הזו

בכל מקרה, זה שמור כאופצייה אחרונה בשרשרת השינויים שאני מוכן ומתכנן לעשות לטובת - ובכן, לטובתי.

אגב. ההבדל בין אידוי ועישון, מבחינת "מתבונן מהצד".

אחרי האימון קונג-פו הראשון שלי, נכנסתי לאוטו, נחתי כ-5 דקות, הדלקתי סיגריה- ופשוט נחנקתי חצי למוות. אז הפסקתי לעשן לאורך כל תקופת האימונים (וכשבועיים אחרי שהפסקתי להתאמן עוד החזקתי).

אחרי האימון קראטה הראשון, 14 שנה מאוחר יותר, עם כושר לא אפס אלא מינוס משהו... , נכנס לאוטו, נח כ-5 דקות, מסתכל על הסיג"א בפחד (זיכרון שרירים, אמרנו בשירשור הזה?), לוקח שאכטה, ו... כלום. הכל בסדר.

הכושר הגופני עולה לאיטו, אפילו שאני מאדה (אם כי בטוח שמאט את היכולת והקצב, אני מודע לכך).

לכן זה במקום אחרון בשרשרת.

אגב. נקודה למחשבה.

האימונים שלי בעבר היו מורכבים משעתיים כל אימון, פעמיים בשבוע (קונג-פו) ו-3 פעמים (קראטה כילד). בשני המקרים, החימום היה כחצי שעה מפרכת.

כיום, מדובר על שעה אחת, פעמיים בשבוע, וחימום מגוחך בהשוואה לכושר הנדרש מאמנות לחימה. זו הסיבה שהלכתי למכון כושר, בגדול.

אני הפסקתי לעשן בגיל 29, (אני בן 35) ממש "קולד טורקי", זרקתי סיגריה, ולא עישנתי מאז.

כן עליתי במשקל, כן הייתי מאוד עצבני, אבל בסופו של דבר להעיף את הקוף שיושב לך על הגב שווה את זה.