הזמנות מוצרים מחו''ל - חוסכים כסף או יורים לעצמנו ברגל?

בשנים האחרונות כשאני קונה מוצר כלשהו שאין בו צורך מיידי והוא גם לא גדול או כבד מידי, אני מוצא את עצמי יותר ויותר פעמים אוסף אותו במרכז חלוקת דואר או מקבל עם שליח של חברת שילוח בינלאומית ולא כמו פעם...בחנות פיזית בארץ.

ברוב המוחלט של המקרים מוצר בחו"ל עולה חצי או שליש מחיר לעומת מוצר זהה בארץ וגם יש יותר מבחר, יותר מותגים וכו'.

אבל ברור שכל מוצר שמגיע מחו"ל שווה מוצר אחד פחות שנרכש בעסק ישראלי, הכסף עובר לחו"ל, הכלכלה הישראלית לא מרווחיה, המדינה לא גובה מסים, המחזור של העסקים הישראליים יורד ובראיה גלובלית יותר, יכול להיות שזה יחזור אלינו בבומרנג?

מי שרוכש מוצר מחו"ל באופן פרטי "מקבל" מהמדינה תנאים עדיפים לעומת יבואן רשמי.

אם אני רוצה לקנות גוף תאורה לדוגמא, אני פשוט מזמין אותו ומקבל.

יבואן רשמי לעומת זאת צריך תקינה, צריך אישור יבוא, צריך תו תקן, צריך חוברת הפעלה בעיברית ועוד דרישות כאלה ואחרות שעולות כסף.

עדיין המחיר הגבוה בארץ לפעמים לא מוצדק ולפעמים אין ליבואן רשמי אפשרות להתחרות ביבוא פרטי בגלל כל הנ"ל + מחירי שכירות ותפעול העסק גבוהים מאוד.

אשמח לדעת מה אתם חושבים.

בבקשה: https://www.themarker.com/career/1.583261

אמרת את זה יפה- "לפעמים מוצר עולה חצי או שליש מבארץ"

אני לא מתיימר לדעת את התשובה לשאלה בכותרת, אני כן יודע שהגענו למצב שאין ממש ברירה. ממש היום אספתי מהדואר משקל מיליגרמים שעלה לי כ 85 שקלים. אותו הדגם בארץ נמכר במחיר הנמוך ביותר בכ 230 שקלים.

את אופציה א' אני יכול להרשות לעצמי בלי לחשוב, בשביל אופציה ב' אני צריך להתחיל לחשוב מאיפה לקצץ ואולי לוותר על רכישה שתקל עלי בלא מעט דברים כי אולי משהו חשוב יותר יצוץ מעבר לפינה בקרוב.

אמנם יש פטור ממיסים למי שמזמין מוצרים זולים ישירות מחו"ל, אבל מצד שני בעלי העסקים בארץ רוכשים את המוצרים ישירות מהיצרן או בכמויות גדולות ממוכר כלשהו בחו"ל ומקבלים הנחה גדולה.

תהיה בטוח שהיבואנים בארץ לא רוכשים את סטוק המוצרים שלהם בחו"ל באותו המחיר שבו אתה מזמין מוצר בודד באינטרנט. כך שהמע"מ הוא לא הסיבה לכך שהמחירים שלהם יותר גבוהים.

לגבי תקינה, ברוב המקרים פשוט צריך להציג או תקן בינלאומי וזה תופס.

ברוב המוחלט של המקרים מוצר בחו"ל עולה חצי או שליש מחיר לעומת מוצר זהה בארץ וגם יש יותר מבחר, יותר מותגים וכו'.

 

בדיוק מה שכתבת.

אם יבואן בארץ יכול להרוויח 100%,ועדיין לממן את שאר עלויותיו - דיינו

אבל החמדנות מציצה,ואם אפשר להרוויח כפול או משולש,למה לא ?

עם כל הכבוד,ויש הרבה (לא ציני),אני לא אמור לכסות למוכר בארץ את כל העלויות שלו (שכ"ד,חשבונות,ייבוא,מלאי,וכו')

אני לא שותף שלו,אז בטח שלא אמור להשתתף בעלויות,כולה רוצה לקנות מוצר,כמובן שהוא ירוויח וימשיך להתקיים,וזהו - WIN WIN (או אמור להיות לפחות)

אבל פה הדעה הרווחת שעסק מפסיד כי קשה לו,כי כולם קונים בחו"ל,ושאר תירוצים ובכי בקולי קולות - כי זו הדרך הקלה.

הדרך ה"קשה" תהיה לקצץ ברווח ואשכרה להתחרות..

בוקי - סתם דוגמא.

לפני מספר חודשים הזמנתי מארה"ב מצלמה - קיט של גוף + שתי עדשות + כמה נספחים. עלה 600 דולר, ואוד 120 דולר מיסים ומשלוח. שים לב כתבתי מיסים - לא הברחתי ולא עקפתי כלום. בעברית זה בערך 2700 ש"ח. קיט דומה, עם עדשה אחת, עולה בארץ כ-3500 ש"ח (אני מניח שעם שתיים זה היה עוד 1000 ש"ח, אולי קצת פחות). אז למה שאשלם עוד 700-1700 ש"ח תמורת דמי התיווך - כאשר המדינה לא מפסידה אגורה שחוקה?

כאלה דוגמאות יש לי הרבה.

אני אשנה את השאלה שלי:

האם העסקים הישראליים לא מרגישים תחרות מצד היבוא הפרטי מחו"ל?

אני לא חושב שמדובר באחוזים נמוכים שלא מזיזים לאף אחד.

אם כן מרגישים, מדוע לא עושים משהוא כדי להתחרות?

זה או שאין להם מאיפה לקצץ ועדיין להישאר רווחיים או שהם לא מעוניינים להתחרות.

מה נכון?

זה לא רק בארץ.

בעלי חנויות מתקשים להתמודד עם מחירי הרשת בכל העולם.

ועדיין. ברשת יש מגוון גדול יותר. מחיר נמוך יותר. רק הזמן משלוח נוראי.

אני בדיוק קורא עכשיו Economics in one lesson

ומה שאתה מתאר כתוב שם בעמוד הראשון.

אתה מסתכל על A ולא מסתכל על B.

יש מוצר שעולה 250 שקל בארץ + מיסים (חלקם כבר שולמו בדמוי מכס ששילם היבואן נגיד X, האחרים ישולמו בדמוי מע"מ נגיד Y, שאני אשלם בעת הרכישה).

אותו מוצר עולה 150 שח בחול + מיסים (אותם אני אשלם למדינה בדמוי מכס בסכום X' ומע"מ בדמוי Y'. למה '? כי אני לא יודע אם המחיר של המוצר שאני רוכש הוא אותו המחיר שמשלם היבואן, אבל בוא נגיד ולא).

אני לא יכול \ רוצה \ מוכן לשלם עליו 250 שקל. המדינה מפסידה Y ממני, כנראה גם מפסידה X מהיבאון כי הוא מייבא פחות כי יש עוד אנשים כמוני. בעצם מפסידה זה לא בדיוק המילה, היא לא מרוויחה אותם.

כאשר נפתחה האלטרנטיבה של ייבוא אישי מחול, המחיר כבר נראה לי יותר מתאים לכיס שלי ואני הולך ורוכש, והמדינה מרוויחה X'+Y' בדמוי מכס ומעמ.

אתה יכול להגיד שבכך שאני רוכש בחו"ל אני בעצם "לוקח" פרנסה מחנות שכונתית או היבואן, אבל מצד שני אני נותן פרנסה לשדה התעופה שמגיעים אליו מטוסים שמטיסים את הסחורה שלי לארץ (+ כל המיסים מסביב), לאנשים בשדה תעופה שמתעסקים בלפרוק סחורה, לעובדי המכס והמע"מ, לשליחי הדואר וכדומה.

 

אבל מצד שני אני נותן פרנסה לשדה התעופה שמגיעים אליו מטוסים שמטיסים את הסחורה שלי לארץ (+ כל המיסים מסביב), לאנשים בשדה תעופה שמתעסקים בלפרוק סחורה, לעובדי המכס והמע"מ, לשליחי הדואר וכדומה.

כל הגורמים האלו מרוויחים בדיוק אותו דבר כאשר המוצר מגיע דרך היבואן. ייצור מקומי בארץ די קטן.

שהם לא מעוניינים להתחרות.

 

 

מה נכון?

^^ זה

בשביל להתחרות צריך להוריד רווחים,לשווק מחדש\להתרענן,לעשות מבצעים,להביא מוצרים חדשים - בקיצור,1001 דרכים להביא לקוחות ולהגדיל את המחזור וההכנסות.

כאמור,עבודה קשה לעסק קיים,שגם ככה עובד (מרוויח או לא,זה כבר דיון אחר),אז מעדיפים את המצב הקיים,מבלי להפשיל שרוולים,"ולהתלכלך"

בעגר היו חנויות שמוכרות טלפונים כמו זבל. היום, עשיתי סיבוב בעיר שאני מתגורר בשביל לקבל הצעות מחיר עבור טלפון. כל חנויות הסוללר הם מעבדות לתיקונים, ואם ארצה, המוכר צריך לדבר עם הספק.

בעבר זה לא היה קורה.

מי ששולט במכירות הסלולרי בארץ הם רשתות טלפונים או מספר חנויות שקונים את המכשיר דרך הרשת, והם שולחים.

דוגמה נוספת: חפשתי בורג M10X1.5. עברתי מספר חנויות, כל חנית אמרה "זה בורג עדין, אני לא מחזיק". במקרה חנות תמימה של איש דתי וצעיר, הציע את הבורג שלו תמורת מספר שקלים, ועל הדרך הוספתי עוד מספר ממוצרים.

כלומר, מוצר שהייתי צריך אותו SOS, התקשתי למצוא אותו.

אמנם באינטרנט (אליאקספרס) קבלתי מפרט מלא על הבורג (אפילו ברמת הציפוי), והמחיר היה בהתאם.

בשורה התחתונה: המשק משתנה, כמו כל דבר - יש מי שהרוויח ויש מי שהפסיד מהמלך הזה.

חנות בארץ רוצה להרויח: היא תתקשה להתחרות בגזרת המחיר. אז נותרו לה גזרות אחרות:

שירות ואחריות - חנות שתתן שירות איכותי ולא תנסה למרוח את הלקוח אלא להתאים את המוצר לצרכיו.

מוצרים שיש קושי ליבא - אם מחמת הגודל ועלויות הובלה, אם בגלל דרישות תקינה וכו'.

זינות - לבוא, לשלם ולקבל, כאש הפרש המחיר סביר. תראו מה קרה עם שוק הסלולריים: המיסים הופחתו, היבואנים החלו להפיץ את המכישרים במחירים שאינם גבוהים מדי ,ותמורת זאת נותנים מיידיות ואחריות, והופ אנשים חזרו לקנות טלפונים בארץ. אנשים מוכנים לשלם פרמיה מסויימת תמורת המיידיות, השירות והאחריות, אם הפרניה אינה גבוהה מדי החנויות יפרחו, והפרנסה תהיה מכמות המכירות, לא ממתח רווחים גדול על כל מכירה.

כל הגורמים האלו מרוויחים בדיוק אותו דבר כאשר המוצר מגיע דרך היבואן. ייצור מקומי בארץ די קטן.

אז הטענה שלך היא לא ״האם להעדיף ייצור ישראלי״ - אלא ״האם להעדיף מוצר הנמכר דרך קמעונאי ישראלי״

במילים אחרות: אתה טוען שהאינטרס הלאומי הוא לתמוך בעסקים קמעונאיים, ע״מ שיהיו להם משרות.

אתה מתעלם מהעובדה שהמשרות האלו בעצם מסובסדות ע״י מישהו - אותו צרכן. אז הטענה היא בפועל ״יש לסבסד עסקים מסוג x״, גם כאשר הם לאו דווקא מספקים ערך מוסף.

על אותו משקל - למה שלא נאסור על שימוש בוויז, בשביל לסייע למוכרי המפות? אני מניח שתגיד לי שזו הצעה גרועה כי לסייע לכמות קטנה של עסקים לא מצדיק מניעת קדמה טכנולוגית ושיפור בחיים של מליוני אנשים -

ואני אסכים איתך.

קמעונאים רוצים עסקים? שיחתכו את מרווח הרווחים, יספקו ערך מוסף אחר (שירות? אחריות?), או שימצאו עסק אחר בהתאם למציאות והקדמה הנוכחית. לדרוש מכלל האזרחים לסבסד אותם זה poor practice.

(ואם טרם עשית זאת, תכנס ללינק שbarryg פרסם לעיל)