דוח על מעבר באור אדום - התיישנות?

שלום לכולם,

הרכב צולם ע"י שומר דרך (לא מצלמת רמזור) ב-25.2.17 והדוח נשלח ב-24.8.17 - 5 חודשים אחרי. הגיע לחברת הליסנג ב- 1.9.17.

רכב ליסינג לא חדש.

האם חלה התיישנות כיוון שלא נשלח בתוך 4 חודשים מיום העבירה או מצלמת שומר דרך אין התיישנות של 4 חודשים?

תודה על העזרה!

רון

אם קיבלת עכשיו דוח מהמשטרה על שמך לאחר שהוסב על ידי חברת הליסינג הדוח לא התיישן.

חברת הליסינג הייתה רשאית לטעון להתיישנות כי חלפו יותר מ 4 חודשים מיום האירוע.

זה החוק

[TABLE]

[TR]

[TD][TABLE=width: 100%]

[TR]

[TD](תיקון מס' 43) תשס"ה-2005[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

(א1) היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:

(1) ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);

(2) שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

[TABLE]

[TR]

[TD][TABLE=width: 100%]

[TR]

[TD](תיקון מס' 43) תשס"ה-2005

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

(א2) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) שבסעיף קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה או הודעת תשלום קנס אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

אבל ואבל גדול מאוד

אני לא ראיתי בשום מקום בו מצלמות שומרי הדרך אושרו להפעלה בידי המחוקק.

מי מרים את הכפפה?

כלומר אמנם הדוח הגיע לחברת הליסינג בהתיישנות אבל כיוון שהיא לא טענה להתיישנות והסבה את הדוח, אני לא זכאי לטעון התיישנות?

כי לגביך תקופת ההתישנות לא חלפה

מתי הגיע אליך?

מתי הגיע אליך?

התאריך על ההודעה 25/3/18

משום מה בהודעה הראשונה ראיתי שנת 2018 ולא 2017.

לא חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה לכן מבחינה זו תקין

חלפה שנה מיום ביצוע העבירה לכן מבחינה זו לא תקין

עכשיו נשאר לבדוק מתי הוכיחה חברת הליסינג כי האשמה לא עליה, כי מאותו מועד סופרים 3 חודשים.

אם חלפו יותר מ 3 חודשים עד שהוציאו זימון אליך לא תקין.

מתי הגיע לידיך פחות רלבנטי?

משום מה בהודעה הראשונה ראיתי שנת 2018 ולא 2017.

 

לא חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה לכן מבחינה זו תקין

 

חלפה שנה מיום ביצוע העבירה לכן מבחינה זו לא תקין

 

עכשיו נשאר לבדוק מתי הוכיחה חברת הליסינג כי האשמה לא עליה, כי מאותו מועד סופרים 3 חודשים.

 

אם חלפו יותר מ 3 חודשים עד שהוציאו זימון אליך לא תקין.

 

מתי הגיע לידיך פחות רלבנטי?

תאריך עבירה - 25/2/2017

תאריך הסבה ע"י חברת הליסינג - 26/11/2017

דוח ראשון עם טעות בסכום (4000 במקום 1000) הגיע ב- 25/3/2018

דוח מתוקן הגיע ב - 6/5/2018

ביקשתי להישפט והזימון נשלח ב- 25/9/2018

משפט שבוע הבא

ברגע שביקשת להישפט לא בודקים את נושא ההתיישנות.

מה אתה הולך לטעון במשפטך?

על פי דבריך, העבירה בוצעה ביום

[*=right]העבירה בוצעה ב-25.2.207, וההודעה אליך נשלחה ב-25.3.2018, דהיינו - מעל לשנה. יופי לך - בעניין זה אתה מכוסה.
[*=right]חברת הליסינג הסבה את הדו״ח על שמך ב-26.11.2017, ואילו אליך נשלחה הודעה ב-25.3.2018. זה מעל ל-3 חודשים. גם פה יופי לך, וגם בעניין זה אתה מכוסה.

ההיקשים שלך אינם מדוייקים

230. הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו.

ברגע שאדם ביקש להישפט ההתיישנות התופסת היא שנה מיום שהודיע על רצונו להישפט.

ברגיל כאשר אתה מואשם אתה רשאי אכן לטעון להתיישנות כטענה מקדמית בזה אתה צודק, אבל כאן המקרה הוא שונה.

אילו פות"ש היה מבקש לבטל את הדו"ח בגין התיישנות ייתכן כי היה מצליח בכך אם אכן עברו 3 חודשים מיום שבו הוכחה טענת חברת הליסינג כי פות"ש היה הנהג ברכב ועד למשלוח אליו.

התאריכים שפות"ש מעלה אינם התאריכים אליהם מתייחסים

ההיקשים שלך אינם מדוייקים

 

230. הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו.

 

ברגע שאדם ביקש להישפט ההתיישנות התופסת היא שנה מיום שהודיע על רצונו להישפט.

 

ברגיל כאשר אתה מואשם אתה רשאי אכן לטעון להתיישנות כטענה מקדמית בזה אתה צודק, אבל כאן המקרה הוא שונה.

 

אילו פות"ש היה מבקש לבטל את הדו"ח בגין התיישנות ייתכן כי היה מצליח בכך אם אכן עברו 3 חודשים מיום שבו הוכחה טענת חברת הליסינג כי פות"ש היה הנהג ברכב ועד למשלוח אליו.

 

התאריכים שפות"ש מעלה אינם התאריכים אליהם מתייחסים

סעיף 230 עוסק המרוץ התיישנות חדש - מרגע הגיש בקשתו להישפט ועד שהמבקש מקבל הזמנה למשפט. הכוונה היא שלא ייתכן שאדם יגיש בקשה להישפט, והזמנה תשלח אליו אחרי, נניח, עשור...

אין בסעיף האמור כדי לבטל את התיישנות העבירה על פי סעיפ 225א (א1).

ואין כל מניעה מפות״ש לטעון טענה זו במשפטו.

אשר להדגש האדום - נכון. מדובר על רגע ההוכחה, ולא על רגע העלאת הטענה.

אבל אם התביעה תעלה טענה שכזו, פות״ש יוכל לדרוש מה היו אותן הפעולות שבוצעו על מנת להוכיח טענת חברת הליסינג. אני בספק רב שנעשו אי אילו פעולות, זולת קריאת המכתב של חברת הליסינג, שבנספח אליו צורפה חתימתו של פות״ש שהוא מקבל את הרכב לידיו. ולכן - דה-פקטו, רגע ההוכחה הוא רגע העלאת הטענה. ופרק זמן ההתיישנות חלף. יתרה מכך, פות״ש יוכל לטעון שאין די בכך בכדי לקבוע הוכחה, דהיינו - אין בעובדה שחברת הליסינג טוענת שהרכב היה באחזקתו של פות״ש בכדי שטענה זו תהווה הוכחה, וחובה היה על התביעה לבצע פעולות נוספות כדי לקיים את נטל ההוכחה. למשל - היה על התביעה לדרוש, הן מחברת הליסינג והן מפות״ש את כל המקרים בהם הרכב הוצא מאחזקתו של פות״ש, ומתי הושב לו (״לקיחת״ הרכב נפוצה למדי בליסינג - לטובת מבחני רישוי, טיפולים או תיקונים). באין אלו, ייתכן כי הרכב היה דווקא בחזקתה של חברת הליסינג (או מי מעובדיה), ולא באחזקתו, ונטל ההוכחה לא מתקיים כלל.

לא מסכים לקביעתך כי סעיף 225א (א1) עדיין שריר וקיים אבל שיטען זאת. מקסימום תתקבל טענתו, או לא.

באשר למירוץ הזמן של ה 3 חודשים

אפילו אתה טוען שיש לערוך בדיקות הלוקחות זמן, ( שאולי אכן נעשו ואין לנו מושג עליהן) ולכן רק עם סיומם נשלח הדוח לפות"ש, וזה היה במסגרת הזמן של ה 3 חודשים