הכל כבר כסף אמרנו....כתבה שמתפרסמת היום (קישורים לכתבות בגוף ההודעה)

בגירה, זה אולי קיצוני מידי, אבל זו דעתי. לא תואמת את המציאות? כנראה שזה תלוי בנקודת ההשקפה.

כמו שספריאל כתב, אנחנו מדינה של תחמנים. פה אנחנו כבר הולכים עוד אחורה לעניין החינוך.

הרי אדם יכול לבחור בדרך הבטוחה והנכונה, מה שאומר שיצטרך להוציא כסף על תיקון רכבו ודאגה לבטיחותו ולבטיחות הסובבים אותו, אבל גישת ה"יהיה בסדר" חזקה יותר והוא מעדיף לעשות משהו אחר, בין אם זה לשלם למישהו שיחליק לו את הטסט או לתקן בצורה חאפרית העיקר שיעבור את הטסט.

אדם אחר יכול לבחור לתקן כמו שצריך, לדעתי זה תלוי בחינוך של אותו אדם, אבל אנחנו סוטים מהדיון.

בדיוק כמו שלדעתי מורי הנהיגה בארץ מלמדים לעבור טסט, לא מלמדים לנהוג. זכור לי סיפור שסיפר לי חבר מהמילואים, שהוא מורה לנהיגה כבר 40 שנה.

הסביר לתלמיד שלו משהו שקשור להתנהלות נכונה בכביש (לא זוכר בדיוק מה, אבל זה היה משהו חשוב ונכון) ואז אביו של התלמיד פנה למורה ואמר לו "הילד סיפר לי שאמרת לו ככה וככה, אמרתי לו שזה נחמד בשביל הטסט אבל בכביש לא צריך לעשות את זה". חינוך.

בשורה התחתונה, אם הייתה אכיפה וענישה כמו שצריך, כנראה שהיה טוב יותר.

ספריאל, אין לי ספק שיש אנשים טובים בממשלה, השאלה זה כמה כאלה יש, ובאיזה תפקידים הם נמצאים.

זה מזכיר לי את התקופה שאבא שלי היה קצין משטרה באגף התנועה. הוא רצה לאכוף עבירות איכות כמו למשל אי ציות לתמרור עצור, חציית קו הפרדה רצוף, אי מתן זכות קדימה וכו', רק שהמפקד שלו אמר לו שיפסיק להתעסק בשטויות ויאכוף עבירות מהירות.

אז אבא שלי רצה לעשות טוב, אבל זה שמעליו מקבל את ההחלטות והוא פחות טוב.

בדיוק כמו מורה הנהיגה מהספקה הקודמת, יש כאלה טובים, השאלה זה כמה ואיפה הם.

הדוגמא של אבא שלך מצויינת.

עבירות מהירות הן עבירות חשובות, ומעל גבול מסויים בהחלט מסוכנות. אבל הדגש על אכיפת עבירה זו על חשבון עבירות חמורות לא פחות, ואפילו "סתם" בריונות שגורמת לנהגים אחרים לנהוג נהיגה עצבנית נראה באופן ברור כחיפוש המטבע מתחת לפנס.

או, מה שקורה לי לפעמים, כאשר אני מקפיד לחזור לנתיב הימני התגוה של מי שיושב לידי: "אתה לא בגרמניה". אני מקנא בגרמנים במעט מאד דברים, אבל הסדר וההקפדה על כל פרט נמצאים בראש הרשימה. לישראל יש מזל שהיתה עליה של ייקים בזמן הנכון, שהכינו את התשתית לכמה מהמוסדות היותר מסודרים במדינה. רק חבל שלא הצליחו לחנך ליראת החוק והכרה בחשיבות ההקפדה עליו.

בישראל החלו לאכוף עבירת היצמדות לשמאלי, אפילו קרוב משפחה שלי נפל "קורבן" לדו"ח כזה - זה אחת העבירות היותר מרגיזות שיש פה וזה תופעה שצריך להעלים.

למדתי שבכל עיר גדולה יש באלגן פסיכי ועומסים לא הגיוניים, גם אם זה פריז בצרפת או מינכן בגרמניה - בכולן עמדתי בפקקים שעושים את תל אביב משחק ילדים בגודש תנועה וראיתי הידחפויות או נהיגה ביריונית.

Sent from my VTR-L29 using Tapatalk

זכור לי סיפור שסיפר לי חבר מהמילואים, שהוא מורה לנהיגה כבר 40 שנה.

הסביר לתלמיד שלו משהו שקשור להתנהלות נכונה בכביש (לא זוכר בדיוק מה, אבל זה היה משהו חשוב ונכון) ואז אביו של התלמיד פנה למורה ואמר לו "הילד סיפר לי שאמרת לו ככה וככה, אמרתי לו שזה נחמד בשביל הטסט אבל בכביש לא צריך לעשות את זה". חינוך.

טוב, אם דבר כזה קרה פעם למורה לנהיגה זה כנראה סימן לכל ההתנהלות במדינה. הרי ככה זה עובד: מארוע אנקדטולי שקרה פעם אחת למישהו אפשר להסיק על מדינה שלמה.

לפי התגובות שלך אני מניח שמעולם לא יצא לך להחשף לתהליכי קבלת החלטות בדרג בכיר במנגנון מורכב כמו משרד ממשלתי או חברה גדולה.

אה וברור שאת המדינה לא מעניינת הבטיחות או הזיהום, וכל מה שמעניין את המדינה זה כסף.

ביום שמבינים שהמדינה מתנהלת כמו חברה בע"מ ולא כמו מדינה, הכל נראה הגיוני יותר.

אני חושב שאתה טועה - ובגדול.

מטרת המדינה היא לדאוג לרווחת תושביה, (זה שחלק מהפוליטיקאים פועלים בצורה שנראה שרווחתם האישית חשובה יותר, היא נושא חשוב לדיון אבל לא כאן)

"רווחת תושביה" זה גם לדאוג להפחתת זיהום האוויר, ולדאוג שכלי הרכב שנוסעים בדרכים יהיו תקינים ולא יזיקו לשאר עוברי הדרך.

אני רק אציין שיש מקומות בעולם בהם אגרת הרישוי (מס הרכב) ומבחן הרישוי מופרדים לחלוטין.

 

לדעתי למכון הרישוי לא צריך להיות אכפת אם שילמתי אגרה או לא. הוא צריך לבדוק את הרכב בתמורה ל-96₪ שאני משלם ולתת אישור בטיחות/תנועה.

 

את עניין האגרות יש לסגור בנפרד.

...ואז יפתח שרשור אחר שמתלונן על עליית אגרות הרישוי כי צריך גם לממש את מנגנון הגביה שיצטרכו להקים.

אישית הייתי לוקח את הפקיד שהחליט על ה"מבצע" הזה וזורק אותו הביתה. רוב כלי הרכב המדוברים לא בשימוש, ולא צריכים לשלם אגרה וכל הפרוצדורה הזאת סתם יוצרת טרחה מיותרת.

אם רוצים לגרום לכך שאנשים לא יסעו ברכב ללא טסט, שיעלו את הקנס. מי שיתפס נוסע ברכב ללא טסט יותר מ-6 חודשים, יחוייב בתשלום קנס של 5000 ש"ח, ורשיון הנהיגה שלו יותלה עד שישלם את הקנס.זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי ממה ש(מנסים) לעשות עכשיו.

צבי - אני חולק עליך לגבי הצורך ב"מבצע". חשוב למדינה לדעת כמה כלי רכב נעים בדרכים במציאות, ולא רק כמה רשומים. ומה מאפייניהם. עניין של תכנון לעתיד. ובינינו - זה חשוב גם לבעלים. זוכרים את אגרת הטלויזיה? לא רוצים ליצור מצב של רדיפה אחרי אנשים בגלל רכב שנגרט מזמן, אבל לא ירד מהרישום.

ה"איך" נתון לדיון, לא שונה מהדיון אם הקנס על רמזור אדום צריך להיות 1000 או 10000 ש"ח.

את הרכבים שנוסעים בלי טסט אפשר בקלות לאתר בבדיקות רישיונות שגרתיות.

אם רוצים להיות משוכללים, אפשר להנפיק בטסט מדבקה עם תג RFID שתשדר את הפרטים של הרכב לקוראים שממוקמים בכבישים (בדומה לקורא מנויים בכביש 6), שמתחברים לבסיס נתונים של משרד הרישוי, וברגע שמזהים אחד שעבר תוקפו, נשלחת התראה לבעליו, ובמקרים קיצוניים הודעה על קנס והורדה מהכביש.

^

כבר היום וואדים יישמו שיטה אפילו יותר יעילה משלך!, יש ניידות עם מצלמות שסורקות לוחיות רישוי של רכבים על הכביש ומחוברות למשרד הרישוי.

וואנס מזהים רכב שהרישוי שלו לא תקף יכולים לעצור אותו, מאז שהמערכת הזאת יצאה זה באמת מטופש לנהוג ברכב בלי רישוי בתוקף.

Sent from my VTR-L29 using Tapatalk

אם רוצים להיות משוכללים, אפשר להנפיק בטסט מדבקה עם תג RFID שתשדר את הפרטים של הרכב לקוראים שממוקמים בכבישים (בדומה לקורא מנויים בכביש 6), שמתחברים לבסיס נתונים של משרד הרישוי, וברגע שמזהים אחד שעבר תוקפו, נשלחת התראה לבעליו, ובמקרים קיצוניים הודעה על קנס והורדה מהכביש.

רעיון דומה הוצע כחלק מתקן OBD3 אך בינתיים לא מקודם בשל חששות מצנעת הפרט.

טוב, אם דבר כזה קרה פעם למורה לנהיגה זה כנראה סימן לכל ההתנהלות במדינה. הרי ככה זה עובד: מארוע אנקדטולי שקרה פעם אחת למישהו אפשר להסיק על מדינה שלמה.

לפי התגובות שלך אני מניח שמעולם לא יצא לך להחשף לתהליכי קבלת החלטות בדרג בכיר במנגנון מורכב כמו משרד ממשלתי או חברה גדולה.

האירוע הזה היה דוגמה לצורך המחשה, החזקתי ממך אחד שיכול להבין דבר מתוך דבר.

מנגנון מורכב כמו משרד ממשלתי לא, אבל חברה גדולה כן וגם ביליתי במערכת הצבאית המורכבת לא פחות ממשרד ממשלתי (ועדיין מבלה בה, כשקוראים לי) לא מעט בתור זה שצריך לקבל החלטות או לעזור לאלה שצריכים לקבל החלטות, לעיתים ברוגע ולעיתים בלחץ, לעיתים מאחורי מסך המחשב ולעיתים מאחורי הכוונת של הרובה.

איך זה קשור לדיון?

ומה ההיכרות שלך עם מורכבות של ניהול משרד ממשלתי? אשמח לשמוע ולהחכים, לא בציניות.

אני חושב שאתה טועה - ובגדול.

 

מטרת המדינה היא לדאוג לרווחת תושביה, (זה שחלק מהפוליטיקאים פועלים בצורה שנראה שרווחתם האישית חשובה יותר, היא נושא חשוב לדיון אבל לא כאן)

"רווחת תושביה" זה גם לדאוג להפחתת זיהום האוויר, ולדאוג שכלי הרכב שנוסעים בדרכים יהיו תקינים ולא יזיקו לשאר עוברי הדרך.

אין לנו ויכוח שמטרת המדינה היא לדאוג לרווחת תושביה. כאילו, זה מה שאמורה להיות המטרה.

גם אין ספק שלדאוג לזיהום אוויר ולבטיחות זה חד וחלק לדאוג לתושבים.

אני בסך הכל אומר שהם טוענים שהם דואגים לרווחה, כאשר בפועל הם דואגים לכסף ולא לרווחה שלנו, ופשוט משתמשים ב"לדאוג לרווחת התושב" כתירוץ לכסף.

אני לא מדבר על פוליטיקאים ספציפיים, אלא על המערכת כולה.

גם אין לי ספק שבתוך המערכת יש אנשים שרווחת האזרחים באמת עומדת נר לרגליהם, פשוט מעטים מידי ולא מספיק בכירים.

אם אתה חושב שהמדינה באמת עושה מה שהיא יכולה על מנת לדאוג לרווחת תושביה, כשהכסף הוא רק אמצעי ולא המטרה, אשריך.

באסטר, הרבה אנשים במנגנון הממשלתי דואגים לרווחת התושבים. אבל, וזה דבר שאנו נוטים לשכוח, יש גם מחשבה על העתיד.

ההוצאה הממשלתית צריכה להיות מגובה בהכנסה ממשלתית. בדיוק כפי שהתשלום תמורת המכונית שלך צריך להיות מגובה בהכנסות שלך.

אז יושבים אנשים שתפקידם הוא לבקר את ההוצאות וקובעים סדרי עדיפות לשימוש בכסף שקיים, וגם בוחנים את הדרכים להגדלת ההכנסות. יש איזו נקודת איזון, אצלנו היא די נמוכה (כלומר מיסים יחסית נמוכים ותמורה נמוכה), יש מדינות - למשל הנורדיות - שבהן נקודת האיזון יותר גבוהה, כלומר יותר מיסים תמורת שירותים יותר איכותיים. המנהיגים שלנו מתנגדים וקוראים לזה בלשון גנאי "סוציאליזם" והעם מחרה ומחזיק אחריהם.

הפקידים הקובעים את תכנית העבודה מסתכלים לא רק על הווה, אלא על התחזיות לעתיד - מה יהיו הצרכים ומה יהיו ההכנסות. וכיון שקשה לחזות את העתיד קורה לא פעם שהם מפספסים.

כל זה תיאורטי, כיון שלא כולם מושלמים, וכמובן שנכנסות נקודות מבט אישיות ופוליטיקה ואינטרסים ושחיתות, אבל זה הקו המנחה. הבעיה היא שכנראה שככל שעולים בדרגים, ובמיוחד בדרגים הפוליטיים, טובת האזרחים והמדינה מוכפפת לטובתם האישית של בעלי התפקידים.