יש פה אנשים שמשתמשים באשראי לתשלומים שוטפים בלבד?

לי יש לאומי פרי עם לא מעט הטבות עליו.

גם לאבא שלי ולא דרך שום מועדון, נטו מיקוח.

אתה מדבר על צבירת פינוקים או משהו יותר ספציפי?

נעשה קצת סדר, לצערי בבית הספר שלנו לא מלמדים חינוך כלכלי אלא בעיקר מתמקדים באינדוקטרינציה דתית ועוד כמה חרטות ברמה נמוכה מאוד.

ראשית כל, כרטיס אשראי לא נועד להגן עלינו. כרטיס האשראי הוא כרטיס פלסטיק פשוט שמודפס ע"י חברות פרטיות כלכליות עסקיות בדיוק כמו הפיצריה של השכן. מטרתן היחידה של החברות האלו היא עשיית כסף.

למען האמת, אין עסק אחד בעולם שנועד לעשות משהו אחר מלבד כסף. זו המטרה העיקרית, הראשית והבלעדית להקמת עסק.

לא לחינם המילה "אשראי" נמצאת בכרטיס האשראי. "אשראי" הוא כסף שניתן להשתמש בו, כסף לא שלכם, דה פקטו זו הלוואה. למען האמת, בכל פעם שאתם מגהצים את הכרטיס, אתם לוקחים הלוואה, כן, גם לארטיק ב5 ש"ח.

בסוף החודש כמובן חברות האשראי לוקחות את הסכום שהלוותם מהן, מתוך חשבון הבנק שלכם, בתוספת ריבית קטנה (שנגבית פעם בX חודשים, שלעיתים אף לא מופיעה בעמוד החיובים באתר של הבנק - אמיתי לחלוטין). גם אלו שבטוחים שהם דפקו את המערכת, מתדלקים ב100 ויש להם אשראי ללא ריביות, תגלו להפתעתם שתמיד יש עקיצה קטנה כלשהי (יהיה לכם מאוד קשה לגלות, הם טובים מאוד בלהסתיר ו"לשכוח" לספר לכם).

היופי של חברות האשראי הוא היכולת להניע מיליארדי לקוחות כמונו לקחת בכל חודש עשרות אם לא מאות הלוואות קטנות שמסתכמות להלוואה אחת יפה. לדוגמה, אם אתה במינוס 1000 ש"ח ואתם רוצים לקנות ארטיק, היית הולך עכשיו לבנק וחותם על הלוואה? אולי פעם אחת, אבל בפעם השניה כבר לא, כי מצב כזה שאין לכם כסף לארטיק היה מאלץ אתכם לעצור ולעשות חישובים כלכליים חדשים.

כרטיס אשראי לעומת זאת, מאפשר לכם לקחת הלוואה בשניה אחת והוא בעצם גורם לכם לדלג על החשיבה והחישובים וכמובן גורם לכם לדלג על הרגשות וההבנה שאין לכם כסף. זה הקסם של הדבר הזה, עבור העסק שמנפיקים אותו כמובן, לא עבורכם.

היופי הוא שלרוב משתמשי האשראי הישראלים אין בכלל מושג מה זה הכרטיס הזה ולאיזה מערבולת של חיים מעל הפופיק הוא מכניס אותם (לראיה, 80% מהמשפחות הישראליות נמצאות במינוס). מבחינת רוב האנשים כרטיס אשראי הוא בעצם "כרטיס כסף" שמאפשר להם להוציא כסף שהם הרוויחו. אין להם מושג שיש מתווך באמצע.

כרטיס אשראי מכניס 80% מהמשפחות הישראליות לסחרור אין סופי של חובות, לחצים והתנהלות כלכלית שגויה לחלוטין, התנהלות שאומנם מאפשרת לאלו שנכנעים ללחץ החברתי לרכוש אייפון ב4000 ש"ח ולנסוע 3 פעמים בשנה לחו"ל כדי שעמוד האינסטגרם שלהם לא יחרוג חס וחלילה מהסטנדרט של החברים הוירטואליים שלהם, אבל גם משאיר אותם במערבולת מבאסת ביותר של רדיפה אחר המינוס וחוסר מתמיד בכסף אמיתי, מזומנים.

כשכרטיס האשראי הושק בישראל, הבנקים הישראלים הקימו להם במהירות חברות בת פרטיות, לדוגמה "ישראכארט" שמייצגת את מאסטר-קארד בישראל ומנפיקה כרטיסי אשראי. החברה הזו בבעלות בנק הפועלים. לאומי לדוגמא מנפיקה "ויזה". לפני כשנה בנק ישראל אסר על הבנקים להמשיך ולהחזיק בחברות האשראי כך שהן הופרדו לחלוטין (זה עדין לא משנה לכם כלום).

הרווח העצום והבלתי נתפס של חברות האשראי (שמגיע מכם) הוא הסיבה שהבנקים התנגדו בכל התוקף לכרטיס "דביט" (חיוב מיידי\דיירקט), כי חברות הבת שלהם היו מפסידות. אבל גם אחרי שחייבו את כל הבנקים להנפיק כרטיס דביט, הם לא מפרסמים אותו בשום מקום, כי ככל שהלקוחות שלהם (אנחנו) יחכימו, הם ירוויחו פחות כסף.

כך שלמרות הרצון הטוב שלך לעזור להורים, אתה מסכן את הכסף שלהם בפועל, כי גם הם יכולים להשאב בקלות רבה למערבולת הזו. כמו שכולנו יודעים, לצאת ממינוס = משימה קשה מאוד. לצאת ממינוס ולשמור על כך = משימה כמעט בלתי אפשרית ועל זה בדיוק בונים הבנקים.

בפעם הבאה, הבינו ש"כרטיס אשראי" = "כרטיס הלוואה".

נעשה קצת סדר, לצערי בבית הספר שלנו לא מלמדים חינוך כלכלי

נכון

אלא בעיקר מתמקדים באינדוקטרינציה דתית ועוד כמה חרטות ברמה נמוכה מאוד.

חרטא

ראשית כל, כרטיס אשראי לא נועד להגן עלינו. כרטיס האשראי הוא כרטיס פלסטיק פשוט שמודפס ע"י חברות פרטיות כלכליות עסקיות בדיוק כמו הפיצריה של השכן. מטרתן היחידה של החברות האלו היא עשיית כסף.

נכון

לא לחינם המילה "אשראי" נמצאת בכרטיס האשראי. "אשראי" הוא כסף שניתן להשתמש בו, כסף לא שלכם, דה פקטו זו הלוואה.

בעקרון נכון, אבל כרטיסי האשראי הישראלים נותנים חודש שוטף ללא עלות ישירה.

למען האמת, בכל פעם שאתם מגהצים את הכרטיס, אתם לוקחים הלוואה, כן, גם לארטיק ב5 ש"ח.

לא נכון! לקנות ארטיק לא בתשלומים וללא דחייה אינו הלוואה.

בסוף החודש כמובן חברות האשראי לוקחות את הסכום שהלוותם מהן, מתוך חשבון הבנק שלכם, בתוספת ריבית קטנה (שנגבית פעם בX חודשים, שלעיתים אף לא מופיעה בעמוד החיובים באתר של הבנק - אמיתי לחלוטין).

קשקוש! אם זה קרה לך תלונן למפקח על הבנקים!

גם אלו שבטוחים שהם דפקו את המערכת, מתדלקים ב100 ויש להם אשראי ללא ריביות, תגלו להפתעתם שתמיד יש עקיצה קטנה כלשהי (יהיה לכם מאוד קשה לגלות, הם טובים מאוד בלהסתיר ו"לשכוח" לספר לכם).

אני יודע בדיוק איפה כל שקל שוצא מחשבון הבנק שלי לכרטיסי האשראי ולמה. אין לי שום עמלות נסתרות.

היופי של חברות האשראי הוא היכולת להניע מיליארדי לקוחות כמונו לקחת בכל חודש עשרות אם לא מאות הלוואות קטנות שמסתכמות להלוואה אחת יפה. לדוגמה, אם אתה במינוס 1000 ש"ח ואתם רוצים לקנות ארטיק, היית הולך עכשיו לבנק וחותם על הלוואה? אולי פעם אחת, אבל בפעם השניה כבר לא, כי מצב כזה שאין לכם כסף לארטיק היה מאלץ אתכם לעצור ולעשות חישובים כלכליים חדשים.

זה נכון בהקשר של עידוד לקחת הלוואות "סתם כי בא לי" או "לכסות את האובר" או "הוצאות בלתי מתוכננות כמו בר מצווה" (ראבק, 13 שנים עברו אלם ידעתם שיהיה בר מצווה?) אבל זה לא נכון בקנייה "רגילה" באשראי.

כרטיס אשראי לעומת זאת, מאפשר לכם לקחת הלוואה בשניה אחת והוא בעצם גורם לכם לדלג על החשיבה והחישובים וכמובן גורם לכם לדלג על הרגשות וההבנה שאין לכם כסף. זה הקסם של הדבר הזה, עבור העסק שמנפיקים אותו כמובן, לא עבורכם.

כרטיס אשראי דורש יותר משמעת עצמית והמנעות מפתויים כמו תשלומים ודחיות.

היופי הוא שלרוב משתמשי האשראי הישראלים אין בכלל מושג מה זה הכרטיס הזה ולאיזה מערבולת של חיים מעל הפופיק הוא מכניס אותם (לראיה, 80% מהמשפחות הישראליות נמצאות במינוס). מבחינת רוב האנשים כרטיס אשראי הוא בעצם "כרטיס כסף" שמאפשר להם להוציא כסף שהם הרוויחו. אין להם מושג שיש מתווך באמצע.

לצערי פה אתה צודק בהחלט.

כשכרטיס האשראי הושק בישראל, הבנקים הישראלים הקימו להם במהירות חברות בת פרטיות, לדוגמה "ישראכארט" שמייצגת את מאסטר-קארד בישראל ומנפיקה כרטיסי אשראי. החברה הזו בבעלות בנק הפועלים. לאומי לדוגמא מנפיקה "ויזה". לפני כשנה בנק ישראל אסר על הבנקים להמשיך ולהחזיק בחברות האשראי כך שהן הופרדו לחלוטין (זה עדין לא משנה לכם כלום).

האמת יותר מסובכת ולא רלוונטית לדיון. (ויזה כאל תשאר בבעלות דיסקונט)

הרווח העצום והבלתי נתפס של חברות האשראי (שמגיע מכם) הוא הסיבה שהבנקים התנגדו בכל התוקף לכרטיס "דביט" (חיוב מיידי\דיירקט), כי חברות הבת שלהם היו מפסידות. אבל גם אחרי שחייבו את כל הבנקים להנפיק כרטיס דביט, הם לא מפרסמים אותו בשום מקום, כי ככל שהלקוחות שלהם (אנחנו) יחכימו, הם ירוויחו פחות כסף.

נכון.

כך שלמרות הרצון הטוב שלך לעזור להורים, אתה מסכן את הכסף שלהם בפועל, כי גם הם יכולים להשאב בקלות רבה למערבולת הזו. כמו שכולנו יודעים, לצאת ממינוס = משימה קשה מאוד. לצאת ממינוס ולשמור על כך = משימה כמעט בלתי אפשרית ועל זה בדיוק בונים הבנקים.

לא, התנהלות מבוקרת תוך שמירה כל כללי ברזל אפשרית גם עם כרטיס אשראי

בפעם הבאה, הבינו ש"כרטיס אשראי" = "כרטיס הלוואה".

הערותי בפנים אתה מערבב אמיתות צודקות וכואבות עם דברים לא נכונים.

חלק הרווח של חברות האשראי הוא אכן ממתן הלוואות: אלה שנקראות כך, אלה שנקראות "תשלומים, דחייה, קרדיט" ועוד שמות מכובסים.

תשלום "רגיל" שמנוכה מהחשבון במועד התשלום הבא אינו ממומן מהקונה אלא מהמוכר (עמלת עסקה) ההוכחה היא "הנחת מזומן" שאתה יכול לקבל בהרבה מקומות אם אתה לא משלם באשראי.

אתה מדבר על צבירת פינוקים או משהו יותר ספציפי?

לא רק. לי יש דרך האונ' למשל, הנחות לדלק, מסעדות, אטרקציות, חדר כושר, חניונים וכו'.

לאבא שלי יש פינוקים ולא יודע מעבר.

זאת הבעיה העיקרית של אבא שלי, הוא לא מוכן בעד שום דבר לקנות באופן שוטף באשראי, הוא ממש לא רוצה שהדברים שקנה "יצטברו להלוואה אחת" וירדו כל 10, הוא מתנהל עם דיירקט או מזומן בלבד, אם יש כסף בחשבון הוא קונה, אין הוא לא קונה.

לקנות משהו בתשלומים - גם לא יקרה בחיים, אם הם צריכים משהו הם אוגרים כסף מזומן כל פעם כמה שמתאפשר ואז קונים.. נכון לא הכי נח בחלק מהמקרים אבל זאת דרכו והוא נעול עליה, אני מתנהל אך ורק עם אשראי, גם אין לי בעיה עם תשלומים אם זה משהו שאני צריך ממש עכשיו וזה יקר לי. לא הצלחתי לשנות את דעתו אפילו בקצת..

אם ההוראות קבע היו ממשיכות לעבוד אז גם לא היה הנושא שיחה של אשראי, בכל מקרה לאחר התייעצות איתם, ספרנו כבר 55 שקלים הוצאה חודשית על קיומן של ההוראות קבע בלבד והפסקנו לספור אבל יש עוד.

לאחר בירור, הוחלט להזמין את האשראי של ויקטורי (תודה לרבה לsperial שנתן לי את הכיוון לחפש לצרף למועדון כלשהו), יש המון הטבות לקונים בסניפים מעבר להטבות של חברי מועדון, כמובן במידה ורוכשים עם האשראי עצמו. יש פטור מדמי כרטיס לשנה ואחרי זה יעלה 19.5 שקלים לחודש, לעומת ה55 ומעלה הקיימים היום הם קיבלו את זה ועם זאת ניתן להתקשר לשירות לקוחות ולבקש לבטל את השימוש החודשי והם נותנים הטבה לעוד שנה בד"כ.

המטרה היא להעביר את כל ההוראות קבע לכרטיס, ולבצע קניות מהאשראי עצמו במידה ויחליטו לממש את ההטבות שזה מקנה, את זה אשאיר להם לבחור.

תודה לכולם

בנגוד לכמה מועדונים אחרים, זה של ויקטורי לא מחייב החזקת כרטיס אשראי.

 

צריך לבדוק את תנאי הכרטיס, ואם הוא נותן הטבות משמעותיות מעבר לחברות במועדון הבסיסי יתכן שהוא כדאי. כמובן אם מדובר בהטבות שרלונטיות להוריך.

 

 

 

עוד דבר - לך עם הוריך לפקיד בבנק בו מתנהל חשבונם. הוא אמור להכיר את הכרטיסים המקובלים בבנק - אם מדובר ב"הפועלים" לכו על ישראכרט, ואני מוסיף - בין לאומי. כדי שתהיה להם האופציה להשתמש בכרטיס אם הם נוסעים לחו"ל - כיום בלא מעט מדינות המזומן פחות או יותר מת. בחלק נכבד מהנסיעות שלי בשנמיים האחרונות (אם כי לא בכולן) יכולתי להסתדר לגמרי בלי מזומן - ואני מדובר על נסיעות של 2-5 אנשים למשך שבוע עד שלושה. וכמובן אולי כדאי שיכירו את עולם הקניות ברשת. (Wishful thinking. ברור לי שהם שמרנים במידה קיצונית. חייב לומר שהייתי די המום לפני כשבוע כאשר קולגה שלי הודיע שהוא לא מוכן שמספר כרטיס האשראי שלו יעבור ברשת - עומד בתור בדואר ומשלם את מקדמות מס ההכנסה שלו במזומן או צ'ק).

תוכל לפרט באילו מדינות המזומן "מת"? בעשור האחרון , ביקרתי במרבית מדינות אירופה (מערבית ומזרחית), ונתקלתי בלא מעט מקרים בהם לא קיבלו אשראי (מסוג מסויים או בכלל). מיותר לומר שמזומן התקבל תמיד ללא כל בעיה (אף כבתור פקדון בעת השכרת רכב)

בהמשך לדבריו של שבלול - הבנקים לא צריכים להתאמץ בשביל להרוויח מכרטיסי האשראי. להזכירכם, הבנקים הם הבעלים של חברות האשראי בישראל, העמלות שהעסקים (בעיקר הקטנים) משלמים על סליקה מגיעות לפעמים עד ל-3% משווי העסקה, שמגיעים אל הבנקים דרך חברות האשראי, וכמובן - יוצאים מהכיס של הצרכנים, שחונכו במשך שנים שכרטיס אשראי זו האופציה היחידה.

זאת הבעיה העיקרית של אבא שלי, הוא לא מוכן בעד שום דבר לקנות באופן שוטף באשראי, הוא ממש לא רוצה שהדברים שקנה "יצטברו להלוואה אחת" וירדו כל 10, הוא מתנהל עם דיירקט או מזומן בלבד, אם יש כסף בחשבון הוא קונה, אין הוא לא קונה.

נשמע שאבא שלך יודע להתנהל כלכלית, והוא לקוח פוטנציאלי נהדר של כרטיס דביט. כמו שכתבתי בשרשור אחר, רק כשהגעתי לאירופה הבנתי כמה הקונספט הזה פשוט - אם יש כסף, אפשר לשלם, אם אין - אי אפשר. הכסף יורד ברגע ששילמת וככה אתה יודע כמה נשאר לך בכל שנייה. בדיוק כמו מזומן, רק יותר בטוח.

ויותר מזה, אם אני לא טועה עלות הסליקה בכרטיסי דביט באירופה מוגבלת ל-0.2% מהעסקה, כך שהעסקים משלמים פחות ולא חייבים להשית את העלות על הלקוח.

תוכל לפרט באילו מדינות המזומן "מת"? בעשור האחרון , ביקרתי במרבית מדינות אירופה (מערבית ומזרחית), ונתקלתי בלא מעט מקרים בהם לא קיבלו אשראי (מסוג מסויים או בכלל). מיותר לומר שמזומן התקבל תמיד ללא כל בעיה (אף כבתור פקדון בעת השכרת רכב)

באסטוניה בה אני גר, אני מתנהל בלי שימוש במזומן כמעט בכלל. אני יכול לחשוב רק על מקום אחד שלא מקבל כרטיס - שוק הירקות והפירות החביב עלי.

כמו שאמרתי - האיחוד האירופי מנסה לקדם שימוש בכרטיסי חיוב זולים על חשבון מזומן, ומקל את התנאים.

במקביל, באסטוניה כמעט ואין דבר כזה כרטיס אשראי. בכלל, חלק מהעניין של היציאה מהסובייטיות היה שהם "ויתרו" על מגוון כלים פיננסיים וטכנולוגיים מיושנים וקפצו קדימה במקום. מעולם לא היו פה צ'קים והבנקים גם לא מקבלים אותם. אף אחד לא משתמש היום בפקס והבנקים מאוד חזקים טכנולוגית (אתר ואפליקציה שאפשר לעשות בהם הכל) כבר הרבה שנים.

מעניין, אגב, שמדינה פחות מערבית כמו אוקראינה אפילו יותר מתקדמת - אני רואה שם אנשים מעבירים כספים אחד לשני חופשי באמצעות טלטול הטלפון דרך איזו אפליקציה, או משלמים בבתי עסק עם שבב ה-NFC בטלפון. פה זה קצת פחות נהוג, עדיין.

שבלול, המרירות מעבירה אותך על דעתך, ואתה מבלבל עובדות עם פייק עובדות. אבל זה מתאים מאד ל-2018. בורסוד ענה יפה, לא טרחתי לחפש עוד נקודות שאולי צריך להבהיר.

התנהלות עם כרטיס אשראי - כאשר משתמשים בו כ-charge card - אינה שונה מהותית מכל התנהלות כלכלית אחרת. מעקב אחר חשבון הבנק הוא אותו מעקב, חוץ מהצורך להסתכל על עוד דף באתר האינטרנט. אם יש כרטיס בנקאי זה יתרון, כיון שלפחות בבנק שבו אני מנהל את חשבוני (הפועלים) מופיעות ההתחייבויות העתדידיות לחודש הקרוב באותיות של קידוש לבנה לצד פירוט העו"ש, וכל פעולה בכרטיס מופיעה בדף הפתיחה באפליקציה. ולמי שסובל מאוברדראפט הכרטיס חוסך את הריבית השוטפת.

לגבי ריביות ההלואות הצרכניות בכרטיסי האשראי - בכרטיסים הבנקאיים הן חצי סבירות, בחוץ בנקאיים הן חצופות, על גבול השוק האפור (אני מדבר על פ+10-12%!!) אמנם אני לא משתמש בהן, אבל אני חושש ממה שיקרה ללקוחות הפועלים ולאומי עם הפרדת חברות האשראי מהבנקים וגם חושד שיש פרוטקציה לטובת בעלי דיסקונט וכאל. ואז נוסף "חוק נתוני האשראי" עם כל מה שרע בשיטה האמריקאית.

פות"ש - ההנחות בויקטורי קיימות לכל מי שמוסר את פרטיו למועדון הלקוחות, אשתי שקונה שם בקביעות מוסרת את מספר תעודת ההות שלה בתחילת כל קניה ומקבלת אותן. ודמי כרטיס של 20 ש"ח בחודש הם דמי כרטיס חצופים לכרטיס שהוא פחות מפלטינה. רשום לפניך לקשר את מי ששמו רשום על הכרטיס לחברת האשראי שבוע - שבועיים לפני תום תקופת הפטור על מנת לחדשו, ואם מסרבים לכך - החלף את הכרטיס. אני מחזיק תריסר כרטיסי אשראי (חציים אצלי, חציים אצל אשתי) ומוציא על דמי כרטיס בסדר גודל של 10-20 ש"ח לחודש. מצד שני, ההוצאות שלי בכרטיסים גדולות כיון שאני משתמש בהם לכל דבר, מקנית מקום שמור ברכבת ועד תשלום מקדמות מס הכנסה תקופתיות.

לגבי התנהלות ללא מזומן - אישית אני משתמש באמצעי זה בשוטף רק לצורך אחד - התשלום לעוזרת. מחזיק עוד קצת בבית כדי שהילדים יוכלו לקחת לצרכיהן, ופה ושם כדי לתת טיפ לאיזה שליח או בעל מקצוע. אבל חוץ מזה - הכל בכרטיס האשראי. בחו"ל - תסתכל על חשבון האשראי שלי מיוני - יולי, כאשר הייתי מספר שבועות בקנדה. אפשר לומר שלא השתמשתי במזומן, למעשה שילמתי באשראי כל דבר מכרטיס אוטובוס ועד הקניות הגדולות. מזומן שימש אותי רק לכמה דברים קטנים כמו תחב"צ בטורונטו ובקלגרי, שבהן נדרשתי לשלם מזומן מדוייק. בוונקובר, למשל, רק נפנפתי את הכרטיס מול הקורא ליד דלת האוטובוס. באיסלנד, למשל, אין כל סיבה להוציא מזומן, אפשר לעשות את כל הטיול בלי קרונה אחת במזומן.

ה

borsood,

* בתי הספר אכן מתמקדים באינדוקטרינציה דתית, כשזה בא מאתאיסט כמוני זה נשמע לך קיצוני. עבורי, כשמלמדים ילדים שדמות שלא קיימת ולא הייתה קיימת לעולם אכן קיימת, סיפורים מדומיינים שלא קרו ועוד מורים לו בכל הזדמנות להאמין בכך, זה נראה ונשמע כמו אינדוקטרינציה דתית וטמטום של הילדים. למען האמת, לילד שמגיע לבית הספר בישראל, אין כמעט סיכוי שלא להאמין בדת, דוחפים לו את זה באמא ואבא שבת, סיפורים בדיוניים שהמורים מספרים כאילו הם התרחשו במציאות וכו'. ככה מעצבים דמיון ומחשבה של ילדים, ככה מטפשים ילדים וככה ממסגרים ילדים לחשיבה מאוד צרה. בבתי הספר אצלנו אפילו לא מציעים את האופציה של תורת האבולוציה ואת העובדה שאלוהים לא קיים, לא היה ולא יהיה קיים לעולם.

* לקנות ארטיק בכרטיס אשראי, ללא תשלומים וללא דחיה = בפירוש הלוואה. למה? כי הכסף שחברת האשראי תעביר לעסק הוא שלה והוא מובטח על ידה לספק, כסף שכרגע לך אין או לחילופין אינו שלך, לכן זו הלוואה. למעשה, ביקשת מחברת האשראי להלוות לך 5 ש"ח לארטיק והבטחת שתחזיר לה בעוד X ימים.

* לא קשקוש ולא נעלי בית. עד לפני שנתיים, בבנק ספציפי וגדול מאוד, האתר לא הציג עמלות אשראי קבועות BY DESIGN, (לא עמלות חריגה או ריביות), אלא ממש עמלות חודשיות קבועות שהוסתרו. למעשה, לא יכולת למצוא אזכור לעמלות האלו בשום מקום באתר של הבנק. לאט ובשקט ובעקבות תלונות של מספר גדול של משתמשים, הבנק החליט להואיל בטובו ולהציג את העמלות. למען האמת, יש לי הקלטה של בנקאית שמודה שהעמלות לא מופיעות באתר ואין לה שום סיבה לכך, היא פשוט אומרת שהעמלות לא מופיעות באתר אלא רק בחשבון שמגיע פעם ברבעון ולך תתווכח.

* אין דבר כזה קניה "רגילה" באשראי כמו שאתה מנסה לצייר. אם זו הייתה קניה "רגילה", לא היית משתמש בכרטיס "אשראי" שכן אתה לא צריך "אשראי", הרי בקניה "רגילה" יש לך כסף מזומן (אמיתי, זמין, נזיל, בבעלותך ובחזקתך).

* לגבי "התנהלות מבוקרת", גם בקזינו אפשר להתנהל בצורה מבוקרת. כרטיס האשראי הומצא, נדחף ונמכר בעוצמה בלתי מתפשרת למיליארדי לקוחות כדי שלא תתנהל בצורה מבוקרת אלא כדי שהם יקחו לך כסף על ריביות של מינוסים, כי הם יודעים שעם כרטיס פלסטיק קסום אתה יכול לחיות מעבר לרמת החיים שלך (לטווח הקצר), בקלות, בלי חוזים, בלי ללכת לבנק לבקש הלוואה. לכן, כל המטרה של כרטיס אשראי היא שלא תתנהל בצורה מבוקרת.

ולגבי העתיד: חברות האשראי ששלטו ושולטות ביד רמה בכל תחום ההלוואות העולמי, בלחץ קיצוני מהארנקים הדיגיטליים ומPSD2 + UPI, פרוטוקולים ל"בנקאות פתוחה" בהודו (קיים ועובד) ובאיחוד האירופי (בתכנון מתקדם) ואפילו בישראל (בתכנון מתקדם בבנק ישראל) שמאפשרים כמעט לכל צד שלישי לעקוף אותן. בעתיד כשתגיעו עם הארנק הדיגיטלי שלכם (מבוסס NFC או ברקוד) לסופר, לא תהיו חייבים לשלם בעזרת כרטיס אשראי, אלא ממש ישירות מחשבון הבנק שלכם לספק.

כשתראו שאין לכם כסף, תוכלו לבחור להשתמש בכרטיס האשראי (לקחת הלוואה).

"Technically, Credit Cards Are A Loan

 

The short answer: Your bank paid first on your behalf, then billed you for the outstanding amount.

When you swipe your card, you’re provided with the funds you need at the point of purchase. You’re then given approximately 25 days to pay off what you owe, without interest.

After the interest-free period, any amount that is still outstanding will be subject to interest charges. You will be charged according to the base rate attached to your credit card – usually around 25% per annum.

So strictly speaking, credit cards are a type of loan. There are also other features that make credit cards resemble loans."

Revolving credit is a type of credit that does not have a fixed number of payments, in contrast to installment credit. Credit cards are an example of revolving credit used by consumers. ... and any number of times, until the arrangement expires. Credit card loans and overdrafts are revolving loans, also called evergreen loan.

חיוב בכרטיס אשראי הוא אכן אשראי כאשר אשראי = הלוואה. כמו שמשתמע מהמילה עצמה. מכונה בעגה המקצועית Revolving Loan\Evergreen Loan כמו שצירפתי למעלה.

לגבי לימודים לא כלכליים זה לא נושא השרשור ולא נכון לערב את זה.

עכשיו אתה נכנס לסמנטיקה: האם הלוואה ללא ריבית היא הלוואה? וגם אם היא הלוואה האם היא הלוואה "לא כלכלית"? על ארטיק אני לא בטוח שתקבל הנחת מזומן.

עוד נקודה שאתה מתעלם ממנה היא שבכרטיסי האשראי בישראל "שוטף ללא ריבית" היא פעולת ברירת המחדל כדי להפוך את התשלום להלוואה צריך לעשות פעולה כמו "דחייה" או "תשלומים". נכון שמי שלא יודע להתנהל קל לו יותר להתפתות בכרטיס אשראי, אבל יש כאלה שגם מזומן לא יעזור להם.

לגבי זה שמזומן הוא "כסף אמיתי שיש לך" אני מציע שתשאל מישהו שחי בארץ בתחילת שנות השמונים אם הוא מסכים לזה.

לגבי העתיד: בנק ישראל נלחם כרגע בבנקים ויש מהלך הפרדת החברות האשראי מפועלים ולאומי מתוך מחשבה שזה יעזור לאזרח הקטן.

אישית אני חושב שזה יעזור בדיוק כנו שהפרדת קופות הגמל מהבנקים עזרה (הלוואי ואתבדה).

אני אמנם לא מסכים עם כל הדברים ששבלול כתב (רק חלקם) אבל אני מבין למה הוא מתכוון כשהוא מתעקש על המילה הלוואה.

הלוואה ללא ריבית היא אכן הלוואה, כי אתה משלם את הכסף רק מאוחר יותר. וגם - מישהו משלם על זה. או הבנק (במקרה והוא משלם מיד למוכר - ואז מממן את ההלוואה בתור שירות ללקוח), או המוכר (שמחכה לפעמים שבועות עד שהוא מקבל את הכסף).

הבעיה היא לא בארטיק אלא בכך שחברות האשראי ביחד עם הבנקים מחייבות את העסקים להעלות מחירים או להפסיד מרווחים - בגלל ה-2-3% אקסטרה האלה. במצב כזה יש רק מנצח אחד - הבנק (ותחתיו חברות האשראי), אבל כולנו מפסידים.

אני לא חושב שאפשר לקשר את הנושא לאינפלציה - זה לא באמת משנה אם הכסף שלך יושב בשטרות מתחת לבלטות או בבנק, אם יש אינפלציה הוא ייפגע.

הפרדת חברות האשראי מהבנקים יעזור לאזרח הקטן רק אם זה יתבצע עם חוקים מאוד מאוד מסוימים, ואם יהיה פתח מספיק גדול לחברות סליקה אחרות להכנס לשוק.

חבל על זמננו מול השבלול, מדובר בטורבו-טרול שגם העובדות לא יבלבלו אותו. שיהיהברור - יש לידעה שליליתמאד על נושא מעורבות החוגים הדתיים בחינוך, אבל אני גם רואה בבית את התוצרים של החינוך, שהשיגו בדיוק ההפך ממה שחובשי הכיפות רוצים - אנשים שלא רק דוחים את הדת, אלא הופכים ציניים עד סרקסטיים כלפיה. היום שוב נתקלתיבכמה כאלה.

רוני - אני בכלל לא בטוח שעלויות טיפול במזומן או בכרטיס חיוב מידי לסוחר שונות מהותית מעלויות הטיפול שלו בכרטיס אשראי. לכל אחד מהם עלויות - אתה חושב שלהזמין ברינקס, או אפילו סתם לשלוח עובד כל יום להפקיד מזומנים בבנק, לשמור על כספת ולספוג את הטעויות וגניבות המזומן אלה לא הוצאות? שלהעברת כרטיס חיוב מיידי אין עלויות (שאני מניח שדומות לאלה של כרטיסי אשראי).

אני מאוד מזדהה עם הערתו של בורסוד לגבי תוצאות רפורמת בכר, וכבר הבעתי את החשד שלי שמהלך הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים נגוע בפרוטקציוניזם. אני רואה בבנקים גוף שיש לו, מבחינתי, כצרכן, יתרון על כל גוף פיננסי אחר: הם נתונים לפיקוח הרבה יותר הדוק. אז הויתור על הפיקוח הזה לטובת יצירת איזו לתחרות וירטואלית (ובוא נודהעל האמת, כרטיסי אשראי חו בנקאיים נפוצים מאד, מה שמוכיח קיום תחרות בשוק, ומעורבות המדינה בשוק הסליקה עמוקה מאד) נראה לי בעייתי.

ביצוע תשלום אחד בכרטיס אשראי אינו שונה משימוש במזומן. אני משתמש אך ורק בכרטיס אשראי מהסיבות הבאות:

1. נוחות - אינני צריך לסחוב מזומן

2. ביטחון - אשראי גנוב תמיד אפשר לבטל

3. מעקב אחר תקציב - באמצעות כרטיס אשראי אני רואה בדיוק מה קניתי, איפה ומתי. בנוסף, אני רואה היכן אני עומד מבחינת תזרים מזומנים ותקציב חודשי.

borsood,

 

* לקנות ארטיק בכרטיס אשראי, ללא תשלומים וללא דחיה = בפירוש הלוואה. למה? כי הכסף שחברת האשראי תעביר לעסק הוא שלה והוא מובטח על ידה לספק, כסף שכרגע לך אין או לחילופין אינו שלך, לכן זו הלוואה. למעשה, ביקשת מחברת האשראי להלוות לך 5 ש"ח לארטיק והבטחת שתחזיר לה בעוד X ימים.

 

אוקי. אז?

 

* אין דבר כזה קניה "רגילה" באשראי כמו שאתה מנסה לצייר. אם זו הייתה קניה "רגילה", לא היית משתמש בכרטיס "אשראי" שכן אתה לא צריך "אשראי", הרי בקניה "רגילה" יש לך כסף מזומן (אמיתי, זמין, נזיל, בבעלותך ובחזקתך).

 

כן, בטח, אני אלך לחפש כספומט כל פעם שאני רוצה לבצע רכישה. מה לגבי עמלת משיכה? מה לגבי הזמן שלי?

 

* לגבי "התנהלות מבוקרת", גם בקזינו אפשר להתנהל בצורה מבוקרת. כרטיס האשראי הומצא, נדחף ונמכר בעוצמה בלתי מתפשרת למיליארדי לקוחות כדי שלא תתנהל בצורה מבוקרת אלא כדי שהם יקחו לך כסף על ריביות של מינוסים, כי הם יודעים שעם כרטיס פלסטיק קסום אתה יכול לחיות מעבר לרמת החיים שלך (לטווח הקצר), בקלות, בלי חוזים, בלי ללכת לבנק לבקש הלוואה. לכן, כל המטרה של כרטיס אשראי היא שלא תתנהל בצורה מבוקרת.

 

שילמדו להשתמש בכרטיס בצורה מבוקרת. אפשר לחשוב מישהו מכריח אותנו לגהץ כל שני וחמישי.

 

רוני - אני בכלל לא בטוח שעלויות טיפול במזומן או בכרטיס חיוב מידי לסוחר שונות מהותית מעלויות הטיפול שלו בכרטיס אשראי. לכל אחד מהם עלויות - אתה חושב שלהזמין ברינקס, או אפילו סתם לשלוח עובד כל יום להפקיד מזומנים בבנק, לשמור על כספת ולספוג את הטעויות וגניבות המזומן אלה לא הוצאות? שלהעברת כרטיס חיוב מיידי אין עלויות (שאני מניח שדומות לאלה של כרטיסי אשראי).

אני בטוח שעבור הסוחר יש הבדל בין כרטיס חיוב מיידי לכרטיס אשראי. גם ברמה הכי פשוטה - הוא משלם פחות על הסליקה בכרטיס חיוב מיידי, ומקבל את הכסף מיד.

מזומן - מסכים איתך, יש לו הבעיות שלו.

ביצוע תשלום אחד בכרטיס אשראי אינו שונה משימוש במזומן. אני משתמש אך ורק בכרטיס אשראי מהסיבות הבאות:

 

1. נוחות - אינני צריך לסחוב מזומן

2. ביטחון - אשראי גנוב תמיד אפשר לבטל

3. מעקב אחר תקציב - באמצעות כרטיס אשראי אני רואה בדיוק מה קניתי, איפה ומתי. בנוסף, אני רואה היכן אני עומד מבחינת תזרים מזומנים ותקציב חודשי.

טוב ויפה, אבל לא על זה הדיון...