שיתוק בחצי פנים,יש דרך לטפל?

רועי,

 

ממש, אבל ממש(!!!) לא!!!!

 

אנשים הדיוטים בלי שום הבנה ברפואה מספרים על חוויה שהייתה להם או לחבריהם שבה התסמינים בלבד היו דומים אבל זה לא מעיד כלום על הגורם לתסמינים.

 

סתם מקשקשים קשקושים ברמה של סכנה לחיי אדם.

 

 

הוא יכול מחר למות (חו"ח) ומה יגידו כל המיעצים? "אה, כנראה שטעיתי..."

אני מאוד-מאוד-מאוד מאמין בלקיחת אחריות אישית וניהול הטיפול בעצמך ולא להשאיר אותה רק לגורמי הרפואה, בטח שלא רופא שראה אותך במיון. כל אחד כאן, שיחשוב רגע על המקצוע שלו ואיזה ספקטרום אדיר יש בין לאהבלים, חאפרים, אנשים שלא בא להם לעבוד ועד מקצוענים. זה אותו דבר עם רופאים. יש הבדל אישי ענקי ביכולות האישיות ויש גם גורמים סביבתיים (אולי לרופא שלך לא היה מצברוח טוב באותו יום? אולי הוא היה בהנג אובר? אולי היה לו מקרה הרבה יותר דחוף על הראש) שעשויים לפגום באיכות הטיפול.

בגלל זה:

1. קודם כל רואים רופא, כמו שעשה פות"ש

2. אחר כך חוקרים לעומק ומתייעצים ואם אפשר גם מקבלים חוות דעת שניה מרופא אחר.

כמה אנשים אכלו אותה על זה שהם הלכו למיון, שמעו שמה שיש להם זה כלום והלכו עם זה הביתה? אל תשארו את הטיפול בעצמכם בידי מישהו אחר. תנהלו את התהליך. ואם חלק מזה הוא התייעצות בפורום רכב, תתייעצו בפורום רכב.

לקרוא ולהשכיל, כן.

להתערב בדיאגנוזה והליך הריפוי? זה מה שיהרוג אותך!

אנשים אכלו אותה שהלכו למיון? מה עם אנשים שקיבלו עצות רפואיות באינטרנט?

בקיצור, הממבו ג'מבו הניו אייג'י הזו שמהול ב"חכמת ההמונים" לא רואיה למצבים רפואיים כאלה. בטח ובטח שלא בשלב הדיאגנוזה.

קרה ל2 חברים שונים, אצל שניהם זה היה מלחץ (לאחד קרה לפני משהו שהיה צריך להגיש \ להרצות בתואר ולשני לפני מבחן),

אצל שניהם הרופאים לא מצאו מה הייתה הסיבה ורשמו סטרואידים, אצל שניהם הרופאים לא ידעו להגיד אחרי כמה זמן זה יעלם (אם בכלל!).

אצל שניהם זה עבר בהדרגתיות עד שנעלם לגמרי לאחר כמה חודשים בלי להשאיר שום תופעות לוואי, אבל הסטטיסטיקה הזו חסרת תועלת בשבילך- לא מחייב בכלל שאצלך יהיה אותו דבר, מה שבטוח אתה חייב להיוועץ עם רופא.

אצלי בעבודה גם קרה לעובד (בכיר), מכיון שכאמור לא היינו בדיוק באותו דרגה כמובן שלא דיסקסנו לעומק אני לא יודע על למה ואיך.

אך באותה תקופה המצב בעבודה היה מאוד קשה ומלחיץ לי כזוטר ובטח לבכירים ממני, כך שלהערכתי הלחץ היה הגורם.

חלף לבחור אחרי מספר חודשים כלא היה.

כמובן שלא לוותר על אף בדיקה מקצועית.

לקרוא ולהשכיל, כן.

 

להתערב בדיאגנוזה והליך הריפוי? זה מה שיהרוג אותך!

 

אנשים אכלו אותה שהלכו למיון? מה עם אנשים שקיבלו עצות רפואיות באינטרנט?

 

בקיצור, הממבו ג'מבו הניו אייג'י הזו שמהול ב"חכמת ההמונים" לא רואיה למצבים רפואיים כאלה. בטח ובטח שלא בשלב הדיאגנוזה.

זה קורה אם הקורא הוא אידיוט לא?

אני דווקא שמח שאנשים כאן נתנו עצות כי זה מראה על כמה אופציות (כולל כאלו שאני לא הכרתי) יכולים לגרום למצב כזה. זה לא אומר שאם מחר אני אתעורר בבוקר בפנים משותקות אני אחשוב לעצמי "אה טוב בקארס רשמו שזה יעבור לבד אז לא אעשה כלום...". להיפך, אני אגיע למיון/רופא מוכן בשאלות שונות כדי לקבל את המגוון הגדול ביותר של תשובות ולדעת שלא ניסו "לחפף" אותי אלא בדקו באמת לעומק ולאחר כל הבדיקות נקבע מה שנקבע.

אבל מסכים איתך עקרונית שלהסתמך רק על מה שרשום באינטרנט זה מגוחך בלשון המעטה.

יש מה לעשות ע"מ לזרז את תהליך ההחלמה שיכול לקחת מספר חודשים?האם יש מצב שהמצב לא יחזור בדיוק לקדמותו ויישאר בפנים עיוות קל תמידי? מכירים את התופעה?

אחרי שתקרא את זה תתקשר אליי וניגש למלא יחד טופס לוטו.

בשבועיים האחרונים אני סוחב איתי את התופעה שאתה מדבר עליה. שיתוק בצד שמאל של הפנים, כלומר אפשר להגדיר את זה כאילו שהפנים רדומות .

זה מלווה עם קושי בדיבור במקרה שלי, אך אני יודע בוודאות שזה כתוצאה מלחץ (עברתי אירוע נפשי מסויים), התייעצתי עם מספר רופאים ואני נוטל כעת כדורי הרגעה ויש שיפור ניכר בנתיים.

בפעם האחרונה שזה קרה לי זה היה לפני 11 שנים גם ממניעים דומים.

תהיה בריא בכל אופן .

לפות"ש -בהקשר לפיזיוטרפיה -טיפול באלקטרודות המכוונות לעצב הפגוע(כבר טיפלתי במספר מקרים באופן כזה, עם הצלחה מרובה). אם יש שאלות - מוזמן לפנות בפרטי.

 

הוא יכול מחר למות (חו"ח) ומה יגידו כל המיעצים? "אה, כנראה שטעיתי..."