פוסט פריקה / שאלה - אבא בבית חולים.

שאלה קצת בוטה. אם היא לא מתאימה אבקש למחוק אותה.

 

האם ייתכן שאחת האחיות בונה על העיזבון של אביך ?

הרגת אותי מצחוק! אפילו התחתונים הם לא שלו. הוא מעוקל מכל כיוון. יש לו חובות לביטוח לאומי בסך של 2.9 מיליון שקל (ראיתי מסמכים המעידים עלכך ועל הסכום שכנראה כבר תפח בשנים האחרונות). אז העיזבון שלו, אני באמת לא רוצה לקחת בו חלק...

הרגת אותי מצחוק!

לפחות קצת צחקת בימים קשים אלה.

חברים, עכשיו עודכנתי בממצאים חדשים:

מה שיש לאבא במוח זה ממצא מחשיד, אין עדות לגידול ממאיר, אבל גם לא הזימו את החשש. הם רוצים לעקוב בCT או MRI ולראות שינויים.

גילו גידול ממאיר בכבד.

סה"כ הגידולים שיש לאבא (ממאירים ככל הנראה, כך מעידה הדימות, אבל לוקחים לו ביופסיות על מנת לאשש את זה מחר) זה עצם האגן (מחוררת לגמרי ושבורה), חוליות L2-L5 כולל S1 שחלקן מחוררות יותר וחלקן מחוררות פחות, ריאות (חולה COPD בנוסף), וכבד עם חשש לגידול בראש.

ההתנהגות שלו מאששת את העניין של גידול ממאיר במוח בשל שינויי ההתנהגות המהירים והקיצוניים. הם חושדים באונה קדמית (זה לא רק שמאלית/ימנית?).

אבא לא מתפקד רוב שעות היום, כי הוא ישן בגלל הסמים שדוחפים לו. כשהוא ער הוא בלתי נסבל לאף אחד, תוקפני, אגרסיבי ומעליב. נקודות השפיות שלו הן דקות בודדות במהלך היממה, אז הוא חצי ישן - מותש מכל היום...

נקווה שיהיה טוב. שיגמור עם זה לכאן או לשם, רק שיפסיק לסבול.

אני ממש מצטער על המצב שנקלעת עליו. נראה לי שאתה מתמודד איתו באצילות מעוררת כבוד, ולא נכנע למרירות וטינה, וזה טוב. זה טוב קודם כל בשבילך, כי כשכל זה יהיה מאחוריך תוכל להסתכל על עצמך במראה ולזכור את הטוב שעשית. למרות שהיו לך כל הצידוקים בעולם להפנות עורף למצב, ואף אחד לא היה שופט אותך בשל כך, בכל זאת בחרת להיות שם.

לא הכל בחיים זה התחשבונות של מה מגיע למי. חלק מהם זה גם לעשות את הדבר הנכון, אפילו עם מי שלא מגיע לו, כי ככה צריך להתהג אדם טוב. אז גם אם אבא שלך לא מילא חובותיו כאב, את החובה שלך כבן אתה ממלא. אני חושב שנפשית זה יעשה לך רק טוב.

(זה לא רק שמאלית/ימנית?).

עצוב לקרוא על מצבו, אבל ההתמודדות שלך מרגשת.

וזו כנראה היתה שאלה רטורית, אבל למוח יש שתי המיספרות (חצאים) ימנית ושמאלית.

החלוקה לאונות היא חלקוה נוספת לפי 4 איזורים (השמות קצת משתנים לפעמים אבל קדמית, קודקודית, עורפית, צידית) והיא מתקיימת בשתי ההמיספרות.

עדכונים חברים, עדכונים. ולא ממש טובים.

אבא קרס היום. קרס ממש, ולא ניתן לעשות איתו כלום. פשוט מונשם ורוצים גם להרדים אותו כדי שלא יסבול. הוא שפוט שבר כלי, והיום אמרו לנו ממש להתכונן כי לא יודעים מה יהיה.

ה' יעזור וייתן לנו את הכוחות להתמודד.

ושוב אני מודה לכל מי שכאן, לפורום המופלא הזה, שיש בו אנשים, שיש בו לבבות שמבינים ומכילים, שמייעצים ועוזרים. אין עליכם!

מצד אחד עדכון עצוב וקשה אבל מצד שני עדכון של הקלה עבורו.

הרי ברור לכולם שלצאת ולחזור לחיים רגילים הוא לא יחזור אז כל קיצור של הסבל מבורך עבורו.

קשה לומר זאת, אבל הצדק עם נהג הלילה.

רועי - אזור את כל כוחותיך לימים הקרובים.

אחד מתפקידי הצוות הרפואי הוא להקל את סבלו של אבא.

אני תקוה שבתקופה קשה זו המשפחה תתגבר על משקעי העבר.

אז הרופאים קצבו לאבא היום 48 שעות בערך. מתכוננים לגרוע מכל. מאחל לו שיהיה לו בהצלחה, ושיהיה לו קל..

רועי, מותר להתפרק לפעמים. זה משחרר ומקל.

תחזיקו מעמד ונסו לזכור את הטוב שהיה בו (ואין אדם בלי טוב בדיוק כמו שאין אדם בלי רע). ואל תיכנסו לריבים מיותרים. אם רוצים לכבד את זכרו אז תעבירו את השבעה בצורה מכובדת.

רק עכשיו שמתי לב לשרשור הזה.

עצוב. ליבי איתך. מאחל לנס עבורו ורק דברים טובים לך.

תהיה חזק.

אהלן חברים.

אז עבר זמן מה, שבזכותכם הצלחתי בו להירגע ולקחת את הדברים בפרופורציה.

אז אבא עדיין מאושפז והמצב עדיין קשה, אבל אושר לו קנביס רפואי, שעושה לו רק טוב. לעצור את המחלה זה לא יעצור, אבל זה מקל עליו את הכאב. גם כשהוא עם מורפיום, הקנביס משאיר אותו שפוי.

מחר אלך לראות אותו אחרי שבוע שלא ראיתי אותו, ונראה מה יהיה.

הוא יעבור כנראה מחר להוספיס על מנת שייפטר מהעולם בכבוד המגיע לו. בכל זאת, גיבור ישראל שנתן את מירב חייו הבריאים לצה"ל כקצין בכיר (סא"ל).

בזכותכם אני רגוע יותר, ומקבל את הדברים ביתר קלות עד כמה שניתן.

ושוב אודה לכולכם! שבוע טוב מלא בבשורות טובות.

אהלן כולם

אז חשבנו שאבא יגמור מהר יותר. אז חשבנו. חזרתי ממנו עכשיו, אחרי לילה מורט עצבים לאחר שאחות שלחה הודעה לאחותי שאבא מתדרדר והוא עלול למות בכל רגע.

כולנו הוקפצנו מכל הבתים (אני מבית אל, אחי מכוכב יעקב, אחותי מביתר, ק. ארבע ועוד) וכרגע מחכים לראות מה קורה. חזרתי הביתה קצת לישון ואחזור לבי"ח בהמשך היום.

אבא לא נושם טוב. הוא ממש מתקשה לנשום, רדום לגמרי (אחי צרח שם לידו שיקום והוא רק עפעף קצת וחזר לישון). יש עליו מדבקות מורפיום, שזה כנראה מה שממית אותו לאט לאט.

ברגע אין טיפול מטפל, אלא רק טיפול תומך, עד לרגע שיגיע.

דבב"ה. ושוב תודה לכם שיש לי את המקום הזה לפרוק. 3>

לא קל.

תבקשו שיעלו לו את מינון המורפיום שלא יסבול (מניסיון בהוספיס הם עושים את זה למרות שהוא מדכא נשימה ולמעשה מקצר את חיי המטופל).

מאחל לו ולכם שייגמר עם מינימום סבל לכולם.

רק כעת הבחנתי בפוסט הקשה זה,

קראתי בכאב את העמוד האחרון...

ישר כוח רועי, אין מה לומר מעבר לעצות החכמות שניתנו לך ע''י חברי הפורום,

שבזמנו גם תמכו בי במאבק הסיזיפי עם הבן שנימשך שנים.....

חשוב שיסיים את חייו בכבוד וכמה שפחות סבל, תהיו על ידו ותחזיקו את ידו.

זה חשוב מאד.

הרבה בריאות ומעט סבל.

עריכה,

מעבר למורפיום יש כיום תרופות הרגעה אחרות, אצלנו השתמשו בדורמיקום.

תבדוק עם הבגל הרפואי מה הכי נכון לעשות לחסוך בסבל.