פוסט פריקה / שאלה - אבא בבית חולים.

מאחל לו ולכם, שאם זה המצב, שזה יגמר כמה שיותר מהר.

דברו עם הרופאים מה ניתן לעשות כדי לעזור לו, ולהקל עליו. משככי כאבים, טישטוש וכו'. אין סיבה שיסבול...

תהיה חזק, שאר המשפחה צריכים אותך.

הוא כל היום על מורפיום... הוא שלד. ממש שלד. לא צילמתי אותו כי יש לי קצת טאקט, אבל הוא ממש שלד. אני זוכר אותו כהר אדם. אבא מתפרק, מה אני אמור לעשות?!

זו בשורה קשה מאד.

תהיה לידו ותוודא שהצוות הרפואי שומר על צלם האנוש שלו, ולא מבצע פעולות מיותרות.

דבר איתו למרות שהוא לא מפוקס, אתה לא יודע מה נכנס לתודעה שלו ועם איזה מטען הוא יילך לעולמו.

תהיה חזק.

תהיה לצידו, תדאג שלא יסבול (הצוות הרפואי מעלה את מינון המורפיום כל כמה שעות).

אין פה תשובה נכונה, תעשה מה שמרגיש נכון, אף אחד לא יכול לשפוט אותך על זה.

תבדוק אפשרות להעביר אותו להוספיס. מניסיון הם שם יותר נדיבים עם התרופות גם במחיר של קיצור חיים.

מאחל לו שייגמר מה שיותר מהר ולך שתזכור את הרגעים היפים איתו ולא את הרגעים האחרונים.

אמרתי לילדים שלו - אם אני רשום בצוואה (אם יש כזו) תמחקו אותי.

למה ?

תשכח מהנושא המכביד הזה לעת אתה. במידה ויגיע היום שבו תצטרך לחשוב על הנושא נסה להתייעץ עם חברי הפורום שכבר עברו דברים דומים.

קליפת המוח - עם כינוי הזה אתה צריך להבחין בין הצד הרציונלי לצד הרגשי.אין "נכון" ו"לא נכון" מבחינת פות"ש הצד הרגשי גבר, וזה לגיטימי לגמרי .

אז הניסיון שלך הוא כפי שתיארת, והיות שלא מדובר בסטטיסטיקה של תקלות ב-DSG אלא ברגשות של אדם כלפי אביו, אין לניסיון שלך שום רלוונטיות לגביו.

רק כדרך אגב, בחרתי לעצמי את הכינוי הזה בגלל הנטייה שלי ללכת נגד הזרם בכדי להראות את הצד השני של המטבע.

אצל אבא שלי גם התחתונים לא שלו... זה לא מה שמעניין אותי. באמת שלא. אמרתי לילדים שלו - אם אני רשום בצוואה (אם יש כזו) תמחקו אותי.

חבל מאוד שלא סיפרת את כל הסיפור המלא מההתחלה.

אז תן לי להבין, הוא נטש אותך, את אחייך ואת אימך והקים משפחה נוספת? לא יצר איתך קשר כל השנים והנה עכשיו לפני מותו אתה בתמונה? איפה הילדים שהוא היה איתם בקשר בתמונה? לא רשמת שום דבר עליהם.

אני עדיין לא מבין וכנראה שגם אמא שלך ואשתך לא מבינות מאיפה פתאום אתה שואב את "הצמא" להכיר אותו או לבלות זמן במחיצתו.

כמו שאמרתי, כל אדם קוצר את מה שהוא זרע.

אז יש עדכונים ועדכונים לא נעימים. יש לאבא גידול במוח שמשפיע על ההתנהגות. הוא לא זוכר אף אחד וכשהוא זוכר הוא הוא לא מאופס. הוא הוזה ברמות אחרות, חזר לתקופת הצבא (לפציעה שלו ממלחמת ההתשה). הוא צורח על חיילים לא קיימים, צועק עליי שלא אנהל לו את החטיבה.

 

אוף. אני מתפלל או שיקום ויתרפא מהר או שיילך מהר ולא יסבול. כי הוא סובל. והרבה. איך מתמודדים עם זה?! בכיתי היום כמו תינוק כשאמרו לי כמה זמן נשאר. נשארו בין שבוע לשלושה. צלוי כמה מהר הסרטן יתקדם. :cry::cry:

איך מתמודדים עם זה? התשובה שלי לך היא בדיוק באותו אופן שהתמודדת כל החיים עם העובדה שהוא נטש אתכם ואין לך אבא. האבא היחידי שהיה לך זאת אימך שתיפקדה בתור אבא ואמא. נאלצה לעבוד כמו חמור ואני מתאר לעצמי ביותר מעבודה אחת. לא יכלה לחיות חיים של הנאה ואושר רק לעבוד כמו חמור מסביב לשעון בכדי לשים לך לחם על השולחן. ועכשיו אתה גם מסםר שהייתה לו משפחה נוספת.

אני לא יודע את כל הסיפור כי לא סיפרת. האם אימך עדיין לבד? האם היא חיה עם גבר שהיה אתכם בזמן שגדלת?

מה ההבדל בין לדעת שיש אבא חי שלא מכיר בבנו ולא מתפקד כאב לבין אב שלא חי יותר? אין שום הבדל. לכן תשובתי לך היא שכמו שהתמודדת עם העובדה שאביך היה חי אבל לא רצה בקשר אתכם ככה אתה יכול להתמודד עם העתיד לבוא

חבר, אתה מתחיל קצת להגזים.

אתה לא צריך לשכנע אותו למה הוא עושה דבר שבעיניך הוא טעות.

חבר, אתה מתחיל קצת להגזים.

אתה לא צריך לשכנע אותו למה הוא עושה דבר שבעיניך הוא טעות.

הבחור החליט משהו, זהו. סלח לי, אבל אתה "חופר" לו קצת יותר מידי מנקודת מבטך האישית.

חבר, התגובה שלך מיותרת.

אני עברתי בחיי דברים שאתה כנראה אפילו לא מסוגל לדמיין לעצמך.

לפיכך, אם יש מישהו שיכול להראות את המצב משני הצדדים זה אני.

במידה והוא נפגע, מרגיש לא בנוח עם התגובות שלי הוא רשאי לכתוב לי. אתה לא.

בכיתי היום כמו תינוק כשאמרו לי כמה זמן נשאר. נשארו בין שבוע לשלושה. צלוי כמה מהר הסרטן יתקדם. :cry::cry:

לדעתי עדיף שיסבול כמה שפחות. אם לא נשאר לו הרבה, טוב שכך. למשוך את המצב ליותר זמן מזה, יהיה הרבה יותר גרוע ויגרום לו ולכם רק סבל.

אדון קליפת מוח, למרות שלא קיבלתי אישור ממך להגיב אני בכל זאת אגיב.

לא יודע מה עברת בחייך בדיוק כמו שאתה לא יודע מה אחרים עברו אבל השיפוטיות שלך לגמרי לא במקום. אתה לא יודע את כל הסיפור, לא מכיר את הנפשות הפועלות, מסיק מסקנות על בסיס כלום ושום דבר ויוצא בהצהרות בומבסטיות.

אתה בטח גם דוגל בגישה שמי שעבר עבירת תנועה במודע (מהירות, אי עצירה מוחלטת בעצור או פנייה בלי איתות) צריך לאבד את רשיונו לצמיתות.

החיים הם לא שחור ולבן ובני אדם הם לא מכונות. יש רגשות, יש מצפון ויש עוד כל מיני תכונות שאתה לא מכיר ואני מציע לך להיכנס לגוגל וללמוד עליהן קצת. אחר כך יהיה סיכוי קלוש שאולי תצליח להבין איך עובדת מערכת קבלת ההחלטות אצל אנשים בריאים בנפשם.

...הוא רשאי לכתוב לי. אתה לא.

אתה לא קובע מי מגיב בפורום ומי לא, ראה הותראת, או איך שכותבים את זה.