נסיעה לילית ברמאדן \ איד אל פיטר בכביש 6 או בקעה

קשקושים מפוחדים של פרנואידים.

כביש הבקעה בטוח.

אין בו משאיות כמעט בכלל, לא פלסטיניות ולא אחרות.

אין שום פקק ומעולם לא היה מהיציאה של מנהרת הר הצופים.

כביש רחב מונוטוני מעייף?

כביש מפותל מסוכן?

 

חיים בסרט. אחד הכבישים השוממים בארץ.

כנראה שאתה סופרמן. מי דיבר על פקק מהיציאה של מנהרות נעמי שמר (זה השם של מנהרת הר הצופים)?

כביש הבקעה כמו שהזכרתי מצומת בית הערבה עד לאלנבי הוא רחב אמנם, אבל מונוטוני ומעייץ. אין כמעט פיתולים (זה טוב), אתה יכול להרביץ (פחות טוב, כי אתה לא יודע מי יעקוף בלבן) ומעייף.

כביש הבקעה הוא אכן מפותל בחלקו הצפוני בבקעה, לפני חסם צהוב.

ומשאיות יש בתקופה האחרונה לרוב. יותר מדי.

מתי נסעת בו לאחרונה?

פעם אחרונה שנסעתי בו היתה ביום חמישי האחרון.

בונוס לכביש הבקעה: יש תדלוק על הכביש בכפר ברדלה (הכפר הפלסטיני היחיד היושב ממש צמוד לכביש) ללא מע"מ.

ברדלה הוא לא היחיד, יש גם את עוג'ה ואת המקבצים הבדואיים באיזור מפגש הבקעה.

לא ממש הבנתי את ההמלצה על ברדלה , התחנת דלק לא על הכביש וזה איזור אסור לכניסה,

אם רוצים לתדלק על כביש 90 במחיר מוזל יש תחנת דלק בעוג'ה + בית קפה עם עוגות מעולות

כנראה שאתה סופרמן. מי דיבר על פקק מהיציאה של מנהרות נעמי שמר (זה השם של מנהרת הר הצופים)?

 

כביש הבקעה כמו שהזכרתי מצומת בית הערבה עד לאלנבי הוא רחב אמנם, אבל מונוטוני ומעייץ. אין כמעט פיתולים (זה טוב), אתה יכול להרביץ (פחות טוב, כי אתה לא יודע מי יעקוף בלבן) ומעייף.

 

כביש הבקעה הוא אכן מפותל בחלקו הצפוני בבקעה, לפני חסם צהוב.

 

ומשאיות יש בתקופה האחרונה לרוב. יותר מדי.

 

מתי נסעת בו לאחרונה?

 

פעם אחרונה שנסעתי בו היתה ביום חמישי האחרון.

 

 

ברדלה הוא לא היחיד, יש גם את עוג'ה ואת המקבצים הבדואיים באיזור מפגש הבקעה.

התחנה על הכביש, והכפר מותר לכניסה (שטח B)

מתי נסעת בו לאחרונה?

כחודש לפני כתיבת שורות אלה.

מה עוד לספק לך? ת.ז.? טביעות אצבעות? דגימת רוק?

בנוגע לפקקים - התייחסתי להודעה מס׳ 19 אי שם בעמוד השני.

לא סופרמן. בנאדם מיושב בדעתו ברוב שעות היממה.

הקטעים ה״מונוטוניים ומעייפים״ בכביש הבקעה כל כך קצרים שזה מגוחך,

זה פשוט נראה כמו ניסיון אומלל להפחיד בכל דרך שהיא.

מי שיצליח להירדם בקטעים האלה יצליח להירדם גם באיילון.

אגב, מדי פעם אני מבצע את הקטע של ירושלים-טבריה-ירושלים באותו יום.

לא כיף גדול אבל אנחנו אנשים מבוגרים עם קצת מודעות עצמית ולא חבורת snowflakes.

נ.ב.:

ועכשיו עם קצת פחות סרקזם ובשיא הרצינות -

אם הקטעים שהזכרת נראים לך מעייפים (החלק המישורי) ומסוכנים (הפיתולים החביבים בואכה בית שאן)

אז כדאי שתשקול לא לשבת מאחורי ההגה. נהיגה זה לא לכל אחד,

ואם יש קושי פיזי לבצע את מטלת הנהיגה או קושי חרדתי כלשהו,

עדיף להיעזר בתחבורה ציבורית או בנהג אחר.

המציאות מאוד סובייקטיבית.

קשה עד בלתי אפשרי לאדם פרטי לעשות סטטיסטיקות.

אני למשל אעדיף את כביש 443 על פני כביש 1, למרות שהיו בו מספר ארועים בשנים האחרונות (גם הייתי מתדלק בתחנת דלק שהיו בה כמה ארועים על כביש 443). וזה בשל העומס בכביש 1, והתאונות. אולי אחרי השיפוצים המצב של כביש 1 השתנה.

בלי להיכנס לפוליטיקה: יש כאלה שבחרו לגור מעבר לקו הירוק/מחסום משיקוליהם והם יסעו בכביש לביתם בכל ימות השנה, בכל שעות היממה. אותם אלה עשויים לחשוש לנסוע בכביש מרוחק שהם לא מכירים.

ארועים מסוימים מקבלים חשיפה מאוד נרחבת בתקשורת (ע"ע רוז פיזם, שלא ירדה מהכותרות במשך שבועות. באותה שנה היו לפחות שלושה ארועים דומים שאף אחד לא זוכר את השמות. אני במקרה כן זוכר, במעומעם יותר).

באשר לכביש ישר/מרדים מפותל/מסוכן זה מאוד אינדיבידואלי לנהג. עדיף כביש קצר ומוכר נראה לי (וגם להיות עשיר ובריא).

ואדי קלט התפרסם באירוע רצח בסוף שנות ה-90 ונתפס אצל חלק מהאנשים כמקום מאוד מסוכן לטייל בו, לכן כדאי לטייל בנחת פרת (השם העברי לוואדי קלט). מקווה שהבנתם את הנקודה.

בסופו של דבר נסעתי גם בהלוך וגם בחזור דרך כביש הבקעה.

לפני היציאה מהבית בדקתי בוויז ויצא שההפרש בין הכבישים הוא 10 דקות לטובת כביש 6. העדפתי את הנוחות והכיף.

הלוך, יום חמישי, יציאה בשעה 20:30 מירושלים, כביש הבקעה לכל אורכו (80 ק"מ) ביצעתי רק עקיפה אחת. מהירות ממוצעת למעלה מ-100 קמ"ש. כמעט כל הדרך לבד על הכביש (גם בצד ממול לא היו מכוניות).

חזור, מוצ"ש, יציאה מאיזור צפת בשעה 22:10, באיזור טורעאן הכביש מתחיל להתרוקן - כולם פונים ימינה לכיוון כביש 6. ככל שאני מדרים אני מוצא את עצמי בודד יותר ויותר. קצת אחרי העליה לכביש הבקעה מצאתי אוטובוס פרטי על הכביש ש"פותח לי ציר", הנהג נוסע במהירות ממוצעת של 120 קמ"ש (אין להם הגבלת מהירות?), לאורך הדרך יוצא לנו לעקוף אולי פעמיים. בעוקף יריחו אני לראשונה נעקף ע"י 2 מכוניות שנסעו לדעתי במהירות של לפחות 150. הגעה לירושלים בשעה 00:38.

פותח בבית את החדשות ושומע שבעליות לירושלים מכיוון כביש 1 נשרף רכב והכביש סגור כבר לפחות שעה....

גם בהלוך וגם בחזור לא נתקלתי בכלל ב"צעירים". גם הכפר שעוברים דרכו היה הפעם מואר מאוד ושומם. פעם ראשונה שלא קופצים לי שם מתאבדים לכביש. כנראה שהם חוגגים בתוך הבית.

לסיכום, מבחינתי, רק כביש הבקעה. מאתגר ולכן מעורר. אתה יכול להתרכז בעיקר בכביש ולא ב"משוגעים" שסביבך ואין משטרות \ מצלמות.

תודה שחזרת לעדכן.

אני מאמין שבמדידה המהירות הממוצעת הייתה נמוכה מ-100 קמ"ש. אולי 80. אם באמת מדובר ב-80 ק"מ זה אומר שסיימת את המקטע בפחות מ-48 דקות (אני מאמין שסיימת את המקטע בשעה לפחות. לא שזה לא אפשרי, פשוט צריך נהיגת מסלול בשביל זה. גם בכבישים מהירים שאפשר לפתח בהם מהירות גבוהה יחסית, המהירות הממוצעת נמוכה בהרבה. למעט שעות מתות לגמרי בלילה. הכביש הזה לא מהיר ולא מאפשר מהירויות מאוד גבוהות לכל אורכו אלא בקטעים מסוימים).

זה לא שהפעלתי סטופר או משהו דומה. יש בוורסו מדידת מהירות ממוצעת. איפסתי את המדידה בתחנת הדלק שבכניסה לכביש וזה הנתון שקיבלתי.

אני נוסע בכביש הזה הרבה ומכיר את כל הסיבובים. את הסיבובים אני בהחלט לוקח לאט ובזהירות. אבל אני יודע היכן יש לי את מקטעי הבינים שבהם אפשר לנסוע.

אז להערכתי נסעת מאוד מאוד מהר לכביש כזה, במיוחד בלילה.

בחזור נסעת 2:23 שעות, מרחק של כ-190 ק"מ (המרחק מצפת לירושלים, לפי ווייז), כלומר מהירות ממוצעת של כ-80 קמ"ש. בהלוך לא ציינת את זמן ההגעה.

אגב, ווייז מעריך את זמן הנסיעה בשעות שציינת ב-2:35 שעות.

מצטער טעיתי.

בדקתי עכשיו ב"קו הזמן שלי" בגוגל והוא מסמן קודם כל שמדובר בקטע של 82 ק"מ (בוויז זכור לי שראיתי 88 )

כמו כן לפי התיעוד שמופיע שם, לקח לי 57 דקות כל הכביש. ז"א מהירות ממוצעת של קרוב ל-82 קמ"ש.

נשמע הרבה יותר סביר

בכביש פנוי ובמהירויות המתאימות בקטעים המתאימים, זכור לי בערך 01:50 מטבריה לי-ם.

מכיר גם איזה טייס או שניים עם תוצאה משופרות. לא משנה ולא ממש מעניין.

בקיצור, כפי שכתבתי - הכביש שומם ובטוח.