פלאטונינג Platooning - נסיעה בשיירה אחרי רכב מוביל

בענף המשאיות מחפשים כל דרך אפשרית לחסוך בדלק ולהוריד את זיהום האוויר. יצרנים עובדים על פיתוח משאיות חשמליות רק מובן שעקב הצורך בסוללה בעלת קיבולת וממידים גדולים מאוד משאית חשמלית כנראה תתעקב כמה שנים אחרי רכב פרטי חשמלי.

בנתיים, כבר מספר שנים עובדים על פיתוח מערכת נסיעה בשיירה.

איך זה עובד:

נהג המשאית המובילה נוהג רגיל. בוחר מסלול, נתיב ומהירות. המשאית השניה "ננעלת" על הראשונה באמצאות טכנולוגיה שכבר קיימית (ראדאר, מצלמה, חיבור Wi-fi) ושומרת ממנה מרחק קבוע וקטן מאוד. המשאית השלישית ננעלת על השניה וכן האלה. המרחק 7 עד 15 מטר בלבד.

מה זה נותן - חיסכון של 15%-20% בצריכת דלק במשאית השניה והשלישית מכיוון שהן נעות ב"צל אווירודינאמי" שמייצרת המשאית המובילה.

המערכת כרגע יכולה לעבוד רק בכבישים פתוחים. נהגים יושבים בכל המשאיות אבל כאמור רק נהג של המשאית המובילה נוהג את כל השיירה, במשאיות המשורשרות כל פעולות הנהיגה מתבצעות אוטומטית.

אצלנו זה לא יעבוד, כי משאית שנוסעת על 80 מיד נעקפת ע"י משאית שנוסעת 80 וחצי

על 90 וזה בגלל שיש מגביל מהירות על 90, חובה על פי חוק בכל רכב כבד.

השאלה היא איך מערכת כזאת תתנהג בעיר, כבישים מפותלים או עומסי תנועה.

לא חושב שזה עבוד בתנאים עירוניים , הרי הן צריכות לנסוע במהירות מסוימת ובמהירויות זחילה זה לא ממש אפקטיבי.

מזכיר לי את המרוצי סליפ סטרים מגרנד טוריסמו 4 , שכל המירוץ שם מבוסס על העקרון הזה ובלי להשתמש בו אי אפשר לעקוף

(אותן מכוניות בכל מרוץ).

השאלה היא איך מערכת כזאת תתנהג בעיר, כבישים מפותלים או עומסי תנועה.

כמו כן במהירויות עירוניות אפקט החיסכון מצל אווירודינאמי הרבה יותר קטן.

איך עובד קירור המנוע במצב כזה? לכאורה, הרדיאטור יקבל מעט מאוד אוויר במצב כזה.

10-15 מ' מהרכב שלפנים? בהחלט מספיק לזרימת אויר. אם יתברר שזו בעיה אפשר יהיה להתקין כונסים בצדדים.

איך הדבר הזה מתמודד עם רמזורים? סבירות גבוהה שהשיירה תתפרק בכל רמזור, המשאית המובילה תצטרך להמתין ותחום נתיב, תגרום הפרעה לתנועה. מתאים אולי כתחליף ל-road train האוסטרלי, אבל אני לא יודע במה הוא עדיף על התצורה המוכרת בכבישים שוממים.

העניין הוא שבמטרים שמאחורי המשאית במהירות שיוט נוצר ריק (וקואום) של ממש. זו הסיבה שרעיון השיירה הזה עובד.

מכאן החשש שלי לגבי קירור המנוע.

בעברית זה נקרא "עקיבה".

ראיתי כמה כתבות על ניסויים כאלה באירופה.

 

איך הדבר הזה מתמודד עם רמזורים? סבירות גבוהה שהשיירה תתפרק בכל רמזור, המשאית המובילה תצטרך להמתין ותחום נתיב, תגרום הפרעה לתנועה.

זה כנראה יהיה מוגבל לשימוש רק לאטוסטרדות או כבישים ללא רמזורים, ז"א יוגדרו כבישים בהם שימוש במערכת מותר, בכל היתר אסור.

אורך משאית סמיטריילר באירופה מוגבל ל 16.5 מטר, השיטה הנ"ל מאפשרת לעמוד במגבלה זו כי מדובר למעשה במשאיות רגילות באורך סטנדרטי. Road train הרבה יותר ארוך ואסור לשימוש באירופה.

זה פיתוחי המשך למערכות צבאיות.

שיירות אספקה עם 6-10 רכבים, רק הרכבים הראשון והאחרון מאויישים עם נהגים וצוות טכני.

ושאר המשאיות בשיירה, עוקבות אחרי המוביל.

מלט"ים קטנים ואו רחפני התאבדות - קבוצה של כ 50, מוטלת ממנשא ממטוס לאזור המטרה.

הם מחולקים ל 5 קבוצות משנה של כ 10 יחידות - לכל קבוצת משנה כזו יש רחפן מל"ט מוביל

ושאר הכלים עוקבים אחריו - רק המוביל נשלט מתחנה קרקעית או מתוכנן למטרה מראש.

וכאשר המוביל מאתר את המטרה, הוא ננעל וצולל עליה, ושאר הכלים בקבוצה עוקבים ומבצעים אחריו.

כך במקום לנהל ולתפעל 50 כלים, רק 5 המובילים נשלטים ומנוהלים, ושאר הכלים עוקבים אחריהם.

אייל.

בארץ זה רק יצור פקקים

Sent from my EVA-L09 using Tapatalk

זה יכול יכול לעבוד בתנאים אופטימיליים כשידועים הפרמטרים של כל משאית ויש התחשבות במשקל שכל משאית סוחבת, בשחיקת הבלמים והצמיגים.

למשל מוביל טנקים נוסע אחרי משאית עם מטען קלקר, מה קורה בבלימת חירום?

עוד כמה שנים יהיו משאיות אוטונומיות. משאיות כאלה יוכלו לנסוע בטולרנסים קטנים מאוד. עם נהגים אנושיים זה יהיה קשה מאוד.

עדיין, בכל מקום שזה אפשרי, הובלת משאות הרבה יותר כלכלית ברכבת, גם כאשר הקטר דיזל.

אריק, בהובלת טנקים דלק הוא לא פרמטר חשוב במיוחד. גם ככה מוביל טנקים נוסע לאט. הכוונה היא למשאיות עם מטען דומה.

בחלק ממדינות אירופה יש משאיות עם 2 נגררים. זה יכול לחסוך בכך שיש צורך פחות משאיות.