מעבר עם רכב לסיני, נואייבה.

אם באמת מעניין אותך, אז יש מושג שנקרא ניהול סיכונים.

סיכון מנהלים לפי רמת פגיעות/נזק הסיכון וסבירות הסיכון.

כלומר,

פגיעות הסיכון: חלילה, מוות (לקחתי את הכי גרוע לצורך הפשטות, במודל מורכב ומדוייק מדרגים את הפגיעות כמו, חטיפה, פציעה, כופר, מוות וכד')

סבירות הסיכון: מספרית? נמוכה מאוד, בהתאם לנתוני העבר בשנים האחרונות.

 

היו מספר קטן פיגועים (סביב 5-6) בחצי המזרחי של סיני ב 10 שנים האחרונות, וזהו.

מצד שני, בשנת 2016 נכנסו קרוב לחצי מיליון ישראלים! כשב 2017 המספרים היו גבוהים יותר (אין לי נתונים מדוייקים).

 

לשם השוואה, מבחינה סטטיסטית, הסיכון שלך למות בקורולה גבוה הרבה יותר מאשר חופשה בסיני.

 

אתה שואל אנשים למה הם נוסעים ברכב ישן במקום בתח"צ? או בכלל, למה אנשים נוסעים ברכב?

ידעת שסך כל האזרחים הישראלים שנהרגו במלחמות ובאירועי טרור נמוך יותר מסך האזרחים הישראלים שמתו בתאונות דרכים?

אלא מה, יש פה הרבה אמוציות: דאעש, מבריחים, מדבר, בדואים וכו',

 

לצערי נכחתי בסמיכות מקום כבר כמה פעמים לאירועי טרור ודקירות פה בירושלים.

לא ראיתי (וטוב שכך) אזהרת מסע מלטייל בירושלים או בכותל.

 

שתבין, זה לא שאין סיכון. יש. השאלה מה רמתו.

וזה שהישראלים פחות חוששים מלהגיע לסיני לא כי הם מטומטמים, אלא כי הם גרים במילא במדינה מסוכנת יחסית.

תיראה דור, תיסע, תבלה ותחזור בשלום. באמת. אנשים כאן מחפשים את טובתך ולא את רעתך, מבלי להכיר אותך אני ממש מודאג.

המלל שרשמת כאן לעיל הוא - בעיניי לפחות ומבלי כוונה לפגוע - על סף הדמגוגי ובהחלט ילדותי. מה הקשר לסטיסטיקות ולניהול סיכונים? מה שאתה מנופף בו ניקרא סטטיסטיקה. מה הקשר לכך שהסיכון קיים, משמעותי, ובלתי הפיך והיה וחס וחלילה אכן יתרחש? מה הקשר ללנסוע בכבישי הארץ? האם אתה מודע לכך שאם יקרה משהו, אתה בידיים (המממ... הטובות...?) של המצרים. במיקרה של תאונת רכב בנתניה, אתה בידיים ישראליות. צא ולמד.

מה שכתבתי זה ההיפך מדמגוגיה, זה מספרים.

לא אמרתי לרגע שלא קיים סיכון, אבל הסתברות הסיכון היא נמוכה. זה הכל.

אנחנו לוקחים סיכון גם בעליה על הכביש.

צריך להציב את העובדות במקומם.

אגב, במקרה של מוות, אני לא בטוח שיש הבדל מורגש בין היחס של המצרים לישראלים...

במקרה של תאונה - אתה צודק, אבל זה טיעון שתקף גם למטיילים בהודו, דרום אמריקה וכו'.

במקרה של תאונה - אתה צודק, אבל זה טיעון שתקף גם למטיילים בהודו, דרום אמריקה וכו'.

אם כבר, עדיף במצרים על פני הדוגמאות האחרות שציינת. שלא לומר שעדיף בהרבה.

חוזר לעדכן:

עברתי עם הרכב לסיני, בגבול בהלוך לקח בערך 3 שעות (היה עומס מטורף), בגבול בחזור פחות משעה.

הכביש עצמו מתוחזק היטב ומהנה לנסיעה, יש חלק קטן בין נואייבה לדהב שהכביש בשיפוצים והוא מגורד וחלק ממנו אפילו רק עפר.

ראיתי על הכביש עשרות ואולי מאות רכבים ישראלים, נראה שמעבר עם רכב תופס תאוצה מיום ליום.

עלות ליטר דלק 92 אוקטן (אין 95) הוא 5 לירות מצריות שזה שקל אחד (שקל לליטר!).

היינו 3 נוסעים + ציוד ומזגן פועל.

בנסיעה הלוך הרכב צרך 1:14.5 (נמדד במשאבה)

בנסיעה חזור 1:12.6 (כנ"ל נמדד במשאבה)

יתכן שהצריכה בחזור הייתה פחות טובה בגלל תדלוק ב 92 אוקטן, ויתכן וזה בגלל העליות לירושלים.

תודה על השיתוף שמח לשמוע שחזרת,ועוד יותר שנהנית

עם איזה רכב נסעת? המאזדה 6 שבתמונה ?

עלות ליטר דלק 92 אוקטן (אין 95) הוא 5 לירות מצריות שזה שקל אחד (שקל לליטר!).

יעני טנק שלם (לפני הרזרבה) עלה לך סביב 55ש"ח ?

ושאלה נוספת,

הרכב לא צילצל כמו משוגע על דלק 92?

Sent from ...

תודה על השיתוף שמח לשמוע שחזרת,ועוד יותר שנהנית

 

עם איזה רכב נסעת? המאזדה 6 שבתמונה ?

 

 

 

יעני טנק שלם (לפני הרזרבה) עלה לך סביב 55ש"ח ? :shock:

לא, נסעתי עם לנסר 2006 שמשמשת כרכב משני בבית, לא רציתי לסכן את המזדה

וכן, טנק שלם עולה סביב 50 ש"ח

ושאלה נוספת,

הרכב לא צילצל כמו משוגע על דלק 92?

 

Sent from ...

האמת שלא הרגשתי שום שינוי, לא בביצועים ולא בצליל.

יש לאוקטן כמה סולמות שונים. בארה"ב האוקטן הנפוץ הוא בכלל 89. ה92 יכול להיות 95 לפי הסולם הישראלי, לא יודע במה משתמשים במצרים.

בכל אופן, רכב עם חיישן נקישות (כולם) יכול להמנע מהצלצולים, במחיר ביצועים מופחתים.

המצריםמ פרסמים את האוקטן בשיטת RON כמו המקובל באירופה ואצלנו. ככל הנראה יש בעיה עם ניקיון הדלק.

http://weekly.ahram.org.eg/News/17576.aspx

חוזר לעדכן:

עברתי עם הרכב לסיני,

עלות ליטר דלק 92 אוקטן (אין 95) הוא 5 לירות מצריות שזה שקל אחד (שקל לליטר!).

מקפיץ על מנת לשאול: יש בתחנות דלק שם היצע של סולר?

ומה העניין באיסור הכנסת רכבי דיזל פרטיים? (גם גז, ומצרים מפוצצת במוסבים לגז)

האם גורף?

האם יש למישהו קישור למקור רשמי (לגבי איסור הכנסת רכבי דיזל פרטיים)?

המידע שמצאתי מקורו בכל מני אתרים "על סיני" או פורומים. לא מצאתי מידע למשל באתר רשות שדות התעופה.

הבנתי שמדובר בתקנה משנות ה-80, כשלא היה בארץ דבר כזה רכבי דיזל פרטיים.

אולי סתם שרירות, לצורך פרנסת נהגי המוניות המקומיים...

בחלק מהפורומים מצויין שניתן להכניס רכבי דיזל פרטיים, ובחלק מצויין בפירוש שלא ניתן להכנס עם רכבי סולר (כולל C5 פרטית שספציפית רלוונטית לשאלה שלי).

בעת הכנת המסמכים לרכב בצד המצרי, הוא שאל אותי האם הרכב בנזין או דיזל (כמובן שאח"כ הוא בודק את זה ולא מסתמך רק על מה שאתה אומר לו), אז כנראה שזה משהו שכן בודקים.

לגבי סולר בתחנות, אני אישית לא ראיתי בתחנה שקרובה לגבול, אבל אני די משוכנע שיש מכיוון שיש רכבי דיזל מקומיים.

לגבי רכבי גז - לא ראיתי שעשו בעיות, אישית ראיתי כמה רכבים מוסבים לגז שעברו את הגבול.

(אולי כי בלון הגז היה במקום גלגל רזרבי ולא שמו לב?)

שים לב:

http://www.iaa.gov.il/he-IL/borders/Taba/Pages/ImTravelling.aspx

כן, מצויין שם בפירוש איסור על רכבי דיזל.

לא מבין את ההגיון, אני מבין שכנראה אין הגיון.

תודה!

מצד שני כתוב שם שאין להכניס מוצרי GPS ואמגזיות, ועם שניהם נכנסתי בגלוי כבר 3 פעמים ומעולם לא עשו לי בעיות...

אכן יש איסור להכניס רכבי דיזל ורכבי 4X4.. זה כתוב במפורש באתר רישמי שאין לי כח לחפש אותו כרגע.

סיפור אמיתי, חצי שנה תכננתי לרדת עם חבר לסיני,

לי יש דיזל, לו יש ג'מני. במזל שבדקנו את התקנות לפני הנסיעה ולא במעבר גבול...

מתפלא עליך...

מפרקים מנוע לג'ימני, מרכיבים בפרייבט, ועוברים את הגבול. בחזור מחליפים שוב.

לחלופין, אפשר לצבוע את הג'ימני בלבן, לרשום UM, על הדרך לצלם סצינת המשך לגבעת חלפון, וגם לחמוק מתשלום אגרת מעבר.

קישור רשמי הופיע בהודעה #41

אם אנחנו כבר בעניין של למסור מידע: הרכב צריך להיות רשום על שמך, או קרוב מדרגה ראשונה. רכב שלא רשום על שמך דורש יפוי כוח נוטריוני מבעל הרכב.