"פירמידה של עבדות"

אין לך מה לרחם עליו.

הטעות שלך זה שלא אמרת "לא. ביי." ולא ניתקת על ההתחלה, ונתת לו עוד צ׳אנס לנסות לשכנע אותך.

חברים שלי פעם הזמינו אותי למסיבת יום נישואין שלהם.

 

איזה עצבים היו שם כשהגענו אני והאשה, מגונדרים ועליזים ומוכנים לחגוג עם החברים בשמחתם וגיליתי שהוזמנתי לארוע פרמידה של איזה ג'ל בריאותי.

 

כמובן שבאותו רגע נמחקו לצמיתות!

כמעט תמיד, הדרכים שלהם להביא אנשים לאירועים האלה מאד נלוזות.

"לא יכול להגיד לך מה זה יש אירוע מטורף, בו נקבע פגישה"

כשלא אומרים במה מדובר, אני מייד חושד שזה שיווק רשתי.

אם הnuskin כזה מוצלח למה הוא זקוק לשיוק רשתי?

למה לא רואים את המוצרים שלו בסופרפארם למשל?

כי בסופרפארם יש תחרות, ועוד מישהו עלול לקחת את המוצרים שלהם להשוואה.

כדי למכור את המוצרים שלהם במחירים ההזויים שהם מוכרים אותם, צריך להוריד אותם משוק חופשי וליצור אווירה של "ייחודיות", כאילו משהו שצריך לעבוד בשביל לקנות אותו.

לא אשכח שהבוס שלי רצה להזמין איתי ואת אשתי לשיחה על הזדמנות עסקית.

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

מקפיץ את השרשור כדי לספר לכם על עוד מקרה שקרה לי.

התחלתי לעבוד באיזו חברה לפני שבוע והתחלתי לדבר שם עם מישהו מהעבודה (הוא לא עובד באותו הסניף שלי אבל הוא עובד בבחרה ובא מדי פעם לסניף) ושאלתי אותו על המקצוע שלו ומפה לשם זה התפתח לשיחה על חופש כלכלי והגשמה עצמית וכו' וכו' וציין שהוא כרגע חלק ממיזם סטארט אפ שבעוד כמה חודשים יניב פירות והוא ירוויח חופש כלכלי והזמדנות להגשמה עצמית מבלי לדאוג לפן הכלכלי בחיים. מפה לשם הסתקרנתי אך שנינו היינו חייבים ללכת והוא אמר לי "בוא נקבע לך פגישה מקסימום תרוויח כוס קפה", הפגישה נקבעה עוד לאותו היום בערב. שאלתי אותו במילים האלה "זה לא עוד איזה פירמידה נכון?" הוא צחק ואמר שממש לא. באותו היום אחרי יום ארוך בעבודה חזרתי הביתה ושכחתי לגמרי מהפגישה הזאת והלכתי לישון ונוצר אצלי מצב לא נעים למחרת, הוא אמר לי שהכל בסדר ושנקבע למחרת. פה זה התחיל להסריח לי, הבן אדם התקשר אליי כל יום לוודא שאני מגיע וגם אחרי שהברזתי שזה מראה על הכי חוסר רצינות ואחראיות הוא לא ויתר עליי ונותן רושם שהוא "עושה הכל בשבילי ודואג לי" שזה גרם לי כל הזמן לחשוב על האינטרס שלו להביא אותי לפגישה הזאת ולמה הוא רודף אחריי, והפגישה נקבעה לערב פסח ב', הגלגלים במוח התחילו לעבוד עוד פעם אחרי המקרה שהיה לי עם ביהיפ והבנתי שזה לא הולך לכיוון טוב בכלל אבל מכיוון שזה עם בן אדם מהעבודה שיש לי אינטראקציה כמעט יומיומית איתו ועוד אחרי שהברזתי לו פעם אחת לא היה לי נעים ובכל זאת באתי לשמוע ופיניתי לעצמי שעה. ערב פסח ב', 6 בערב הראש צוות והבן אדם מהעבודה הגיעו במיוחד לפגישה איתי, בניין ריק לגמרי בתל אביב. מתחילים את הפגישה ושוב התחלנו... "אבא עני אבא עשיר", חופש כלכלי... עובדים בשביל העשירים... אנחנו כאן כדי לשנות... ושוב... במקום משקיע אחד גדול... המון משקיעים קטנים בהשקעה חד פעמית של 15K ש"ח שיהפכו אותי לזכיין ובעתיד יניבו לי פירות של 10K ש"ח בחודש כהכנסה פאסיבית ואם אני אשקיע יותר ההכנסה בעתיד תהיה גדולה יותר.

הפעם אני מרגיש שהכנסתי במודע ראש בריא למיטה חולה רק עקב חוסר נעימות מהבן אדם בגלל שאני חדש, כמובן שמהרגע הראשון ידעתי שאני לא הולך להוציא שקל וכבר למדתי את הלקחים שלי מניסיונם של אחרים ומהדמי לימוד הצנועים ששילמתי לפני כחודש.

אבל עכשיו הם קבעו לי פגישה שנייה שמבחינתם צריכה להיות תוך 48 שעות "כשזה עוד טרי" וברור לי שאני הולך להבריז.

אני לא יודע אם להתעמת עם הבן אדם שניסה להכניס אותי לזה כי בכל זאת הוא לא מספר לי הכל, ניסה לגרום לי להשקיע את כל הכסף שאין לי כרגע ב"סטארט אפ" שהוא מאמין בו בלב שלם למרות שאמרתי לו שאני חושד שזו פירמידה כדי לא להרוס את היחסים בינינו בעבודה או פשוט להגיד לו "תודה אבל לא תודה" ולהשאר בהרגשה שהוא ניסה לדפוק אותי. מה שהורג אותי זה שאני לא יודע אם הוא בעצמו קורבן של הפירמידה ומשקיע את כספו לחינם או שהוא חלק מהאלה שמפילים אנשים לפח של שקרים והורסים לאנשים אחרים את החיים.

אני מניח שאם אני חייל משוחרר ואזרח כבר חודש וכפר פעמיים נחשפתי לפירמידות, אנשים רואים בי כטרף קל שאפשר למכור לו את הלוקשים האלה ומנצלים את העובדה שאני בן אדם עם ראש פתוח שתמיד מוכן להקשיב ולגלות דברים חדשים ואוהב להקשיב לאנשים מבוגרים ממני עם ניסיון.

אז לסיכום, הרווחתי כוס קפה.

Full me once, shame on you

Full me twice, shame on me

אם לבזבז את הזמן שלך ולשתות קפה עם אנשים כי "לא נעים לך", סבבה.

מציע לך להתחיל לדעת איזה אנשים לסנן. נשמע שיש לך ראש. תפעיל אותו.

בהצלחה

אז לסיכום, הרווחתי כוס קפה.

רק שהיא לא תעלה לך 15 אלף שקל באמת.

פות"ש - אתה לא חייב לבחור כלום.

תודיע לו שאתה לא משקיע את הכסף שאין לך (או את המעט שצברת) ב"סטארט אפים" בעלי מבנה פירמידלי. אם הוא ממש חבר טוב הראה לו את השרשור ודחוק בו לצאת מה"השקעה" שלו כל עוד הנזק מינימלי.

היה חכם - כזה שלומד מניסיונם של אחרים.

חייב לומר שהסיפור הזה מזכיר לי נשכחות - את הימים בהם הייתי לובש את מיטב מחלצותי והולך למפגשי המכירות של"קלאב הוטל" כדי לקבל את ה"מתנות" שהם חילקו (זכורה לי מצלמת בוקס שאפילו לא טרחתי להוציא מאריזתה עד שהבן הבכור הגיע לגיל שבו נהנה ללחוץ על הכפתור). פעם אחת אפילו יצאתי ברווח - קיבלתי סופ"ש בקלאב הוטל באילת במחיר מצויין תמורת ישיבה של שעה או שעתיים עם נציג המכירות. כמובן שהוא נכשל משלוש סיבות: האחת היא שלא היה לי כסף להשקיע בדבר הזה, השניה היתה שלא רציתי התחייבות לנפוש במקום קבוע, אני מעדיף לגווןר, והשלישית היתה האוכלוסיה שבה נתקלנו באותו סופ"ש, מהסוג שאני נוטה להתרחק ממנה.

אם זה היה קורה היום, היית בוודאות נופל לזה. השיטות שלהם השתכללו מאז, וגם יש את כל ה"הלוואות ברגע עד 60 אלף ש"ח" שמחלקים היום כמו סוכריות.

בפעם האחרונה שהתקשרו אלי להציע הלואה שאלתי אם הם רוצים הלואה. מאז יש שקט.

אם היית מכיר אותי היית מבין שאני לא עושה שום קניה ספונטנית מעל 5 ש"ח.

בפעם האחרונה שהתקשרו אלי להציע הלואה שאלתי אם הם רוצים הלואה. מאז יש שקט.

 

אם היית מכיר אותי היית מבין שאני לא עושה שום קניה ספונטנית מעל 5 ש"ח.

התחלת להתפרע

היום אתה כזה.

אם היית היום בן 22 משוחרר טרי עם ביטחון עצמי בשמיים ומוכן לטרוף את העולם, ועוד איך היית נופל לזה.

הם היו נכנסים לך לראש, מגיעים אליך דרך בני משפחה וחברים שנפלו לזה, עד שהיית יושב מול חשבון בנק מעלה עשן, תוהה מה לעזאזל קרה, ואז בעצמך רץ לחפש את האומללים הבאים בתור.

הדרך הכי בטוחה (שגם לא עובדת 100%), זה לפסול דברים כאלה על סף. אם אתה הולך אליהם במחשבה לדפוק את המערכת, אתה מפיל את עצמך לידיים שלהם, זה בדיוק מסוג הפראייר שהם מחפשים.

אשתי מחזיקה אותי קצר

וברצינות, כאשר מדובר ברכישה של משהו שאיני זקוק לו אני חושב פעמיים, בדרך כלל לא קונה (חייב למוצר שההגדרה של "זקוק" יכולה להיות קצת גמישה, אבל קצת). כאשר אני זקוק למשהו אני בודק את האופציות וקונה את מה שמתאים לי, ולאו דווקא בקמצנות. יש מקומות בם אני מכווץ ויש מקומות בהם אני מתיר את הרסן.

לגבי פירמידות ודומיהן - למדתי כבר לפני הרבה שנים שאין כסף קל. כמו שאמא שלי אומרת "אתה יודע כמה הרווחתי מכל כרטיסי הפיס שלא קניתי?". זה החינוך הייקי - הולנדי שקיבלתי.

כשהייתי חייל משכו אותי לוורלד ונצרס.. כבר לא רואה מודעות על זה, רצו לשלם 1500 שקל למנוי הכי נחות כדי לשווק מוצר שאין לי ולאחרים צורך בו (מנוי לטיסות לחול בזול כשבתכלס הוא לא זול משמעותית משום מקום אם בכלל), הבנתי את הרמאות והזהרתי אחרים.

כשעבדתי במסעדה הגיעו חבר'ה מהבי היפ הזה, בקושי הזמינו משהו לאכול וראיתי בדיוק מי האנשים שבראש הפרמידה ומי בתחתית הפרמידה, כאב לי הלב על אלו שבתחתית, חלקם עם פיגור שכלי אפילו... העיקר לנצל.

לאחרונה שוב ראיתי מודעה כזו וכבר קצת שכחתי, אז התעניינתי והבחור אמר שיתקשר אליי כדי להסביר לי, הוא סיפר על המפגשי הדרכה ואז שאלתי אותו אם זה בתשלום (תשלום שלהם אליי, חלילה לא אני אליהם, זה לא בא בחשבון בכלל). הבחור ענה לי שלא.

אמרתי לו אוקיי, ואיך התשלום עובד?

ברגע שהוא אמר לי שזה לפי תפוקה... אמרתי לו אוקיי הבנתי להתראות.

בשום מקום לא יגידו לך לשלם כסף כדי לעבוד, עולם התעסוקה לא עובד ככה, ראפר ציוני אמר פעם "כסף קל קיים רק בסרטים בפנטזיות ולעיתים גם בעולם הפשע"