"פירמידה של עבדות"

לדווח על שטות שכזו למנהל/אחראי זה בדיוק ההפך מ- "אל תהיה צודק, תהיה חכם". הבן אדם שבועיים במקום העבודה, כבר להתחיל לדווח למנהלים על משהו לכאורה בתחום האפור שאחד העובדים עשה? ואם המנהל חבר של אותו עובד?

לא צריך לעשות מזה סיפור גדול אבל גם לא צריך לשבת בשקט ולסבול מניפולציות פסיכולוגיות של אותו עמית לעבודה, נשמע שהוא רעיל, שום מנהל לא ישמח לשמוע שאחד העובדים שלו מעודד אחרים לעזוב את מקום העבודה, הקלטה של העמית כאשר הוא מעודד אותך לצאת לעצמאות כלכלית או בולשיט אחר ואם לא המנהל אז המנהל של המנהל ישמח לשלוח אותו לעצמאות כלכלית בלשכת האבטלה.

אחרי שפות''ש היקר שוחח עימו,והוא כועס ולא מתנצל,

לא לדווח למנכ''ל ולסבך אותו בפיטורים,

כן לדווח לאחראי שלו,

אם יש מצב שהגיע ''לדוג'' אנשים כאמור.

שוב, תלוי בחומרת ה-"ברוגז" והמניפולציות שהבחור מפעיל עליו, כל עוד זה לא מפריע יותר מדי אפשר להיות אפטיים

בשביל לעשות ברוגז, לא נעים ושאר המניפולציות, צריך קודם להפוך את עצמו לחבר שלך.

בנוהל.

גם לי ניסו בעבר לדחוף איזה משקה אנרגיה או כל מיני "עבודות" מהבית.

כשסרבתי הוא רשם משהו בסגנון: טוב, אני אנסה למצוא אנשים אחרים שיעשו הכנסה מהבית ויעשו 1000 ש"ח ביום.

הוא חשב שלרגע אעצור, אחזור בי ואקנה את הסיפור שלו.

בואו נסכם איך מריחים שזה שיווק רשתי:

הזמנה מאדם שאתם בקושי מכירים, או כמות התקשורת שלכם איתו מינימאלית ביותר והוא פונה אליכם למטרה מאד ברורה.

הזמנה לפגישה עסקית, אתה חייב לבוא ולראות, זה מדהים וכד'...

זה הרבה כסף ואסור לי לגלות מה זה.

הזמנה מאדם שאתם בקושי מכירים

סוף סיפור.

זה יכול להיות גם חתונה, לא יודע מה יותר גרוע

בחתונה לפחות הקנס חד-פעמי.

זה יכול להיות גם חתונה, לא יודע מה יותר גרוע

גם סוף סיפור, מעולם לא טרחתי להופיע לחתונה שבה אני לא מכיר היטב את אחד הצדדים,

ברמה של החתן או הכלה.

אצלי זה לפי "עד כמה לא נעים לא לבוא".

לדוגמא אם זה קרוב משפחה קרוב, חבר קרוב, מישהו שבאותו זמן עובד צמוד אליך, חבר טוב מהצבא שייעלב אם לא תבוא, אז אני בא.

בשאר המקרים אני מתעלם באלגנטיות. זה שהמשפחה המורחבת שלי מונה 8 אנשים כולל חיות מחמד, ואני לא חבר ברשתות חברתיות תורם לעניין.

למשל השנה היא שנת שיא אצלי - יש שתי חתונות שהוזמנתי אליהן.

לא היית בחתונה טבעונית