תהליך גיוס מתקדם לשני מקומות עבודה - איך להתנהל?

לגבי זירוז חברה ב' - אין לי מה לעשות, זה ראיון עם סמנכ"ל של חברה של 4,000 עובדים, זה הכי מוקדם שהצלחתי להשיג (בהתחלה קבעו לשבוע הבא, אחרי לחץ הקדימו בשבוע למחר). כמובן שאחרי הראיון, באם אדע שעברתי, אפעיל עליהם לחץ לקבל הצעה בהקדם.

אתה לא יודע מה הם יכולים או לא יכולים לעשות, אל תעשה להם את החשבון שלהם.

הייתי במצב דומה לשלך רק לפני שבוע, וחברה שרצתה אותי ויתרה על הראיון עם הבכיר שהחליט שהוא סומך על שני עובדים שלו שכבר ראיינו אותי, ביקשו ממליצים עוד לפני שהגעתי לראיון HR שנקבע מידית למחרת בבוקר, הכל כדי שיספיקו לתת לי הצעה לפני שאחתום על זו שכבר יש לי.

שוב, אולי זה לא יצליח והם לא יוכלו להתגמש, אבל תן להם את המידע לעשות את הבחירה שלהם. יזדרזו? מה טוב. לא ישנו כלום? נשארת במצב שהיית.

אם כבר מדברים על מקרה עדכני - הנה משהו שאני לגמרי לא ממליץ לך לעשות.

קיבלנו לפני כמה שבועות מישהו לעבודה בתור מנהל חשבון טכני, הוא התחיל ביום שני. ישב במשרד כל היום, למחרת ביקר בסניף שלנו בעיר אחרת לצרכי סדנה לעובדים מתחילים, למחרת הגיע למשרד רק בשביל לומר שהוא מתפטר וללכת הביתה. מסתבר שלא מתאים לו לשבת מול המחשב ולדבר בטלפון עם אנשים, והוא רגיל שעושים פגישות מסודרות מראש ויושבים לדבר בחדרי ישיבות.

ה-HR שלחה אתמול את המייל הקבוע ש"זה היה היום האחרון של XXX בחברה, אנחנו מאחלים לו כל טוב". שלחתי לה בחזרה שבהתחשב בכך שהוא היה פה יומיים וברח, אנחנו לא מאחלים לו שום דבר טוב.

השוק עובר יותר ויותר למקום שבו מעסיקים לא דופקים חשבון לעובדים וגם עובדים לא דופקים חשבון למעסיקים.

סוג האסקלציה הזה מזכיר מאוד את עולם הדייטינג בישראל.

שלחתי לה בחזרה שבהתחשב בכך שהוא היה פה יומיים וברח, אנחנו לא מאחלים לו שום דבר טוב.

למה, כי הוא נטש אתכם בשדה הקרב? רבאק, מה זה הסנטימנטים האלה?

מבחינתי - כל הכבוד לו שקלט מהר איך זה עובד, הבין שלא מתאים לו, וחתך. היו מקרים כאלה גם בחברות בהן עבדתי, וזה מבחינתי רק מוסיף נקודות לאנשים האלה. מה עדיף - להישאר ולהמשיך לבזבז את הזמן שלכם כשברור שהוא לא יעשה את העבודה הזאת היטב?

אני כל פעם נדהם עד כמה סנטימנטליים מעסיקים וקולגות יכולים להיות. כמה חשוב להם לראות איזשהי נאמנות (אפילו מלאכותית) לארגון, וכמה זניח בעיניהם כל העניין הזה של לבצע את המשימה.

אני די עם דריש הפעם - ייתכן שמהות העבודה לא הובהרה באופן חד משמעי לפני שחתם בחברה - פשוט קצר בתקשורת מאיזה שהוא צד או משני הצדדים.

בעולם אידיאלי הוא היה מזהה את הבעיה מראש או שהיו מבהירים לו בצורה חד משמעית כיצד נראית העבודה לפני החתימה. במציאות, עדיף לתקן ולחתוך מהר ברגע שמתגלה הטעות. Cut you losses משני הצדדים.

אז היה ראיון בשלישי (ראיון מצחיק משהו. לסמנכ"ל לא היה מושג מה לשאול, אמר שבחיים לא ראיין מישהו שנולד בשנת 91'), תשובה סופית תהיה מחר.

בין לבין, יצרה איתי קשר בשישי (אתמול) בחורה מחברת השמה שהתחילה איתי תהליך אבל באמצע המשרה "הוקפאה". אמרה שהמשרה חזרה להיות רלוונטית, שאלה אם רלוונטי לי, אמרתי שכן, אמרה שיצרו איתי קשר מהחברה שבוע הבא. שאלתי אותה מה היא רשמה כציפיות שכר כשהעבירה את הפרטים שלי (אמרתי לה שתרשום מה שנראה לה כי היא יודעת יותר טוב ממני - רשום לה את הטווח שהחברה מוכנה לשלם, והיא אמרה שתעדכן אותי בסכום אם יהיה רלוונטי) בשביל שאדע מה לציין אם וכאשר ישאלו אותי. היא אמרה שרשמה, שימו לב, סכום שגבוה ב-10K (!) מהסכום שאני אמור לקבל בחברות א' ו-ב' כמובן שאני לא הולך "לחכות" לזה וזה גם ככה רק באוויר כרגע, אבל נראה איך זה יתפתח.

השוק עובר יותר ויותר למקום שבו מעסיקים לא דופקים חשבון לעובדים וגם עובדים לא דופקים חשבון למעסיקים.

סוג האסקלציה הזה מזכיר מאוד את עולם הדייטינג בישראל.

אם כבר במקרים עדכניים עסקינן - בין התהליך עם חברות א' ו-ב' הייתי בתהליך עם עוד חברה לתפקיד של מנהל מוצר. חברה שממוקמת בקיסריה, מקום רחוק יחסית מהבית, אבל הייתי מוכן לבלוע את הצפרדע של הנסיעות בשביל התפקיד.

עשיתי שם ראיון ראשון מקצועי עם ראש תחום מוצר, בסופו הוא אמר לי שמבחינתו עברתי והוא מעביר את הפרטים שלי ל-HR שיקבעו איתי ראיון נוסף.

אחרי שבוע מגיע לראיון עם המנהלת HR. ממתין, מגיעה בחורה יחסית מבוגרת שישר נראית לי כמו טיפוס לא נחמד. לוקחת אותי למשרד שלה בחלק מהמשרדים בו לא הייתי, אומר לה "נחמד פה, את החלק הזה במשרדים לא ראיתי", מסתכלת עלי מוזר ולא עונה.

עכשיו, נכנסים למשרד, אנסה לתאר אותו - יש את שולחן העבודה שלה, מולו שולחן עגול סביבו 4 כסאות, וממש על הפינה של שולחן העבודה שלה, בין השפיץ של השולחן לקיר, יש כסא. שואל אותה איפה לשבת, מצביעה על אותו כסא בפינה של השולחן. לא נעים, אבל נו, מילא.

מתחיל הראיון, ומתחילתו ועד סופו היא קצרת סבלנות, נשמע שהיא מזלזלת במה שאני אומר ושואלת שאלות בצורה לא נחמדה. היה לה סוג של הדום מתחת לשולחן, ודקה אחרי תחילת הראיון היא פשוט שמה עליו את הרגליים, נשענה אחורה על הכסא ונשארה ככה עד סוף הראיון. תו"כ הראיון גם ענתה לטלפון וניהלה שיחת חולין של 2 דקות עם חברה (שום דבר דחוף, אשכרה סתם שיחה).

השיא הגיע בסוף הראיון, היה לי ברור שזה לא ימשיך (וגם לא הייתי רוצה שימשיך אחרי היחס הזה) - שאלתי על המשך התהליך. הסתכלה עלי, ובלי לחשוב פעמיים אמרה "האמת אני לא יודעת, לא בטוח בכלל שצריך מישהו לתפקיד הזה, הבנאדם שעושה אותו עכשיו עוזב ואנחנו בודקים את האופציות שלנו". וואלה, מה את אומרת? לא יכלתם להגיד את זה לפני, ולחסוך לי שעה+ נסיעה הלוך חזור, פעמיים?

וואו, נשמע כמו חברה מחורבנת לגמרי. לא יודע אם אני הייתי שותק אחרי כזה דבר. היא ממש חוצפנית.

השוק עובר יותר ויותר למקום שבו מעסיקים לא דופקים חשבון לעובדים וגם עובדים לא דופקים חשבון למעסיקים.

סוג האסקלציה הזה מזכיר מאוד את עולם הדייטינג בישראל.

אני מקווה שאתה טועה. לא יודע לגבי מעסיקים אבל עובדים - יש לי תחושה שיש יותר מילניאלז מהסוג הרע, אלה שבאים לשנה ועוזבים כי קיבלו הצעה ב-10% יותר שכר.

למה, כי הוא נטש אתכם בשדה הקרב? רבאק, מה זה הסנטימנטים האלה?

 

מבחינתי - כל הכבוד לו שקלט מהר איך זה עובד, הבין שלא מתאים לו, וחתך. היו מקרים כאלה גם בחברות בהן עבדתי, וזה מבחינתי רק מוסיף נקודות לאנשים האלה. מה עדיף - להישאר ולהמשיך לבזבז את הזמן שלכם כשברור שהוא לא יעשה את העבודה הזאת היטב?

 

אני כל פעם נדהם עד כמה סנטימנטליים מעסיקים וקולגות יכולים להיות. כמה חשוב להם לראות איזשהי נאמנות (אפילו מלאכותית) לארגון, וכמה זניח בעיניהם כל העניין הזה של לבצע את המשימה.

לא עניין של סנטימנטים או נאמנות, והמייל היה משועשע ולא רציני. לא באמת אכפת לי שהוא עזב, אבל מהיכרות עם הנפשות הפועלות נעשו כל המאמצים להסביר לו את מהות התפקיד, כך שלהערכתי זה בעיקר פאק שלו. דבר דומה היה לי אישית לפני איזה שנה כשראיינתי בחורה לצוות שלי. מבטיח לך שעשיתי הכל בשביל שהיא תדע מה מצפה לה. כשהיא התחילה לעבוד בדיוק הייתי באמצע חופשה וחזרתי בשבוע השני שלה - היא כבר לא הייתה שם. ברחה תוך שלושה ימים. מצטער, אין לי הערכה לאנשים כאלה שבזבזו לי את הזמן ב-3 ראיונות וגרמו לי לבזבז עוד כמה שבועות בחיפושים. כמובן שאני מעדיף שהיא לא תישאר במצב כזה, אבל אני הרבה יותר מעדיף לא להגיע אליו.

חברה שממוקמת בקיסריה

נשמע בדיוק כמו התהליך שעברתי באלמה לייזרס, גם כן בקיסריה. אז או שזו אותה חברה, או ששמים להם משהו במים שהופך את כל מנהלות ה-HR ל***ות.

אני אגלה לך סוד של מעסיקים. לא מוותרים על עובדים טובים.

אתה צריך לסייג שהסוד הזה נכון כל עוד המעסיק מתנהל בצורה רציונלית. מניסיון (אני נתקלתי בזה בחברות פרטיות) כשהמנכ"ל נותן דין וחשבון לעצמו בלבד, הכלל הזה לא תופס.

 

 

 

אני מקווה שאתה טועה. לא יודע לגבי מעסיקים אבל עובדים - יש לי תחושה שיש יותר מילניאלז מהסוג הרע, אלה שבאים לשנה ועוזבים כי קיבלו הצעה ב-10% יותר שכר.

 

 

 

נראה לי שיש בזה משהו. מקרה ממקום העבודה שלי: סגרו עם עובדת חדשה תנאי העסקה ומועד לתחילת עבודה. אחרי תהליך מיון ממושך (כחודשיים). הבחורה פשוט נעלמה. לא עונה לטלפון. התנהלות לא נתפסת

וואו, נשמע כמו חברה מחורבנת לגמרי. לא יודע אם אני הייתי שותק אחרי כזה דבר. היא ממש חוצפנית.

אין לך מושג כמה התאפקתי. אמרתי שאח"כ אשלח מייל לבחור שזימן אותי לראיון או אכתוב משהו בGlassdoor, אבל וואלה, לא שווה את זה, הם כבר גזלו לי מספיק מהזמן.

נשמע בדיוק כמו התהליך שעברתי באלמה לייזרס, גם כן בקיסריה. אז או שזו אותה חברה, או ששמים להם משהו במים שהופך את כל מנהלות ה-HR ל***ות.

החברה נקראת Cnoga Medical. אז כנראה זה משהו במים

אז היה ראיון בשלישי (ראיון מצחיק משהו. לסמנכ"ל לא היה מושג מה לשאול, אמר שבחיים לא ראיין מישהו שנולד בשנת 91'), תשובה סופית תהיה מחר.

 

בין לבין, יצרה איתי קשר בשישי (אתמול) בחורה מחברת השמה שהתחילה איתי תהליך אבל באמצע המשרה "הוקפאה". אמרה שהמשרה חזרה להיות רלוונטית, שאלה אם רלוונטי לי, אמרתי שכן, אמרה שיצרו איתי קשר מהחברה שבוע הבא. שאלתי אותה מה היא רשמה כציפיות שכר כשהעבירה את הפרטים שלי (אמרתי לה שתרשום מה שנראה לה כי היא יודעת יותר טוב ממני - רשום לה את הטווח שהחברה מוכנה לשלם, והיא אמרה שתעדכן אותי בסכום אם יהיה רלוונטי) בשביל שאדע מה לציין אם וכאשר ישאלו אותי. היא אמרה שרשמה, שימו לב, סכום שגבוה ב-10K (!) מהסכום שאני אמור לקבל בחברות א' ו-ב' כמובן שאני לא הולך "לחכות" לזה וזה גם ככה רק באוויר כרגע, אבל נראה איך זה יתפתח.

 

 

אחרי שבוע מגיע לראיון עם המנהלת HR. ממתין, מגיעה בחורה יחסית מבוגרת שישר נראית לי כמו טיפוס לא נחמד. לוקחת אותי למשרד שלה בחלק מהמשרדים בו לא הייתי, אומר לה "נחמד פה, את החלק הזה במשרדים לא ראיתי", מסתכלת עלי מוזר ולא עונה.

עכשיו, נכנסים למשרד, אנסה לתאר אותו - יש את שולחן העבודה שלה, מולו שולחן עגול סביבו 4 כסאות, וממש על הפינה של שולחן העבודה שלה, בין השפיץ של השולחן לקיר, יש כסא. שואל אותה איפה לשבת, מצביעה על אותו כסא בפינה של השולחן. לא נעים, אבל נו, מילא.

 

מתחיל הראיון, ומתחילתו ועד סופו היא קצרת סבלנות, נשמע שהיא מזלזלת במה שאני אומר ושואלת שאלות בצורה לא נחמדה. היה לה סוג של הדום מתחת לשולחן, ודקה אחרי תחילת הראיון היא פשוט שמה עליו את הרגליים, נשענה אחורה על הכסא ונשארה ככה עד סוף הראיון. תו"כ הראיון גם ענתה לטלפון וניהלה שיחת חולין של 2 דקות עם חברה (שום דבר דחוף, אשכרה סתם שיחה).

 

השיא הגיע בסוף הראיון, היה לי ברור שזה לא ימשיך (וגם לא הייתי רוצה שימשיך אחרי היחס הזה) - שאלתי על המשך התהליך. הסתכלה עלי, ובלי לחשוב פעמיים אמרה "האמת אני לא יודעת, לא בטוח בכלל שצריך מישהו לתפקיד הזה, הבנאדם שעושה אותו עכשיו עוזב ואנחנו בודקים את האופציות שלנו". וואלה, מה את אומרת? לא יכלתם להגיד את זה לפני, ולחסוך לי שעה+ נסיעה הלוך חזור, פעמיים?

לגבי החברות השמה - הבעיה יכולה לבוא מכמה מקומות:

- או שאתה לא מעריך את הערך שלך בשוק נכון(בגלל שהפער שצויין גבוהה מאוד כמובן).

- או שאשת הHR מחברת ההשמה לא הבינה את המשרה נכון ומדובר במשהו אחר, חברות השמה לוקחות קו"ח מחפשות מילות מפתח ומצמידות למילות מפתח מקו"ח אחרים - מה שיוצר הרבה פעמים פניות מחברות שכאלו על משרות שלא רלוונטיות (לטוב ולרע).

- החברה שעוברת דרך החברת השמה מוכנה לשלם יותר על הפונקציה הזאת או שמדובר במקום בכיר יותר - זה ממש כבר שווה לך לחקור.

לגבי המראיינים, נתקלתי כבר בהרבה ראיונות הזויים - היה לי יום אחד שהתראיינתי ל2 משרות:

הראשונה הייתה לחברה בין לאומית בצפון(אני גר במרכז) הגעתי במיוחד לראיון בצפון כי החברה והתפקיד היו נחשבים - 45 דקות של שאלות טכניות שהושלכו עלי ברמה שנהיה לי קצר בראש - מהלחץ התבלבלו לי מספר מושגים בסיסיים, חיכיתי כבר כ"כ שהראיון הזה יגמר ויצאתי עצבני ולחוץ ממנו וידעתי שלא הלך לי טוב.

וב180 מעלות ישר אחרי חזרתי למרכז לראיון אחר, הגעתי לבחור עייף(רואים שפשוט הוא ממש לא אוהב את מה שהוא עושה) וחסר עניין לחלוטין בעבודה שלו ובראיון הזה(ייתכן גם מהחיים), הוא היה הר"צ - במהלך הראיון הבחור ישב בתוך קיוביקל קטנטן ואני על כיסא במסדרון(ממש ככה), הילדים שלו היה חדר ליד פשוט - הבחור הקריא לי באופן לקוני שמות של מוצרים ושאל אם אני יודע או לא, בלי שום שאלה טכנית - אמרתי לעצמי שאני במקום הזה לא הולך לעבוד.

באופן אירוני? חשבתי שלא התקבלתי ל2 המשרות האלו - דווקא לראשונה זימנו אותי לראיון המשך(וממש הופתעתי) ולשניה שלחו לי מייל שלא עברתי.

אני כבר כמעט לא זוכר מה זה להתראיין בארץ, אבל את חברות ההשמה אני זוכר היטב - כי הן ממשיכות לשלוח לי כל מיני שטויות למייל על בסיס חודשי. כל מיני "שלום רוני! לא דיברנו המון זמן! יש לי משרה נהדרת בשבילך בתחום ה(הכנס תחום לא רלוונטי לחלוטין עבורי), צור קשר במידה ואתה מעוניין!

בהתחלה עוד הייתי מתקן אותם ומבקש שיפסיקו לשלוח, אבל כשהבנתי שזה לא יעזור פשוט שלחתי לספאם.

נו, מילא פניות אקראיות במייל מחברות HR שעדיין שמרו אותך במאגר. אני מקבל עשרות פניות לינקדאין מרכזי/ות גיוס ש"'קראו את הפרופיל לעומק" ו-"מצאתי אותך מתאים לתפקיד המדהים והבכיר שאנו מגייסים אליו, איש תמיכה בחברה cutting edge!".

עזבו שהתפקיד לא רלוונטי, אבל כתוב שחור-ע"ג-מסך במספר מקומות שאני לא גר בארץ

שיחה אמיתית הלכה בערך כך:

-"אה... אז באמת קראת את הפרופיל?"

-"כן, ובתור טכנולוג כמוך נראה לי שתהיה מעוניין בתפקיד הזה, מאתגר מאוד!"

-"אוקי... אז ספרי לי על התפקיד האחרון שלי, מה הוא, באיזה חברה? איך זה מתחבר לתפקיד המאתגר הזה?"

"......."

אכן, לא הייתה תשובה.

לגבי החברות השמה - הבעיה יכולה לבוא מכמה מקומות:

- או שאתה לא מעריך את הערך שלך בשוק נכון(בגלל שהפער שצויין גבוהה מאוד כמובן).

- או שאשת הHR מחברת ההשמה לא הבינה את המשרה נכון ומדובר במשהו אחר, חברות השמה לוקחות קו"ח מחפשות מילות מפתח ומצמידות למילות מפתח מקו"ח אחרים - מה שיוצר הרבה פעמים פניות מחברות שכאלו על משרות שלא רלוונטיות (לטוב ולרע).

- החברה שעוברת דרך החברת השמה מוכנה לשלם יותר על הפונקציה הזאת או שמדובר במקום בכיר יותר - זה ממש כבר שווה לך לחקור.

הגדרתי את זה כ"חברת השמה" אבל זו לא בדיוק ההגדרה המדויקת. "מגייס חיצוני" אולי? הם מפרסמים את המשרה עבור החברה המקורית ועושים בשבילה את הסינון הראשוני (כלומר, מצאתי את המשרה ע"י פרסום ישיר של המגייסת בפייסבוק, זה לא ששלחתי לאתר הכללי שלהם קו"ח והם יצרו איתי קשר והציעו לי את המשרה כי נראה להם שרלוונטי). אותו דבר גם עם חברה א' (מגייסת חיצונית). ראיון טלפוני יחסית ארוך, מעבירים את הקו"ח לחברה המקורית, ואם החברה המקורית מחליטה להתקדם, כל המשך התהליך מתנהל מולה בלבד.

לגבי השכר - המגייסת החיצונית הזאת מקבלת מהחברה את הטווח שהיא מוכנה לשלם. במקרה הזה, כשהיא התקשרה אלי בהתחלה ושאלה אותי ציפיות שכר, אמרתי אותו סכום כמו שאמרתי לחברות א' ו-ב', לאותו תפקיד. התגובה שלה היתה "אואה...". שאלתי "אואה גבוה או אואה נמוך?", היא ענתה שנמוך, אמרתי לה אז פשוט תכתבי משהו בהתאם לטווח שאת יודעת שהם מוכנים לשלם ועדכני אותי אם רלוונטי (זה קצת מצחיק כי אם היא מקבלת X אחוזים מהשכר אז האינטרס שלה הפוך מזה של המעסיק - שהשכר יהיה כמה שיותר גבוה. אבל אני לא יודע איך זה באמת עובד, יותר הגיוני שסכום קבוע על כל גיוס מוצלח). וזה מה שכתבה. לאותו תפקיד, עם אותו נסיון ו+- אותן דרישות.

אני לא מאשר הד האנטרים או אנשי HR ישראלים. אני גם לא גר בארץ כבר יותר מ-5 שנים כך שהם באמת יצטרכו להיות טיפשים בשביל לפנות אלי...

ובלאזור - אם כך, מציע לך לעשות קצת יותר שיעורי בית לגבי שכר שמתאים לתפקיד שאתה מחפש. למשל, אם מדובר במנהל פרויקט או מנהל מוצר בחברה טכנולוגית, מדובר בסכום ברוטו שמתחיל ב-2 ברוב המקרים.