מסכמים - 3 שנים עם דודג' ראם 3500

YNV מסכם שלוש שנים של זוגיות עם חבר שלו, ראם. הוא נשבע, אגב, שהוא אוהב בנות.

תודה רבה YNV, אחלה סקירה שמועברת בצורה קלילה ומיוחדת.

תמיד הייתה לי חולשה לבהמות הללו אך לצערי המציאות חושבת אחרת.

הקנאה היא רבה, תעשה חיים!

יופי של כתיבה, מאחל לכם עוד זוגיות ארוכה ביחד ואל תתן לאישתך להפריע לכם, אצלנו לצערי היא הצליחה לגרום לי להפרד מחבר אהוב אבל מקווה שאתה חזק יותר.

האמריקאי שבי חולה על הטנדרים האמריקאיים האלה. מנועי ענק, תנוחת ישיבה של מלך הכביש - בוסט לאגו.

בעוד שבארה"ב כל אדם שני מחזיק בהמה כזאת להתנהלות יומיומית לסופר וחזרה, בארץ זה big no no.

תוכל לצלם תמונה פנימית של הרכב המקורי שלך? למה בחרת בו ולא בסילברדו למשל?

אחלה כתיבה, אחלה סיכום.

לשנים מאושרות ביחד.

עידן

כתיבה מעולה, כיף לקרוא.

בנוגע לפסקה האחרונה, האם היית קונה רכב כזה גדול אם הטבות המס היו ניתנות גם על רכבים קטנים יותר? האם העיסוק שלך קשור בטנדר גדול או שגם ברלינגו או משפחתית היו מספקות אותך?

תוכל לצלם תמונה פנימית של הרכב המקורי שלך?

היתרון הכי גדול בתמונות יצרן הוא שהאוטו נקי

למה בחרת בו ולא בסילברדו למשל?

מכלול של סיבות.

הראם עם סרן חי מקדימה ומאפשר נסיעת שטח טובה יותר מהסילברדו שמצוייד במתלים נפרדים.

לראם צריכת דלק טובה משמעותית (עד כמה דבילי שזה נשמע).

כושר ההעמסה שלו גבוה יותר.

והכי חשוב - התחברתי אליו יותר מהשברולט והפורד המקבילים.

בנוגע לפסקה האחרונה, האם היית קונה רכב כזה גדול אם הטבות המס היו ניתנות גם על רכבים קטנים יותר? האם העיסוק שלך קשור בטנדר גדול או שגם ברלינגו או משפחתית היו מספקות אותך?

ביומיום שלי אני בהחלט יכול להסתדר עם טנדר סטנדרטי. אני גורר אחת לשבוע עגלה במשקל כולל סביב טון. לא משהו שדימקס סטנדרטי לא אוכל בלי מלח.

פעם בכמה חודשים אני צריך את יכולת ההעמסה או הגרירה (או שניהם). יש לי גם עגלה שניתן לגרור רק עם רכב מעל 3.5 טון.

אז כן. הייתי קונה אותו גם אם היו הטבות לטנדר סטנדרטי.

מה אם לא היו הטבות? לא יודע.

נותרתי המום מאיכות הכתיבה. פשוט ללגום שורה אחר שורה

איזה תענוג של מכונה! ללא ספק אחד מרכבים שהייתי רוצה (אם לא צריכת הסולר, הייתי גם נוסע על משהו דומה).

אחרי שנוהגים על כלי כזה, שום דבר כבר לא יכול להחליף אותו. היה לי יוקון - חוויה די דומה, רק הרבה פחות כוח.

YNV, תודה לך על הסקירה, כתיבה יפה מאוד.

תענוג לקרוא את הכתבה

רם חבר אמיתי.

מעניין מי יהיה החבר הבא -

איזה תענוג של מכונה! ללא ספק אחד מרכבים שהייתי רוצה (אם לא צריכת הסולר, הייתי גם נוסע על משהו דומה).

אחרי שנוהגים על כלי כזה, שום דבר כבר לא יכול להחליף אותו. היה לי יוקון - חוויה די דומה, רק הרבה פחות כוח.

 

YNV, תודה לך על הסקירה, כתיבה יפה מאוד.

מעניין שליוקון חסר כח, פעם הבאה סברבן

רק לראות את הטנדרים האלה של FBI בניו יורק שועטים זה מחזה ובמיוחד שמסוגלים לשנע 3.5 טון

אין מה לומר - טנדר אמריקאי זה לא טנדר ישראלי, פשוט זה הלחם וחמאה שכל חוואי אמריקאי מכיר ואצלם זה חלק מהחיים - בהמה אמיתית ששיכת למשפחה

כתיבה יפה מאוד. אצלינו בחברה יש ראם וסאוונה וזה ממש כייף להשבת מאחורי הגה של אוטו בעל הספק ומומנט מטורף שכזה, אבל אז אתה נזכר במעבר בת"א או חנייה בחניון ומתבאס.

אני בד"כ בחור שמרן, אבל איזה ערב אחד יניב ורם הזמינו אותי "להתנסות". קצת חששתי כי בכל זאת אף פעם לא עשיתי משהו כזה, אבל אמרתי וואלה חיים רק פעם אחת.

כשפגשתי אותם התחלתי לצחוק, ליטרלי לצחוק. הדיסוננס בין הבחור האדיב והמנומס לבין החבר הענק שלו היה משעשע.

החוויה היתה.... מטלטלת.

לא, באמת, מטלטלת. ממש מטלטלת. רם מתנהג מפחיד כמו שהוא נראה וזורק אותך מצד לצד ובכלליות מרגיש כמו משטח בטון. אם חשבתי שהחברה שלי דאז קופצנית אחרי ההתנסות הבנתי שאין בכלל מה להשוות. זו חוויה אחרת.

אז לי זה היה מוזר, אבל יניב? יניב התמודד עם זה כמו גדול. אני מניח שבפעם הראשונה זה היה קשה לו, אח"כ קצת פחות, וכיום הוא כבר בקושי שם לב.

כנראה הגוף שלו התרגל...

בכל פעם שאני רואה את המפלץ הזה אני מתחיל לזמזם את נעימת "טקסס ריינג'ר", בכיכובו של לא פחות מצ'אק נוריס יבדל"א.

חלום של מכונה.