למה יונדאי I25 זה רכב שנמכר כמעט רק בסוכניות הליסינג?

אולי אני טועה אבל יש לי תחושה שבסוכנויות של היבואן לא מוכרים יונדאי I25, וזה הפך להיות דגם שישר מעבירים רק לסוכנויות הליסינג והאפס קמ?

סוף הדגם

כי איזה אדם שפוי ישלם על הרכב הזה מחיר מחירון או קרוב לזה?

הוא נחות מכל מתחרה אפשרי ומציג רק יתרון בדמות אמינות מוכחת.

הוא שונהמשאר היונדאי? נחות מI20?

כי איזה אדם שפוי ישלם על הרכב הזה מחיר מחירון או קרוב לזה?

הוא נחות מכל מתחרה אפשרי ומציג רק יתרון בדמות אמינות מוכחת.

אשאל שאלה אחרת: כאשר אתה קונה רכב, אתה חושב מה יקרה ביום מעמדו בעת המכירה?

היום ברור שאם מישהו מוכר אותו, המחיר יהיה נמוך.

השאלה שלי היא אחרת - לא מלכתחילה ייעדו את הרכב הזה להיות "סוג ב'", כזה שימכר כמעט אך ורק (או אך ורק) במחירים מוזלים בסוכניות הליסיניג

הקטגוריה הזו מיובאת בעיקר בשביל הליסינג, והמחיר מנופח בהתאם.

אפס ק"מ זה לא המטרה העיקרית, למרות שזה הולך ותופס יותר נפח עם הזמן.

 

[h=2]למה יונדאי I25 זה רכב שנמכר כמעט רק בסוכניות הליסינגרכב שנמכר כמעט רק בסוכניות הליסינג?[/h]

כי ללקוח הפרטי שיש מספר חלופות - כנראה שיבחר בכל אחת אחרת לפני היונדאי, ומי שמקבל אותה בליסינג / חברת השכרה - לא היתה ברירה אחרת.

בליסינג כמעט תמיד יש אפשרות בחירה.

אני יושב ובוחר לי רכב ליסינג.

מחירים לדוגמא:

מכונית מיני כמו ניסאן מייקרה - 2000 ש"ח בחודש. מחיר טוב אבל האוטו קטן לי.

מכונית משפחתית "של ממש" כמו אוקטביה - 3500 ש"ח. יקר לי.

ואז אני מגיע ליונדאי i25 ב 2500 ש"ח לחודש. מכונית סה"כ בסדר גמור ללא יומרות, כמעט משפחתית. מחיר טוב. מזמין.

הנחות גדולות שמקבלות חברת ליסינג לדגמים האלו הופכות את עסקת הליסינג למשתלמת מול המתחרות.

לעומת זאת לקנות את הרכב לא משתלם כי לקוח פרטי לא קונה במחיר של חברת ליסינג ובמחיר שהוא קונה יש מתחרות עדיפות.

כלמוביל מתמחרים את הi25 החל מ-115 אלף ש״ח.

בזמן שהן נמכרות לחברות הליסינג בפחות מ-90 אלף שקל ועדיין מרוויחות עליה.

אז אם ב90 אלף היית שוקל את הi25 ב-115 אני בטוח שתמצא חלופות עדיפות.

דגם מיושן, מ2011 בשוק ללא שינוי מהותי למעט מתיחת פנים קוסמטית קלה וגיר CVT ב1.4, הנחות גדולות לליסינג.

הוצג הדור החדש בארה''ב לפני כמה חודשים.

בליסינג כמעט תמיד יש אפשרות בחירה.

 

 

אני יושב ובוחר לי רכב ליסינג.

 

מחירים לדוגמא:

מכונית מיני כמו ניסאן מייקרה - 2000 ש"ח בחודש. מחיר טוב אבל האוטו קטן לי.

 

מכונית משפחתית "של ממש" כמו אוקטביה - 3500 ש"ח. יקר לי.

 

ואז אני מגיע ליונדאי i25 ב 2500 ש"ח לחודש. מכונית סה"כ בסדר גמור ללא יומרות, כמעט משפחתית. מחיר טוב. מזמין.

 

 

הנחות גדולות שמקבלות חברת ליסינג לדגמים האלו הופכות את עסקת הליסינג למשתלמת מול המתחרות.

 

 

לעומת זאת לקנות את הרכב לא משתלם כי לקוח פרטי לא קונה במחיר של חברת ליסינג ובמחיר שהוא קונה יש מתחרות עדיפות.

הנקודה היא שהמחירונים(בפרספקטיבה של מיסים על שווי שימוש - יש גם תשלום לחברה עצמה על "שדרוג" בחלק מהמקומות) מעוותים לגמרי - לדוגמא, מיקרה אוטומטית,קליאו לייפ ודאצ'יה דאסטר דיזל אוטומטי(3 רכבים שנמצאים בקטגוריה שונה אחד מהשני) עולים 99 אלף שקל לפי מחירון "יבש" והמס זהה על שלושתן.

בנוסף, לא בכל חברה אתה יכול לבחור רכב - תלוי בדרג,חברה וכו'.

מי שהכי נדפק מהסיפור הזה הוא מי שלוקח ליסינג על רכב שעולה 90K ומשלם שווי שימוש על המחיר הפיקטיבי של 115K.

מי שהכי נדפק מהסיפור הזה הוא מי שלוקח ליסינג על רכב שעולה 90K ומשלם שווי שימוש על המחיר הפיקטיבי של 115K.

גם החברה השוכרת את הרכב הנ"ל משלמת ובגדול , צריכת דלק מחפירה במנועי ה 1.4 ולא הרבה יותר טוב בדגמי ה 1.6.

המחיר הזול עולה בהוצאות דלק גבוהות.