דפקו לי את האוטו בחניה, וברחו כמו שפנים (צריך לעשות על כאלו מיקרים שרשור...), אבל יש

חכה שבועיים האאוטלנדר יגדל צבע חדש.

עכשיו ברצינות. היחס לרכוש של אחרים בארץ פשוט לא קיים. אפילו על הטרנטה שלי מצאתי שתי שריטות שנעשו בוודאות במזיד.

מי שמשאיר פרטים במדינה הזו הוא פראייר וכואב לי להגיד את זה.

חצי מהמכות ברכב שלי הם היו מחנייה שאנשים דפקו וברחו.

אגב, מקרה אחד שקרה לי לפני שנתיים שלוש זכור לי שמעצבן אותי עד היום:

מישהי מבוגרת מדברת בטלפון באיזה מתחם ועושה רוורס על הרכב שלי במהירות 0, כלום לא קרה.

יצאתי בעצבים אליה והיא אומרת בחוצפה" מה אתה רוצה, תראה גם ככה איך הרכב שלך נראה".

הבעיה שזה לא תקף רק לרכבים ישנים, אלא לכל רכב...

אני תמיד אבל תמיד מקפיד כשאני עם אנשים ושהם פותחים את הדלתות, תפתחו בזהירות שהדלת לא תיגע בדלת של המכונית ליד

ואם בטעות הדלת עפה, אני הראשון שצועק ומתעצבן עליהם.

זה חינוך!

הבעיה היא בענישה.

אם לא נותנים לעבריין תשלום של פי 10 אם הוכח שהוא אשם - משהו רקוב כאן מהיסוד.

מתעלק על השרשור, שלשום בלילה חניתי ברחוב תל אביבי שקט, החנייה שמצאתי הייתה חלומית, בבוקר ראיתי סובארו B4 שנדחקה לחנייה מילימטרים מהפגוש האחורי שלי, הרכב אמנם מודרני וצעיר אך חבוט וקרוע, נראה שלבעל הרכב לא ממש אכפת מהרכב, ישנם סימנים מובהקים של הרכב שלו על שלי, צילמתי את הרכב, החנייה ולוחית הרישוי, תחילה חשבתי להשאיר לו פתק, אך חשבתי על גשם שעשוי לגנוז את הפתק או להיתקל באדם ששם ז*ן, יש מה לעשות במקרים כאלו, או שזה קרב אבוד מראש?

בזבזתי כבר שעה בבוקר. אני צריך ללכת שוב, להוציא את החומר (אם יסכימו לתת לי בכלל). וללכת למוסך כמו שהמלצתם להוציא הצעת מחיר. וללכת עם כל זה למשטרה ולהגיש תלונה.

מישהו יחזיר לי את כל השעות עבודה האלו? כלבת.

תראה, מה לעשות, אלה החיים.

אתה לא יכול לפתור בעיות מלשבת ולא לעשות כלום בדיוק כמו שלדוגמא, אתה לא יכול להביא את הילדה שלך מהגן מלשבת ולא לעשות כלום.

צריך לקום מהכסא ולעשות מעשה.

את ההוצאות וההפסדים שלך אתה יכול לתבוע ממנו בבית המשפט בגבולות הסביר.

 

עכשיו ברצינות. היחס לרכוש של אחרים בארץ פשוט לא קיים. אפילו על הטרנטה שלי מצאתי שתי שריטות שנעשו בוודאות במזיד.

 

מי שמשאיר פרטים במדינה הזו הוא פראייר וכואב לי להגיד את זה.

אני מקווה שאתה מבין את הסתירה העמוקה בין שני המשפטים שכתבת.

אצלי בחניה השכן שבר לי את המראה הימנית. זה קרה כי מישהי חסמה את המעבר והוא פשוט ניסה לתמרן כדי לצאת ותוך כדי שבר לי את המראה. חיכיתי שהוא יבוא אלי ויאמר ששבר והוא מתנצל ומוכן לשלם. אז חיכיתי. הוא לא בא ולא כלום. לא אמרתי לו כלום. הזמנתי מאיביי מראה תואמת והחלפתי לבד. 80 שקל נזק (רק הזכוכית), אבל השכן הזה כבר לא נחשב שכן מבחינתי.

תראה, מה לעשות, אלה החיים.

 

אתה לא יכול לפתור בעיות מלשבת ולא לעשות כלום בדיוק כמו שלדוגמא, אתה לא יכול להביא את הילדה שלך מהגן מלשבת ולא לעשות כלום.

 

צריך לקום מהכסא ולעשות מעשה.

 

את ההוצאות וההפסדים שלך אתה יכול לתבוע ממנו בבית המשפט בגבולות הסביר.

 

 

 

אני מקווה שאתה מבין את הסתירה העמוקה בין שני המשפטים שכתבת.

ברור שאני מבין את הסתירה.

אני פשוט אומר שאנשים ״טובים״ שמשאירים פרטים מוצאים את עצמם בפוזיציה לא הגיונית שהם פשוט פראיירים, כן פראיירים.

למה פראיירים? כי כשאמא שלי חזרה לרכב שלה כדי לגלות שמישהו יצא מהחניה ושכח להסתכל ולראות שיש רכב משמאלו ועל הדרך גילח ודפק שתי דלתות וכנף היא לא מצאה אף פתק.

כששילמה השתתפות עצמית לא היה אף פתק.

כשהביטוח של 4 רכבים עלה כתוצאה מכך כי כולם השתמשו באותו עבר ביטוחי לא היה אף פתק.

אז כן כשאדם טוב במדינה הזו משאיר פתק הוא פראייר כי הסיכוי שהוא ימצא פתק על הרכב שלו במקרה הפוך שואף ל-0.

הבעיה שאין שום סיכוי לשינוי כאן. אנשים פה פשוט לא מחונכים, לכן לאט לאט אחוז הפראיירים יקטן ואחוז הנבלות יגדל עד שישארו פה רק נבלות.

לא מבין את הלוגיקה שלך בכלל

אתה אדם הגון?

תשאיר פתק

הכינוי פרייאר לא שייך לזה בכלל

אלא אם כן אותו אדם בדיוק שלא השאיר לך פתק, במקרה דפקת אותו ואז אתה כן משאיר לו

נניח שהיית יודע שהאדם שדפקת והשארת לו פתק בוודאות לא היה משאיר לך פתק.

לא היית מרגיש פראייר?

אני מאמין שרוב האנשים במדינה לא ישאירו פתק, לכן כשאני אשאיר פתק (ואני אשאיר) אני ארגיש פראייר ואתפלל שאותו אדם לא ינסה על הדרך להשיג החלפה ותיקון של כל מני דברים לא קשורים.