נמאס לי להיות רווק - איפה למצוא את האחת?

כי לגדל ילד זה עסק יקר. כשיש מישהו שיכול לשלם מזונות זה הרבה יותר זול.

אם זה בן 25 בלי עבודה מסודרת, לא ממש (אלא אם הוא סיפר לה שהוא איזה טרנספורט טייקון דלוקס או משהו)

TL;DR

פחדנים, לעומת נחמדים , נשארים בלי כלום. למעט עם ה* ביד.

הגרסה הארוכה (והאולי לא כל כך ברורה?)

אני פחדן.

אני, אישית, מפחד לגלות שאני לא טוב במשהו. צלקת מאוד כואבת (ומאוד מטופשת) ממשהו שהבוס השני+- בחיי אמר לי ביום פיטורי. אני מפחד כי זה יוכיח לי שהחתיכת אפס ההוא צדק. זה משתק אותי.

אבל רוצים לשמוע קטע? כל עבודה אחרת שעשיתי, הייתי מוערך סה"כ. ומאז מעולם לא חוויתי פיטורין על דברים חמורים הרבה יותר ממה שעשיתי שם.

בגיל 33, כשאני מובטל כבר חצי שנה ובטיפול כבר שלושה חודשים (הייתי בדכאון קשה מהנסיון להיות עצמאי כשחרבנתי את מה שהיה הפרויקט שיכל להפוך אותי למעצב בעל שם ככל הנראה) אני מפחד לשלוח קורות חיים ותיקי עבודות (שלדעתי הם די טובים, מוכן לחלוק אם מי שרוצה ) רק בגלל הפחד מדחייה. ומלכוד עוד גדול יותר. אני מרגיש שאני טוב מדי בשביל עבודות מסוימות. פרדוקס.

בכל מקרה, לעניינינו אנו.

למזלי, מעולם לא הייתי צריך לרדוף אחרי נשים. אז אני לא יכול לייעץ על זוגיות אלא רק להעיד מה שראיתי סביבי.

למה אני מבלבל פה את השכל?

כי אני חושב שאת/ם (נמרוד, אושריקו) פחדנים עם תירוצים. בדיוק כמוני, רק עם בעיה אחרת ותירוצים אחרים. ביום שתפנימו שהבעיה אצלכם ולא שהעולם דפוק,תוכלו להתחיל לצמוח ואם לא, אתם תגלו שככל הזמן עובר זה קשה יותר. אתם תשארו לבד, מובטלים וקירחים מכאן ומכאן

נראה לי שגברים מוצאים נשים "טובות" וזוגיות טובה כי הם מוכנים להלחם. להיאבק. ארבע מחברי מצאו בנות זוג ונישאו להן. אתם יודעים מה? אף אחד לא חתיך הורס, אבל הם מצאו את הנשים שלהן חיכו. אף אחת לא קורבה ללהיות היפה בנשים, אחת די מכוערת ואחד די מוזנחת והאחורנה יודעת להיות ביצ' מהגיהנום, אחת לא יציבה בעליל (אבל תכלס יפה מאוד. מהזוגות שבמבט ראשון לא מבינים "מה היא עושה איתו"). אבל, אני יודע, for a fact, שיש אהבה חזקה ואמיצה אצל כל אחד מהזוגות הללו, כי הם הולכים יד ביד לעבר מכשולים וקשיים אישיים ובין אישיים. הם לא עשו ויתורים בחיפוש אחרי זוגויות. הם חיפשו ומצאו, חלק במקרה, חלק בתהליך ארוך של חיפוש ומעבר בין מערכות יחסים טובות יותר ופחות.

ועוד דבר

בטיפול, סופר לי סיפור.

בסיפור מדובר על שני אנשים. זה שרואה שיורד גשם וחושב כמה חרא לו, ושהוא הולך להירטב, אז ולי לא כדאי שיצא בכלל מהבית. השני רואה את הגשם ואומר "נהדר! גשם! הריח שיבוא אחריו נהדר, יש לי הזדמנות ללבוש את המעיל שהתגעגעתי אלי" ועוד כהנה וכהנה בולשיט ניו אייג'י.

אצלי תרגמנו את זה ל"קורבן" ו"מצליחן". שניהם תמיד אנחנו, אבל יש אלו שלוקחים את חייהם בידיהם ו"מעז מוציאים מתוק" ואלו שמתקרבנים.

קחו את החיים שלכם בידיים. ותפסיקו להתבכיין. אני עדיין מתבכיין, וזה עולה בבריאות, אבל אני נלחם על לראות מה כן ולא מה לא.

ואם אתם מטרילים.

good on you,

בסוף יושבים בבית ומאו**ים ואני?

אני אלך לבר להתחיל עם עוד בחורה, ואתם יודעים מה? יש סיכוי לקבל ברקס. אבל בשביל זה יש pornhub.

הבוגר - Mrs. Robinson

[video=youtube;kDlAMjM-77Y]

לאושר יש נכסים דלא-נייד עם גג בהליכי פתיחה.

אייל.

השני רואה את הגשם ואומר "נהדר! גשם! הריח שיבוא אחריו נהדר, יש לי הזדמנות ללבוש את המעיל שהתגעגעתי אלי" ועוד כהנה וכהנה בולשיט ניו אייג'י.

ביום שתבין שזה לא בולשיט ניו אייג'י אלה הסתכלות בוגרת וחכמה על החיים, אתה תפסיק לפחד מההצלחה ותתחיל להתקדם בחיים.

אני מגיב רק למען התועלת שמישהו יקרא את השרשור הזה ויחליט שכן בא לו לעשות משהו עם החיים שלו במקום לאונן.

אני לא חושב שזה לא נכון. לא הייתה הכוונה. ערכתי

עריכה:

או שלא...

[video=youtube;kDlAMjM-77Y]

 

 

 

 

לאושר יש נכסים דלא-נייד עם גג בהליכי פתיחה.

 

 

 

אייל.

התכוונתי יותר לזה:

גשם, איזה יופי, אפשר לנסוע באוטו בחושך או חצי חושך ולשים אלן פרסונס בווליום נמוך ברקע.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני מת על מזג אוויר גשום/סוער. משום מה זה נותן לי תחושת נינוחות.

הלוואי וכל השנה יהיה פה גשם.

טוב, זה לא קשור לשירשור הזה. תמשיכו לעשות מה שאתם עושים.

מה חיובי בלאהוב קדרות?

אני רואה שעלו פה הרבה פעמים תגובות של " אתה קורא פה תגובות וזורק אותן לקבינימט".

בקצרה, כל מה שאתם אומרים נכנס למוח אך לא מיושם בשטח כי זאת עבודה עצמית לא פשוטה. אני מודה. אבל להגיד שאני מזלזל? קצת הגזמה.

בכל מקרה, חברים, אני מפחד שהיא מתאהבת בי. היא שולחת לי הודעות " מאמייייייי" והכל.

לא חשבתי בחיים שהבחורה הבאה שאני מפתח איתה איזשהו קשר (וירטואלי כרגע) היא נושקת לגיל ה40.

אוי.

מה חיובי בלאהוב קדרות?

כי בלי קדרות לא יהיו לנו כדים?

אני רואה שעלו פה הרבה פעמים תגובות של " אתה קורא פה תגובות וזורק אותן לקבינימט".

 

בקצרה, כל מה שאתם אומרים נכנס למוח אך לא מיושם בשטח כי זאת עבודה עצמית לא פשוטה. אני מודה. אבל להגיד שאני מזלזל? קצת הגזמה.

 

בכל מקרה, חברים, אני מפחד שהיא מתאהבת בי. היא שולחת לי הודעות " מאמייייייי" והכל.

 

לא חשבתי בחיים שהבחורה הבאה שאני מפתח איתה איזשהו קשר (וירטואלי כרגע) היא נושקת לגיל ה40.

 

אוי.

אושר, כפרה עליכ, עיניים של פורום ומאמי של מיסיס רובינסון - תן בה כבר.

אני לא מסוגל, זה לא מוסרי אחרי כל השיחות הנפש שלנו ביחד.

אתה היית מנסה להשכיב בחורה בת 35 שלחוצה על ילדים וחתונה?

אני "זבל" בדברים אחרים (לא מתגאה בזה), אבל בדברים מסויימים אני יותר מדי טוב לצערי.

איזה מאוהבת בך תגיד לי

אין, המצב בקנטים

אני לא מסוגל, זה לא מוסרי אחרי כל השיחות הנפש שלנו ביחד.

 

 

אתה היית מנסה להשכיב בחורה בת 35 שלחוצה על ילדים וחתונה?

 

אני "זבל" בדברים אחרים (לא מתגאה בזה), אבל בדברים מסויימים אני יותר מדי טוב לצערי.

אולי תצא מהראש המטומטם הזה של "להשכיב"? אתה לא משכיב אותה. היא רוצה אותך, אתה רוצה אותה (ואתה רוצה, אל תשגל לנו, ובעיקר לעצמך, במוח). מה רע בזה?

צאו כבר מהפאקינג סרטים שלכם. אם פחות אנשים היו חושבים במונחים האלה, העולם היה מקום הרבה יותר טוב. ברגע שתבין שבחורה שרוצה סקס סתם כי בא לה היא לא זונה, כי זונה היא דווקא זו שמחפשת תמורה עבורו (כי מה לעשות שזאת בדיוק ההגדרה של זנות), תתבגר. לפחות בהקשר הזה. עד שלא תבין את ההבדל בין לזיין ללהזדיין, תמשיך להביא ביד.

ואם זה נשמע לך אגרסיבי, זה לא חצי אגרסיבי כמו שזה צריך להיות.