מה אכפת לי ספורט מוטורי?

בחודשים האחרונים נוחתות על שולחן המערכת כמעט מדי שבוע הודעות לעיתונות על "סיכום אירועי ספורט מוטורי" או פרסומים על "אירוע שיתקיים בסוף השבוע הקרוב". איפה הבעיה?

"זה עוד אפילו מבלי לגעת בפוטנציאל האדיר של הנגשת הספורט הזה לציבור הרחב - מודעות גבוהה יותר לנהיגה נכונה (תראו מה קורה בפינלד - אחוז נהגי המירוץ הגבוה בעולם, ו-4.4 הרוגים ל-100 אלף כלי רכב לעומת 9.7 בישראל), הורדת מפלס הלחץ והשטויות בכבישים ציבוריים."

טוב כי בישראל רוב הזמן הכבישים מכוסים בשלג / קרח / רטובים.

אך אם היו לנו את התנאים של פינלנד .

"אז למה עד היום - למעלה מחצי שנה אחרי שנפתח המסלול הכשר הראשון, עדיין לא מתארגנים ימי מסלול מעל כל במה אפשרית?"

שאלת, וענית

"המנטליות נותרה של קבוצות קטנות והומוגניות (מועדונים תלויי יצרן או דגם, או חברים במעגל ראשון ושני) "

לא הבנתי, אתה רוצה שבעלי המסלול יפתחו אותו באופן חופשי ויחכו שאנשים יבואו באופן עצמאי?... איזה קונספט כלכלי יש כאן?

לדעתי, המסלול לא יכול להיות סתם 'פתוח' לכולם. אבל לו"ז גלוי חודש - חודשיים קדימה על ימי מסלול שמארגנים כל מיני מועדונים ופרטי יצירת קשר איפה שזה רלוונטי כדי שאפשר יהיה להצטרף אליהם - זה יכול להיות אחלה דבר.

לדעתי, המסלול לא יכול להיות סתם 'פתוח' לכולם. אבל לו"ז גלוי חודש - חודשיים קדימה על ימי מסלול שמארגנים כל מיני מועדונים ופרטי יצירת קשר איפה שזה רלוונטי כדי שאפשר יהיה להצטרף אליהם - זה יכול להיות אחלה דבר.

יש לו"ז גלוי, ואולי אתה לא מודע אליו כי הוא מפורסם במקומות שאולי אתה לא נמצא בהם. אתה לא מצפה שיפרסמו את זה בynet או במהדורה המרכזית כן...

יש דפי פייסבוק של עמותות למינהם, ראיתי שקיימו יום מסלול, שאלתי בפרטי איך מצטרפים ואיפה שומעים על זה מראש, הוסיפו אותי לרשימת תפוצה ומאז אני מעודכן בכל יום מסלול שיש.

בלי להיות מקושר, ובלי להשתייך למועדון ספציפי.

הסיבה שאני לא משתתף זה דמי כניסה שלדעתי הם גניבה. (למה כניסה ליום מסלול ברכב עולה פי 4 מדמי כניסה ליום מסלול על אופנוע??)

קודם כל מסכים עם הרוב הגדול של מה שנכתב.

בתור אחד שבמקרה נמצא בכמה מהקבוצות הסגורות האלה אני באופן שוטף לא כ"כ מבין למה זה לא משתנה.

מה גם שכל הקונספט הנוכחי הוא לא זול בעליל, כמו שנכתב בכתבה לבוא ליום מסלול ולשלם 500 ש"ח על 10 הקפות (כל הקפה לוקחת דקה נניח) זה פשוט הזוי.

לגבי מסלול פתוח:

א - למה לא בעצם ? מה פריע לזה שהמסלול יהיה פתוח לקבל הרחב ?, אתה חובב ספורט מוטורי ויש לך זמן פנוי קפוץ למסלול תשלם כמה מאות קלים ותעשה כמה כמה הקפות (כמות כמובן משתנה ביחס למסלול ולמחירת, נניח מינימום של 10 הקפות עולות 300 ש"ח וכל 5 נוספות 100, סתם לצורך הדוגמא).

ב - יש ימי מסלול של מועדונים סגורים או תחרויות או סתם המסלול סגור לתחזוקה, לגיטימי למה שלא יהיה לוז חודשי ?

בקיצור השינוי מתבקש השאלה היא רק איך לגרום לשינוי כזה להתבצע.

עריכה - דני,

אין לוז מסודר, יש אולי כמו שאתה אומר לוז של ימי מסלול מאורגנים של כל מיני מועדונים או לחלופין מדריכים.

אבל זה ממש רחוק מלהיות לוז של מסלול.

"זה עוד אפילו מבלי לגעת בפוטנציאל האדיר של הנגשת הספורט הזה לציבור הרחב - מודעות גבוהה יותר לנהיגה נכונה (תראו מה קורה בפינלד - אחוז נהגי המירוץ הגבוה בעולם, ו-4.4 הרוגים ל-100 אלף כלי רכב לעומת 9.7 בישראל), הורדת מפלס הלחץ והשטויות בכבישים ציבוריים."

 

טוב כי בישראל רוב הזמן הכבישים מכוסים בשלג / קרח / רטובים.

 

אך אם היו לנו את התנאים של פינלנד .

כי לפינים יש סבלנות ודרך ארץ. ומרחבים (2/3 מספר תושבי ישראל על שטח גדול פי 16).

ומצלמות מהירות בכמויות סיטוניות. על קטע כביש של כמה עשרות ק"מ ספרתי למעלה מ-25 מצלמות.

ויש להם הפיניות. אלה באמת מיוחדות.

א - למה לא בעצם ? מה פריע לזה שהמסלול יהיה פתוח לקבל הרחב ?, אתה חובב ספורט מוטורי ויש לך זמן פנוי קפוץ למסלול תשלם כמה מאות קלים ותעשה כמה כמה הקפות (כמות כמובן משתנה ביחס למסלול ולמחירת, נניח מינימום של 10 הקפות עולות 300 ש"ח וכל 5 נוספות 100, סתם לצורך הדוגמא).

ב - יש ימי מסלול של מועדונים סגורים או תחרויות או סתם המסלול סגור לתחזוקה, לגיטימי למה שלא יהיה לוז חודשי ?

.

כי זה לא כלכלי.

לבעל המסלול, שהוא עסק לכל דבר, יש אינטרס כלכלי.

הוא רוצה להתנהל מול אדם אחד, יו"ר עמותה\קבוצה כלשהי. שהוא יספוג את הביטולים והשינויים, שהוא יעסוק בגביית כספים, שהוא יעסוק בהדרכה, שהאחריות המלאה לקיום האירוע תיפול עליו. הוא משכיר את המסלול לכמה שעות ומקבל כסף, כמה נוח.

זאת סיבת המפעיל.

סיבת הנהגים?

אני לא הייתי משתתף ביום פתוח שכזה, כדי שילדים בני 18 שאבא קנה להם לאון קופרה והם דחפו לה סטייג' 2 ומה לא, ינהגו לצידי עם אפס יכולת נהיגה ויתרסקו עליי.

מעדיף לנהוג תחת הדרכה, עם אנשים שאני מכיר, או לפחות אנשים ששייכים למועדון כלשהו בו יש הנהלה\כללים מסויימים. ולא ששם אי אפשר להתנגש, עדיין יומסלול, אבל הסיכוי פוחת משמעותית.

כי לפינים יש סבלנות ודרך ארץ. ומרחבים (2/3 מספר תושבי ישראל על שטח גדול פי 16).

 

ומצלמות מהירות בכמויות סיטוניות. על קטע כביש של כמה עשרות ק"מ ספרתי למעלה מ-25 מצלמות.

בקיצור, להגיד שיש קורלציה מובהקת במיוחד בין ספורט מוטורי מפותח לבין בטיחות בדרכים - קשה. בהחלט, ספורט מוטורי יכול לחנך לערכים שהם חיוביים לנהיגת כביש (הצורך בכשירות בשביל לנהוג, הקשבה לחוקים) אבל זה נכון לעוד אלף ואחד דברים.

כמובן, ישנן טכניקות של ספורט מוטורי שניתן ליישם באופנים מסוימים בנהיגת כביש לטובת שיפור מרווחי הבטיחות, אבל בעידן האחיזה המכנית הגבוהה והבקרות האלקטרוניות כל ההיבטים הדינמיים הללו נעשים פחות ופחות רלוונטיים, בוודאי בארץ יבשה.

אבל אני באמת לא חושב שיש יותר מדי על מה להזדעק. אנו חוזים כרגע בחבלי הלידה של ספורט מוטורי High End בארץ. עם הזמן, אני מאמין, כמות המשתתפים תעלה, ומחיר הכניסה למסלולים - יירד.

לא הבנתי, אתה רוצה שבעלי המסלול יפתחו אותו באופן חופשי ויחכו שאנשים יבואו באופן עצמאי?... איזה קונספט כלכלי יש כאן?

שאלת,

וענית:

יש לו"ז גלוי, ואולי אתה לא מודע אליו כי הוא מפורסם במקומות שאולי אתה לא נמצא בהם. אתה לא מצפה שיפרסמו את זה בynet או במהדורה המרכזית כן...

יש דפי פייסבוק של עמותות למינהם, ראיתי שקיימו יום מסלול, שאלתי בפרטי איך מצטרפים ואיפה שומעים על זה מראש, הוסיפו אותי לרשימת תפוצה ומאז אני מעודכן בכל יום מסלול שיש.

בלי להיות מקושר, ובלי להשתייך למועדון ספציפי.

שים לב כמה שלבים עשית כדי רק לקבל מידע על ימי מסלול של עמותה אחת ספציפית? מה עם עוד עמותות? מועדונים? מירוצים פרופר כמו זה של קאדילק שנערך בסוף השבוע האחרון? למה אדם נורמטיבי, שרוצה להשתמש במשאב ציבורי (ארחיב בהמשך) צריך לקפוץ דרך כל כך הרבה חישוקים? וזה עוד לפני שבכלל נגענו בעניין עלויות ההשתתפות ומחירי רישיונות המירוץ, שאני יודע ממקור ראשון שמסובסדים בכבדות עבור "מקושרים" ומי שאינו מקושר נאלץ לשלם פי 3 ויותר.

כי זה לא כלכלי.

לבעל המסלול, שהוא עסק לכל דבר, יש אינטרס כלכלי.

הוא רוצה להתנהל מול אדם אחד, יו"ר עמותה\קבוצה כלשהי. שהוא יספוג את הביטולים והשינויים, שהוא יעסוק בגביית כספים, שהוא יעסוק בהדרכה, שהאחריות המלאה לקיום האירוע תיפול עליו. הוא משכיר את המסלול לכמה שעות ומקבל כסף, כמה נוח.

 

זאת סיבת המפעיל.

אז זהו, שלא בדיוק. אני לא יודע מה המצב בפצאל, אבל המסלול בערד הוא של העירייה, והוא הוקם מכספי משרד התרבות והספורט. המפעיל הוא בדיוק זה - מפעיל. הוא אינו הבעלים של המסלול והמסלול אינו העסק שלו, אלא של המדינה. או במילים שלך ושלי. דמיין לך שאגד או רכבת ישראל לא היו מפרסמות לוח זמני נסיעות, אלא היו מכריחות אותך למצוא דפי פייסבוק, לשאול בהם, לבקש שיוסיפו אותך לקבוצת וואסטאפ, ולהתעדכן דרכה בזמני הרכבת. הגיוני? לא נראה לי. או לחילופין אם ארומה הייתה סוגרת את הדלתות של כל הסניפים שלה ופותחת אותם רק לחברי ההסתדרות. לך תתארגן, ואז תבוא תשתה קפה.

למען הסר ספק - אני מדבר על המסלול בערד, ולא בפצאל. שהוקם ע"י אדם פרטי ואיני יודע איך הוא מנוהל, ע"י מי ואיזו סמכות ניתנה לו.

ואם כבר בעסק פרטי עסקינן - אז קח לדוגמה כל מסלול קרטינג אפשרי בארץ - פתוחים לציבור הרחב, וסוגרים אירועים עבור קבוצות. "רצוי לתאם הגעה" כתוב באתר האינטרנט לצד מספר טלפון. האם הם מפסידים כסף? מסופקני.

סיבת הנהגים?

אני לא הייתי משתתף ביום פתוח שכזה, כדי שילדים בני 18 שאבא קנה להם לאון קופרה והם דחפו לה סטייג' 2 ומה לא, ינהגו לצידי עם אפס יכולת נהיגה ויתרסקו עליי.

מעדיף לנהוג תחת הדרכה, עם אנשים שאני מכיר, או לפחות אנשים ששייכים למועדון כלשהו בו יש הנהלה\כללים מסויימים. ולא ששם אי אפשר להתנגש, עדיין יומסלול, אבל הסיכוי פוחת משמעותית.

והאם בארצות הברית יש פחות ערסים ואידיוטים? או שבהולנד יש פחות ילדים שאבא קנה להם? מה גם, שאני לא טוען לרגע שדבר אחד (פתיחה לציבור) צריכה לבוא על חשבון השני (ימי מסלול מאורגנים לקבוצות) אלא שהם צריכים לעבוד ביחד.

ואחרי שחפרתי את הנשמה על "גם לי מגיע" - העצבים שלי מופנים לא רק לשם, אלא בעיקר לפרסום והפרגון העצמי של אירועים שאוטוטו מתקיימים "אבל כבר אין מקום" ושל כאלה ש"אופס, בדיוק נגמר". למה זה טוב? מי חוץ מהמשתתפים נהנה מזה? איזו מטרה מלבד טפיחות עצמיות על השכם של המארגנים זה מקדם? איך זה משפר את מצב הספורט המוטורי בארץ? אני מאוד שמח עבור המשתתפים, ואם היו פונים אלי להשתתף בכזה אירוע, בהינתן התקציב אני בטוח שהייתי קופץ על זה. אבל זה עדיין היה מעצבן אותי.

למה לי מגיע ולכם לא? כל מה שאופי הארגון הזה עושה הוא להשאיר את ה"עניים" (בספורט מוטורי) במקומם באיזו אפלה ו"תראו אותנו", בעוד שאלה המקורבים ואלה שלא יודעים שובע, אשכרה מקבלים מגרש משחקים פר-אקסלנס מהמדינה ולא נותנים לאף אחד אחר לשחק בו. מעין "תביא, תביא! תביא ת'כדור! אין משחק."

בקיצור, להגיד שיש קורלציה מובהקת במיוחד בין ספורט מוטורי מפותח לבין בטיחות בדרכים - קשה. בהחלט, ספורט מוטורי יכול לחנך לערכים שהם חיוביים לנהיגת כביש (הצורך בכשירות בשביל לנהוג, הקשבה לחוקים) אבל זה נכון לעוד אלף ואחד דברים.

 

כמובן, ישנן טכניקות של ספורט מוטורי שניתן ליישם באופנים מסוימים בנהיגת כביש לטובת שיפור מרווחי הבטיחות, אבל בעידן האחיזה המכנית הגבוהה והבקרות האלקטרוניות כל ההיבטים הדינמיים הללו נעשים פחות ופחות רלוונטיים, בוודאי בארץ יבשה.

 

אבל אני באמת לא חושב שיש יותר מדי על מה להזדעק. אנו חוזים כרגע בחבלי הלידה של ספורט מוטורי High End בארץ. עם הזמן, אני מאמין, כמות המשתתפים תעלה, ומחיר הכניסה למסלולים - יירד.

רק שתי טכניקות שיעילותן בנהיגת מירוצים אינה מוטלת בספק, אבל מעטים מורי הנהיגה שמתאמצים ללמדן, שלא לומר להסביר את חשיבותן - מבט רחוק ואחיזה נכונה של ההגה. אבל בואו, בואו נתמקד בנושא הדיון ולא נזלוג ל"איזה מגניבות הפיניות".

מסלול לא יכול להיות פתוח לכולם מסיבה אחת פשוטה- לא כולם נהוגים באותרה רמה.

אם יכנסו למסלול נהגים ברמות שונות ברכבים שונים וכל אחד יעשה את ה שהוא רוצה (_והוא יעשה את מה שהוא רוצה כי הוא שילם כסף) אז יקרו שם תאונות על בסיס שעתי.

מה שאתה כותב פשוט לא נכון.

אם אתה רוצה להתחרות בקרטינג - הליגה של ספרקו מפורסמת על ידי המארגנים שלה, יש גם פרסומים של התאחדות קרטינג או איך שלא קוראים להם - שמארגנים תחרויות של 2 פעימות.

אם אתה רוצה להשתתף בימי מסלול - בפיד הפייסוש שלי יש שלוש פרסומות לפחות בכל רגע נתון של לפחות שלושה מארגנים.

אם אתה רוצה להתחרות - קמה הליגה של ראם, או לפחות אמורה לקום. ואם אתה רוצה להתחרות נגד השעון - הליגה של לאון גם פורסמה לפחות בפייסבוק.

כן, אין קהל (אם כי אולי היה אפשר לבוא לאירוע בפצאל בשבת האחרונה - לא בדקתי). מניח שזה נובע מהמגבלות החוקיות המציקות שיש בארץ, וגם מזה שהמסלול בפצאל הוא לא ממש user friendly לקהל.

כן, יש ימים של מועדונים. לזה הם קיימים. חלקם, כמו מועדון אלפא רומיאו, די פתוחים לציבור. ולא נמנע מאף אחד אחר לפתוח מועדון, כדי לעבוד באופן מסודר מול המדריכים והמסלול.

כן, זה יקר. כמו בכל מקום בעולם. את זה כתבו פה אנשים במשך שנים, כשכולם התלוננו על זה שאין מסלולים בארץ, וכמו בשרשורים של "מה לא הייתי קונה אם היה לי כסף", סיפרו איך היו פוקדים את המסלולים בכל שני וחמישי.

וכן, בסופו של דבר, בג'ימקאנות של העשור האחרון בערך, אתה רואה שמות שחוזרים על עצמם. לא כי נמנע מאחרים להרשם. אפילו אני, בתור נהג די גרוע, לא מקושר מדי ולא כלום, השתתפתי באחת מהג'ימקאנות במשמר דוד לפני כמה שנים.

אתה רואה את אותם השמות, כי זו בדיוק הקבוצה המצוממת שגם רוצה וגם יכולה להוציא את הסכומים הנדרשים על הספורט. וזה, כמובן, כולל לא רק את התשלום על ההשתתפות, אלא גם עלויות אחזקה בסדר גודל של מאות עד אלפי שקלים לכל סופש מוטורי כזה.

בקיצור, להגיד שיש קורלציה מובהקת במיוחד בין ספורט מוטורי מפותח לבין בטיחות בדרכים - קשה. בהחלט, ספורט מוטורי יכול לחנך לערכים שהם חיוביים לנהיגת כביש (הצורך בכשירות בשביל לנהוג, הקשבה לחוקים) אבל זה נכון לעוד אלף ואחד דברים.

 

כמובן, ישנן טכניקות של ספורט מוטורי שניתן ליישם באופנים מסוימים בנהיגת כביש לטובת שיפור מרווחי הבטיחות, אבל בעידן האחיזה המכנית הגבוהה והבקרות האלקטרוניות כל ההיבטים הדינמיים הללו נעשים פחות ופחות רלוונטיים, בוודאי בארץ יבשה.

 

אבל אני באמת לא חושב שיש יותר מדי על מה להזדעק. אנו חוזים כרגע בחבלי הלידה של ספורט מוטורי High End בארץ. עם הזמן, אני מאמין, כמות המשתתפים תעלה, ומחיר הכניסה למסלולים - יירד.

רק שתי טכניקות שיעילותן בנהיגת מירוצים אינה מוטלת בספק, אבל מעטים מורי הנהיגה שמתאמצים ללמדן, שלא לומר להסביר את חשיבותן - מבט רחוק ואחיזה נכונה של ההגה. אבל בואו, בואו נתמקד בנושא הדיון ולא נזלוג ל"איזה מגניבות הפיניות".

אני עם חן.

נהיגת מסלול היא תחביב או מקצוע, לא משהו לקהל הרחב אלא למתי מעט שמשקיעים זמן וכסף בהכשרה ובציוד, ובאים להתחרות. לא עניין לקהל הרכב.

מה שמשמעותי לנהג מן השורה הוא חינוך ולמידת טכניקות בסיסיות. כן, טכניקה בסיסית של צפיה לקרוב ולרחוק, של כיוון המושב, ההגה והמראות, של הכרת כפתורי ומנופי תפעול הרכב ועוד כהנה וכהנה כלים פשוטים שמשפרים את הבטיחות. והחשוב ביותר - חינוך להתחשבות בזולת. אף אחד מאלה אינו נגזר מנהיגה ספורטיבית, במיוחד המרכיב אחרון שהוא דווקא סותר את התחרותיות (לא את ההגינות בספורט).

והפיניות - סתם, לצבוע את השרשור בזהוב. אבל אתם יודעים שאני רואה שחורות (תרתי משמע).

שאלת,

 

וענית:

 

 

שים לב כמה שלבים עשית כדי רק לקבל מידע על ימי מסלול של עמותה אחת ספציפית? מה עם עוד עמותות? מועדונים? מירוצים פרופר כמו זה של קאדילק שנערך בסוף השבוע האחרון? למה אדם נורמטיבי, שרוצה להשתמש במשאב ציבורי (ארחיב בהמשך) צריך לקפוץ דרך כל כך הרבה חישוקים? וזה עוד לפני שבכלל נגענו בעניין עלויות ההשתתפות ומחירי רישיונות המירוץ, שאני יודע ממקור ראשון שמסובסדים בכבדות עבור "מקושרים" ומי שאינו מקושר נאלץ לשלם פי 3 ויותר.

 

אם אתה כבר מודע לזה שיש עמותות ברבים, שמתקיימים מרוצים, ובא לך גם, תפנה לעמותות למינהן ובקש להיות ברשוימת התפוצה שלהם.

פספסת רק מרוץ אחד לבנתיים

ברור שמי שמקושר מסובסד, ככה זה עובד, תכף תבקש גם ספונסר...

 

אז זהו, שלא בדיוק. אני לא יודע מה המצב בפצאל, אבל המסלול בערד הוא של העירייה, והוא הוקם מכספי משרד התרבות והספורט. המפעיל הוא בדיוק זה - מפעיל. הוא אינו הבעלים של המסלול והמסלול אינו העסק שלו, אלא של המדינה. או במילים שלך ושלי. דמיין לך שאגד או רכבת ישראל לא היו מפרסמות לוח זמני נסיעות, אלא היו מכריחות אותך למצוא דפי פייסבוק, לשאול בהם, לבקש שיוסיפו אותך לקבוצת וואסטאפ, ולהתעדכן דרכה בזמני הרכבת. הגיוני? לא נראה לי. או לחילופין אם ארומה הייתה סוגרת את הדלתות של כל הסניפים שלה ופותחת אותם רק לחברי ההסתדרות. לך תתארגן, ואז תבוא תשתה קפה.

 

למען הסר ספק - אני מדבר על המסלול בערד, ולא בפצאל. שהוקם ע"י אדם פרטי ואיני יודע איך הוא מנוהל, ע"י מי ואיזו סמכות ניתנה לו.

ואם כבר בעסק פרטי עסקינן - אז קח לדוגמה כל מסלול קרטינג אפשרי בארץ - פתוחים לציבור הרחב, וסוגרים אירועים עבור קבוצות. "רצוי לתאם הגעה" כתוב באתר האינטרנט לצד מספר טלפון. האם הם מפסידים כסף? מסופקני.

 

אוקיי אז אני דיברתי על פצאל היות וערד בחיתולים.

אז מה תרצה שיעשו שם? לפרסם בדף שלהם מספיק? או שהם צריכים כרזות באיילון שחס וחלילה לא תפספס?

מי צריך לרדוף אחרי מי?

 

 

והאם בארצות הברית יש פחות ערסים ואידיוטים? או שבהולנד יש פחות ילדים שאבא קנה להם? מה גם, שאני לא טוען לרגע שדבר אחד (פתיחה לציבור) צריכה לבוא על חשבון השני (ימי מסלול מאורגנים לקבוצות) אלא שהם צריכים לעבוד ביחד.

 

 

 

ואחרי שחפרתי את הנשמה על "גם לי מגיע" - העצבים שלי מופנים לא רק לשם, אלא בעיקר לפרסום והפרגון העצמי של אירועים שאוטוטו מתקיימים "אבל כבר אין מקום" ושל כאלה ש"אופס, בדיוק נגמר". למה זה טוב? מי חוץ מהמשתתפים נהנה מזה? איזו מטרה מלבד טפיחות עצמיות על השכם של המארגנים זה מקדם? איך זה משפר את מצב הספורט המוטורי בארץ? אני מאוד שמח עבור המשתתפים, ואם היו פונים אלי להשתתף בכזה אירוע, בהינתן התקציב אני בטוח שהייתי קופץ על זה. אבל זה עדיין היה מעצבן אותי.

 

למה לי מגיע ולכם לא? כל מה שאופי הארגון הזה עושה הוא להשאיר את ה"עניים" (בספורט מוטורי) במקומם באיזו אפלה ו"תראו אותנו", בעוד שאלה המקורבים ואלה שלא יודעים שובע, אשכרה מקבלים מגרש משחקים פר-אקסלנס מהמדינה ולא נותנים לאף אחד אחר לשחק בו. מעין "תביא, תביא! תביא ת'כדור! אין משחק."

 

תפנה לקאדילק מחר ותשאל אותם מתי המירוץ הבא ותשתתף.

מי לקח לך את הכדור ואמר לך שאין משחק?..

 

רק שתי טכניקות שיעילותן בנהיגת מירוצים אינה מוטלת בספק, אבל מעטים מורי הנהיגה שמתאמצים ללמדן, שלא לומר להסביר את חשיבותן - מבט רחוק ואחיזה נכונה של ההגה. אבל בואו, בואו נתמקד בנושא הדיון ולא נזלוג ל"איזה מגניבות הפיניות".

..........

אין ספורט ללא קהל. עובדה שעד היום מדברים על מירוצי אשקלון הי״ד