אופני הרים בסיסיות בתקציב נמוך

שמחתי לעזור (הערת אגב: הסיבה היחידה שחיפשתי זה כי זה אתה), תתחדש!

בנוגע לאביזרים וכו׳, יש מדריך שרשמתי לפני איזה עשור בגרופי, ראה כאן

אולי יעזור במשהו, למרות שישן רצח

לקחתי היום את האופניים למסלול יער קריית אתא.

הכמה מטרים הראשונים, היו מפחידים (בירידה). הכמה מטרים הבאים, היו מהנים מאד. ה-2 מטרים הבאים אחריהם היו מאד מפחידים. שמח שהיה לי את השכל להיות עם קסדה, ושמח עוד יותר שהיא לא הייתה צריכה לעשות את העבודה שלה.

זה הניסיון הראשון שלי בשטח אמיתי. מצאתי את עצמי בירידה מתונה, בתנופה טובה, ובשנייה האחרונה ראיתי, ישירות מול הגלגל הקדמי, בור אכזרי במיוחד עם "קיר" גבוה (החלק שבו הגלגל נתקע). לא היה לי זמן להגיב, אני לא מנוסה עדיין ברכיבות שטח ולא ידעתי לחפש את זה מראש, פלוס מסלול שאני ממש לא מכיר- פעם ראשונה שם).

טוב, כמו שאומר המשפט הידוע: נופלים- עולים על הסוס בחזרה.

אז"ש.

הרעש של ה "סססס" הטריד אותי אחרי שנפלתי... פאקינג פאנצ'ר.

טוב- אין יותר מדיי מה לעשות, מוציא את ערכת הפאנצ'רים מהתיק, מפרק את הגלגל, מוציא את הפנימית, מוצא את החור, שם עליו פאטץ', מנסה לנפח- וכלום. כנראה עוד חור שלא יכלתי למצוא.

כולי מושפל, חיברתי את הגלגל חזרה ועליתי ברגל את כל הכמה מטרים המסכנים שהצלחתי לנסוע איתם . WALK OF SHAME, INDEED.

אז- למה זה קרה? מה היה לנו?

1) ביום ג' היו לי כמה סידורים לעשות, ומיהרתי, אז וויתרתי על לרכוש מיכל ספריי לתקרים באוטו-דיפו כדי להספיק לעשות דברים "יותר חשובים".

2) כבר כמה שבועות אני רוצה לנסוע למצמן על האופניים לטובת הכנסת חומר לגלגלים, בסוף הגעתי לשם איזה יום עם האוטו כדי להתארגן על הערכת תקרים הזו וחוליות ספייר לשרשרת. פשוט לא מוצא את הזמן לעשות את זה.

הפקת לקחים:

1) עכשיו, אני חייב למצוא את הזמן, בהקדם האפשרי, להגיע למצמן עם האופניים - ולרכוש פנימית חדשה, לתקן את הנוכחית ולשמור אותה כספייר כפי שהוצע לי פה ובטיפשותי כי רבה לא ביצעתי זאת עדיין, לשים ג'יפה בגלגלים ומעבר לכך- להתארגן על ציוד מיגון היקפי...ברכיים ומרפקים. אני כבר לא עמיד כמו שהייתי, והנפילה הזו הסתיימה מבחינתי בנס, נקודה. ללא שום נזק חוץ מאגו שבור. ממש לא מחייב שהנפילה הבאה תהיה "סימפטית" כמו זו.

2) אני צריך למצוא מסלולים מישוריים בלבד... בלי ירידות. כך יהיה לי יותר זמן לראות ולהגיב, עד שאהיה יותר טוב בנסיעות שטח כאלה.

כל פעם שאני מביט באופניים עכשיו, אני מתבאס שחבל"ז (בגלל הפאנצ'ר).

מיגון: לדעתי זה אוברקיל אבל איש איש וצרכיו. ממליץ לך על G-FORM, מאוד קלים ואווריריים, ועם זאת בולמים מצוין.

גלגל: תמיד להחזיק פנימית ספייר, לא רואה סיבה לשמור אחת מפונצ׳רת היות וזה מוצר זול למדי

אוויר: כשאתה רוכב בשטח, והגלגלים שלך עם פנימיות (לא ״טיובלס״), תוודא שאתה עם לחץ אוויר מתאים. עבור 70 ק״ג אני משתמש באזור ה28-30PSI, אם אתה שוקל יותר/פחות אז תעלה/תוריד בהתאמה.

שטח: ממליץ לך לחפש רכיבות של אנשים שזורמים עם הובלת רוכבים מתחילים, להצטרף, ולהקשיב לרוכבים מנוסים. תוכל ללמוד הרבה. אם אתה יותר בקטע של lone wolf אז יש מספיק סרטוני הדרכה - חשוב מאוד להיות בטוח ברכיבת במצב ״עמידת מוצא״ (גוגל איט). אחד הדברים שראיתי אצל המון רוכבים מתחילים זה החשש הזה מרכיבה בעמידה, וכל שלל המרעין בישין שהתלוו לאותו חשש.

יק״א זה מקום נהדר לרוכבים מתחילים, לא אגרסיבי ובד״כ קרוב לדרכים סלולות במידה ויש צורך בכאלו. בהצלחה.

סרטונים לצפייה, חפש:

1. עמידת מוצא. הכלל: חושש - עובר לעמידה.

2.בלימה נכונה

לתרגל את אלו אפשר גם לבד

וכמו שאוראו אמר, פנימית ספייר עם ג'יפה, חדשה, עטופה בניילון נצמד, להארכת חייה. וותר על ההרגל לחפש חיסכון במקרה הזה. זה לא שווה.

בלימה:

עמידת מוצא:

http://gomtb.co.il/blog/weight-between-axels/

מעניין, רק בגלל שכתבתם את זה אני קולט שהמעבר אצלי לעמידה הוא אינטואיטיבי, כנראה מגיל קטן, ולא מובן מאליו.

לברווז היקר: העיקא שאתה בסדר.

אל תרוץ (הא הא) לסינגלים למיניהם, לעתים קרובות הם ברמות גבוהות מדי לשרוטים מורעלים, די ישראלי טיפוסי אם ארשה לעצמי להכליל (ע"ע המעלים השונים בדרום שכל רכב שטח חייב להכיר, כביכול - טירוף שאין בארצות אחרות).

גם דרך עפר שעבירה לרכבים רגילים זה כיף, בלי שום מדרגות ובורות ומרעין בישין.

הסינגלים המוסדרים של קק"ל מדורגים לפי רמות, רובם לא קשים, והקלים אפשריים לכל מי שהוא בכושר סביר ומוכן להשקיע קצת בטכניקה. אם אחותי הקטנה עושה אותם והקשיש שפגשתי היום בבן שמן, גם ברווז יכול.

מה שכן, חשוב מאוד לא לקפוץ מעל לפופיק ולעלות ברמת הקושי לאט לאט (אם רוצים בכלל) בכפוף לשיפור הטכניקה והכושר.

בכל מקרה, עוד חזון למועד.

מיגון: לדעתי זה אוברקיל אבל איש איש וצרכיו. ממליץ לך על G-FORM, מאוד קלים ואווריריים, ועם זאת בולמים מצוין.

גלגל: תמיד להחזיק פנימית ספייר, לא רואה סיבה לשמור אחת מפונצ׳רת היות וזה מוצר זול למדי

אוויר: כשאתה רוכב בשטח, והגלגלים שלך עם פנימיות (לא ״טיובלס״), תוודא שאתה עם לחץ אוויר מתאים. עבור 70 ק״ג אני משתמש באזור ה28-30PSI, אם אתה שוקל יותר/פחות אז תעלה/תוריד בהתאמה.

שטח: ממליץ לך לחפש רכיבות של אנשים שזורמים עם הובלת רוכבים מתחילים, להצטרף, ולהקשיב לרוכבים מנוסים. תוכל ללמוד הרבה. אם אתה יותר בקטע של lone wolf אז יש מספיק סרטוני הדרכה - חשוב מאוד להיות בטוח ברכיבת במצב ״עמידת מוצא״ (גוגל איט). אחד הדברים שראיתי אצל המון רוכבים מתחילים זה החשש הזה מרכיבה בעמידה, וכל שלל המרעין בישין שהתלוו לאותו חשש.

 

יק״א זה מקום נהדר לרוכבים מתחילים, לא אגרסיבי ובד״כ קרוב לדרכים סלולות במידה ויש צורך בכאלו. בהצלחה.

תודה על העצות.

מיגון קל הוא בהחלט לא אוברקיל למתחילים כמוני. אמנם אני יודע איך ליפול, אבל הסיכוי שהמרפק או ברך יפגשו סלע, מוחשי להחריד. אני לא מעוניין להוסיף מכאובים לאלו שכבר הבאתי מהבית

וכמו שאוראו אמר, פנימית ספייר עם ג'יפה, חדשה, עטופה בניילון נצמד, להארכת חייה. וותר על ההרגל לחפש חיסכון במקרה הזה. זה לא שווה.

 

ממש לא מחפש חיסכון, לעולם לא בצמיגים. נקודה. מה שנכון לרכב, נכון פי 3 לכלי שנוסע בשטח! תודה על הטיפ עם הניילון הנצמד, לא חשבתי על זה. האם גם בפנימיות יש "פירמות" ויש "זבל סיני" או איך זה הולך בדיוק?

 

בלימה:

 

עמידת מוצא:

http://gomtb.co.il/blog/weight-between-axels/

תודה על הסרטונים.

אני לא חושש לעבור לעמידה, בוצע אינסטינקטיבית בחלק מהדרך. יש לזה יתרונות, ללא ספק. בלימה נכונה, מאמין שאני יודע לבלום בשגרה בצורה נכונה (בעל רישיון לקטנוע), הבעייה היא החירום שעשה לי "תיראי מופתעת" כזה

בכל מקרה אתעמק בשיעורי הבית שנתת לי, הדבר היחיד שאני יודע בוודאות זה שאני לא יודע כלום. גישה שאני מיישם בכל תחום בחיים.

 

לברווז היקר: העיקר שאתה בסדר.

תודה. כמו שאומרים, העיקר זה לא האיכר, העיקר זה בת האיכר, ובעיקר כשהאיכר לא נמצא.

גם דרך עפר שעבירה לרכבים רגילים זה כיף, בלי שום מדרגות ובורות ומרעין בישין.

רק אבנים

כאלו אני לא כל כך מכיר, האמת. דרכי כורכר אני מכיר באיזור שלי רק באוניברסיטה בחיפה ( כמה מטרים בלבד, שטח קטן מדיי בשביל לעשות טיול).

בכל שאר המקומות, השביל הוא סלול עם אספלט. ישן-נושן, אבל אספלט.

באזור של האוניברסיטה יש לך את דרך נוף כרמל, שמתחילה מהעליות של נשר ומסתיימת במוחרק'ה שבדאלית אלכרמל.

דרך עפר יפה ולא טכנית (מתאימה ברובה לרכב פרטי).

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

ברווז, איזור יער קריית אתא מלא בדרכי עפר מהנות וחלקן אף 'טכניות' מעט, חושב שזה אחלה מקום להתחיל.

מצרף תמונה עם סימון של כמה שבילים נחמדים, אפשר לעשות כל אחד בנפרד ואפשר גם לשלב.

הנקודה האדומה היא מעיין 'עין יבקע', אחלה מקום להתרענן.ליד אחד השבילים מסומן חץ כי זהו כיוון הרכיבה המומלץ, אפשר להגיע להתחלה שלו דרך הכביש של עדי.

שים לב שהרכיבה לעין יבקע היא בירידה ואח"כ מדובר בעליה די ארוכה חזרה, צריך להיות בכושר לפחות בסיסי לפני שיוצאים לשם.

אבקש שוב את עזרתכם.

אני מניח שהמשאבה-צעצוע שעליי, פשוט לא יכלה לעמוד בעומס הניפוח של הצמיג.

אבקש המלצה למשאבה קומפקטית לשטח, שלא תשאיר אותי עם "תאוותי בידי". אני פשוט לא יודע מה לחפש.

תודה לעוזרים.

http://www.chainreactioncycles.com/il/en/lifeline-motion-floor-mount-mini-pump/rp-prod155446 (משלוח עולה עוד $10).

יש לי אותה כמה חודשים והיא מעולה, יכולה לשבת על המתקן בקבוק, מתאימה לפרסטה/שרדר ויש לה רגלית ככה שהיא נוחה לשימוש.

החיסרון קטן זה שהיא קצת ארוכה (295 מ"מ), לי לא מפריע.

שאלה לי ברשותכם, גיגול לא הצליח לעזור לי.

האם מותר לרכב על אופניים בחופי הקריות? וחיפה?

הטיילת שם היא להולכי רגל בלבד, להבנתי.

תודה לעונים.

ברווז, בחיאת: http://haifahaifa.co.il/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A/

עדות מהשטח מלפני כחודשיים:

על החוף ממש יש גם שבילי אופניים וגם שבילי הליכה, בחלוקה ברורה ביניהם.

גילוי נאות: לא חיפאי ובלי אופניים.

האנס, אתה מלגלג עליי? או רק מגחך לידי?... זו הכתבה שגרמה לי לשאול את השאלה. אין תאריך שיכלתי לראות על הכתבה, מה שאומר שבהחלט יכול להיות שהמסלולים האלו עוד לא לגמרי על הנייר- שלא לדבר על סלולים.

מבחיאתים איתך. כפי ששמת לב, ציינתי גם עדות מהשטח. ובלי קשר, אפשר גם סתם לצאת ולדווש לא-משנה-איפה תוך כדי גילוי השטח בתנועה. איזה דור דפוק, הצילו. אה, רגע, אני חלק מהדור. אאוץ'!