התחדשתי או: 2000 ק״מ עם XC60 T8

זה התחיל בחיפוש רכב יותר סטנדרטי. רציתי SUV בטוח, חסכוני ומאובזר בכל מה שאפשר.

כשהגיע הקודיאק, מיהרתי לסגור הזמנה. נראה היה שמצאתי את מה שחיפשתי.

הספק התחיל לקרקר כבר בימים הראשונים אחרי ההזמנה. הניסיון שלי (העקיף אמנם דרך בני משפחה, מעולם לא אישית) עם צ׳מפיון היה עגום, ואפילו במעמד ההזמנה קצת היה ניכר שהם מרגישים בסוכנות שהם עושים לי טובה כשמוכרים לי שני רכבים ב-225K כל אחד.



החלטתי ללכת על כיוון מעניין יותר (ויקר יותר). בדקתי את ה-XT5, אבל היא אמריקאית מדי. רציתי GLC Coupe 350e אבל היא מרצדסית מדי (בעיית תדמית בתחום העיסוק בעיקר). ה-Q5 החדשה היא צ׳מפיונית מדי. לקסוס מגיעות או ביקר מדי או בלא טוב מספיק. אינפיניטי כנ״ל. ה-F type מתומחרת הרבה מעבר להיגיון. מאקאן כנ״ל. סטלביו מגיעה עם אבזור של מאזדה 2. בקיצור, צרות עולם ראשון, אבל לא הצלחתי למצוא משהו שיעשה לי את זה במחיר הנכון.



חבר (במקור מהפורום) יקר, הפנה את תשומת ליבי ל-XC60 החדשה (כמה חודשים לפני שהגיעה לארץ). מודה שעד לאותה הפנייה לא ידעתי שוולוו מייצרים עדין מכוניות רלוונטיות. התדמית עשתה את שלה גם אצלי.

חיפוש קצר באינטרנט, צפיה בסרטונים וידעתי שזה סגור. אם המחיר יתאים כמובן.



קפצתי לסוכנות, שיחה על כוס קפה עם מנהל הסניף, נוצרה הכימיה הרצויה והוא דאג לעדכן אותי בכל מידע חדש בנוגע לתמחור ולאבזור בארץ. ברגע שדברים התחילו להתבהר, כבר סגרתי הזמנה למשלוח הראשון של הרכבים ארצה.



בתפריט: SUV שנראה מצוין, בלי סטיגמה תדמיתית שלילית, אבזור ברמה הכי גבוהה שאפשר לחשוב עליה, היברידי נטען (עם הטבת המס והחיסכון בדלק שנלווים לזה), 407 כ״ס, 5 שניות מעמידה ל-100, ומה שעושה רושם שיהיה (וכך אכן היה) הרכב הכי בטוח שאפשר לקנות. כל זאת במחיר על הנייר של 380,000 ש״ח, ועל זה עוד ניתנה הנחה ושלל מתנות.

 

את המסירה דחיתי לינואר 18 משיקולי מחירון, וכך לפני שבועיים פחות יום אספתי אותה מהסוכנות. מאז השלמתי 2000 ק״מ בכל סיטואציה אפשרית וכמה מסקנות ביניים.



הדברים הטובים:

 

1. איכות חומרים ועיצוב פנים: מי שהכיר אתה-XC60 הקודמת לא יאמין שזה אותו יצרן. הכל מרגיש באמת ברמה הגבוהה ביותר שאפשר. הירידה לפרטים מדהימה, ונדיר למצוא פלסטיק שמרגיש ״לא שייך״.

 

2. אבזור ומערכות בטיחות: נהיגה אוטונומית ברמה 2 (שבאמת עובדת ולהפעתי אפילו שימושית בכל נסיעה בינעירונית) מ-0 ועד 135 קמ״ש, כל מערכת בטיחות שאפשר לחשוב עליה (שמתחילה בהתרעה ואם אין תגובה מגיבה בעצמה), מושבים מתחממים ומאווררים, מתלי אוויר, חנייה עצמאית, פנסים מתכווננים לפי פניה, אורות גבוהים אוטומטיים ואני יכול להמשיך עוד כמה עמודים.



3. ביצועים: זו לא מכונית ספורטיבית. גם במצב ספורט היא לא מגיעה לקשיחות המתלים ולדיוק ההיגוי של מתחרות מסויימות. אבל על כל זה היא מפצה בשילוב של כח ומהירות שאי אפשר למצוא ברמות המחיר האלה בשום רכב בקטגוריה. השילוב של מנוע חשמלי לגלגלים האחוריים ומנוע בנזין שהוא גם מטורבת וגם מצ׳ורג׳ר נותן האצה זמינה בכל מהירות ובכל הילוך.

 

4. חיסכון: טוב, קצת מגוחך לדבר על חיסכון ברכב במחיר הזה. אבל כשבוחרים רכב, בכל רמת מחיר, גם חיסכון בעלויות דלק רלוונטי מאוד להשוואה.

במקרה הזה אני אתן למספרים לדבר:

שיוט בכביש 6 על מנוע בנזין בלבד - 1 ליטר ל-12.5-13 קילומטר (120-130 קמ״ש).

נסיעה עירונית על מנוע חשמלי בלבד - 8 קוט״ש (כארבעה שקלים) מספיקים ל-40 קילומטר של נהיגה מאוד רגועה עד בלתי אפשרית, 30 קילומטר של נסיעה רגועה עם קצת עומס ורמזורים, או 25 קילומטר של נהיגה יותר נמרצת, פקוקה או מרומזרת. אם נקביל למחיר הדלק, בנסיעה חשמלית הצריכה מקבילה ל-1 ליטר ל-38-45 קילומטר.

אלה נתונים אמיתיים, אבל בכדי להשיג אותם באופן קבוע, דרוש תכנון ומחשבה מראש, אסביר בהמשך.

אהבתי מאוד שבניגוד להיברידיים אחרים שנסעתי אליהם, ניתן לקבוע לפי מצב בורר ההילוכים, האם תהיה בלימה רגנרטיבית פעילה, או שהרכב יתנהג כמו רכב רגיל לגמרי.

 

5. מצבי נהיגה ויכולות ״שטח״: אני בטוח שיש עוד כאלה, אבל זה הרכב הראשון שאני נתקלתי בו עם מצבי נהיגה שאשכרה עושים משהו, ובמקרה הזה עושים הרבה.

מתלי האוויר משחקים כאן תפקיד מהותי - בהתאם למצב הנבחר הרכב משנה את גובהו, ובאופן משמעותי. בנוסף, לוח השעונים משתנה, והתנהגות המצערת, ההגה, התחושה - מרגיש כמו רכב אחר.

אני נאלץ לעיתים לנסוע בשטח בעייתי, ומצב השטח של הרכב פשוט גורם לו להרגיש כמו ג׳יפ. במובן הכי מילולי של המילה. ההילוכים מרגישים כמו הילוך כח ונמשכים, ובקרת ירידה משככת את המהמורות מבלי ללחוץ על הברקס.

 

6. נוחות: בלי הסברים מיותרים. מהמושבים ועד למתלים, הרכב הכי נוח שנסעתי בו.

 

7. מערכת השמע: מערכת של B&W, ניתנת לקסטומיזציה מלאה. חלום של כל מי שמעריך סאונד.

 

הדברים הפחות טובים:

 

1. הממשק: לקחו יותר מדי רחוק את הקטע של מסך טאץ׳. נכון, הוא מעולה, חד, בהיר ועובד מאוד מהר, ובסה״כ השליטה מאוד אינטואיבית, אבל חסרים כפתורים. חסרים כפתורי קיצור להוצאת שיחה, כפתורים למזגן ועוד. מעט מאוד כפתורים פיזיים יש ברכב, כשרוב השליטה מתבצעת ע״י מסך הטאץ׳ או הוראות קוליות. אני עוד מסתדר די בקלות גם עם מסך הטאץ׳ וגם עם ההוראות הקוליות, אך אנשים מבוגרים יותר מצד אחד, ופחות דוברי אנגלית מהצד השני עלולים להיות מתוסכלים מהסיפור הזה.



2. אופציה לבחירת מצב נהיגה ברירת מחדל: אין כזו. יש אופציה להתאמה אישית של מצב הנהיגה, אבל צריך לבחור אותה מחדש בכל נהיגה. נכון שזה רק לחיצה על כפתור ונגיעה במסך, אבל זה בהחלט מעצבן.

 

3. בחירה מוזרה של בורר ההילוכים: בשביל רוורס, צריך שני קליקים למעלה. דרייב, שני קליקים למטה. בחירת הילוכים ידנית, עוד שני קליקים למטה. מתרגלים, אבל זה ממש לא אינטואטיבי.

 

4. בשביל חיסכון אמיתי צריך לחשוב קדימה: האם לשים במצב טעינה, במצב hold, במצב חשמלי או במצב היברידי רגיל? תלוי איפה אתה נמצא ולאן אתה נוסע. זה דורש תכנון ולא בהכרח מובן מאליו. אישית אני מחבב את זה, כי טרחתי לבדוק ולהבין מה כדאי לעשות ומתי, וזה מסוג המשחקים שאני בסה״כ אוהב. אנשים פחות טכניים שלא יטרחו לעשות זאת, לא יגיעו לאותה רמת חיסכון. קשה לי לומר איך בדיוק היה אפשר ליישם את זה אחרת, אבל נדמה לי שיש מצבים שהרכב היה יכול להחליט לבד מה כדאי לעשות.

 

5. כפתור שלא עושה כלום: מסתבר שבדגם ה-T8 אין פנסי ערפל קדמיים. כפתור כזה, לעומת זאת, בהחלט קיים. אני מבין את השימוש בידית אחת לכל הדגמים, אבל אין תירוץ לא להסיר לפחות את הכפתור.

 

בשורה התחתונה: זה רק 2000 ק״מ ורק שבועיים, אבל בינתיים קשה למחוק לי את החיוך מהפנים בכל פעם שאני נכנס לרכב.

 

[ATTACH=CONFIG]499202[/ATTACH]

 

[ATTACH=CONFIG]499203[/ATTACH]

 

[ATTACH=CONFIG]499204[/ATTACH]

[ATTACH=CONFIG]499205[/ATTACH]

 

[ATTACH=CONFIG]499206[/ATTACH]

 

[ATTACH=CONFIG]499207[/ATTACH]