מפחד שחלום חייו יביא לקץ חייו.

חבר שלי, רון. מגיל 15 מת לעשות רשיון לאופנוע.

רון השתחרר לא מזמן מהצבא והתחיל לעבוד לייד בייתו, בעבודה הזאת הוא לא נדרש לשום כלי תחבורה מכיוון שמקום עבודתו במרחק הליכה, אבל רון רוצה להוציא רישיון על אופנוע.

רון, מפחד לעלות על אופנוע.

כולם אומרים לו שהוא גוזר על עצמו גזר דין מוות. כולם מפחידים אותו ומנסים להוריד אותו מזה.

אני לא.

למרות שאני חולה עליו, אני לא מנסה להכניס בו פחדים או חששות.

אני חושב שאסור לוותר על חלומות.

 

מה אתם חושבים ? כדאי לבחור שכל כך לא בטוח בעצמו לעלות על אופנוע ? לחכות קצת ? לוותר על החלום ?

 

אני בכוונה שואל פה בפורום אופנוענים כי כאן אתם בטוח מכירים את הנושא מבפנים.

 

אשמח לתשובות,

דניאל.

אם הוא כל כך מפחד לעלות על אופנוע דבר ראשון אני חושב שהוא מסכן אותו ואת הנוסעים האחרים

דבר שני.. אם הוא ממש לא מסוגל לעלות על אופנוע לא נראה לי שזה החלום שלו

 

 

זאת רק דעתי

אם הוא כל כך מפחד לעלות על אופנוע דבר ראשון אני חושב שהוא מסכן אותו ואת הנוסעים האחרים

דבר שני.. אם הוא ממש לא מסוגל לעלות על אופנוע לא נראה לי שזה החלום שלו

 

 

זאת רק דעתי

וזו גם דעתי שלי..

חבר שלי, רון. מגיל 15 מת לעשות רשיון לאופנוע.

רון השתחרר לא מזמן מהצבא והתחיל לעבוד לייד בייתו, בעבודה הזאת הוא לא נדרש לשום כלי תחבורה מכיוון שמקום עבודתו במרחק הליכה, אבל רון רוצה להוציא רישיון על אופנוע.

רון, מפחד לעלות על אופנוע.

כולם אומרים לו שהוא גוזר על עצמו גזר דין מוות. כולם מפחידים אותו ומנסים להוריד אותו מזה.

אני לא.

למרות שאני חולה עליו, אני לא מנסה להכניס בו פחדים או חששות.

אני חושב שאסור לוותר על חלומות.

 

מה אתם חושבים ? כדאי לבחור שכל כך לא בטוח בעצמו לעלות על אופנוע ? לחכות קצת ? לוותר על החלום ?

 

אני בכוונה שואל פה בפורום אופנוענים כי כאן אתם בטוח מכירים את הנושא מבפנים.

 

אשמח לתשובות,

דניאל.

שיוותר, איך שלא מסתכלים על זה אופנוע הוא מסוכן, במידה מסויימת מדובר בהתמכרות, אומנם חוקית אבל התמכרות. הדרך הכי טובה היא פשוט לא להתחיל עם זה.

אם הוא מוכן להסתפק באופנוע שטח, ולהשאר שם כמעט אקסלוסיבית - שילך על זה בכל הכוח.

אם הוא רוצה אופנוע כביש, עדיף לחכות עם זה עד שיצבור נסיון בקפסולת השרדות (אוטו).

 

לעלות על אופנוע כביש ללא תובנות מעמיקות על מי הן אוייבך, זוהי טעות עצומה.

עקומת למידה תלולה-משהו, מה שנקרא.

אם הוא מוכן להסתפק באופנוע שטח, ולהשאר שם כמעט אקסלוסיבית - שילך על זה בכל הכוח.

אם הוא רוצה אופנוע כביש, עדיף לחכות עם זה עד שיצבור נסיון בקפסולת השרדות (אוטו).

 

לעלות על אופנוע כביש ללא תובנות מעמיקות על מי הן אוייבך, זוהי טעות עצומה.

עקומת למידה תלולה-משהו, מה שנקרא.

לא רואה את הקשר ההדוק (כפי שאתה מנסה לצייר פה), בין ניסיון נהיגה ברכב להשרדות על אופנוע

גם אני פחדתי שעליתי על אופנוע, אבל לרגע לא מהכלי עצמו אלא משותפי לכביש.

 

כאן לא אירופה/אמריקה ששם מתייחסים לדו"ג כסוג רכב נוסף על הכביש וכל המשתמע מכך.

 

מזכיר לי פעם ששמעתי נהג משאית ישראלי מתבטא בנושא הדו"ג בכביש -

 

"...אם אני במהירות מסויימת ואני צריך לעבור נתיב כדי לעקוף רכב איטי ויש אופנוע בנתיב המקביל שאני רוצה לעבור אליו אני "דוחף" אותו קצת והוא כבר מבין את הרמז ומאיץ קדימה..."

 

כנשאל האם זה נראה לו הגיוני הוא ענה -

 

"..האופנועים קטנים וזריזים הם צריכים להתחשב במשאיות ובכלל לא לסוע לידן."

 

בלי שום קשר, אני בדעה שצריכים להיות קצת יותר מהירים מהתנועה, אי אפשר כאן לסוע במהירות התנועה סכנת נפשות!

לא רואה את הקשר ההדוק (כפי שאתה מנסה לצייר פה), בין ניסיון נהיגה ברכב להשרדות על אופנוע

זו לא הנהיגה עצמה ברכב, אלא ההבנה וההפנמה של "כמה אנשים יכולים להיות טיפשים, עיוורים,

אטומים ומרושעים", ונקיטת צעדים מתאימים. אתה פשוט לא מבין עד כמה הכבישים גרועים

והנהגים רעים עד שאתה לא נחשף. וכשאתה נחשף, עדיף בתנאים סטריליים ככל האפשר.

 

על כבישי ישראל, גם מכונית עם חמישה כוכבי ריסוק לא פוטרת מזהירות, פן תקלע לתאונה.

 

אם תוסיף לכל זה גם את העובדה שבאופנוע מזלזלים, או שלא רואים אותו, ומחיר תאונה הינו גבוה בהרבה - כלכלית ובעיקר גופנית - אז אולי תסכים איתי ששכר הלימוד באופנוע פשוט גבוה מדי, לנהג החדש.

 

אחרי שפיתחת כמה תובנות-כביש, העניינים נוטים לטובתך הרבה יותר.

 

וזה בלי להתייחס לנושאים כמו בגרות, אחריות, וקשר מחייב בין יד ימין לרצון ההשרדות.

אני רואה את הפחד בהיבט חיובי יותר, לדוגמא קרב או ניטרול פצצות - ברגע שתפסיק לפחד אתה תתחיל לזלזל ברגע שתתחיל לזלזל אתה תמות או תיפצע.

נכון הפחד משתק וכשהוא בא בכמויות מסחריות הוא לא בריא, אבל סה"כ אם הוא היה מוציא את הרישיון בלי לספר לאף אחד הוא לא היה מפחד כל כך.

 

הוא מסוגל לעלות על אופנוע, אבל, הוא מפחד.

כמו שאני מסוגל לקפוץ ממטוס לצניחה חופשית, אבל, אני מפחד.

לא סתם הייתי רושם שזה חלום שלו, אני יודע שזה חלום שלו ואם הוא יכול או לא יכול זה בכלל לא משנה את העובדה שזה מה שהוא רוצה. אל תיהיו לי פרויד בין לילה.

 

דניאל.

אני מגיע ממשפחה של רוכבים, אבל לאף אחד לא היה אופנוע ספורט.

במשך חודשים שיגעו אותי שזה מסוכן ובלה בלה בלה.

אני לא אומר שזה לא מסוכן, אבל צריך לקחת סיכונים בחיים, זה עדיף על לשבת כל החיים שלך ולדעת שלא

הלכת אחרי החלום שלך. אני באמת חושב שזה לא מסוכן כמו שזה נראה לאנשים שלא רוכבים על זה.

 

אני רוכב כבר 5 שנים על המון כלים והייתי שליח פיצה בסביבות השנה ומעולם לא החלקתי או נפלתי וגם לא

חוויתי שום תאונה. שוב, אני לא אומר שאני חסין, זה יכול לפגוע בי עוד לפני שאני אבין בכלל מה קורה, אבל אני מנסה לומר שאפשר גם אחרת.

 

הכי חשוב, בכביש תהיה חכם ומיד תראה כמה מהלכים קדימה.

שיוותר, איך שלא מסתכלים על זה אופנוע הוא מסוכן, במידה מסויימת מדובר בהתמכרות, אומנם חוקית אבל התמכרות. הדרך הכי טובה היא פשוט לא להתחיל עם זה.

אין דרך טובה יותר להגיד את זה...עדיף באמת שלא יתחיל...במיוחד אם אתה מפחד אתה עלול לפגוע בעצמך ובנוסעים האחרים בכביש...שיוותר...

האם המחיר באמת כדאי?

 

 

לאחרונה סקוטר נדרש מפעם לפעם להגיע לבית החולים ע"ש לוינשטין לשם עבודתו.

היום במחלקת שיקום צעירים, למראה חולים הרתומים לכסא גלגלים שכן אינם מסוגלים אפילו להחזיק את משקל גופם בישיבה, מזילי ריר שאיש אינו מקנח, בוהים בסביבה חלפה במוחו המחשבה, האם זה כדאי?

No pain no gain, אה סקוטר?

 

להתמגן עד כמה שאפשר, לרכב על אופנוע תקין תמיד, להשתדל לא לרכב בגשם, להשתמש בגז עם שכל,

לעשות אופנוען מאומן Nth ולא לעלות על אופנוע ככלי רכב ראשון.

 

ובקורס אופנוען מאומן אתמול פגשתי מורה פנסיונר בן 66 שרוכב על VFR.

הוא סיפר שהוא רוכב כבר 40 ומשהו שנים.

כך שאפשר גם אחרת.

No pain no gain, אה סקוטר?

 

להתמגן עד כמה שאפשר, לרכב על אופנוע תקין תמיד, להשתדל לא לרכב בגשם, להשתמש בגז עם שכל,

לעשות אופנוען מאומן Nth ולא לעלות על אופנוע ככלי רכב ראשון.

 

ובקורס אופנוען מאומן אתמול פגשתי מורה פנסיונר בן 66 שרוכב על VFR.

הוא סיפר שהוא רוכב כבר 40 ומשהו שנים.

כך שאפשר גם אחרת.

אומנם אני רוכב רק מחצית משנות המורה שפגשת, אבל למרות זאת אני לא מעז להתבטא, כמוך, בביטחון ובנחרצות על בטיחות באופנוע ובכלל.

אולי בגלל שאני רוכב גם בגשם, תמיד.

אומנם אני רוכב רק מחצית משנות המורה שפגשת, אבל למרות זאת אני לא מעז להתבטא, כמוך, בביטחון ובנחרצות על בטיחות באופנוע ובכלל.

אולי בגלל שאני רוכב גם בגשם, תמיד.

אתה יודע, באתי לכתוב תגובה, אבל לא מצאתי באמת על מה.

כי ראיתי שוב את ההודעה שלי, ולא מצאתי בה שום ביטחון ונחרצות (מלבד עניין "האופנוע ככלי רכב

ראשון", אבל אתה מוזמן להתווכח על זה, ואפילו לתת לילדך לעלות על אופנוע כשהוא בן 16 to make a point - עניין שלך ושל קצין העיר).

 

מכאן עלי להסיק את אחד משני הדברים הבאים:

1. לא קראת את ההודעה שלי

2. לא קראת את ההודעה שלך