Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

מדוע אני לא מקובל? / בעיות חברתיות בחיים


ecomicra
שימו לב! השרשור הזה בן 2589 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

שלום רב לכם.

ראשית אציין לטובה את כלל הפורום וחבריו, מלבד פורום בנושא עולם הרכב, צצו פה לא מעט מקרים של עניינים אישיים, בעיות בחיים למיניהם,במשפחה, ומגוון נושאים שקיבלו התייחסות ועזרה אישית בחברה הזאת פה בפורום, זאת באמת הזדמנות בשבילי לקבל עזרה וירטואלית בגלל הנושא שקצת מבייש לספר אותו במציאות.

 

יש בי/לי בעיה מזה זמן, אולי אומר שכל חיי, והיא שאני לא מקובל בחברה.

זה התחיל מבית הספר, ממש מעט הסכימו לחבור אליי, העברתי את כל השנים בלי חברים וידידים, וככה התרגלתי. שלא רוצים בי, לא רוצים בקרבי, בחברה שלי.

זה המשיך בתקופת הצבא, גם שמה אותו הדבר, אחרי הצבא התחלתי עבודה, שגם שמה אותו הדבר.

 

אם לתאר את היחס אתאר אותו כך: קרירות, חוסר רגש, חוסר רצון. כאילו עשיתי למישהו משהו רע, פגעתי בו, העלבתי אותו, היחס שאני מקבל הוא לעיתים כאילו אני עשיתי משהו רע למישהו.

 

בעבודה הנוכחית שלי כן הצלחתי להתחבר לכמה אנשים, וכן יש לי יחסים טובים, אבל גם פה יש ימים שאף אחד כמעט לא מדבר איתי, וכאילו אני לא קיים.

 

אני רוצה לומר כמה מהמחשבות שלי בנושא:

 

אם כל השנים וכל המקרים הללו קורים, אולי סימן שאני לא בסדר במשהו. אולי הבעיה היא בי. אבל זה קורה גם עם אנשים שאני כלל לא מכיר.

 

אולי יש בי משהו שמשדר ריחוק, אני לא מבין מה.

 

אולי אני ״מחזיק״ מעצמי ונעלב שלא מתייחסים אליי, ובכלל, אם לא בא למישהו לדבר איתי ועם מישהו אחר כן אז זכותו.

 

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא, הנושא שלי די ידוע במדינה שלנו, אשמח לשמוע עצתכם, לקהל עזרתכם, כי פה באמת אוכל לקבל עזרה. אין לי בעיה גם לקבל ביקורת, הכל על מנת לשנות את המצב.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • תגובות 65
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תראה, זה נושא מאוד רגיש. קשה לשפוט מה אתה עושה לא נכון על סמך כמה משפטים שאין ספק ומתארים את התחושה שלך, אבל לאו דווקא את מה שמתרחש בפועל. לדעתי שווה להיוועץ בעזרה מקצועית. ישנם פסיכולוגים שיוכלו לתת לך מענה הרבה יותר יעיל בנושא.

 

דע שאתה לא לבד, כמוך - יש הרבה. היכולת להסתדר בסיטואציות חברתיות לא פשוט לכולם. נכון, יש כאלו שזה בא להם טבעי, אבל יש כאלו שצריכים להשקיע קצת יותר. בכל אופן זה לא משליך עליך כאדם ( פחות טוב או יותר ).

 

בהצלחה

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

תיארת מצב לא פשוט.

 

אני מאמין שיוכלו (לנסות) לתת לך עצות, אבל אתה צריך לחשוף קצת יותר, ואסביר:

 

כתבת שאתה זוכר את זה מילדות. ילדים ידועים כעם אכזרי / ישיר / אמיתי. האם אי פעם במהלך"אירוע דחיה" כזה או אחר מישהו אמר לך גם מה בדיוק גורם לו להתרחק ממך?

קראו לך בשמות?

כינו אותך בכינויים?

 

אני חלילה לא בא להצדיק אותם, אבל אולי אם נשמע את הפידבק של הסביבה שלך, נוכל לנסות לחשוב על כיוון.

 

אני מכיר כמה שלא מסתדרים חברתית. אצל כל אחד יש סיבה אחרת.

יש אנשים פשוט משעממים. הם מספרים לך סיפור ואתה מפהק. בדיחות קרש. נושאי עניין שמעניינים לך את הקדחת.

בקיצור, אנשים שמעייף ומלאה אותך להיות בחברתם.

 

יש את הרעים או השחצנים באופן יוצא דופן (לא כל שחצן לא מסתדר חברתית. אפילו להפך. אבל יש כאלה שאתה מריח את הסרחון של הגאווה שלהם מקילומטר).

 

יש גם כאלה שהם נודניקים. חופרים. מתעלקים. מתקרצצים. תחפש איזה מילה שאתה רוצה.

 

ויש עוד.

 

למה אני כותב את כל זה?

כי אם תכווין אותנו לפחות בחלק מהפידבקים שכן קיבלת מהחברה, אולי נמצא כיוון ברור יותר.

 

נ.ב.

אולי בזה הייתי צריך לפתוח:

כל הכבוד לך על הנכונות לשתף אחרים כדי למצוא מזור לכאב שלך. אדם שמנסה לעזור לעצמו הוא גיבור בעיני.

ציטוט

יבגניפ כתב:

 

אוף. למה אני מגיב פה? 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

פותח השרשור, ממה שאתה רושם לי יש הרגשה שאתה מרגיש במצוקה מהסיטואציה שאתה נמצא.

 

אתה כל הזמן כותב איך אחרים מתיחסים עליך, אבל אתה לא כותב איך אתה מתיחס לאחרים. האמת אי אפשר גם לתאר את זה בכתיבה, צריך להראות את זה לגורם שיכול להעריך את המצב ואולי לתת לך טיפים על בסיס הכרות איתך, כיצד אתה יכול להשתנות ועל מה אתה צריך לעבוד כדי שהיחס של אחרים ישתנה כלפיך.

 

לדעתי, כדאי לך להתיעץ עם פסיכולוג.

כיצד לחסוך דלק? להאיץ לאט, לצבור תנופה לקראת עליות, לחזות מהלכים של נהגים אחרים בכביש, לא לעבור על המהירות המותרת, להמנע מגז-ברקס אלא לגלוש כמה שיותר ולהתאים נסיעה לתנאים

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שלום לכולם.

ראשית אני רוצה להודות לrazmel שעזר לי לפתוח את השרשור למרות שאני לא חבר באוף טופיק.

 

אתן קצת רקע על עצמי.

אני בן 29, נשוי.

בילדות שלי סבלתי מירידות, צחוקים, הפליה עדתית (יוצא ברהמ), מחסום מכולם.

לעיתים זה היה גובל בממש השפלה, בחור או בחורה היו מגיעים, אומרים שלום לכולם וממני מתעלמים.

אתן עוד דוגמא, היינו בכיתה, וילד מקובל אומר משהו לא מצחיק וכולם על הרצפה, אם אני הייתי אומר היו צוחקים עליי. כמה פעמים כאלה וכמעט ולא הייתי מדבר יותר.

 

הקושי שלי הוא כיום בעיקר, אני עובד עם צוות של כ20 חברה.

אני די בוחט בעבודה, מהעובדים הכי מצטיינים, אהוד ומכובד על ההנהלה, אבל החברה שלצידי לא סובלים אותי.

אני לא יורד על מישהו, לא פוגע, לא מעליב, בסך הכל רוצה להיות כמו כולם.

ומה שהכי מעליב ופוגע, שיש את החברה שלא עובדים, לא אכפת להם, רק מחפשים לסכסך, למרמר, להציק, ופלא ופלא הם המקובלים והאהודים!

 

ההתנהגות והיחס שלי כלפי אחרים הוא בעיקרו ״יוזם״.

זאת אומרת את הבוקר טוב אני זה שאומר מול החבר לעבודה שממולי, אם אני צריך משהו אני מבקש ומקבל עזרה במין ״טובה״ שעושים לי, ותמיד יש את ההרגשה שאני נותן ולא מקבל.

 

בימים האחרונים התחלתי לאמץ מין התנהלות של ריחוק מכולם. בוקר טוב. להתראות. וזהו. ענייני מקצוע בלבד.

 

 

נאמר פה עזרה מקצועית, זה נכון, וזאת אופציה שבדקתי וניסיתי.

הפתיחות שלי פה בפורום זה כלפי אנשים כמוני, שעובדים בצוות, בגילאים שלי, כל אחד יכול להיות פה במקום שלי, ובגלל זה אני חושב שפה אולי אמצע חיזוק והכוונה, איש המקצוע שממולי לא חי את היום יום שאני חי, שהרבה מאיתנו חיים, ולכן זה לא הצליח כל כך.

 

 

 

ואני לא רוצה להטעות, אני לא רוצה להשמע בגישה של אני ואני, המצוקה הזאת שלי היא מהרצון לשנות את במצב, כן להיות חבר בחברה, וכן להיות אחד כמו כולם. לא פחות ולא יותר. סוף סוף אחרי לא מעט שנים.

עריכה אחרונה על ידי ecomicra
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שלום,

אתה צריך עזרה מקצועית ולא תגובות של אנשים שאינם מכירים אותם ואין להם את הכלים לסייע לך.

אין שני אנשים דומים, ואני שני מקרים זהים.

שרשור מיותר ומזיק (לך) לטעמי.

www.car-pad.co.il - טיפים, חדשות, השקות, מבחנים, ועוד. על מכוניות. רק על מכוניות. 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

המצוקה שלך היא הכי הגיונית שיש.

איש המקצוע שמולך לא חי את העולם שאתה חי, אבל הוא אמור להיות מסוגל לנתב אותך ולהכווין אותך טוב יותר מחברי הפורום.

 

לדעתי ומנסיוני האישי, קל מאוד (מאוד) לבלבל בין "לא אוהבים אותי" לבין "קשה לי לייצר קשרים חברתיים". ולמה קשה לייצר אתם?

נשמע שאתה סוחב איתך מטען שרבים מאיתנו סוחבים איתנו עוד מהילדות.

העניין הוא שבבגרות, גם בצבא וגם בעבודה, הסיטואציות החברתיות יכולות להשתנות.

אולי במקום מסויים אתה עדיין תקוע בנקודה בה אתה הילד הרוסי הלא מקובל, ומבחינת הסביבה שלך אתה משדר סוג של ריחוק?

איך אתה יודע שהאנשים סביבה לא סובלים אותך? כי זו אמירה די קשה, ואני לא חושב שיש סיבה לחשוב כך, אלא אם כן זה בא לידי ביטוי (בוקר טוב בבוקר זו לא דוגמא טובה, כי ברגע שאתה משדר ריחוק - אנשים עלולים לא לתקשר איתך גם אם הם לא שונאים אותך).

 

כמובן, מה שאני כותב הוא לא יותר מחירטוט על גבי פורום. אני לא פסיכולוג, ולכל היותר יכול לחלוק את תפיסת העולם או הניסיון שלי בחיים.

תודה יבגני. הרסת לי את באטמן לתמיד.
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

הניחוש שלי הוא שאתה בעיקר חסר ביטחון עצמי.

 

אני לא חושב שהשרשור הזה מזיק אבל הייתי ממליץ על סדרת שיחות עם פסיכולוג או עזרה מקצועית אחרת. חבל שתסחוב את זה על הגב שלך.

תודה הגברת שרה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני מסכים עם קודמי, שלדעתי מהשרשור הזה לא תוכל ללמוד הרבה.

כי בשביל זה צריך לראות אותך, ולשמוע קצת יותר מידע בפירוט וגם קצת יותר אישי.

 

אבל מה שאני אישית יכול לעשות מהשרשור הזה, הוא לפחות לחזק אותך.

אתה יודע לבד, עצם זה שפתחת את השרשור, שמה שאתה מתאר ניתן לשינוי, וזה כבר יפה וכבר חיובי.

 

מה שעוד אהבתי, זה מה שכתב החבר דניאל, שזה לא משליך עליך כבן אדם.

אם אתה מסתדר יותר או פחות חברתית, זה לא אומר עליך דבר בתור בן אדם.

לדעתי לפחות.

זה פשוט אומר שיש כישורים, שנקראים כישורים חברתיים, שאתה קצת פחות חזק בהם. זה הכל.

 

קצת אימון לדעתי, אולי אפילו קצת הרבה, הכל תלוי בבן אדם, ואתה תראה שינוי נראה לעין.

 

אבל את זה תצטרך לעשות מול בן אדם לדעתי, כמו שכתבו פה.

או מאמן אישי, או פסיכולוג, או חבר טוב (אני חושב שעדיף בעל מקצוע).

 

תסתכל לפחות על הדברים החיובים שיש לך. אתה נשוי, נראה שעובד בעבודה טובה ואיכותית, בחור צעיר בסה"כ.

מודע למצב שלך ורוצה לשנות אותו.

 

אני חושב שתתחיל לחפש מי יכול לעזור לך, תיצור קשר, תספר כל מה שכתבת פה, ותתחיל לעבוד על עצמך.

 

עוד דבר שתמיד אומרים זה העיסוק בספורט. גם משתחררים הורמונים שגורמים לנו להרגיש טוב יותר,

וגם זה מחבר בין אנשים בין אם זה בפארק, על חוף הים, או בחדר כושר.

 

לסיום אני חושב שאתה צריך גם להתאים ציפיות.

כי להיות הבחור שכולם רוצים להיות בחברתו, וכולם רוצים להיות סביבו, אני חושב שזה כמעט ולא קיים.

מה שכן אפשר, ממה שאני רואה ויודע, זה להיות חברותי ונחמד עם כולם, לעזור, לבקש עזרה לפעמים

שגם הצד השני ירגיש שהוא תורם, ליזום דברים, אתה לא צריך לפחד מליזום דברים.

לא להתבייש להביע את דעתך, להתחיל שיחות לבד, לשתף בדברים לתת לצד השני להרגיש חבר שלך.

 

זה כל מה שאני יכול לייעץ לך בהתכתבות, בהצלחה!:wink:

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שלום,

אתה צריך עזרה מקצועית ולא תגובות של אנשים שאינם מכירים אותם ואין להם את הכלים לסייע לך.

אין שני אנשים דומים, ואני שני מקרים זהים.

שרשור מיותר ומזיק (לך) לטעמי.

 

+1

קשה מאוד לעזור לך כי אנחנו לא אנשי מקצוע וגם לא מכירים אותך אישית ואת הסיטואציה שבה אתה נמצא.

לדעתי כדאי מאוד שתפנה לאיש מקצוע(והכוונה לפסיכולוג, לא לקואצ'ר)

אמנם זה זול ונגיש יותר לשאול בפורום, אבל זה יכול לעשות יותר נזק מתועלת.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שלום לכולם ותודה על העזרה.

כפי שאמרתי עזרה מקצועית ניסיתי, אפילו אצל שני אנשי מקצוע אבל זה לא הגיע רחוק לצערי.

אז חשבתי ועודני חושב שדעתכם כן יכולה לעזור,

בין לבין התגובות שנכתבות פה כן אני לוקח לתשומת ליבי, בתגובות הראשונות נאמר שזה טוב ומכובד שאדם רוצה להשתנות ומודה על בעיה שיש בו ונחמד לשמוע את זה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אז האנשי מקצוע שפגשת לא קלעו לאינטראקציה טובה איתך.

 

זה לא משליך על כולם - תמשיך הלאה. להרבה פסיכולוגים יש הרבה גישות שונות ודרך שהם מתאימים למטופלים מסוימים.

זה לא מדע מדויק עם Flow chart של מה הצעד הבא - חלק גדול מזה זה הכימיה שלך עם המטפל.

 

בנושא קרוב אך לא קשור גם נתקלתי באנשים שאני לא מסוגל להקשיב להם חצי מילה בלי לפתח אנטי אדיר מצד אחד - ומצד שני פגשתי באנשים מדהימים - שאפילו שהיו רחוקים ממני שנות אור ביומיום ובבחירות בחיים - יכלו להכווין בצורה מדהימה.

 

אני גם מסכים מאוד עם מה שסופרמן אמר בפסקה האחרונה שלו.

 

להיות חברותי , נחמד , חיובי באינטראקציות , לעזור לזולת (במיוחד עם זה שציינת שביום יום בעבודה אתה מרגיש מוחצן וחש שזה מזה שאתה מצטיין ואחרים סתם יושבים ומתלוננים - לא גישה בריאה ידידי - והרבה מאוד פעמים עניין של תפיסה) וכשיש שיחה - לשתף משהו - בהחלט נחמד.

ז׳אנר ה״אז אני אגיד את השלום וביי ויצמצם את האינטראקציות״ לא מוביל לשום דבר חיובי.

שחרר את הResentment שלך לדעתי במקום העבודה.

 

ליביו

If living is for learning

Then dying is forgetting

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

התחושה שלי היא שאתה מצד אחד חסר ביטחון עצמי, ומצד שני גם בעל רגישות חברתית גבוהה. מסוג האנשים שיכול להסתכל על מישהו ולהרגיש מה הוא חושב. זה בעוכרך מצד אחד בגלל החוסר בטחון, מצד שני זו תכונה נפלאה, בעיניי לפחות. אני יכול קצת להזדהות עם מה שאתה כותב. קצת קשה להגדיר את זה במילים כי אלו תחושות, אבל יש כאלו שמשדרים אנרגיה של "מנהיג", כל מקום שתזרוק אותם הם יהיו במרכז העניינים מהר מאוד, כולם יכירו אותם וירצו בחברתם, אלו הקיצונים. יש את הרוב באמצע ויש את הקיצוניים בצד השני, שאתה כך נראה, ממוקם שם. מה שקצת "מטריד", או לא מובן בעיניי הוא למה המצב הזה נמשך אצלך. אני למשל נפתח לאט ולא מושך אש, אבל בסופו של דבר חבר עם כולם ומסתדר בסה"כ עם רוב האנשים. לעולם לא הייתי מהבולטים וגם אין לי רצון להיות כזה, מוצא בכל מסגרת את המעגל החברתי המתאים לי וזהו. הצלחת להבין במשך השנים למה האנשים לא מעוניינים בקשר? נראה תמהוה שהמצב הזה נמשך לאורך כל החיים שלך. איך האישה שלך אגב, אם אפשר לשאול? איפה נראה לך שהיא ממוקמת בסקאלה החברתית?

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני מהמרכז.

 

היחסים עם האשה הם אחרים לחלוטין מהסיבה שהיא כן מכירה אותי. לטוב ולרע. עם החסרונות ועם היתרונות. ומקבלת אותי כפי שאני.

 

החברה לא מתאמצת בכלל להכיר אותי, להתקרב אליי, להיות בקרבי, לדבר, לשתף, לצחוק, פשוט אין.

 

נאמר פה שאני מסתכל על הסביבה, וכן, אני רואה איך כולם מתערבבים, מתחברים, ואני מקנא. כי מה שאני לא יעשה לא הולך לי פשוט.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים


×
×
  • תוכן חדש...